שחרחורת

שחרחורת
פעלים שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on שחרחורת

שחרחורת

שחרחורת

פורסם לראשונה ב- 22.4.18

מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום היא –
סַמְרַא سَمْرَا – שחרחורת

?

בספרותית: סַמְרַאא’ سَمْرَاء (במלרע)
צורת הזכר היא אַסְמַר أسمر – שחרחר, שחום, וברבים סֻמֹר سمر
בזכר גם: אַסְמַרַאנִי أسمراني
זהו הֶלְחֵם של אַסְוַד (שחור) أسود ו- אַחְמַר (אדום) أحمر, כמו ש- שחום בעברית זה הלחם של שחור וחום.
השורש הערבי ס.מ.ר עוסק במקור בשני תחומים: מסמרים, כמו בעברית, ובילוי לילי איכותי. המשמעות של הצבע, כאמור, היא “חדשה” ומקורה בהלחם שורשים:
* הפועל הספרותי סַמַרַ سمر בבניין הראשון – שוחח עם חבר במהלך הלילה
* סַמַר سمر, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שיחות, סיפורים או ויכוחים בלילה
* סַאמֶר سامر, צורת הבינוני הפועל של הבניין, וגם שם פרטי – איש שיחה בלילה; מי שמבלה בנשפים (תדמיינו נשפים בחצי האי ערב, לא בוינה או בזלצבורג…)
* סַמִיר سمير (גם שם פרטי. זוכרים את סמיר קֻנְטַאר?) – רע לשיחת לילה
* הפועל סַמַּר سمّر בבניין השני – תקע מסמר; “מִסְמֵר” מישהו או משהו, ריתק למקום; גרם למישהו להתאבן
* הפועל תְסַמַּר تسمّر בבניין החמישי – התאבן במקום, קפא במקום
* הפועל תְמַסְמַר تمسمر, גם הוא בבניין החמישי אך עם שורש תנייני מרובע – כנ”ל
* עַאם אַסְמַר عام أسمر, בספרותית – שנה שחונה, שנת בצורת (מיל’: שנה שחומה)
* אַלְאַסְמַרַאן الأسمران, בספרותית – מים וחיטה, או מים ומלח (מיל’: שני השחומים, ואין לי שמץ שמצו של מושג מה הקשר בין מים, חיטה ומלח לצבע שחום)
* מִסְמַאר مسمار וברבים מַסַאמִיר مسامير – מסמר, בורג
* סַמּוּר سمّور או דַלַק (במלעיל) دلق – דָּלָק (במלרע. סוג של יונק טורף קטן. והמצחיק הוא שיש בעברית יונק קטן אחר שנקרא סַמּוּר, אך הוא בערבית נקרא אִבֶּן עִרְס ابن عِرس. ורגע, לפני שאתם מתפקעים מצחוק ו/או מגיבים: אין לי מושג מה המשמעות המילולית של השם, אבל אין כאן קשר לערסים מהשכונה שלכם, שכן הערס המקורי בערבית הוא עַרְץ عرص, סרסור)
=-=-=-=
אני אוהב את המילים אסמר או סמרא, מכיוון שהם תמיד מחזירים אותי לפערי התרבות האדירים בין הערבים, ממזרח, למערב.
והמערב, חברים וחברות, כולל גם את ישראל היהודית. או אם נדייק: הישראלים היהודים מחשיבים עצמם מערביים, למרות שהם חיים בלב המזרח וחלקם הגדול הגיעו מקהילות שחיו מאות שנים בקרב ערבים והביאו מהם רכיבי תרבות רבים, ששורדים עד ימינו אנו (מאכלים הם הדבר הראשון שעולה לי בהקשר זה).
אז למה אני מתכוון הפעם?
תענו לי בכנות: נניח אתם מלהקים שחקנים לסרטון פרסומת או לקליפ של מוזיקה.
סטטיסטית, האם תלהקו בחורה בהירה, בלונדה, עם עיניים בהירות, או אתיופית?
אני מדבר על סטטיסטיקה, אנשים, לא על טעם אישי או על הליכה ב”הפוך על הפוך”.
או נניח, לצורך הדוגמה, שאתם מצלמים פרסומת למוצר תינוקות חדש. האם תשימו על האריזה תמונה של תינוק תכול עיניים ובהיר שיער, או של ילדה אוגנדית חמודה אך מקורזלת שיער?
התשובות ידועות מראש.
בקיצור, בניגוד למערב, בתרבות הערבית צבע עור בהיר מתקשר עם חולי. נקודה.
“אצלנו”, בערביט, כמו במזרח הקלאסי, אוהבים אותן (וכך גם הראיה הכללית/נשית כלפי גברים) כהות, שחומות, ואם אפשר – ממש לא שדופות.
מודל היופי המערבי, הסוגד לרזון קיצוני ולצבע בהיר, אולי התקבע אצלנו, בישראל, אך בתרבות הערבית הוא רחוק מלהיות ה-מודל הרצוי.
ולאחר כל זאת, קבלו את אחת הקלאסיקות של השירה הערבית המצרית:
סמרא יא סמרא سمرا يا سمرا
שירו של הזמר כַּארֶם מַחְמוּד كارم محمود. מילים: אחמד מנצור.
איזה לחן, איזו מלודיה, אלו מילים, איזו שירה, איזה קול!
מחמוד (1922-1995), זמר ומלחין בחסד, כונה אַלְכַּרַוַאנֶ אלטַּיֶּבּ الكروان الطّيّب – החֶרְמְשׁוֹן הטוב.
\=\=\
חרמשון מה? מה זה חרמשון?
נו, עוד פעם; ככה זה כשיש פערי תרבות וזמן…
חרמשון הוא עוף מים, ששירתו הפכה אותו לסמל בשירה הערבית.
\=\=\
ואני, בעוונותיי, נחשפתי לשיר הזה בימי נעוריי בשנות השמונים דווקא דרך הביצוע של הזמר הישראלי רובי חן, שגם בגרסה העברית שלו לשיר, וגם בערבית (רוויית השגיאות), הפך את נגינת העוד של מחמוד לבוזוקי של חפלות וריקודים…
سمرا يا سمرا مرَّة في مرَّة شغلني هواكي סַמְרַא יַא סמרא מַרַּה פִי מַרַּה שַעַ’לְנִי הַוַאכִּי
دمِّك خفَّة وتاج العفَّة شبكني معاكي דַמֶּכּ חִ’פַّה וּתַאגֶ אלְעִפַّה שַבַּכְּנִי מַעַאכִּי
سمرا يا سمرا حلوة يا سمرا סמרא יא סמרא, חִלְוַה יא סמרא
סמרא יא סמרא, פעם אחר פעם העסיקה אותי אהבתך
את סימפטית (מיל’: דמך הקל) וכתר הצניעות (שלך, שעל ראשך) קשרו אותי אליך
סמרא יא סמרא, כמה את יפה
سمرا يا حلوة يا لحن يا غنوة يا أحلى رنين סמרא יא חלוה, יַא לַחְן יא עִ’נְוַה, יא אַחְלַא רַנִין
سحر الحاجب ده بيتعاجب عالحلوين סַחְרֶ אלְחַאגֶבּ דַה בִּיתְעַאגֶבּ עַאלְחִלְוִין
شفته بقيت من ناري يا سمرا שֻפְתֹה בַּקֵית מִן נַארִי, יא סמרא
تايه كده مش داري يا سمرا תַאיֶה כִּדַה, מֻש דַארִי יא סמרא
وانتِ الكاس وشفايفك خمرة וּאִנְתִ אלְכַּאס וּשַפַאיְפֶכּ חַ’מְרַה
يا سمرا يا سمرا حلوة يا سمرا יא סמרה…
סמרא, את יפה, את לחן, את שיר, את הצליל היפה ביותר
קסם הגבה הזו (במובן: עין) מפליא את האהובים
ראיתיו, והפכתי מהאש שבי, סמרא
לאובד עצות ונבוך, ככה, לא יודע, סמרא
אַת הכוֹס ושפתותיך היין
סמרא יא סמרא
بطلب ودِّك ليه يكون ردّك دايما لأ؟ בַּטְלֹבּ וִדֶּכּ, לֶיה יְכּוּן רַדֶּכּ דַאיְמַן לַא?
قصدك يعني ده يلوّعني ولا ده رقّة קַצְדֶכּ יַעְנִי דַה יְלַוַּעְנִי וּלַא דַה רִקַּה?
قولتك لأ بعزَّة يا ســـمرا קוּלְתֶכּ לַאַ בַּעִזַּה, יא סמרא
زدتي فْ قلبي معزَّة يا سمرا זִדְתִי פְ קַלְבִּי מַעַזַּה, יא סמרא
وانتِ الكاس وشفايفك خمرة ואנת …
يا سمرا يا سمرا حلوة يا سمرا
אני מבקש את ידידותך, מדוע תשובתך תמיד לא?
כוונתך שזה יענה אותי או שמדובר ברוך ובעדינות?
את אומרת “לא” בעוצמה, סמרא
הוספת לליבי חיבה, סמרה
ورد خدودك جا على عودك زاده جمال וַרְדֶ חֻ’דוּדֶכּ גַא עַלַא עוּדֶכּ זַאדֹה גַמַאל
خلّى الشّقر يشوفوا السّمر يباتوا ف حال חַ’לַּא אלשֻּקְרֶ יְשוּפוּא אלסֻּמְרֶ יְבַּאתוּא פְ חַאל
عرفوا النّار والغيرة يا سمرا עִרְפוּא אלנַּאר וּאלְעִ’ירַה, יא סמרא
عاشوا في ذلّ وحيرة يا سمرا עַאשוּא פִי ד’ֹלּ וּחִירַה, יא סמרא
وانتِ الكاس وشفايفك خمرة ואנת אלכאס ושפאיפכ ח’מרה
يا سمرا يا سمرا حلوة يا سمرا יא סמרא…
לחייך הורודות מקרינות על גופך והוסיפו לו יופי
גרמו לבלונדינים להביט בשחרחרים ולעמוד במקום
הם הכירו את האש והקנאה, סמרה
וחיו בשפלות ומבוכה, סמרא
(התרגום שלי. שָלֵו, ובפירוש ייתכן שנפלו בו טעויות. תודה רבה לחברי חיים!)
והנה הגרסה עליה גדלתי, של רובי חן:
ולפני שנסיים, הנה גם מהשירה העברית הקלאסית:
“שחרחורת” של משה אלימלך (שתרגם את מורניקה Morenica בלדינו, שגם היא שחרחורת), לחן: שירת הרומנסות הספרדיות
שחרחורת יקראוני, צח היה עורי
ומלהט שמש קיץ, בא לי שְחורי
שחרחורת, יפיפית כל כך
בעינייך אש בוערת, ליבי כולו שלך
שחרחורת, יקראוני כל יורדי הים
אם עוד פעם יקראוני, שוב אלך איתם
שחרחורת, יקראני בן לאב מוֹלך
אם עוד פעם יקראני, אחריו אלך
והנה הביצוע המלטף של אסתר עופרים:
שיהיה יום נהדר, ושבוע מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x