מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי הופיעה בסרטון שראיתי.
אז מילת היום היא –
מֻסְתַוַא مُسْتَوَى וברבים מֻסְתַוַיַאת مستويات – רמה, דרג; מישור; גובה (של נוזל, למשל), מפלס; נורמה
גם היום אציג סרטון של עבד עלי, “ג’וקר”.
לשם שינוי, הפעם “הגעתי” לסרטון בעצמי.
הסרטון פורסם ב- 17.2.24.
מש דאימן בנזל סרטונים מנאח. מראת בנזל סרטון, באג’יב 100000 משאהדה באליום.
בקול מנזל סרטונים הבל. איש יעני הבל? זבאלה! וליש אנא מנזל זבאלה? עשאן בחב אשוף אלנאס אללי חואלי.
למא בתרמי אלזבאלה מין בדה ילם אלזבאלה? בס אללי בינט’ף אלזבאלה!
פהמת איש קצדי? פביתטלע, חדא ביציר יתמסח’ר עליכ והדא ביציר יתהבל והדא, אנא בערף איש?
קימת אלזבאאל. פבפות ע אלמחתוא תבעה בלאקיה בני אאדם תאפה! תאפה! ואללה אלעט’ים!
תטלע, אחכי לכ שע’לה: ולאדי, בח’ליהמש יחצ’רוא שי ערבי כת’יר. ליש? אלערב אע’לבהם הבל
בח’ליהם יחצ’רוא באלעבראני. ביסתפידוא!
פי אללי בילם דהב ופי אללי בילם זבאלה!
כל ואחד ומסתואה. זיח!
مش دايمًا بنزّل סרטונים مناح. مرّات بنزّل סרטון، باجيب ١٠٠٠٠٠ مشاهدة باليوم.
بقول منزّل סרטונים هبل. ايش يعني هبل؟ زبالة! وليش أنا منزّل زبالة؟ عشان بحبّ أشوف النّاس اللي حواليّ.
لما بترمي الزّبالة مين بدّه يلمّ الزّبالة؟ بس اللي بينظّف الزّبالة!
فهمت ايش قصدي؟ فبيتطلّع، حدا بيصير يتمسخر عليك وهدا بيصير يتهبّل وهدا، أنا بعرف ايش؟
قيمة الزّبائل. فبفوت ع المحتوى تبعه بلاقيه بني آدم تافه! تافه! والله العظيم!
تطلّع، أحكي لك شغلة: ولادي، بخلّيهمش يحضروا شي عربي كثير. ليش؟ العرب أغلبهم هبل
بخلّيهم يحضروا بالعبراني. بيستفيدوا!
في اللي بيلمّ دهب وفي اللي بيلمّ زبالة!
كلّ واحد ومستواه. زيح!
לא תמיד אני מעלה סרטונים טובים. לפעמים אני מעלה סרטון, ואני מביא 100,000 צפיות ביום.
אני אומר שאני מעלה סרטונים טיפשיים. מה הכוונה טיפשיים? זבל! ולמה אני מעלה זבל? כי אני אוהב לראות את האנשים שסביבי.
כשאתה זורק את הזבל מי אוסף את הזבל? רק מי שמנקה את הזבל!
הבנת את כוונתי? הוא מתבונן, מישהו מתחיל ללעוג לך וההוא מתחיל לדבר שטויות וההוא, אני יודע מה?
הערך/השווי של הזבלים. אז אני נכנס לתוכן שלו ורואה שהוא בן אדם טיפש! טיפש! בחיי!
הבט, אגיד לך משהו: לילדים שלי אני לא מרשה לצפות הרבה ב(תכנים) בערבית. למה? כי רוב (מה ש) הערבים (מפרסמים) הוא מטופש.
אני מרשה להם לצפות ב(תכנים) בעברית. הם יפיקו מכך תועלת!
יש מי שאוסף זהב ויש מי שאוסף זבל!
כל אחד והרמה שלו. זוז!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
סַוַּא سَوّى – עשה
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Av2yC
השורש הערבי ס.ו.י (בגזרות ע”ו-ל”י) עוסק ברובו בדברים שוויוניים, בדיוק כמו השורש המקביל לו בעברית (ש.ו.י):
* הפועל סַוִיַ سَوِيَ בבניין הראשון, וגם סַוַא سوى במשקל אחר – היה שווה ל-; נפתרו בעיותיו
* הפועל סַוַּא سوّى בבניין השני, הוא מילת היום – יישר; יישב סכסוך; השווה, הפך את- לשווים; השלים; ברא; עשה בצורה נכונה; בישל; במדוברת: עשה
* תַסְוִיַה تسوية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הסדר (ורשימת ההסדרים הקיימים בשפה ובעולם ארוכה), הסכם; פשרה; איזון, יישור
* תסויה סִלְמִיַּה تسوية سلميّة – הסכם/הסדר שלום
* תַסְוִיַת חִסַאבַּאת تسوية حسابات – פירעון חובות
* הפועל סַאוַא ساوى בבניין השלישי – היה שווה ל-, נעשה שווה ל- היה דומה ל-; השווה; בניבים מסוימים של מדוברת: עשה
* מֻסַאוַאה مساواة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוויון, צדק חברתי; “מרכז מסאואה” הוא עמותה לזכויות הערבים בישראל
* לַא מֻסַאוַאה لا مساواة – אי-צדק
* מֻסַאוִי مساوي (מֻסַאוִן مساوٍ), בצורת הבינוני הפועל – שווה ערך ל-
* הפועל אַסְוַא أسوى בבניין הרביעי – השווה; יישר; יישב סכסוך
* הפועל תַסַוַּא تسوّى בבניין החמישי – נעשה נורמלי, רגיל; נעשה ישר
* הפועל תַסַאווּא تساووا בבניין השישי – נעשו שווים; הסתדרו, הגיעו להסכמה
* תַסַאוִי تساوي (תַסַאוִן تساوٍ), בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שוויון
* בִּאלתַּסַאוִי بالتّساوي – שווה בשווה
* מֻתַסַאוִי متساوي (מֻתַאסַוִן متساوِ), בצורת הבינוני הפועל – שקול כנגד, שווה
* מתסאוי אֶלסַּאקַיְן متساوي السّاقين – שווה שוקיים
* מתסאוי אלְאַצְ’לַאע متساوي الأضلاع – שווה צלעות
* הפועל אִסְתַוַא اِسْتَوَى בבניין השמיני – התבשל; הבשיל; התרכך; הגיע לבשלות גופנית; התעייף מאוד עד אפיסת כוחות; נעשה שווה; התיישר
* חַ’טֶּ אלִאסְתִוַאא’ خطّ الاستواء, עם צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – קו המשווה
* אִסְתִוַאאִיּ استوائيّ – טרופי, משווני, של קו המשווה
* מֻסְתַוִי مستوي (מֻסְתַוִן مستوٍ), במדוברת מִסְתְוִי, בצורת הבינוני הפועל – ישר, מיושר, נורמלי; בשל; מבושל, מוכן (אוכל); עייף מאוד
* מֻסְתַוַא مستوى (מֻסְתַוַן) וברבים מֻסְתַוַיַאת مستويات, בצורת הבינוני הפעול – רמה, דרג; מישור; גובה (של נוזל, למשל), מפלס; נורמה
* רַפְעֶ אלמֻסְתַוַא رفع المتسوى – העלאת הרמה/הדרג
* מֻסְתַוַא אלְמַעִישַה مستوى المعيشة – רמת המחייה/החיים
* מֻסְתַוַא סַטְחֶ אלְבַּחֶר مستوى سطح البحر – גובה פני הים (ועוד מונחים רבים עם המונח מסתוא. קצרה היריעה…)
* מֻסְתַוַא עַאלִי مستوى عالي – רמה גבוהה, דרג גבוה
* מֻסְתַוַא דִרַאסִיּ مستوى دراسيّ – רמת השכלה
* עַלַא מֻסְתַוַא! على مستوى – על רמה! ברמה! ללא נימה מתפעלת התרגום: ברמת-
* סִוַא سِوى (סִוַן سِوًى) וברבים אַסְוַאא’ أسواء – אחר; צֶדֶק; כוונה; פרט ל-, מלבד- (אחת ממילות ההוצאה מהכלל)
* סִיּ سِيّ – דומה, שווה; מישור, ערבה
* סִיַּמַא سيّما, וגם: לַא סִיַּמַא لا سيّما – במיוחד, בפרט
* סַוִיּ سويّ וברבים אַסְוִיַאא’ أسوياء – שטוח, ישר; חלק; בריא, תקין, נורמלי; אמצעי (שנמצא באמצע)
* עַ’יְר סַוִיּ غير سويّ – יוצא דופן, שאינו נורמלי
* סַוִיַּן سويًّا – ביחד; במצב שוויוני
* סַוִיַּה سويّة – יושר, צדק; דרגה, רמה
* סַוַאא’ سواء וברבים אַסְוַאא’ أسواء – היינו הך, אותו הדבר, ללא הבדל; שוויון; שווה
* עַלַא אלסַּוַאא’ على السّواء או: סַוַאא’ בִּסַוַאא’ سواء بسواء – שווה בשווה, במידה שווה
* עַלַא חַדִּ(ן) סַוַאאִ(ן) على حدٍّ سواءٍ – ללא הבדל, במידה שווה, היינו הך; כאחד (מיל’: על גבול שוויוני)
* כַּלִמַת סַוַאא’ كلمة سواء – מילת צדק, אמירה נכונה
* אַלנַּאס סַוַאסִיַה النّاس سواسية – (כל) האנשים שווים
* סַוַא سوا, במדוברת – ביחד
* שוּ בִּדְּנַא נִעְמַל/נְסַוִּי? شو بِدّنا نعمل/نسوّي؟ – אין ברירה, מה אנו כבר יכולים לעשות?
* מַא בִּסְוַאש קִרְש ما بسواش قرش – לא שווה אגורה, לא שווה גרוש, חסר ערך (הביטוי יכול לבוא עם שפע מונחים אחרים, שמביעים דברים חסרי ערך)
* אִללִּי מַא עַנְדֹה כִּרְש מַא בִּסְוַא קִרְש اللّي ما عنده كرش ما بسوى قرش – מי שאין לו כרס אינו שווה גרוש (משפט אנטי-אנורקסי…)
* כֻּלְּנַא פִי אלְהַוַא סַוַא كلّنا في الهَوَى سوى – כולנו באותה הצרה, באותו מצב (מיל’: כולנו באהבה ביחד, או כולנו נישאים ברוח)
מוסיף הקורא המתמיד יאיר גולד:
אִחְנַא דַאפְנִינֹה סַוַא احنا دافنينه سوى – אל תנסה לעבוד עליי, שנינו יודעים את האמת (מיל’: שנינו קברנו אותו יחד)
הוסיף מרק שוף:
الناس سواسية في وقت النعم، فإذا نزل البلاء تباينوا! (الحسن البصري) – האנשים שווים זה לזה בזמן הנוח, אך כשמגיעה הצרה הם נבדלים זה מזה
בעבר פרסמנו גם את הפוסט הקצר הבא:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
אִסְתַוַא אלְעַדַס إسْتَوَى الْعَدَس – נגמרו הכוחות
מילולית: העדשים התבשלו.
מצאתי תרגום יפה בערבית ברשת; הביטוי מתורגם כך: “הגעה לשלב האחרון של העייפות, כשאי אפשר לעשות יותר דבר”
את הביטוי הזה שמענו אני וחיה (אחותי) רבות מהורינו…
* עַדַס عَدَس, כשם קיבוצי, הם עדשים
* צורת היחיד, עַדַסֶה عَدَس, פירושה עדשה, הן הקטנייה והן הרכיב האופטי (בעין או במשקפיים או במצלמה)
* אִללִּי מַא יִעְרֶף יְקוּל כּף עַדַס اللّي ما يعرف يقول كفّ عَدَس – אדם שאינו מתמצא, אינו מבין, מדבר בלי להבין (מיל’: מי שאינו יודע אומר עדשים). הפתגם הזה הופיע פה בדף אינספור פעמים
הוסיף הקורא הידען אבשלום פרג’ון:
ההוראה העיקרית של הביטוי היא אחרת. استوى العدس (אסתוא ל-עדס) או استوى الزرع – אסתוא ל-זרע, או تحمص الفستق – תחמץ ל-פסתק – הבוטנים כבר קלויים, הוא ביטוי שנאמר בד”כ בסוף ויכוח, או כשמגיעים להסכמה וחתימה. כלומר – העניין סגור, או game over.
כמו כן משתמשים בביטוי כדי לומר: הגיע הזמן לקצור את הפרי שכבר בשל. כמו כן נאמר לבחור שהגיעו לפרקו והוא בשל כבר לנישואין, ובאופן כללי משתמשים בביטוי בכל עניין שהגיע זמן ביצועו.
בתמונה: משחק “סופר מריו”
זה היה הפוסט ה- 2,388 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
תודה על المعلومات القيمة אומרים גם על זקן מופלג שהגיע יומו صار مستوي 🙂
תודה לך!