מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותם של חבריי הקוראים האדוקים Marc Shof ו- Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
תִעֶבּ تِعب – התעייף, נחלש; טרח, עבד קשה; התקלקל
מרק ועובדיה שלחו לי סרטון בו אבא ככה”נ מצלם את בתו סאלי.
הסרטון, באורך דקה, הוא מסמך אנושי מטלטל, לשיטתי.
סאלי נשמעת בו כמו סבתא בת 100, אבל הכנות שלה והדרך בה היא מתארת את הדברים נוגעת ללב.
בנוסף, ערביסטים יתענגו על הניב העזתי שלה.
– איש יא סאלי, מא לכ מעצבה?
– בדנא נאכל, ג’ענא, באלערבי, פש ח’ג’ל
– איש מא לכ?
– בדנא נאכל! אכלנא חמיץ’! חמיץ’, רחנא נאכל מן אלשג’ר!
– בדון מא תט’בח’וה?
– תעבנא, אה, תעבנא
– ואיש כמאן בתאכלי?
– בדנא אכל, בדנא נא נא!
– טב איש מאלכ, יא עמרי? איש בדכ? איש בתאכלי הלקית אנת, איש בתשרבי?
– פש אלא מי, ביג’יבוא ח’בז מנאכלש
– ליש, פש פי אשי? פש אשי תאכלוא מעה?
– צרנא ננהק אלצבח, תנהיק ננהק
– מש זאכי אלח’בז אללי מוג’וד?
– לא! פש אשי. ג’ענא! מר, מר, אלח’בז מר!
– הד’א אלח’בז טבען מן אעלאף אלחיואנאת אנצנע, וסאלי מש קאדרה תאכלה, צח?
– באכלש!
– אנת בתט’לכ ע אלמיה וע אלחמיץ’?
– אה
– ايش يا سالي، ما لك معصّبة؟
– بدّنا ناكل، جعنا، بالعربي، فش خجل
– ايش ما لك؟
– بدّنا ناكل! أكلنا حمّيض! حمّيض، رحنا ناكل من الشّجر!
– بدون ما تظبخوه؟
– تعبنا، اه، تعبنا
– وايش كمان بتاكلي؟
– بدّنا أكل، بدّنا نا نا!
– طب ايش مالك، يا عمري؟ ايش بدّك؟ ايش بتاكلي هلقيت انت، ايش بتشربي؟
– فش إلّا ميّ، بيجيبوا خبز مناكلش
– ليش، فش في اشي؟ فش اشي تاكلوا معه؟
– صرنا ننهّق الصّبح، تنهيق ننهّق
– مش زاكي الخبز اللي موجود؟
– لا! فش اشي. جعنا! مرّ، مرّ، الخبز مرّ!
– هذا الخبز طبعًا من أعلاف الحيوانات انصنع، وسالي مش قادرة تاكله، صحّ؟
– باكلش!
– انت بتظلّك ع الميّة وع الحمّيض؟
– اه
– מה קרה סאלי, למה את עצבנית?
– אנו רוצים לאכול, אנו רעבים, בערבית (צחה), אין (לי) בושה (להגיד זאת)
– מה קרה לך?
– אנו רוצים לאכול! אכלנו חומעה (סוג של צמח מאכל)! חומעה, הלכנו לאכול מהעצים!
– בלי לבשל אותה?
– עייפנו. כן, עייפנו
– ומה עוד את אוכלת?
– אנו רוצים אוכל, רוצים אוכל!
– טוב, מה קרה לך, חיים שלי? מה את רוצה? מה את אוכלת ושותה עכשיו?
– אין שום דבר חוץ מים, כשמביאים לחם אנו לא אוכלים
– למה, אין עוד משהו? אין מה לאכול אתו?
– התחלנו לנעור בבוקר, לנעור
– הלחם שיש לא טעים?
– לא! אין כלום. רעבנו! מר, מר, הלחם מר!
– הלחם הזה כמובן הוכן ממספוא של חיות, וסאלי לא יכולה לאכול אותו, נכון?
– אני לא אוכלת!
– את נשארת (רק) עם מים וחומעה?
– כן
(התמלול והתרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yakir Hamarechet, שכתב לנו:
“אהלן שלו והחברים,
אשמח לשאול על המילה תעבאן تعبان.
האם היא קיימת רק במדוברת או גם במשלבים גבוהים יותר?
וגם: تعبان במשמעות “חולה” או “לא מרגיש טוב” – האם ניתן לכנות כך גם ילד או רק אדם מבוגר?
תודה וכל טוב”.
אז מילת היום היא –
תַעְבַּאן تعبان – עייף; מקולקל, גרוע, בלוי; חולה; עני
לשמיעה:
השורש הערבי ת.ע.ב עוסק בעייפות ובטרחה. השורש העברי הזהה לו, העוסק בתיעוב ובתועבה, מקורו באכדית, ואינני בטוח שיש קשר ביניהם:
* הפועל תַעִבַּ تعب בספרותית, תִעֶבּ במדוברת – התעייף, נחלש; טרח, עבד קשה; התקלקל
* תַעַבּ تعب וברבים אַתְעַאבּ أتعاب, שם הפעולה/מצדר של הבניין – טרדה, עמל, טרחה, סבל, מאמץ
* אַתְעַאבֶּ אלְמֻחַאמִי أتعاب المحامي – שכר טרחת עורך-דין
* הפועל אַתְעַבּ أتعب בבניין הרביעי – עייף
* מֻתְעִבּ متعب, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מטריח, מעייף
* מַתְעַב متعب וברבים מַתַאעֶבּ متاعب, במשקל המקומות – עייפות, סבל, צרות, קשיים; מחלות
* אַלְוַצֶ’ע תַעְבַּאן الوضع تعبان – המצב “צולע”, “על הפנים”
* תַעַבַּכּ רַאחַה! تعبك راحة – תענוג לעשות משהו בשבילך! (מיל’: להתעייף בשבילך זה מנוחה)
* מַא תִתְעַבֶּש ما تتعبش – אל תטרח (מיל’: אל תתעייף)
* תְעִבֶּת פִי- تعبت في- – טרחתי על-, שקדתי/השקעתי את כוחי ב-
* וַאחֶד חַאמֶל דַקַנֹה וּאֶלתַּ’אנִי תַעְבַּאן פִיהַא واحد حامل دقنه والثّاني تعبان فيها – אחד/מישהו נושא את זקנו והשני מתעייף ממנו. ביטוי שנאמר על אנשים שתוחבים את אפם לעניינם של אחרים ואף מעירים להם על דברים שאין להם השפעה פרט לאותם אנשים עצמם, שאינם מתלוננים
לשאלותיך, המילה קיימת בכל משלבי השפה, ותקפה לכל הגילים…
צילום: Elisa Kennemer
זה היה הפוסט ה- 2,389 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
