פורסם לראשונה ב- 11.4.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום היא –
פַרַח فَرَح – שמחה
היום אני צריך אתכם מרוכזים…
נצא יחד למסע בילוש מרתק בעולם התרבות הערבית והרשתות החברתיות. מקווה שתיהנו, כמוני.
הכל התחיל מזה שאחד מחבריי שלח לי לפני כשבועיים את הקישור הבא:
אם אתם רוצים לחוות את מסע הגילויים במלואו – אל תמשיכו לקרוא, פתחו את הקישור וחזרו אלינו.
הקשבתם? מצוין.
בקישור מופיע סרטון מקוטע, באורך דקה וחצי. ללא שמות, כמעט ללא דבר.
על הסרטון כתובה מילה בודדה: זג’ל.
דף הפייסבוק שפרסם את הסרטון, בלי שום מילת רקע או הרחבה, נקרא רוּחֶ אלְפַנֶּ אלסּוּרִי روح الفنّ السّوري – רוח האומנות הסורית.
אז מה היה לנו עד כה?
* שיר מרקיד ביותר, מהמקצבים האלה שפשוט אי אפשר להישאר אדישים אליהם, שאפשר לשמוע בלי סוף
* בחורה מצודדת עם קול נעים ביותר
* נגן חביב וחייכן
* ומסקנה מתבקשת, שמדובר בשיר סורי, לא כך?
התלבטתי רבות אם להקדיש לסרטון פוסט, ובמשך מספר ימים נאבקתי עם עצמי, עד שנשברתי.
אני חייב להתייחס לשיר הזה, פשוט חייב.
אבל מאיפה מתחילים?
צריך לאתר את השיר ואת המבצעת והנגן בפעולות ריגול ברשת.
אם מתחילים את החיפוש בקישור שקיבלתי, רב הנסתר על הגלוי. צריך להיות קצת גשש-בלש כדי להגיע ליעד כלשהו, וכמובן, אפשר להיעזר באחרים.
החלטתי לנסות לבד.
בהקשיבי למילות השיר צדו את אוזניי שתי מילים: ענתר שדאד.
ענתר בן שדאד, למי שמכיר, היה גבר-גבר.
נחפש בגוגל “ענתר שדאד” ליד “זג’ל” (תכף יוסברו כל המונחים), ונעיין בסרטים שיוצעו. היום הכל פשוט ונגיש. אשרינו שזכינו.
הממצאים הראשונים מעלים שמדובר ב- מֻוַשַּח זַגַ’לִי, או זַגַ’ל סוּרִי.
שוב סורים.
הזמרת החיננית היא פַרַח שְרֵים فرح شريم, המופיעה בתמונת היום של הפוסט, והנגן שמלווה אותה הוא חַיְדַר זְעַיְתֶר حيدر زعيتر
אבל רגע! שניהם לבנונים! ומילות השיר ודרך הגייתן זועקות עד ביירות שזהו הניב הלבנוני, לא הסורי.
אז כן, מדובר בזג’ל לבנוני زجل لبناني והדברים מתחילים להסתדר אט אט.
מי את, פרח שרים?
פַרַח גרה בכפר חוֹמִין אֶלְפוּקַא حومين الفوقا שבדרום לבנון. הכפר נמצא במחוז נבטיה, הוא מרוחק כ- 70 ק”מ דרום-מזרחית לביירות, כ- 20 ק”מ ממטולה
וכ- 20 ק”מ מזרחית ל- אֶלצַּרַפַנְד الصّرفند, שהיא עיירה בלבנון, הצמודה למקום שבו שכנה העיר הפיניקית התנ”כית צרפת, Sarepta.
נעיין בקצרה בתנ”ך, בדברי האל לאליהו הנביא:
“וַיְהִי דְבַר ה’ אֵלָיו לֵאמֹר. קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן, וְיָשַׁבְתָּ שָׁם; הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה, לְכַלְכְּלֶךָ. וַיָּקָם וַיֵּלֶךְ צָרְפַתָה, וַיָּבֹא אֶל-פֶּתַח הָעִיר (וגו’)”. מלאכים א’, י”ז, 8-10.
אז בפעם הבאה שאתם מזמינים כרטיסים מאייר פראנס תוודאו שהמטוס אכן נוחת בפריז…
אגב, צרפנד הוא גם השם הקודם של מתחם בסיסי צריפין במרכז הארץ. בסיס צריפין התבסס על בסיס של הצבא הבריטי, שנקרא על שמו של הכפר הערבי שהיה שם, צרפנד אלעמאר صرفند العمار.
טוב, רגע, אנחנו גולשים. בואו נחזור לפרח.
הכפר שלה שוכן על הר שגובהו 550 מטר מעל פני הים. משמעות שם הכפר היא “חם (המקור בארמית-סריאנית) עילית”, שכן לצידו שוכן, 7 ק”מ צפון-מערבית לו, הכפר חומין אלתחתא, חומין תחתית, הממוקם על פסגה נמוכה בכ- 120 מטר.
יופי, אפשר לסגור מפות.
מסתבר שיש אנשים בעולם שהקורונה עשתה להם רק טוב:
פרח מספרת שהימים הארוכים של הסגרים השונים אפשרו לה לפתח את התחביב שלה, והיא פרחה (…) באמצעות הטיקטוק. כך היא מילאה את הזמן הרב בבית.
אבל אל תראו אותה כזאת, בת כפר לבנונית פשוטה וריקנית; היא לומדת שיווק וניהול, ואם הרווקים שבקוראים קיבלו חשק לשלוח לה הודעה בסגנון “באה לפה הרבה?”, אז דעו לכם שהיא נשואה טרייה.
לאחרונה היא מתחילה להופיע עם שתי אחיותיה הקטנות ממנה, עִ’ידַא غيدا ו- דִימַא ديما, ויש להן גם אח קטן בן 12.
אה, והיא מקרה קלאסי של “התפוח לא נופל רחוק מהעץ”: אביה הוא הפזמונאי אַנְוַר שְרֵים أنور شريم .
=-=-=
חיפוש עומק לגבי תוצריה מעלה שפע חומרים, אבל – אתם יושבים? – כולם טריים-טריים, מחודש מרץ האחרון.
זהו דף הפייסבוק שלה: Farah Chreim
ולפני שנשכח:
חידר זעיתר הוא מוזיקאי לבנוני, וזה דף הפייסבוק שלו: Haydar Zaiter / حيدر زعيتر
הנה מקבץ סרטוני יוטיוב שלה:
https://www.youtube.com/watch?v=Ql855B_fQY0
פה היא מציגה את עצמה ואת אחיותיה:
https://www.youtube.com/watch?v=UT6p-UvtL7I
ולסיום, ריאיון בן 20 דקות איתה מהאתר חַ’בַּר עַאגֶ’ל (“חדשות דחופות/מרעישות”)
=-=-=-=-=
אבל מה עם השיר?
قلبي رفّ حواليكي بموسم أعياد קלבי רף חואליכי במוסם אעיאד
ان شاء لله بالحبّ عليكي العيد بينعاد אן שאא’ אללה באלחב עליכי אלעיד בינעאד
ליבי חג סביבך בעונת חגים
מי ייתן ובאהבה אליך החג ייחגג
بتوديّني وبودّيك يا زهرة فلّ בתודיני ובודיכ יא זהרת פל
نكاية ببيّك وبجدّك عنك ما بحلّ נכאיה בביכ ובג’דכ ענכ מא בחל
خطيفة بدّي شدّك قدّام الكلّ ח’טיפה בדי שדכ קדאם אלכל
ولو بدّو يوقف حدّك عنتر شدّاد ולו בדו יוקף חדכ ענתר שדאד
תשלחי אותי ואשלח אותך, הו פרח יסמין
על אפם ועל חמתם של אביך וסבך לא אניח לך/ אני “אעשה דווקא” לאביך וסבך ולא אניח לך (תודה לקורא יובל ברגר על העזרה בשורה המטורללת הזו…)
כחטופה אקשור אותך מול כולם
גם אם יעמוד לצידך ענתר שדאד
سألت الهّم يلّي بالغيرة سحرك وين حلّ סאלת אלה מילי באלע’ירה סחרכ וין חל
وقّعني بحيرة كبيرة فلّ وما دلّ וקעני בחירה כבירה פל ומא דל
طيري مطرح ما تطيري خلفك رح ضلّ טירי מטרח מא תטירי ח’לפכ רח צ’ל
واعرف من ايّ ديرة ومن ايّ بلاد ואערף מן אי דירה ומן אי בלאד
שאלתי את הדאגה שבקנאה איפה קסמך נמצא
הוא הפילני לתוך מבוכה גדולה, ברח ולא הנחה
עופי באשר תעופי, מאחוריך אישאר
ואדע מאיזה אזור ומאיזה ישוב (את)
ואלו שני בתים נוספים של השיר המקורי, שאינם מופיעים בהקלטה:
يا عصفورة مغرورة محسوبك هون יא עצפורה מע’רורה מחסובכ הון
تصيد بالبر نسورة من مية لون תציד באלבר נסורה מן מית לון
لكن انت بهالصورة غيّرت الكون לכן אנת בהאלצורה ע’ירת אלכון
وصرتي أوّل عصفورة بتقتل صيّاد וצרתי אול עצפורה בתקתל ציאד
הו ציפור שחצנית, עבדך הנאמן פה
הוא צד בטבע נשרים במאה צבעים
אך את בתמונה הזו שינית את היקום
והפכת לציפור הראשונה שהורגת צייד
من وقت الي علقتيني برموش عيون מן וקת אלי עלקתיני ברמוש עיון
خدودك ياما طعمتيني خوخ وليمون ח’דודכ יאמא טעמתיני ח’וח’ ולימון
انت لي عوّدتيني حبّك بجنون אנת לי עודתיני חבכ בג’נון
وهلق عم بتلوميني على شو معتاد והלק עם בתלומיני עלא שו מעתאד
מהרגע שתלית אותי בריסי העיניים
כמה לחייך האכילוני שזיפים ולימונים
את הרגלת אותי לאהוב אותך מתוך שיגעון
וכעת את מאשימה אותי על מה שהתרגלתי אליו
(התרגום שלי. שָלֵו)
שמתם לב בכל אחד מארבעת הבתים שלוש השורות הראשונות מתחרזות זו בזו, אבל השורות האחרונות בכל בית מתחרזות זו בזו?
=-=-=-=
זג’ל הוא ז’אנר של שירה מאולתרת, ששורשיה קדומים מאוד. הזג’ל נפוץ מאוד בעיקר באזור לבנון, מערב סוריה, צפון ירדן וצפון ארץ ישראל.
המחקר הספרותי האקדמי אינו עוסק בתחום מכיוון שהוא מחוסר חוקים ותכניו מובנים רק לתושבי האזורים האלו ולא לכלל הערבים.
תושיח توشيح או מושח موشّح הוא ז’אנר שירה עממי, שמושר בערבית מדוברת. גם במקרה זה החוקרים התעלמו מהז’אנר מכיוון שהוא אינו מחויב לכללים קפדניים או למשקלים מקובלים בשירה.
לפני שנפרדים, מה הסיפור של ענתר שדאד שצד את אוזני?
ראשית, היה לנו פוסט שלם בנושא:
עיקרי דבריו, מויקיפדיה:
“ענתרה בן שדאד (ערבית: عنترة بن شداد العبسي, ענתרה אבן שדאד אל-עַבְּסִי, 525-608 לספירה), הידוע גם כ-ענתר, היה חייל ומשורר ערבי טרום-אסלאמי, שהתפרסם בשל שירתו וחייו ההרפתקניים. הוא היה אחד מ”שבעת המשוררים התלויים”, ששיריו המרכזיים נכללים ב”מועלקאת”, אוסף השירים שהאגדה מספרת עליהם שהיו תלויות בכעבה”.
ומכיוון שזה היה פוסט ארוך, הנה פוסט שכבר הופיע אצלנו בנושא פרח ושמחות:
רק בשמחות!
את הפוסט של היום אני מקדיש לאמי המנוחה שמחה כהן ז”ל.
זה היה הפוסט ה- 1,297 שלנו.
שיהיה יום נהדר ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
