* הפועל בַּדַעַ بَدَعَ בבניין הראשון – יצר, ברא, המציא, חידש; חפר באר
* הפועל בַּדֻעַ بَدُعَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – הגיע לשיא
* הפועל בַּדַּעַ بدّع בבניין השני – הצטיין, עשה משהו טוב מאוד, היטיב לעשות; אמר דברים מוצלחים; האשים את- בסטייה מהמסורת, ייחס ל- חידוש הלכתי, לרוב מוטעה
* הפועל אַבְּדַעַ أبدع בבניין הרביעי, שמילת היום היא צורת הבינוני הפועל שלו – עשה עבודה מושלמת, הצטיין; יצר, המציא; קבע הלכה חדשה; הכשיל, לא עזר
* אִבְּדַאע إبداع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יצירה, המצאה, בריאה; יצירתית, מקוריות, חידוש; הצטיינות
* אַלְאִבְּדַאעִיַּה الإبداعيّة – האסכולה הרומנטית
* הפועל תַבַּדַּעַ تبدّع בבניין החמישי או אִבְּתַדַעַ ابتدع בבניין השמיני – יצר, המציא; חידש הלכה
* מֻתַבַּדֶּע متبدّع, בצורת הבינוני הפועל – מחדש, יוצר, ממציא; מחדש הלכות
* אִבְּתִדַאע ابتداع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין השמיני – המצאה, יצירה
* הפועל אִסְתַבְּדַעַ استبدع בבניין העשירי – חשב את למקורי או לְיפה; מצא את- למוזר
* בִּדְע بِدع וברבים אַבְּדַאע أبداع – חידוש; שיא, תכלית; ראשון מסוגו; חסר ניסיון
* לַא בִּדְעַ אַן- لا بدعَ أن- – אין פלא ש-
* בִּדְעַה بِدعة וברבעים בִּדַע بِدَع – תופעה חדשה ומופלאה; יצירה, חידוש; סטיה מהמסורת, חידוש הלכתי שלילי
* בַּדִיע بديع וברבים בַּדַאאֶע بدائع – נפלא, מופלא, מרהיב; חדיש, מקורי; שם פרטי (גם בצורת הנקבה, בדיעה)
* אַלְבַּדִיע البديع – היוצר, הבורא (משמות האל); "החדיש" או "המפליא", כינויה של תורת הצורות הרטוריות – קישוטי לשון שהיו מקובלים בתקופה העבאסית
* עִלְמֶ אלְבַּדִיע عِلم البديع – תורת קישוטי הלשון ברטוריקה