מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
אַיַּד أَيَّد – תמך
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
بيت فدوى (فدوى مواسي)
בית פדוא (פדוא מואסי)
לפַדְוַא מַוַאסִי מבאקה אלע'רביה יש 42,000 עוקבים והיא כותבת על עצמה:
متجر بيت فدوى لصاحبته مهندسة الاغذية فدوى مواسي.
حلول مطبخية بسيطة وصحية.
أدوات مطبخ فريدة و نصائح لاقتصاد منزلي.
בית העסק "בית פדוא" של הבעלים שלו, מהנדסת המזון פדוא מואסי.
פתרונות פשוטים ובריאים למטבח.
כלי מטבח מיוחדים ועצות לכלכלת בית.
כותרת הסרטון ארוכה יותר מהסרטון עצמו:
اللغة مش مجرد كلمات… اللغة هويتنا. 
أنا مش ضد تعلّم العبرية أو أي لغة، لكن بستغرب ليش كثير من اللافتات في بلداتنا العربية مكتوبة بالعبرية، مثل: “חנייה אסורה”، “קצב”، “פיצוחיה”، مع إن أغلب الزبائن عرب ولغتنا الأم هي العربية.
برأيي، من حق العربية تكون اللغة الأولى على لافتات محلاتنا وشوارعنا، لأنها جزء من هويتنا وثقافتنا.
شو رأيكم؟
هل بتؤيدوا إنه تكون العربية أولًا على اللافتات في بلداتنا؟ شاركوني آراءكم بكل احترام.
اكتبوا بالتعليقات: مع أو ضد؟ وإذا عندكم أمثلة من بلدكم، شاركوني فيها
השפה אינה רק מילים… השפה היא הזהות שלנו.
אני לא נגד למידת עברית או כל שפה אחת, אבל אני מופתעת מכך שרבים מהשלטים ביישובים הערביים שלנו כתובים בעברית, למשל: "חנייה אסורה, קצב, פיצוחיה", למרות שרוב הלקוחות הם ערבים ושפת האם שלנו היא ערבית.
לדעתי, זכות של הערבית להיות השפה הראשונה על השלטים בבתי העסק שלנו וברחובות שלנו, שכן היא החלק מהזהות והתרבות שלנו.
מה דעתכם?
האם אתם בעד שהערבית תהיה ראשונה בשלטים ביישובים שלנו? שתפו אותי בדעותיכם, בכל הכבוד.
כתבו בתגובות: בעד או נגד? ואם יש לכם דוגמאות מהיישוב שלכם, שתפו אותי בהן.
הסרטון:
אקסם באללה, אחנא אמה צ'איעה.
ליה בנכתב באלעבראני מת'לן, חניה אסורה, חד אלדאר. יעני יהודי בדה יג'י יצף חדכ?
הסא קאעד בתטלע, מכתוב להשכרה, ללאיג'אר. יהודי בדה יג'י יסתאג'ר מן ענדכ?
הון מת'לן מחמץ – פיצוחיה
מחל לחמה – קצב
בדון ולא כלמת ערבי!
ליש מא נכתב באלערבי!? ליה? ליה? אנו הם זבאינכם?
أقسم بالله، احنا أمّة ضايعة.
ليه بنكتب بالعبراني مثلًا، חניה אסורה، حدّ الدّار. يعني يهودي بدّه يجي يصفّ حدّك؟
هسّا قاعد بتطلّع، مكتوب להשכרה، للإيجار. يهودي بدّه يجي يستأجر من عندك؟
هون مثلًا محمص – פיצוחיה
محلّ لحمة – קצב
بدون ولا كلمة عربي!
ليش ما نكتب بالعربي!؟ ليه؟ ليه؟ أنو هم زبائنكم؟
אני נשבעת באלוהים, אנחנו אומה אבודה.
למה אנו כותבים בעברית, למשל חניה אסורה, ליד הבית. וכי יהודי ירצה לבוא לחנות לידך?
עכשיו אני רואה, כתוב להשכרה. וכי יהודי יבוא לשכור ממך?
פה למשל (כתוב) פיצוחיה
חנות בשר – קצב
בלי אף מילה ערבית!
למה אנו לא כותבים בערבית?! למה? למה? מי הם הלקוחות שלכם?
=-=
נכון לזמן כתיבת הפוסט נכתבו לסרטון כ- 600 תגובות, רובן ככולן תומכות.
בחרתי להביא פה חמש מדגמיות:
تعودنا في كاير كلمات منعرفش نحكيها بالعربي مثل كوبات حوليم مركاز مزون وكتير مصطلحات
התרגלנו, יש הרבה מילים שאנו לא יודעים להגיד בערבית, כמו קופת חולים, מֶרְכַּז מזון ועוד מונחים רבים
والله كلامك صحيح مئة بالمئة حتى لما بحكوا مع بعض نص عربي ونص عبري .رحت عند أحد الناس وكنت ضيفا عليه فقال لي ماذا تشرب قهوة ولا شاي ولا متس تبوزين ..ياناس احكوا بألعربي والله انها اجمل لغة بالعالم
בחיי, דבריך נכונים מאוד, אפילו כשהם מדברים זה עם זה – זה חצי בערבית וחצי בעברית. הלכתי לאחד האנשים, התארחתי אצלו, והוא שאל אותי: מה תשתה? קפה, תה או מיץ תפוזין (מיץ תפוזים נאמר בעברית, עם נון בסוף). אנשים, דברו ערבית, בחיי היא השפה היפה בעולם
مش غلط انو بكتب بلعبري اضافة للعربي
זה בסדר שיכתבו בעברית בנוסף לערבית
أنا شوفت محل عربي مكتوب بالعبري
מכבסת מכוניות
وكمان محل…مكتوب عليه بالعبري…מרק ברד
ترجمة شراب براد
ראיתי בית עסק ערבי שכתוב (בו) בעברית:
מכבסת מכוניות
וגם בית עסק שכתוב עליו בעברית מרק ברד
התרגום: משקה ברד
كل الاحترام اخت فدوى وانا معاك على طول الخط بالنسبه .لكن ما يحيرني ان جزء من الاخوات الي علقن على هذه النقطه اسمائهن اما بالانجليزي او بالعبري والامور بهذه النقطه لا تتجزء. احرى بنا
ان نتبع لغة نبينا وقرأننا وهل يوجد اجمل من حروفنا؟
انه لامر محزن.
כל הכבוד, אחות פדוא, אני איתך לגמרי בעניין. אבל מה שמבלבל אותי זה שלמספר נשים שהגיבו על הנקודה (הסרטון) הזו יש שמות באנגלית או בעברית, והעניין הזה אינו נפרד (שונה). עדיף לנו לדבר בַּשפה של הנביא שלנו והקוראן שלנו, שכן האם יש יפות יותר מהאותיות שלנו?
זה אכן עניין מעציב.
(התמלול – בחלקו – והתרגומים שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1045646015078269
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
תַאְְיִיד تَأْيِيد – תמיכה; הוכחה; מתן תוקף
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/816kNo2edKoNh68D7
השורש הערבי א.י.ד (בגזרת פ המזה, ע"י) עוסק בתמיכה. שימו לב: אין קשר לידיים. המילה הדו-עיצורית יַד הפכה רק במדוברת ל- אִיד, ואין לה קשר לעניינו היום.
בעברית השורש עוסק באסונות ובצרות ("שמחה לאיד").
* הפועל אַאדַ آدَ בבניין הראשון – התחזק, התקשה
* אַיְד أَيْد או אַאד آد, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – כוח, שלטון (לא בשימוש)
* הפועל אַיַּד أيّد בבניין השני, שמילת היום היא צורת שם הפעולה/מצדר שלו, וגם הפועל אַאיַדַ آيد בבניין השלישי – תמך (פיזית ומטאפורית), סייע, חיזק; אישר טענה או דברים; תגבר
* מֻאַיֶּד مؤيِّد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – (אדם) תומך, עוזר, מסייע, מחזק; שם פרטי של גבר
* מֻאַיַּד مؤيَّد, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מחוזק, שיש לו תמיכה
* מֻאַאיַדַה مؤايدة או אִיַאד إياد, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין השלישי – חיזוק, תגבור, תֶּמֶךְ; אגף, מחיצה; איאד הוא גם שם פרטי של גבר
* הפועל תַאַיַּד تأيّد בבניין החמישי – נתמך, התחזק; קיבל אישור
חברי רון ארטשטיין הזכיר לי ששכחתי את:
"סלאח ח'לף (בערבית: صلاح خلف, בתעתיק מדויק: צלאח ח'לף; 1933 – 14 בינואר 1991), אשר היה ידוע גם בכינוי אבו איאד (أبو إياد), היה טרוריסט ממקימי ארגון ספטמבר השחור ומראשי הפת"ח. […]" (ויקיפדיה)
התמונה: National Cancer Institute
זה היה הפוסט ה- 3,257 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
