פורסם לראשונה ב- 22.1.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Omri Oz שכתב לנו:
“אהלן שלו,
האם יש קשר בין המילה “איכסה” (גועל, תיעוב) למילה אח’סא اخسا (כמו ח’סא אלד’אב خسا الذئب)?”
אז מילת היום היא –
אֶחְ’ס إِخْس – איכס!
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
התפרסם אצלנו בזמנו הפוסט הבא:
מילת היום, שמופיעה לבקשת הקורא Shaul Azriel, היא לא כל כך מילה, כלומר היא לא באמת ערך מילוני. מילת היום היא –
אֶחְ’ס إخس – איכס, לא יפה!
דרך כתיב נוספת: אֶחְ’צ إخص
חלקכם אולי מכיר אותה מצפייה בסרטים המצריים בערבית (פעם כולם ראו אותם, זו הייתה מדורת השבט של יום שישי בערב; היום כולם רואים את סטטיק ובן אל תבורי), בהם לא הייתה גיבורה שלא אמרה כמה פעמים בכל סרט למחזר הנלהב שלה, תוך התחנחנות חתולית מופגנת –
* אֶחְ’סֶ עַלֵיכּ! إخس عليك! – תתבייש לך! לא יפה מצידך!
* בּוּזֶ אלְאֶחְ’ס! بوز الإخس! – (יש לך) פרצוף מכוער ומגעיל! (גידוף)
המילה הזו נכנסה כפי שהיא לסלנג העברי, בעיקר כמילת הסתייגות מאוכל מגעיל או מראה דוחה.
למרות שיש מי שמנסה למצוא למילה זו מקורות בערבית הספרותית, אני גורס שמדובר ב-
מַבָּע אקסטרה-לינגוויסטי (חוץ לשוני).
מה זו הייתה הקללה הזו עכשיו?
שום קללה. רוב המילים בכל השפות מסתדרות יפה בכללים דקדוקיים, והן מופיעות במילונים. אבל יש מילים, או מבעים אם נדייק, שכל דוברי השפה מכירים אותם, ואין להם שום ערך מילוני. מדובר בעיקר בקולות וצלילים שקיבלו צורת כתיבה מקובלת, אך עדיין, הם אינם חלק מהמבעים הלשוניים. לכן הם חוץ לשוניים.
רוצים דוגמאות?
פחחחח…
פששש!!!
ואו!
או או!
אוהו!
אווו (זה כאב!)
אייי (זה כאב!)
אאוץ’ (זה כאב באנגלית…)
אוי!
אוף!
אויש!
הֵיי!!!
פסססט!!!
וויי!
פויה!
בום!
טראח!
טה-דאם!!
ברררר (איזה קור!)
צקצקצק (צקצוק בלשון)
צ’יק צ’ק
ששששש!!!
ויש עוד אין ספור דוגמאות. אחת מהן, אגב, הפכה לערך מילוני באנגלית: הקריאה d’oh! של הומר סימפסון…
המבע שאני הכי אוהב הוא זה שבא בפאנץ’ של בדיחה, ומחקה את צליל התופים: סטגדיש!
=-=-=-=
זה היה הפוסט שהיה.
תוספות עדכניות:
אם מעניינים בשורש הערבי הספרותי ח’.ס.ס רואים שהוא עוסק בדברים שפלים, ואז אולי יש קשר בין הדברים.
אבל עמרי שאל על השורש ח’.ס.א ועל הביטוי ח’סא אלדיב.
השורש הערבי הספרותי-להחריד ח’.ס.א’ (בגזרת ל המזה, שעבר במדוברת תהליך פונטי שנקרא תח’פיף אלהמזה, כלומר הפיכת ההמזה העיצורית לאם קריאה, אות נחה) עוסק בגירוש ובהתרחקות, וכן בדברים שפלים ובזויים:
* הפועל הספרותי חַ’סִאַ خَسِئَ בבניין הראשון – התרחק; גורש, הונס (כלב); שתק מתוך עמדת כניעה; הבוז לו!
* הפועל הספרותי חַ’סַאַ خسأ, גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – נעשה שפל, בזוי, כנוע; גירש, הרחיק
* חַאסִא’ خاسئ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – בזוי, נחות, שפל
* הפועל חִ’סִי خِسِي, במדוברת, גם בבניין הראשון – נכשל, התבדה, התאכזב
* הפועל הספרותי תַחַ’אסַאוּא تخاسؤوا בבניין השישי – יידו אבנים אלו על אלו
* הפועל הספרותי אִנְחַ’סַאַ انخسأ בבניין השביעי – ברח נזוף (כלב)
=-=-=-=
הנה קטע שפורסם אצלנו בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Yuval Peled, שכתב לנו:
“אהלן, אשמח אם תוכלו להעלות פוסט על הרקע של הפתגם אִלַכּ וִאלַּא לַלדִּיבּ? “الك والا للدّيب”. פירוש הפתגם הוא “האם תוכל לעשות לי טובה?”
אם הנמען יענה לבקשתך הוא יאמר חַ’סַא אֶלדִּיבּ “خسا الدّيب” ואם יסרב יאמר רק: אִלִי الي”.
אז מילת היום היא –
דִיבּ دِيب – זאב
אני אוהב מאוד את הביטוי שיובל ביקש;
מילולית פירושו: לך או לזאב?
התשובה המקובלת היא: ברח/התרחק הזאב. הפחות מקובלת: לי.
הפועל ח’סא הוא הווריאציה המדוברת של הפועל הספרותי הנדיר חַ’סִאַ’ خَسِئَ – התרחק.
אני יודע שמשתמשים בפתגם גם לפני שמספרים למישהו סוד. אם הנמען עונה שהזאב ברח, זה אומר שאין מה לדאוג ושהמידע יישמר נאמנה, או שהאדם מוכן לעזור לפונה.
אז למה דווקא זאב?
דף פייסבוק שנקרא “הערבות ההדדית של הסורים באמירויות” تكافُل السّوريّين في الإمارات (כן, מסתבר שיש דבר כזה), מתייחס לפתגם ומסביר מדוע דווקא זאב:
“זאבים אינם אוכלים נבלות; הם נחשבים מבין מלכי החיות; הם אינם מזדווגים בתוך המשפחה; הזכר והנקבה שומרים נאמנות זה לזו כל חייהם; כשאחד מבני הזוג מת השני מתאבל עליו לפחות שלושה חודשים ועד שנה. יש פרטים שמתאבדים בעקבות המקרה. מעטים המקרים בהם אחד מבני הזוג המקוריים נשאר בחיים לבדו; זו החיה היחידה שמטפלת בזקניה עד מותם; כשזאב או זאבה מחפשים בני זוג עליהם לעזוב את הלהקה כדי להקים משפחה שהיא רק שלהם.
לכן כשקוראים לאדם “זאב” זה מתוך תקווה שהוא יתנהג כזאב, ויהיה אמיץ, נאמן, נקי מכל דופי, גיבור ומכבד את הוריו”.
אין לי מושג כמה המידע שזה עתה קראנו נכון מדעית וזואולוגית, אבל תודו שזה יפה.
אה, ואין לי מושג מדוע דברי ההלל האלה על הזאבים קשורים לפתגם ולתוכנו…
…עד שהמשכתי לחפש.
מסתבר שהסורים שחיים באמירויות לא המציאו את הדברים. הם פשוט העתיקו אותם כלשונם מהרשת…
שבוע קודם לכן התפרסמו הדברים האלה בדיוק, עם הפתיח וההרחבה שמיד אביא, באתר “דֻנְיַא אלְוַטַן” שמקום מושבו בעיר ראמאללה.
הפתיח של הכתבה, שהתפרסמה באתר במוסף שנקרא “עולם החיות”, גורס:
“משתמשים במשפט כשמבקשים ממישהו עזרה. מקור הפתגם בסיפור הבא:
בשבטים הערביים (הכוונה לבדואים) היה מקובל לשלוח את החתן המיועד אל מדבר הזאבים עם כמה ראשי צאן. החתן היה חוזר עם הכבשים או בלעדיהן.
בני השבט היו שואלים אותו: לך או לזאב?
אם ענה: “הזאב התרחק” – היו מתחילים בחגיגות החתונה. אם ענה: “הזאב היה מהיר יותר” גורלו היה להישאר בכלא חיי הרווקות.
המקור:
=-=-=
ורגע, לפני שאתם הולכים; הבה נחזור לשאלה של עמרי.
הנה שתי מילים נוספות:
* תִחְ’סַא! تخسى (במדוברת) – לך מפה! עוף מפה! הסתלק!
* אִחְ’סַא’ עַנִּי! اخسأ عنّي (בספרותית, בצורת הציווי של הבניין הראשון) – התרחק ממני!
פתאום יש לי מחשבות כפירה:
האם אח’ס כלל אינו מבע אקסטרה-לינגוויסטי?
אולי אח’ס הוא וריאציה של הפועל בציווי אח’סא? כלומר תתרחק ממני, גם כי אתה מגעיל…
אולי אח’ס הוא צורה משנית של השורש “התקני” ח’.ס.א’ (התרחקות, דברים שפלים), שמתכתב מצידו עם השורש “התקני” ח’.ס.ס (דברים שפלים)?
יש לכם רעיונות?
בתמונה: תהליך היצור של נקניקיות
שיהיה יום מצוין ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
