פורסם לראשונה ב- 6.9.18
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Moran Tal, שכתבה לנו:
“יהודים מזרחיים וכמובן ערבים נוהגים לפנות לאמם בכינוי יא יומא!.
האם המקור הוא צורת קריאה ספרותית, למשל: ‘יַא אֻמַּאה!’ ?”
אז מילת היום היא –
יֻמַּא يُمَّا – אמא
אתחיל מהשאלה של מורן:
האם דרך ההגייה העממית, הפשוטה, הביתית, המשפחתית, הרגשית, הנוגעת, מקורה בצורות קריאה ספרותיות ארכאיות?
אין לי דרך לדעת, אבל התחושה החד-משמעית שלי היא ש… לא. ואולי אני טועה.
ניבי המדוברת השונים התפתחו לצד הספרותית, ולא נראה לי שאוצר המילים הבסיסי ביותר של אדם יילקח מטקסטים ארכאיים ומשפה מליצית.
אמא בערבית ספרותית היא אֻםּ أُمّ וברבים אֻמַּהַאת أُمَّهات, וגם וַאלְדֶה والدة, שזה מילולית הורָה, היחידה-נקבה של “הורים”.
כשערבי אומר “אמא”, ומתכוון לאמו, הוא יכול להגיד אֻמִּי أُمّي, שזה פשוט אִמִּי,
או: (יא) מַאמַא (يا) ماما
או: יַמַּא يَمَّا או יֻמַּא يُمَّا, היא מילת היום. בשתי הצורות האחרונות היוד של מילת הפניה “יא” התלכדה עם המילה שאחריה.
האם פספסתי משהו? צורות נוספות להגיד אמא? ייתכן.
בכל מקרה, אני נחשפתי למילה הזו בשנות השמונים, דרך שירו של משה גיאת “יומה יומה”, או: “אמרי לי יא יומא”, שחודש לא מזמן על ידי “הפרויקט של רביבו”.
לקח לי שעות להבין מהו המקור של השיר.
מצד אחד ידוע, שגיאת שר גרסאות מעוברתות רבות של שירים של פריד אלאטרש. מצד שני, הרשת כולה טוענת שהלחן הוא של מוזיקאי ישראלי, מה שממש לא הסתדר לי.
אז לאחר בדיקות עומק עם הדף @יציאת מצרים ובחזרה עולה ששירו של פריד – אַנַא וּאִנְתַ לַוַחְדֶנַא أنا وأنت لوحدنا “אני ואתה לבדנו” – קיבל שתי גרסאות אצל גיאת:
גרסה “נאמנה למקור”, שנקראת “שמח בני”, והגרסה של “יומא”.
https://www.youtube.com/watch?v=ltrauQePUDs
או שמא אתם יודעים משהו אחר?
ואני משוכנע שמורן, אותה אני מגדיר “ה- D.J של הדף הזה”, בשל שליטתה המדהימה בכל המתרחש בעולם המוזיקלי הערבי, תוסיף פה בתגובות שירים נוספים עם המילה.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
