פורסם לראשונה ב- 8.2.19
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
כַּאכִּי كَاكِي או כַּאכַּא كاكا – אפרסמון (באנגלית: Diospyros kaki)
ונא לא להתבלבל עם: כַּאכִּיּ كَاكِيّ – צבע חאקי (עליו נדבר בסוף הפוסט. השוני בין המילים הוא הדגש בסוף. צבע חאקי, בערבית, נחשב שם תואר)
איזה שם מוזר לפרי, אה? ברור שהוא אינו ערבי. זהו שמו ה… יפני של הפרי, הנה, תקראו לבד: 柿.
נא לשפר את המבטא להבא. תודה.
בערבית שמו הוא גם אַלְחִ’רְמַאלֶ אלְכַּאכִּי الخرمال الكاكي (בפרסית: خرمالوی ژاپنی) או חַ’רְמַה خرمة או חַ’רְמַאסִיֶּה خرماسيّة (בתורכית: Trabzon hurması, ברוסית Хурма восточная).
ויש גם מי שקורא לפרי בערבית אפרסמון أفرسمون. מעניין בהשפעת איזו שפה…
מכיוון שאני די אוהב את הפרי הזה, הנה מה שיש לויקיפדיה להגיד עליו:
“אפרסמון (שם מדעי: Diospyros kaki), עץ פרי נשיר ולא גדול, המניב פירות כתומים בסוף הסתיו. מוצא האפרסמון מדרום-מזרח סין, והוא משתייך למשפחת האבניים – Ebenaceae. בלשונות רבים הוא נקרא בשמו היפני, “קאקי”, ובאנגלית הוא נקרא “פּרסימון” (Persimmon). שיח האפרסמון הנזכר בתלמוד אינו עץ הפרי הידוע היום בשם זה, והדמיון בשמותיהם הוא שהביא לקריאת עץ הפרי בשם “אפרסמון”.
לאפרסמון זנים רבים, הנפוצים ברוב הארצות הממוזגות של העולם, שמתחלקים לשתי קבוצות עיקריות: זנים בעלי פרי עפיץ בעודו קשה על העץ, אותם נוהגים להעביר תהליך של הבחלה, וזנים בעלי פרי שאינו עפיץ בעודו קשה על העץ. העפיצות, הקרשת הרוק והמרירות, הנגרמת עקב המצאות הטאנין בפרי, מונעת את אכילת הפרי לפני שהוא בשל לחלוטין ישירות מן העץ ברוב הזנים. כשהפרי בשל, הוא רך מאד, עד כדי מחית.
האפרסמון הפך במאה העשרים לפרי מסחרי, הביקוש אליו גדל מאוד, ובאזורים נוספים, לבד מסין ויפן, מגדלים אותו בצורה מסחרית. בהם איטליה, ברזיל, ארגנטינה, הרפובליקות האסייתיות של ברית המועצות לשעבר, דרום אוקראינה, צפון הודו, אוסטרליה הדרומית, דרום צרפת, צפון אפריקה וישראל.
האפרסמון זקוק למנות קור מועטות, העץ נמוך ונוח לקטיף ולעיצוב, והשלכת הסתווית שלו צבעונית ונחשבת ליפה. העלים של האפרסמון עומדים בשלכת בגוונים של אדום וכתום. לאפרסמון יש יכולת להצמיח ייחורים משורשי העץ, גם במרחק רב מעץ האם. פריו מכיל כמות גדולה של ויטמין A, אבל עיכולו קשה לקבוצות מסוימות באוכלוסייה, ורצוי לא להפריז באכילתו.
גידול האפרסמון בישראל
עצי האפרסמון הראשונים הובאו ארצה בראשית המאה העשרים. אבל שנים רבות, עד לאחר הקמת המדינה, הוא היה מצוי רק בתחנות הניסיונות ובחלקות תצפית מעטות. פיתוח מוצלח של שיטות ההבחלה אפשר הגדלה והרחבה של הענף, בעיקר של הזן “טריומף”. היום מגדלים בארץ את האפרסמון כפרי לייצוא. המטעים משתרעים על עשרות אלפי דונמים, והיצוא אף הוא גדל ומגיע היום לכמה עשרות אלפי טונות. מגדלי האפרסמון בארץ התמחו בגידול ומפיקים יבול גבוה לדונם. גם כמות הסוכר בפרי הישראלי גבוהה במיוחד (22 עד 25 אחוזים) דבר המהווה יתרון על פני פירות מארצות אחרות עם כמות סוכר קטנה יותר. זני האפרסמון הלא עפיצים אינם מצויים במטעים, אבל מצויים הרבה בגינות פרטיות ובחצרות”.
אז מה הקטע עם הצבע חאקי? בערבית זו (כמעט) אותה מילה, אך המקור של השתיים שונה בתכלית:
“חאקי Khaki (בפרסית: خاکی) הוא גוון בין בז’ לאפור. מקור השם הוא במילה “חאק” (خاک), שמשמעותה בפרסית ובאורדו היא “אבק” [או אדמה. שלו], והשימוש בה החל כדי לתאר את מדי הצבא הבריטי בהודו במחצית השנייה של המאה ה-19″.
שיהיה יום נהדר, ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
