
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי יהושוע סנקרי.
אז מילת היום היא –
כֻּשְתֻבַּאן كُشْتُبَان או כִּשְתְבַּאן كِشْتْبَان או כֻּסְתֻבַּאן كُسْتُبَان או כּוּסְתֻבַּאן كُوسْتُبَان וברבים כַּשַאתְבִּין كَشَاتْبِين או כַּשַתְבִּין كَشَتْبِيْن כֻּשְתֻבַּאן كُشْتُبَان או כֻּשְתֻבַּאנַאת كُشْتُبَانات – אצבעון
בצורת הפרט הבודד: כֻּשְתֻבַּאנֶה كُشْتُبَانة
מקור המילה בפרסית: انگشتانه
יהושוע שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
حلب بتحكي – Aleppo Speaks
לדף "חַלַבּ מספרת" יש 31,000 עוקבים, והוא כותב על עצמו:
لِمدينتنا قصصُها الخاصة التي تُروى بطريقتها؛ واحدةٌ عبر قلعتها، وأخرى من خلال حاراتها، وثالثة عبر أسواقها وأبنائها. ونحن في "حلب بتحكي" نعيد تشكيل هذه القصص، كي تبقى حلب حيّةً في قلوب أهلها، وفي عيون كلِّ من مرَّ بها أو سمع عنها.
לעירנו ישנם הסיפורים המיוחדים שלה, שמסופרים בדרכם; אחד דרך המצודה שלה, אחר בשכונותיה, ושלישי בשווקים שלה ובאמצעות התושבים שלה. אנחנו ב"חלב מספרת" מעצבים מחדש את הסיפורים האלה, כדי שחלב תישאר חיה בלבבות תושביה ובעיניו של כל מי שעבר בה או שמע על אודותיה.
הסרטון פורסם ב- 28.11.25 וכותרתו:
كتار منا بيتناقلو هالمتل، بس يا ترى كم واحد بيعرف قصته الحقيقية؟
تعرفوا معنا على قصة “شَمّع الخيط وهَرَب” ![]()
רבים מאתנו משתמשים בפתגם הזה, אבל מעניין לדעת כמה מכירים את הסיפור האמיתי מאחוריו?
הַכירו איתנו את הסיפור (מאחורי הפתגם) "מרח שעווה על החוט וברח".
בזמנאתו כאן פי ואחד נצאב, כִּשְתְבַּנְגִ'י, באבא חסן.
אלנאס טפח כילהא מנה, פאשתכוה ללואלי, אללי אמר באעתקאלה.
וקף אלנצאב קדאם אלואלי וקלה: יא ג'נאב אלואלי, אד'א רבטת אלקצר תבעכ בח'יט משמע וסחבתה 100 מתר בתעפי עני?
ואפק אלואלי וקלו: ורג'יני לאשוף.
פטלע אלנצאב בכרת ח'יטאן ורבטהא בעאמוד מן עואמיד אלקצר וצאר ימשי שוי שוי, והו עם יכר אלח'יט וישמעה לחתא טלע מן אלקצר ומן כל אלמדינה והרב.
ומן הון אג'ת קצת אלמת'ל אלשעבי אללי ביקול: שמע אלח'יט והרב.
بزمناتو كان في واحد نصّاب، كشتبنجي، بابا حسن.
النّاس طفح كيلها منّه، فاشتكوه للوالي، اللي أمر باعتقاله.
وقّف النّصّاب قدّام الوالي وقلّه: يا جناب الوالي، إذا ربطت القصر تبعك بخيط مشمّع وسحبته ١٠٠ متر بتعفي عنّي؟
وافق الوالي وقلّو: ورجيني لأشوف.
فطلع النّصّاب بكرة خيطان وربطها بعامود من عواميد القصر، وصار يمشي شوي شوي، وهو عم يكرّ الخيط ويشمّعه لحتّى طلع من القصر ومن كلّ المدينة وهرب.
ومن هون اجت قصّة المثل الشّعبي اللي بيقول: شمّع الخيط وهرب.
היה פעם רמאי, נוכל*, אדם שמתרועע עם אנשים רעים**.
לאנשים נמאס ממנו, אז הם התלוננו עליו למושל, שהנחה לעצור אותו.
הרמאי עמד מול המושל ואמר לו: כבוד המושל, אם אקשור את הארמון שלך עם חוט (חבל) מצופה שעווה ואמשוך אותו (את הארמון למרחק) 100 מטר, תשחרר אותי?
המושל הסכים וענה לו: תַראה לי (שאתה יכול).
הרמאי שלף סליל חוטים, קשר אותו לאחד מעמודי הארמון והתחיל ללכת לאט לאט, בעודו משחרר את החוט (פורם אותו מהסליל) ומורח עליו שעווה, עד שיצא מהארמון ומהעיר כולה, וברח.
מכאן הגיע הפתגם העממי שאומר: הוא ברח (מיל': מרח על החוט שעווה וברח).
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/846670124576874
https://www.tiktok.com/@aleppos…/video/7577849402136497430
=-=-=-=-=-=-=
* איך הגענו מהמילה כִּשְתְבַּנְגִ'י, במשקל המקצועות, לרמאי ונוכל?
הסיבה לכך היא שהיו רמאים שהיו משחקים ברחובות במשחק הונאה עם שלושה אצבעונים, כאשר רק מתחת לאחד מהם נמצא כדור קטן או חפץ קטן אחר. הגרסה המוכרת יותר של המשחק נקראת בעברית טריק שלושת הקלפים או: "אס זוכה, קינג בוכה".
הכינוי כִּשְתְבַּנְגִ'י יכול להינתן לרמאים מתחום המסחר, הפוליטיקה ואחרים.
** עד כמה מוזר שזה יישמע, "באבא חסן" פירושו חברה רעה.
=-=
יהושוע גם הוסיף אחרי פרסום הפוסט את הפתגם:
אידו מת'ל אלכתבנג'י – מא בתחמל אלזית אלסח'ן ايدو مثل الكشتبنجي – ما بتحمل الزيت السخن – הוא כמו נוכל, מרוב שיש לו ערמומיות וקלות בידיים, הוא דומה לאדם שנוגע בשמן רותח ולא נכווה
הקורא ויליאם קדיס שלח לנו פתגם:
בעום פי כשתבאן מאי بعوم في كشتبان ماي
ויליאם לא תרגם או הסביר אותו, אז אני אהמר ואנסה: הוא צף בתוך אצבעון עם מים
התמונה: Carlos Felipe Ramírez Mesa
זה היה הפוסט ה- 3,010 שלנו.
שיהיה יום מצוין, ושבת שלום
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.