מרחבא
שלום לכולם,
אם קשה לכם לראות ערבית או תכנים בערבית בימים אלה – תדלגו. אתם לא חייבים לקרוא ולא חייבים להגיב.
הפוסטים האלה נכתבו לפני למעלה מחודש, ואין להם שום קשר למצב הקשה מאוד בו מדינת ישראל ואזרחיה נמצאים בתקופה האחרונה.
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא Ovadia Mizrahi.
אז מילת היום היא –
מַגְ’הוּל مَجْهُول – בלתי מזוהה, בלתי ידוע, אלמוני; צורת הסביל במערכת הפועל
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/Uz9HT
עובדיה שלח לי חומרים שונים על הגירה של צעירים רבים מרצועת עזה החוצה ממנה, שפשוט רוצים לצאת מהמקום הזה.
בחרתי להציג פה את העניין באמצעות הכתבה הבאה מאתר “אלאיאם”:
***שימו לב!!! זו כתבה מתחילת ספטמבר! אין לה שום קשר לאירועי השבועות האחרונים***
الهجرة من غزة تتزايد رغم المخاطر.. شبان يفرون من البطالة لمستقبل مجهول
2023-09-01
كتب محمد الجمل
ההגירה מעזה גוברת למרות הסכנות. צעירים בורחים מהאבטלה לעתיד בלתי-ידוע
1.9.23
מאת מחמד אלג’מל
בשבעת החודשים האחרונים גדל מאוד מספר הצעירים שהיגרו ושמעוניינים להגר מרצועת עזה למדינות אירופה וקנדה. אל הלשכות שמעניקות ויזות לתורכיה, שנחשבת התחנה הראשונה של הגירת הצעירים, הגיעו אנשים רבים שמעוניינים לעזוב את הרצועה, זאת בזמן שאלפים ממתינים בתורכיה בדרכם ליוון.
תופעה מתמשכת
הצעיר אבראהים עבדאללה מדרום הרצועה הדגיש שהוא החליט להגר לפני שנתיים, אך הוריו אסרו זאת עליו מחשש לחייו. הוא ניסה לרצות אותם וחיפש הזדמנויות עבודה אך לא מצא. המצב החמיר והוא שכנע את משפחתו שהוא חייב להגר ולהצטרף ל- 16 צעירים מבין חבריו, שכניו ומכריו, שהקדימו אותו בשנתיים האחרונות.
הוא הגיש בקשה לוויזה לתורכיה, שממנה הוא מתכנן להמשיך לאירופה או לקנדה, העיקר שיגיע למדינה בה יזכה להזדמנויות עבודה וחיים כדי שיוכל לעצב את עצמו ולבנות את עתידו, ששבע שנים ממנו הלכו לאיבוד בעזה, וללא תועלת.
הוא ציין שהוא מודאג במידה מהסכנות שעשויות לעמוד בדרכו, במיוחד במהלך הגעתו ליוון. לכן הוא מתכוון לפעול במתינות, לחפש את הדרך הבטוחה ביותר ולבחור מז”א מתאים לשיט, זאת במקרה שייאלץ לשוט בים בכלי שיט בלתי חוקי.
הצעיר פאדי מצבאח, שגר במחוז ח’אן יונס, אומר שהמחוז שלו הוא מבין אלו שהכי הרבה צעירים היגרו מהם ברצועה, עד רמה כזו שישנם רחובות בבלגיה שקיבלו שמות של משפחות מהרצועה בשל מספרם הגדול של תושבי ח’אן יונס שגרים בה.
מגפת ההגירה
היא ציין שהוא התחיל להרגיש שההגירה הפכה למגפה. הגירת הקבוצות הראשונות של הצעירים, בין השנים 2010-2014, עודדה רבים נוספים לנסות את מזלם, והדבר נמשך עד היום. מספר המעוניינים להגר נמצא בעליה.
הוא אמר שהוא חשב ברצינות להגר, אך משפחתו מסרבת בצורה נחרצת מכיוון שהוא הבן הבכור. במהלך הזמן הקרוב הוא יישאר ברצועה אך אולי יתאפשר לו בעתיד להגר.
[…]
“אלאיאם” יצר קשר עם צעירים רבים שעזבו את הרצועה. אחדים מהם הגיעו ליוון ואחרים ממתינים להזדמנות המתאימה לצאת מתורכיה, אך קיים חשש מהסכנה הכרוכה בשיט בתקופה הקרובה, שכן בסתיו ובחורף בכל שנה גלי הים גבוהים וקיימים זרמים חזקים שגורמים לטביעת הסירות. בסוף השנה שעברה התרחש גל של טביעת סירות, שהביא למותם של יותר מ- 35 תושבים מהרצועה.
[…]
אירופה משתנה
שירין עוצ’, שגרה בשבדיה למעלה משני עשורים, הדגישה כי המצב באירופה השתנה מאוד לאחרונה, במיוחד לאחר המלחמה בין רוסיה לאוקראינה. הסיכוי להשיג אישורי כניסה למהגרים חדשים, ובמיוחד ערבים, הפך לקשה מאוד לעומת העבר. לדבריה, המהגר זקוק לשנתיים עד שלוש כדי לקבל אישור, וזאת אם היה בר-מזל. מדינות רבות שינו את חוקי ההגירה. מדינות אירופה אינן מסתפקות במעמד “פליט”, אותו מציגים המגיעים, והן מסרבות לרוב הבקשות. אם המהגר השיג אישור, הוא זקוק למספר שנים עד שיוכל להביא את משפחתו.
עוצ’ הדגישה כי הזדמנויות העבודה פחתו באירופה, שכן רוב המדינות מעדיפות להעסיק את מי שנולדו באותה מדינה או אוקראינים שברחו מהמלחמה. כל זה קורה במקביל לירידה ניכרת בשכר ולעליית מחירים גדולה, במיוחד של החשמל, הדלק ורוב הסחורות.
היא אמרה כי כל מי שחושב להגיע לאירופה חייב לקחת בחשבון שהשגת אישור והשתקעות באירופה מצריכות זמן רב, בנוסף לצורך במציאת סיבה משכנעת להגירה. מחלקות ההגירה מכירות היטב את המצב במדינות המזה”ת והן אינן נענות לבקשות בקלות. רוב התירוצים מהעבר כבר אינם משכנעים אותן.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא אפרים בן מאיר, שכתב לנו:
“אשמח אם תסביר את הקשר בן המילים: מג’הול, ג’הל, וג’אהליה.
תודה”
אז מילת היום היא –
גַ’אהֶל جَاهل – בּוּר
לשמיעה: https://clyp.it/nddimqhy
היה לנו פוסט על השורש בעבר (מופיע פה עם תוספות עדכניות):
מַגְ’הוּל – ההפך מ- מַעְרוּף معروف – ידוע
לשמיעה: https://clyp.it/vbz54jh5
וכן שמו הערבי של זמן הסביל במערכת הפועל
* זַלַמֶה מג’הול زلمة مجهول – אדם בלתי מזוהה (“בלמ”ז”), בלתי מוכר, בלתי ידוע
* אֶלְגֻ’נְדִיּ אֶלְמַגְ’הוּל الجنديّ المجهول – החייל האלמוני, בעיקר בשמות של מצבות הנצחה או כיכרות בכמה ערים ערביות
השורש ג’.ה.ל בערבית קשור לאי ידיעה ואף לבורות. השורש הזה אינו קיים בעברית.
* הפועל גִ’הֶל (בבניין הראשון), בספרותית גַ’הִלַ جَهِلَ, שהצורה מג’הול היא צורת הבינוני הפעול שלו – היה בור, טיפש, לא ידע דברים; התעלם מ-
* גַ’הְל جهْل או גַ’הַאלַה جهالة, בצורות שם הפעולה/מצדר של הבניין – בורות, בערות, טיפשות, ידיעה או מחשבה מוטעית
* גַ’אהֶל جاهل בצורת הבינוני הפועל של הבניין, וברבים גַ’הַלַה جهلة או גֻ’הַּאל جهّال או גֻ’הַלַאא’ جهلاء – בור, עם הארץ, טיפש, חסר השכלה, מי שאינו יודע כלום; פרא אדם
* הפועל גַ’הַּלַ جهّل בבניין השני – חשב או אמר על מישהו שהוא בור; גרם ל- להישאר בור
* תַגְ’הִיל تجهيل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – גרימת בורות
* הפועל גַ’אהַלַ جاهَل בבניין השלישי – דיבר דברי הבל
* הפועל תַגַאהַל (בבניין השישי, בספרותית גבוהה) تجاهل – העמיד פני בור, התחזה לבור; התעלם מ-, לא שם לב ל-
* תַגַ’אהֻל تجاهُل, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – היתממות; התעלמות; התחזות לבור
* מֻתַגַא’הֶל متجاهل, בצורת הבינוני הפועל – מי שמעמיד פנים כבור
* הפועל אִסְתַגְ’הַלַ استجهل בבניין העשירי – התייחס אל- כאל בור, הטיל ספק בידיעותיו של-, זלזל ב-
* גַ’הוּל جهول – בור ועם הארץ, כסיל
* מַגְ’הַל مَجْهَل וברבים מַגַ’אהֶל مَجاهل, במשקל המקומות – אזור נידח ובלתי מוכר, ארץ לא נודעת; דבר נעלם
* מַגְ’הַלַה مَجهلة – הסיבה לבורות
מהמילה ג’אהֶל נוצר המונח אַלְגַ’אהִלִיַּה الجاهليّة – התקופה שלפני האסלאם, שנחשבת תקופת בורות ביחס לנאורות אותה הביא האסלאם לשבטים הבדואים של חצי האי ערב. זה לא משנה את העובדה, שגם בתקופה זו מי שידע קרוא וכתוב כתב שירים וסיפורים בערבית ספרותית משובחת, והייתה תרבות שבטית ענפה ופורה, אם כי פגאנית.
* מַגְ’הוּלֶ אלְהֻוִיֶּה مجهول الهويّة – אלמוני, שזהותו אינו ידועה (מבנה של סמיכות מדומה בערבית)
* גִ’סְם טַאאֶר מַגְ’הוּל جسم طائر مجهول – עב”מ, עצם מעופף בלתי מזוהה
* אִדַ’א כַּאן צַאחְבַּכּ גַ’אהֶל כּוּן אִנְתֶ אלְעַאקֶל إذا كان صاحبك جاهل كون انت العاقل – אם חברך טיפש, היה אתה החכם
* עַדֻוּ עַאקֶל אַחְסַן מִן צַדִיק גַ’אהֶל عدوّ عاقل أحسن من صديق جاهل – היזהר מחברים טיפשים; או כדברי “הגשש החיוור”: “אם הטיפשות הייתה מחלה כואבת, אתה כל החיים היית בגבס” (מיל’: אויב חכם עדיף מחבר טיפש)
או כדברי הפסוק:
“פָּגוֹשׁ דֹּב שַׁכּוּל בְּאִישׁ, וְאַל כְּסִיל בְּאִוַּלְתּוֹ” (משלי י”ז 12)
“עדיף לפגוש דב שנעשה שכול בגלל איש שפגע בגוריו, ומשום כך הוא כועס ורוצה לנקום בכל אדם שהוא פוגש, ולא לפגוש כסיל, שנפגע מדברי החכמים המוכיחים אותו, ומרוב איוולת (שטחיות) הוא כועס ורוצה לנקום בכל חכם שהוא פוגש” (אראל סגל הלוי).
=-=-=
מכירים את שבט אלג’האלין الجهالين? זהו שם של כפר בסעודיה, וככל הנראה מוצאם משם.
=-=-=
תמר מזן מג’הול הוא זן נפוץ מאוד של תמרים, שמקורו במרוקו, והוא מכונה “מלך התמרים”.
אבל במה הוא חטא שהוא מכונה בלתי נודע?
בפוסט המקורי שאלתי את הקוראים אם למישהו יש פתרונות…
אלו התגובות שקיבלנו:
• לפי הידוע לי שמו נקרא מג’הול כיוון שמקורו בנווה מדבר עלום שם משם הגיע במקור. הוא אכן נחשב לתמר הכי נחשק במרוקו ולכן גדל רק בגן הארמון המלכותי. בשלב מסוים תמרי מג’הול נדבקו במחלה מסתורית ואגרונום אמריקאי לקח את העצים היותר בריאים לאמריקה שם עברו הסגר וטופלו. כל המג’הולים היום הם ילדים של עצי התמר האלה, לרבות אלה הגדלים בישראל.
• אני רק אוסיף שהזן הזה הגיע לישראל בכלל מקליפורניה, הרבה אחרי קום המדינה ואחרי “ייבוא” הזנים האחרים מעיראק.
• בשנת 54′ החליט בן גוריון שכדאי מאוד לגדל תמרים בארץ ישראל, ולשם כך התעניין לדעת מהיכן ניתן לייבא חוטרים של עצי תמר על מנת לשתול אותם באדמת ארץ ישראל ולפתח את ענף התמרים בארץ.
יודעי דבר גילו לו, שהמקור הטוב ביותר לייבוא חוטרי תמר, נמצא בעיראק. בן גוריון, הטיל את המשימה על שירותי הביטחון דאז, שהגיעו לפרס, שבאותה תקופה הייתה ידידתנו. חוטרי התמרים היו בעיראק, כך שבעזרת סירות הצליחו אנשי הביטחון שלנו להשיט את התמרים מהצד העיראקי של המפרץ הפרסי, לנמל חורמשחאר שבצידו הפרסי של הנהר (איזה מבצע!!) שם שכרו אוניה שנשאה דגל איטלקי ושמסמכי הנסיעה שלה היו לאירופה. על האוניה העמיסו אלפי חוטרים של עצי תמר מסוגים שונים ורק לאחר חציית תעלת סואץ, הודיעו לקברניט האוניה על שינוי יעד הנסיעה – לישראל. כמובן שהייתה מהומה בעקבות ידיעה זו, אך לבסוף הגיעה האנייה לנמל חיפה.
בנמל, לאחר שהתברר כי לא עלה בדעתם של אנשי הביטחון לברר את שמות זני התמרים (בכל זאת, הם לא היו חקלאים) והחוטרים היו בערבוביה, הוחלט להביא מומחה שיערוך מיון לפי זנים.
לנמל חיפה הגיע מומחה בעל שם מאלעריש שבסיני, הידועה בגידולי התמרים שלה, והוא מיין: חלאווי, שעיר, חדראווי… (לפני ששמעתי את הסיפור הזה לא ידעתי שקיימים כל כך הרבה סוגי תמר 
). בסוף תהליך המיון לפי שמות, נשארה קבוצת תמרים, שאותו מומחה לא ידע את שמה. כששאלו אותו, ענה בערבית: “הדא מג’הול”!! שזה בעברית: “זה לא ידוע”!!
). בסוף תהליך המיון לפי שמות, נשארה קבוצת תמרים, שאותו מומחה לא ידע את שמה. כששאלו אותו, ענה בערבית: “הדא מג’הול”!! שזה בעברית: “זה לא ידוע”!!ומאז ועד היום, נקרא שמו של התמר “הלא ידוע” בישראל ובעולם כולו – תמר מג’הול.
והוא טעים, ויפה, ויאמי יאמי
תגובות נוספות:
* אני שמעתי פעם שתמר مجهول הוא למעשה תמר مدجول (שגדל על יד נהר ה دجلة, דג’לה, החידקל), והשם התעוות בגלל מעברים בין שפות.
*אני שמעתי אגדה שבגלל שגידלו את הזן בארץ ורצו לשווקו גם לארצות ערב החליטו לקרוא לו מג’הול – יעני לא ידוע מהיכן מגיע. כדי שלא ידעו שהוא מגיע מישראל.
=-=-=-=
פוסט נוסף שהיה לנו עם השורש:
יַנְתַהִי אלְעִלְםֻ חַיְתֻ’ יַבְּדַאֻ’ אלְגַ’הְלֻ ينتهي العلم حيث يبدأ الجهل – הידע מסתיים במקום שהבורות מתחילה.
לשמיעה: https://clyp.it/pne112lt
זהו משפט בערבית ספרותית. כאן, למעלה, הוא מנוקד על דרך הספרותית, בדיוק כפי שמבטאת אותו בהקלטה ימאמה. המילה “חית’ “, שמיד נדבר עליה, אינה קיימת במדוברת.
=-=-=
הוסיפה לנו הקוראת Moran Tal:
על פי מאמרו של גולדציהר
What is meant by al-Jahiliyya
השורש ג’הל מקביל ומנוגד בראש ובראשונה לשורש חלמ. חלימ – אדם שמכיל את כל תכונות הגבר הבדווי האצילי, השומר על איפוק. ומי שמנוגד לו הוא הג’אהל, הברברי והפראי. בעוד המשמעות המשנית בלבד היא ההקבלה וההנגדה אל מול עאלמ, יודע, לעומת בור שאינו יודע.
בנוסף, טעות נפוצה שגם מוסלמים רבים לא יודעים היא שהביטוי رب العالمين הוא ריבון העולמים, במובן של ריבונם של בני האדם. אין שום קשר לעולם הזה או לעולם הבא.
זה היה הפוסט ה- 2,216 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
