פורסם לראשונה ב- 19.11.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה שכן הופיעה בשיר נוסף של הזמר מוחמד עסאף.
אז מילת היום היא –
טֵיר طير בספרותית טַיְר, וברבים טְיוּר طيور – בעל כנף, עוף, ציפור
גם הפעם השיר הוא דוגמה למה שאני מכנה ז’אנר “שירי פליטים”, והוא מופיע פה בגרסת –
“אראב (ערב) איידול 2013”, התוכנית שגילתה את עסאף לעולם והפכה אותו לכה מפורסם.
לשיר ישנן כמה גרסאות תוכן, כולן הובאו כאן, מופרדות בלוכסנים.
אני מציג את השירים האלה “כמוצגים מוזאוניים”, כדי שקוראיי יכירו פנים נוספות של התרבות הערבית המקומית, שמן הסתם הם אינם מכירים.
לא הכל זה חומוס, כנאפה ודרבוכה בערבי קריוקי…
יש גם תכנים כאלה,
אה, רגע!
תפתחו אטלס, זה הולך להיות סיור מעניין:
يا طير الطّاير يا رايح ع الدّيرة יא טיר אלטאיר יא ראיח ע אלדירה
بتحميك عيوني وتصونك عين الله בתחמיכ עיוני ותצונכ עין אללה
הו עוף במעופו, זה שהולך/עף לארץ
יגנו עליך עיניי ותשמור עליך עינו של אללה
والله يا مسافر شعلانة هالغيرة ואללה יא מסאפר שעלאנה אלע’ירה
فلسطين بلادي حلوة يا ما شاء الله פלסטין בלאדי חלוה יא מא שאא’ אללה
בחיי, הו הנוסע, בוערת הקנאה
פלסטין היא ארצי, והיא יָפָה בלי עין הרע
ميّل ع صفد حوِّل ع طبريا מיל ע צפד חול ו טבריא
لعكّا وحيفا سلّم ع بحرها לעכא וחיפא סלם ע בחרהא
פנה לצפת, קפוץ לטבריה
ולעכו ולחיפה, מסור ברכת שלום לים שלה
ولا تنسى النّاصرة، هالقلعة العربيّة ולא תנסא אלנאצרה, האלקלעה אלערביה
وبشّر / خبر لي بيسان / جنين برجعة أهلها ובשר / ח’בר לי ביסאן / ג’נין ברג’עת אהלהא
אל תשכח את נצרת, המצודה הערבית
בַּשֵֹּר / הודַע לבית שאן / ג’נין על חזרת תושביה
أنا أنا يا قدس والدّمعات هاموا אנא יא קדס ואלדמעאת האמוא
(أنا) – أهلي في فيافي الأرض هاموا אהלי פי פיאפי אלארצ’ האמוא
אני, הו ירושלים, דמעותיי עורגות אליך
אנשיי (עמי) ממעמקי הארץ עורגים אליך
(أنا) – افتخر فينا التّاريخ وحنا (هاموا) אפתח’ר פינא אלתאריח’ וחנא
كتر ما صبر شعبي عالعذاب כתר מא צבר שעבי עאלעד’אב
התגאתה בנו ההיסטוריה וריחמה עלינו
העם שלי היה סבלן זמן רב לסבל
وامرق ع غزّة وبوّس لي رملها ואמרק ע ע’זה ובוס לי רמלהא
أهلها نشامى ورجالها جبّارة אהלהא נשאמא ורג’אלהא ג’בארה
עבור בעזה ונשק לי את החול שלה
תושביה גברים ואנשיה גיבורים
والقدس العاصمة / الحرّة والأقصى علمها ואלקדס אלעאצמה / אלחרה ואלאקצא עלמהא
ان شاء الله يا ربّي تجمعنا بديارها אן שאא’ אללה יא רבי תג’מענא בדיארהא
ירושלים הבירה / החופשיה ו(מסגד) אלאקצא הוא הדגל שלה
בעזרת האל, אלוהיי, תכנס אותנו בארצנו
على جنين وخذ لي من مرجها עלא ג’נין וח’ד’ לי מן מרג’הא
سلام لنابلس طولكرم وترابها סלאם לנאבלס טולכרם ותראבהא
(לך) לג’נין והבא לי משדות המרעה שלה
שלום לשכם, לטולכרם ולאדמה שלה
نتانيا ل- / من ميناء يافا واشرب من ميتها נתאניא ל- / מן מינאא’ יאפא ואשרב מן מיתהא
رملة ورام الله سلم لي على حبابها / وما تنسى الناقورة רמלה וראמאללה סלם לי עלא חבאבהא / ומא תנסא אלנאקורה
נתניה ל- / מנמל יפו ושתה ממימיה (אין לי שמץ של מושג איך נתניה נדחפה לאחת הגרסות. זו עיר יהודית עם שם יהודי. הזוי לגמרי…)
רמלה וראמאללה, מסור ברכת השלום ליקיריה / ואל תשכח את אלנאקורה (ראש הנקרה)
على العفولة / ع اللّد والبيرة وبيت لحم حوّل لي עלא אלעפולה / ע אללד ואלבירה ובית לחם חול לי
على الخليل وهدّي ب- / هات لي من كرمها עלא אלח’ליל והדי ב- / האת לי מן כרמהא
לעפולה / ללוד, אלבירה ובית לחם תן קפיצה
לחברון, והַרְגַּע את- / הבא לי מהכרם שלה
في بير السّبع على الرّبْع سلّم لي פי ביר אלסבע עלא אלרבע סלם לי
تحيا أريحا بما فيها / بنخلها وكرَمها תחיא אריחא במא פיהא / בנח’להא וכרמהא
בבאר שבר לחבל הארץ מסור ברכת שלום
תחי יריחו על כל מה שבה / על עצי התמר שלה ואצילותה
והנה עסאף בביצוע של השיר כחלק מהופעה שנתן בקניון “בַּוַּאבֶּתֶ אלשַּרְק מוֹל” بوّابة الشّرق مول באבו-ט’בי (אבו דאבי) באמירויות בשנת 2018:
השיר מתחיל בדקה 28:45
ביצוע נוסף:
=-=-=-=
השורש הערבי ט.י.ר (בגזרת ע”י) עוסק בעופות ובתעופה, והוא נפוץ ביותר.
בעברית, ככל שאני יודע, הוא אינו קיים. המילה העברית טוּר היא משורש ט.ו.ר (וכן, זה קטנוני, אך אין קשר ביניהם).
* הפועל טַאר طار בבניין הראשון – עף, התעופף, טס; מיהר, נחפז; ברח, נעלם, אזל; התנדף
* טַאר עַקְלֹה طار عقله – השתגע, איבד שליטה, יצא מדעתו; התנהג בטיפשות (מיל’: עף לו השכל)
* בֻּרְג’ עַקְלֹה טאר برج عقله طار – התרגז מאוד, יצא מכליו, השתגע מרוב כעס (מיל’: הבורג של השכל שלו עף)
* בֻּרְג’ מִן עַקְלֹה טאר برج من عقله طار – “חסר לו בורג” (מיל’: בורג מהשכל שלו עף)
* אִן טַארַת إن طارت – מקסימום, לכל היותר (מיל’: אם היא עפה [רחוק, לקצה])
* טַיַרַאן طيران, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – תעופה, טיסה
* שַרִכַּת טַיַרַאן شركة طيران – חברת תעופה
* אל… לִלטַּיַרַאן … للطّيران – שם מקובל של חברות תעופה ערביות, למשל: אַלְעַרַבִּיַּה לִלטַּיַרַאן العربيّة للطّيران היא חברת Air Arabia, שהיא חברת לואוקוסט מהאמירויות . המטה שלה הוא באמירות הפחות-מוכרת אלשארקה/אלשארג’ה, וצי המטוסים שלה, תופתעו לדעת, גדול יותר מאשר של אלעל…
* טַאיֶר طاير, במדוברת, טַאאִר طائر, בספרותית, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, ברבים טְיוּר طيور או אַטְיַאר أطيار – עף, טס, מעופף (בהווה); עוף; מזל
* עַ אלטַּאיֶר ع الطّاير – מהר, מיד (מיל’: כשזה עף)
* יִפְהַמְהַא וּהִיֶּ טַאיְרַה يفهمها وهيّ طايرة – מהיר תפיסה, מבין כהרף עין (מיל’: מבין זאת כשזה עדיין עף באוויר)
* מֻחּ’ֹה טַאיֶר مخّه طاير – לא מרוכז, “מרחף” (מיל’: המוח שלו עף)
* טַבַּק טַאאִר طبق طائر – צלחת מעופפת
* אַלְכֻּרַה אֶלטַּאאִ’רַה الكرة الطّائرة – כדורעף
* עַלַא אלטַּאאִרִ אלְמַיְמוּן على الطّائر الميمون – שיהיה במזל טוב (ברכה לנוסע. מיל’: על [כנפי] העוף/המזל המבורך)
* טַאאִרַה طائرة וברבים טַאאִרַאת طائرات, בצורת הנקבה – מטוס (וישנם, באופן טבעי, אינספור סוגים של מטוסים ומסוקים)
* טַאאִרַה עַמוּדִיַּה / מִרְוַחִיַּה طائرة عموديّة / مروحيّة – מסוק (מיל’: מטוס [שממריא כמו] עמוד / עם מדחף בעל להבים)
* טַאאִרַה וַרַקִיַּה طائرة ورقيّة, בספרותית – עפיפון (מיל’: מטוס מנייר)
* טַאאִרַה שִרַאעיה طائرة شراعيّة – דאון (מיל’: מטוס עם מפרש)
* הפועל טַיַּר طيّر בבניין השני – העיף, הטיס; סילק
* אִשִי בִּטַיֶּרֶ אלְעַקֶל / אלרַּאס اشي بطيّر العقل / الرّاس – דבר משגע, מהמם, מדהים; סנסציה (מיל’: משהו שמעיף את השכל / הראש)
* אִשִי בִּטַיֶּרֶ אלְמֻחּ’ اشي بطيّر المخّ – דבר מרגיז, מעצבן; משגע, מלהיב (מיל’: משהו שמעיף את המוח)
* טַיַּר מַיֶּה طيّر ميّة – השתין (מיל’: ריסס/העיף מים)
* הפועל תַטַאיַר تطاير בבניין השישי – התעופף, התפזר
* טַיַּאר طيّار, במשקל בעלי המלאכה – טייס; כשם תואר: (חומר) מתאדה, נדיף
* טַיַּארַה طيّارة וברבים טַיַּארַאת طيّارات, בצורת הנקבה – מטוס, עפיפון (במדוברת); טייסת (האישה)
* מַטַאר مطار וברבים מַטַארַאת مطارات, במשקל המקומות – שדה תעופה; נמל תעופה (נמל תעופה, בניגוד לשדה תעופה, משמש גם לטיסות בינלאומיות)
* טִירַה طِيرة – דבר הנחשב מבשר רעות או טובות
* מֻנַפִّרֶ אלטֻּיוּר منفّر الطّيور – מרחיק ציפורים / עופות
* חֵ’יר יַא טֵיר? خير يا طير؟ – מה קרה, הכל בסדר? (מיל’: הכל בסדר, ציפור? מבוסס על המנהג העתיק לחזות את העתיד לפי כיוון מעוף הציפורים. ביטוי מקביל לביטוי הנפוץ פי כמה: חֵ’יר אִן שַאאַ’ אללָּה?)
* רַשְחֶ אלדַּגַ’אג’ رَشح الدّجاج – שפעת העופות. מוכר גם כ- אִנְפְלֻוֶנְזַא אלטֻּיוּר إنفلونزا الطّيور או חֻ’נַאנֶ אלטֻּיור أو خُنان الطّيور (כן, מכאן חנאנה וחנון. עסקנו בזה בעבר)
* אֶלטְּיוּר עַלַא אַשְכַּאלִהַא תַקַע الطّيور على أشكالها تقع – כל מין עם מינו, מצא מין את מינו (מיל’: העופות מתקבצים עם בני מינם / בתוך הלהקה שלהם)
* שוּ צַאר?! וַאחַד זַקַף וּאלתַּ’אנִי טַאר… شو صار؟ واحد زقف والثّاني طار – מה קרה? האחד מחא כפיים, והשני עף (מבהלה. זו הלצה מחורזת שכזו באדיבותה של הקוראת אסתר ספדיה)
* טַארַתֶ אלדֻּנְיַא? طارت الدّنيا؟ – מה קרה, למה אתה ממהר?; תירגע! (מיל’: העולם עף?)
* אַחַ’ד דֵילֹה פִי סְנַאנֹה וּטַאר أخد ديله في سنانه وطار, או: שַדֶּ גְ’לַאבַּיְתֹה פי סנאנה וטאר شدّ جلابيته في سنانه وطار – רץ מהר, ברח כל עוד נפשו בו (מיל’: לקח את זנבו / חיזק את הגלבייה שלו בין שיניו ועף)
* אַחַ’דֹה אלְעֻ’רַאבּ וּטַאר أخده الغراب وطار – נעלם ואיננו (מיל’: לקח אותו העורב ועף)
* טַאר מִנֶּ אלְפַרַח طار من الفرح – השתגע/עף מרוב שמחה
* טַארַת עַצַאפיר רַאסֹה طارت عصافير راسه – התגאה, התרברב (מיל’: עפו ציפורי ראשו)
* מֻש כֻּלּ טֵיר יִתְאַכַּל לַחְמֹה مش كلّ طير يتأكّل لحمه – לא כל יום פורים; אותי אי אפשר לסדר! (מיל’: לא כל עוף בשרו נאכל, כלומר אי אפשר לאכול את הבשר של כל סוגי העופות)
* לַא טַאר טֵיר וּארְתַפַע אִלַּא עַלַא אלְאַרְצ’ וִקֶע لا طار طير وارتفع، إلا على الأرض وقع – לא לעולם חוסן (מיל’: שום עוף לא יעוף ויתרומם מבלי שייפול על הארץ)
* לַוּ כַּאן פִיה חֵ’יר, מַא כַּאן רַמַאה אֶלטֵּיר لو كان فيه خير ما كان رماه الطّير – אילו היה בו (בדבר, בעניין) טוב, לא היה/הייתה זורק אותו העוף/הציפור.
נאמר על דבר שמבינים עליו שאינו שווה הרבה או שאינו טוב, כזלזול על מישהו שהוא דחוי מגורש, או על כל דבר שנמצא זרוק
* עִנְזֶה וַלַוְ טַארַת عنزة ولو طارت – עקשן כמו חמור (מיל’: זו עז, גם אם היא עפה!)
בפוסט הבא שלנו התייחסנו לאחד מאזכורי הציפורים המפורסמים יותר בקוראן:
=-=-=-=
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
“טירה (בערבית: الطّيرة, תעתיק מדויק: אלטירה) היא עיר במחוז המרכז בישראל, שרוב תושביה ערבים מוסלמים סונים. העיר שוכנת מצפון לקיבוץ רמת הכובש ולעיר כפר סבא, ומדרום-מערב לעיר טייבה ולמחלף אייל, ונחשבת אחד מיישובי “המשולש” הערביים. המוח’תאר הראשון של טירה היה עבד אלראוף סמארה.
היא הוכרזה כעיר בשנת 1991. […]” (ויקיפדיה)
לפי ויקי באנגלית, פירוש השם הוא: האדמה הגבוהה.
שימו לב!!!
1) באופן לא מפתיע, קיימים כמה ישובים בעלי שם זהה באותה חלקת ארץ. בעבר התנועה בין ישובים הייתה דלה, ולכן לא הפריע לאיש שבמרחק 20 ק”מ, למשל, נמצא ישוב בעל שם זהה.
רק בשטח ארץ ישראל קיימים חמישה ישובים בעלי השם אלטירה, חלקם כבר אינם קיימים: ליד רמלה, ליד ראמאללה, ליד בית שאן, ליד חיפה וכמובן העיר הזו.
כדי להימנע מבלבול, העיר טירה מכונה לרוב טִירֶתֶ אלֶמְתַ’לַּת’ طِيرة المثلّث, דהיינו טירה של המשולש.
2) המקרה של העיר טירה מעניין, מכיוון שברוב המקרים דוברי עברית לא יבינו ערבי שיגיד להם שהוא מהעיר הזו.
מדוע? מכיוון שדוברי עברית קוראים לעיר טִירַה tira, בעוד שההגייה הערבית היא: אֶ-טִִּירֶה e-ttire, וכן, תתפלאו, אבל דוברי עברית אינם מצליחים להבין את השם או לעשות את הקישור לעיר היחסית-מוכרת הזו.
3) איך קוראים בערבית למי שמקורו בעיר אלטירה?
טִירַאוִי.
אז הכירו את:
“תופיק מוחמד חוסין טיראווי (בערבית: توفيق محمّد حسين الطّيراوي, תעתיק מדויק: תופיק מחמד חסין אלטיראוי; נולד ב־15 בנובמבר 1948) הידוע בשם אבו חסֵין, הוא לשעבר ראש מנגנון המודיעין הכללי של הרשות ויועץ ביטחוני ליו”ר הרשות, אבו מאזן, על תקן שר. [דרגתו לִוַאא’, דרגה המקבילה לאלוף. שָלֵו].
הוא אחראי על פי משרד החוץ הישראלי למעשי רצח רבים, לרבות של ערבים בהם חשד שהם משתפי פעולה עם ישראל או שמכרו אדמות ליהודים.
טיראווי נולד בכפר א-טירה סמוך ללוד [לפי ויקי בערבית ובאנגלית בעיר טירה ולא בכפר. שָלֵו]. במלחמת העצמאות עקרה משפחתו למחנה הפליטים עקבת ג’בר באזור יריחו. למד בתיכון בירושלים. למד ספרות ערבית ופילוסופיה באוניברסיטת ביירות בלבנון. לאחר מכן, השלים לימודי תואר שני במנהל חינוכי באוניברסיטת א-נג’אח בשכם. […]” (ויקיפדיה)
=-=-=-=
בתמונה:
“איקרוס (ביוונית עתיקה: Ἴκαρος) הוא דמות מן המיתולוגיה היוונית, בנו היחיד של דדלוס. בניגוד לאביו, איקרוס מתואר כילד פזיז, מגושם וחסר כישורים אומנותיים.
במיתולוגיה
דדלוס היה מהאמנים והממציאים המוכשרים ביותר ביוון. לבקשת המלך מינוס מכרתים, בנה את הלבירינת, מבוך שנועד להסתיר מהעולם ולהחזיק בשבי את המינוטאורוס, בנה של פסיפאה אשת מינוס.
לאחר שהסתיימה בניית הלבירינת כלא מינוס את איקרוס ואת דדלוס בתוכו. זאת על מנת שאיש חוץ ממנו לא ידע על סודותיו של המבוך. לפי גרסה אחרת, נכלאו השניים במבוך כיוון שדדלוס עזר לתסאוס במשימתו להרוג את המינוטאורוס. גרסה נוספת מספרת שהמלך כלא אותם במגדל גבוה, ולא במבוך.
הסיפור ממשיך בכך שדדלוס (אם מתוך המגדל, ואם לאחר שברח יחד עם בנו מהלבירינת) חשב על רעיון שיעזור למלט את עצמו ואת איקרוס מכרתים. כיוון שדרך הים הייתה חסומה על ידי ספינותיו וחייליו של מינוס, החליט דדלוס להימלט דרך האוויר.
השניים הכינו לעצמם כנפיים מנוצות ציפורים, כאשר הם מחברים את הנוצות בעזרת חוטים ושעווה או דונג. טרם המראתם הזהיר דדלוס את איקרוס פן יגביה מרום ויתקרב לשמש, שכן זו עלולה להמיס את כנפיו. איקרוס שמע את אביו ושניהם המריאו. אולם איקרוס הצעיר והפזיז שהיה כה מרוצה מהבריחה וכה מתלהב מהתעופה, החל להתרומם מעלה ומעלה, שוכח את הוראות אביו. לאט לאט החל חום השמש להתיך את הדונג של כנפיו, ואיקרוס נפל מטה לתוך הים. כאשר הגיע דדלוס, מאוחר מדי, אל איקרוס, הנער כבר טבע ומת. […]” (ויקיפדיה)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
