פורסם לראשונה ב- 24.2.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Zohar Ohana, שכתבה לנו:
“היי,
האם את הביטוי: יעטיכ אלעאפיה يعطيك العافية מפנים גם לזכר וגם לנקבה?”
ואין מתאימה ממילה זו בימים מטורללים אלו…
אז מילת היום היא –
עַאפְיֶה عَافية וברבים עַוַאפִי عَوافي (עַוַאפִן عَوافٍ) – בריאות; כוח
היו לנו בעבר שני פוסטים על השורש, אך אף לא אחד מהם עסק בשורש בראייה דקדוקית (ועל כך נרחיב היום בסוף הפוסט):
(1)
(אַללַּה) יַעְטִיכּ אלְעַאפְיֶה الله يعطيك العافية – תהיה בריא, מילולית: שאללה ייתן לך בריאות, וייתכן שתזדקקו לברכה הזו, כי זה הולך להיות פוסט טיפה ארוך.
אפשר לברך ברכה זו תמיד, בלי קשר למצב בריאותי או חולי, למשל במובן יישר כוח על פועלך/עבודתך.
הביטוי הזה הוא משפט תחבירי שלם, עם נושא (המילה אללה, שמרוב שימוש הושמטה, שכן ברור מאליו, בברכות וקללות, מי יכול להגשימן), נָשוא (הפועל יעטיכ) ומושא (המילה עאפיה, בריאות).
הפועל עַטַא عطى הוא פועל שימושי מאוד, ותרגומו: נתן. בערבית ספרותית הוא בבניין הרביעי, המקביל לבניין הִפְעיל בעברית, אולם בניין זה אינו קיים באופן פעיל בערבית מדוברת, ולכן הוא קיבל את הצורה של הבניין הראשון או השני.
הנה כמה צורות נטייה שלו:
אַנַא עַטֵית انا عطيت – אני נתתי. שימו לב, בעברית נותנים ל-, בעברית נותנים את-, למשל: נתתי לך את הספר – עַטֵיתַכּ אלִכְּתַאבּ عطيتك الكتاب: מיל’: נתתי אותך את הספר (המילה “את” אינה קיימת, בעיקרון, בערבית. בנוסף, בפועל הזה יש מה שנקרא יציאה לשני מושאים ישירים).
אִחְנַא עַטֵינַא احنا عطينا – אנו נתנּו.
אַנַא בַּעְטִי انا بعطي (הרוב יכתבו כך; ניתן לכתוב גם עם אות האית”ן אלף של גוף מדבר: באעטי) – אני נותן/אני אתן (הזמן הדקדוקי, שבעברית נקרא עתיד, מוגדר בערבית כהווה, אלא אם כוונת המשפט כולו היא בעתיד. שמו בעברית הוא: הווה-עתיד).
אִחְנַא בְּנִעְטִי/מְנִעְטִי احنا بنعطي – אנו נותנים/ אנו ניתן (ה- ב הזו שבאה לפני זמן הווה-עתיד בערבית מדוברת יכולה להופיע כ- מ בגוף מדברים בגלל השפעת ה- נ שפותחת את הפועל).
אתם ודאי זועקים: “אם צריך להוסיף ב לפני פעלים בזמן הווה/עתיד, מדוע אין כזו במשפט של היום?”
שאלה מצוינת.
ראשית, אין חובה להוסיף את ה- ב הזו, אם כי מקובל מאוד להוסיפה. בכל מקרה, כשהיא מופיעה היא תבוא במשפטים עם מבע רגיל, אמירה כללית, או פעולה שיש בה הרגל. במקרה של היום יש ברכה, ייחול, בקשה. במקרים כאלה, ה- ב לא תופיע.
קשה? לא הבטחנו שזה יהיה קל…
אַעְטִי! أعطي – תן! (זמן ציווי). אעטיני – תן לי (מיל’: תן אותי)
אַעְטִי! أعطي – תני (כן, הצורות זהות במדוברת)
אַעְטוּ(א)! أعطوا – תנו
פגשנו פה בעבר גם את הפועל גַ’אב, שפירושו נתן או הביא, ואת הפועל שקיים רק בציווי: הַאת!, שגם פירושו תן!
לפני שנמשיך, הערה חשובה: המסר של הדף הזה הוא מילה ביום. מילה ביום זה נהדר, זה כמו כיבוד קל, מְתַאֲבֵן, שמגישים לפני ארוחה כבדה. אבל ברור לכולם, אני מקווה, שאי אפשר ללמוד כך שפה זרה. המטרה שלי בפסקה האחרונה, זו עם ההסברים התמציתיים על הפועל עטא, הייתה להראות שאי אפשר ללמוד שפה דרך דף אינטרנט. צריך מסגרת, צריך מורה. כתבתי כמה שורות על נושא כביר (נטיית פעלים, זמני פועל, השפעות ספרותיות, מודאליות בפועל, דקדוק, תחביר), אולי עשיתי יותר נזק מתועלת. אבל הייתה לי מטרה.
קדימה, ממשיכים:
בשורש של הפועל עטא נמצא את המילה עַטִיַּה عطيّة, שהיא גם שם משפחה, ופירושה: מתנה (מבינים את הקשר, כן?).
עאפיה – בריאות. בריאות אפשר להגיד גם צִחַּה صحّة (המקור של סחתין “העברי”) ו- שִפַא شفا (כך נקרא בית החולים הגדול בעזה, בגרסתו הספרותית: שִפַאא’ شفاء, או בשמו המלא: דַארֶ אלשּפאא’, בית המזור).
במרוקאית, אומרים הסיפורים, עאפיה זה אש, ולכן אם תגידו למישהו אללה יעטיכ אלעאפיה, אתם מאחלים לו שיישרף, לא עלינו. בכל מקרה, אני שמעתי מרוקאים במרוקו מברכים כך, כך שייתכן שלא כולם רואים בזה קללה.
ומה עם אנשים ששם משפחתם אבו-אלעאפיה, אתם שואלים, כמו המאפייה המפורסמת ביפו? אז בעבר הם היו רופאים. משמעות המילה “אבו” בשמם אינה “אבא של-“, כמו ברוב המקרים שנפגוש מילה זו, כי אם מעין “בעלים”, כלומר “בעל הבריאות”.
לכל ברכה יש תשובה מקובלת. התשובה לברכה של היום היא:
אללה יְעַאפִיכּ الله يعافيك – לגבר
אללה יְעַאפִיכִּ(י) الله يعافيكي – לאישה
=-=-=-=
(2)
עַפְוַן عفوًا – על לא דבר
השורש הערבי הדי נדיר ע.פ.ו קשור מצד אחד למחיקת עקבות (נדיר לחלוטין) וגם לבקשת סליחה.
המילה היום היא צורת שם הפעולה (מצדר) של הפועל הזה בבניין הראשון בערבית.
המשקל הנפוץ הזה, פַעְל, מקביל למשקל השמות הנפוץ ביותר גם בעברית: קֶטֶל (כמו ילד, מלך, ספר, כרך, ברך וכו’).
אחדים מכם וודאי תוהים, מדוע בעברית יש נון בסוף המילה, בעוד שבערבית יש “רק” אלף.
מדובר כאן ביחסות תחביריות.
יחסות מה???
יחסות. ישנן שפות, ביניהן הערבית הספרותית (וכאן רואים מילה ספרותית שנמצאת בשימוש כפי שהיא גם במדוברת), שנותנות לחלקים התחביריים תוספות/ניקוד לפי התפקיד שלהם במשפט.
איך אף פעם לא שמעתם על זה? כי השפות הנפוצות בקרב דוברי עברית הן עברית, אנגלית וצרפתית, שלוש שפות שאין בהן יחסות, אם כי יש בהן פה ושם שרידים שלהן.
מי שיודע רוסית, גרמנית או לטינית, למשל, וגם ערבית ספרותית, יודע מהן יחסות, גם אם לא ידע שזהו שמן. לא ניכנס לנושא הזה כאן, שכן מדובר בנושא למתקדמים, רק נציין שהמילה של היום, עפון, נהגית עם נון בסופה למרות שהנון הזו אינה נכתבת. נון כזו מופיעה (בדיבור בלבד, לא בכתיבה) בסוף שמות שאינם מיודעים בערבית הספרותית. שרידים שלה יש גם בעברית, אם כי עם האות מם: חינם (שורש ח.נ.ן), פתאום, דומם (שורש ד.ו.מ), יומם וליל, אומנם, ריקם.
אתם מכירים את הנון הזו מהיום שנולדתם, רק שמעולם לא חשבתם על פשרהּ:
אהלן וסהלן, למשל, נכתבים בערבית: אהלא וסהלא اهلا وسهلا.
ותמיד אזכר במה ששאל אותי אחד המורים הדגולים שלי לערבית, לפני 30 שנה: “תגיד, אתה מקיים יחסות בערבית?”
=-=-=-=
וכעת – החלק העדכני של הפוסט, העוסק בשורש ע.פ.ו עצמו (בגזרת ל”ו).
השורש, שהוא ספרותי ברובו ובעיקרו, עוסק בבריאות וגם בסליחה, חנינה ופטור:
* הפועל עַפַא عفا בבניין הראשון – סלח, מחל, חנן; מחק, מחה; נמחק, אבד
* עַאפִי عافي (עַאפִן عافٍ) בצורת הבינוני הפועל של הבניין – סולח, מכפר
* עַאפִיַה عافية, היא מילת היום, כך נהגית בספרותית, בצורת הבינוני פועל נקבה
* בִּאלְעַאפְיֶה بالعافية, כתואר פועל – בקושי; בכוח
* עַאלְעַאפְיֶה! عالعافية – שלום! צורה מדוברת מקוצרת שבאה להחליף את הצורה ה”ארוכה”: אללה יעטיכ אלעאפיה
* אֶלְעַוַאפִי! العوافي – שלום!; תהיה בריא! לבריאות!
* עַפוּ عفو (עַפְו عَفْو), צורת שם הפעולה/ מצדר של הפועל – סליחה, מחילה; חנינה
* עַפְוַן عفوًا, כתואר פועל – על לא דבר (תשובה לאמירת תודה); סליחה (כשפוגעים במישהו, כשמבקשים סליחה); משהו שקרה מאליו, מעצמו, במקרה (וראו בהמשך). ניתן לפגוש גם את הצורה המיודעת: אֶלְעַפוּ!
* הפועל עַאפַא عافى בבניין השלישי – הבריא מישהו ממחלה; פטר מלעשות משהו
* מֻעַאפַא معافى (מֻעַאפַן معافًى), בצורת הבינוני הפעול של הבניין – בריא, שלם
* הפועל אַעְפַא أعفى בבניין הרביעי – פטר, שחרר, זיכה; הבריא, החלים (את מישהו)
* אִעְפַאא’ إعفاء, צורת שם הפעולה של הבניין – פטור, זיכוי, שחרור
* מֻעְפַא معفى (מֻעְפַן معفًى) בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משוחרר, פָּטור
* הפועל תַעַאפַא تعافى בבניין השישי – הבריא, החלים
* עַפַוִיּ عفويَ – מקרי, מאולתר, לא מכוון
* עַפַוִיַּה عفويّة – אלתור, ספונטניות
* צַחַּה / צַחְּתֵין וּעַאפְיֶה صحّة/صحّتين وعافية – לבריאות! בתיאבון!
* אִשְתַאקַת / תִשְתַאק לַכֶּ אלְעַאפְיֶה اشتاقت / تشتاق لك العافية –תהיה בריא (מיל’: התגעגעה / מתגעגעת / תתגעגע אליך הבריאות. זו התשובה לאמירה הנפוצה: אִשְתַקְתִ לַכּ! اشتقت لك – התגעגעתי אליך!)
* זְבּוּנֶ אלְעַוַאפִי زبون العوافي – לקוח גרוע
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
