בת טובים

פורסם לראשונה ב- 28.5.19

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.

חיה, שהיא אחותי (שָלֵו), סיפרה לי לא מזמן שהתקשרה לחברתה וזו ענתה לה שבדיוק כמה דקות קודם לכן פגשה אותי ושאלה אותי (שלו) על אודותיה (של חיה).

כלומר צירוף מקרים שכזה.

ואיך זה קשור למילת היום? תיאלצו לקרוא עד הסוף…

אז מילת היום היא –

בִּנְת חַלַאל بِنْت حَلَال – בת טובים

טוב, צריך היום נשימה ארוכה (במיוחד אני, שצריך לסכם את כל החומר בנושא…), שכן השורש של היום הוא אחד העמוסים ביותר, הן לשונית, הן תרבותית והן דתית. הוא נוכֵחַ ונפוץ הן בספרותית והן במדוברת. בקיצור, חלילה. סליחה, חגיגה…

השורש הערבי ח.ל.ל (בגזרת הכפולים) עוסק בכַשְרוּת, בהיתרים, בפתרונות, בכיבוש ועוד.

הוא מתכתב עם השורש העברי הזהה לו, העוסק בענייני חולין, ו- חֹל (בניגוד לקודש, כמו אורח חיים חילוני, חילול הקודש וכו’. אין קשר לחול אשר על שפת הים, שהוא משורש ח.ו.ל).

אביא כאן את עיקרי מופעיו, וגם הם רבים מאוד:

* הפועל חַלּ حلّ בבניין הראשון, כפועל עומד (ללא הצרכת מושא) – הותר, נעשה מותר וחוקי; חנה, התיישב

* הפועל חַלּ حلّ בבניין הראשון, כפועל יוצא (עם מושא ישיר) – פתר בעיה, התיר תסבוכת או קשר. חַלּ מִן- حلّ من- – סיים יום עבודה או לימודים

* חַלּ עְצַ’אמוֹ / עְטַ’אמֹה حلّ عضامو / عظامه – “פירק לו את הצורה”, היכה אותו בעוצמה עד שפירק את עצמותיו

* חַלּ עַן- حلّ عن- – עזב אותו לנפשו. בעיקר בציווי: חִלּ עַנִּי! חִלּ עַן טִיזִי! حلّ عن طيزي! – עזוב אותי, רד ממני כבר! (מיל’: רד מהתחת שלי)

* חַלּ حلّ וברבים חֻלוּל حلول, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – פתרון; פירוק, התרה

* חַלּ וַסַט حلّ وسط – פתרון ביניים

* מַא לְהֹש חַלּ ما لهش حلّ – הוא חסר תקנה, אין לו פתרון

* חֻלוּל حلول, בספרותית, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – הימצאות; התרחשות (של אירוע, חודש, חג וכו’)

* מַחְלוּל محلول, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מפורק; פתור

* חַלַל حلل – (מוצרים) בתפזורת

* חִלּ حِلّ (כשם עצם) – סדק בקיר או בתקרה

* חִלּ حَلّ (כשם תואר) – שלם, ללא פגם; טהור, טבעי

* חִלֶּה حِلّة – דּוּד, כלי קיבול גדול, סיר נחושת גדול

* חֻלַּה حُلّة – בגד; אישה; נשק (לא בשימוש)

* הפועל חַלַּל حلّل בבניין השני – ניתח בעיה, עשה אנליזה; פירש, נתן פרשנות; התיר (שבועה)

* תַחְלִיל تحليل, שם הפעולה של הבניין – ניתוח (של מצב או בעיה), אנליזה; פירוק, התרה; פרשנות

* מֻחַלֶּל محلِّل, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – פרשן; מנתח בעיות, אנליטיקן

* מֻחַלַּל محلَّل, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מותר (הלכתית)

* הפועל הספרותי אַחַלַּ أحلّ בבניין הרביעי – התיר (בכל מובן), הרשה

* הפועל אִנְחַלּ انحلّ בבניין השביעי – נפתר; הותר; פורק, התפרק

* אִנְחִלַאל انحلَال, בספרותית, צורת שם הפעולה של הבניין – התרופפות, היחלשות, התפרקות; הרס, חורבן; דעיכה

* מֻנְחַלּ منحلّ, בספרותית, בצורת הבינוני של הבניין – רפוי, חלש. מֻנְחַלּ אַחְ’לַאקִיַּן منحلّ أخلاقيّا – בעל מוסר ירוד (מיל’: ירוד מוסרית)

* הפועל אִחְתַלּ احتلّ בבניין השמיני – כבש

* אִחְתִלַאל احتلَال, שם הפעולה של הבניין – כיבוש. זו מילה שקיימת בשיח עם מיליוני אזכורים, לרוב בצירופים: אֶלִאחְתִלַאלֶ אלְאִסְרַאאִילִיּ / אלצַּהְיוּנִיּ الاحتلَال الاسرائيليّ / الصّهيونيّ – הכיבוש הישראלי / הציוני; גֵ’ישֶ אלִאחְתִלַאל جيش الاحتلَال – צבא הכיבוש (כלומר צה”ל)

* מֻחְתַלּ محتلّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כובש

* מֻחְתַלּ محتلّ, בצורת הבינוני הפעול של הבניין (בערבית זו אותה מילה, והסיבה לזהות בין הגרסאות היא כללי גזרת הכפולים בערבית) – כבוש. גם מילה זו נפוצה מאוד, בעיקר בצירוף: אֶלְאַרַאצִ’י אלְמֻחְתַלֶּה الأراضي المحتلّة – השטחים / האדמות הכבושים

* חַלַּאל حَلَّال, במשקל בעלי המלאכה – פותר, מתיר קשרים

* אִחְלִיל إحليل, בספרותית – איבר המין הזכרי

* מַחַלּ محلّ וברבים מַחַאלּ محالّ או מַחַלַּאת محلّات, במשקל המקומות – מקום; חנות, בית עסק

* מַחַלִּיּ محلّيّ – מקומי

* כֻּלּ עֻקְדֶה אִלְהַא חַלַּאל كلّ عقدة إلها حلّال – לכל בעיה יש פתרון (מיל’: לכל קשר יש פותר, מי שיפתח/ישחרר אותו)

* לַא יְחִלּ וַלַא יֻרְבֹּט لا يحلّ ولا يربط – לא מסוגל לעשות כלום; חסר כושר החלטה (מיל’: אינו מתיר קשר ואינו קושר)

עכשיו למילה המורכבת ביותר ביום, מבחינת משמעות:

חַלַאל حَلَال (צורה נוספת של שם פעולה של הבניין הראשון) – דבר מותר, אפשרי; כשר (מכל היבט, כולל אוכל); גמלים, מקנה; עדר מעורב; רכוש

אם הסתובבתם בעולם, אולי ראיתם על מסעדות או בסופרמרקטים שלטים שאומרים:

לַחֶם חַלַאל لحم حَلَال – בשר כשר (לשיטתם: לפי הלכות הכשרות והשחיטה באסלאם. אגב, שחיטה יהודית מקובלת באסלאם). שילוט כזה יופיע בעיקר במדינות שאינן מוסלמיות, למשל באירופה, וכך הקונה יודע שלא רק שלא יקנה חזיר, לדוגמה, אלא שהבשר עבר שחיטה כשרה.

המונח חלל, והשורש ח.ל.ל כולו, בהקשרים דתיים, תמיד נמצא בניגוד מושלם לשורש ח.ר.ם:

אם חלאל זה מותר וכשר אז חַרַאם حرام זה אסור. אולי אתם מכירים מהבית: לא חראם?! לא חבל? לא אסור?

אם מֻחְתַלּ זה כבוש (ועקב כך מחולל, מקום שכבודו חולל, מבחינה לשונית), אז מֻחְתַרַם محترم, באותו מיצוב דקדוקי, זה מכובד.

הנה, ראינו פה קישור לעברית: מחתל, משורש ח.ל.ל, הוא כבוש, מחולל.

כלומר כש- ח.ל.ל מביע משהו “טוב”, המקבילה מהשורש ח.ר.ם תהיה “רעה”, ולהיפך.

אִבֶּן חַלַאל ابن حَلَال – בן טובים, בן חוקי, ממשפחה טובה, בחור טוב, אדם הגון

צורת הנקבה היא מילת היום, בִּנְת חלאל, שבנוסף לכל התרגומים האלה אפשר להוסיף לה גם את: בתולה

ובהקבלה: אבן חַרַאם – ממזר, בן לנישואין או לקשר שאינו לפי ההלכה. בִּנְת חראם – מופקרת, זונה

רגע, רגע, מה זה “בן טובים”? מה זה “בן חוקי”?

הו, פה חשוב להבין את התרבות:

אתה יכול להיות בן אדם נפלא, נזר הבריאה, משכמך ומעלה, אבל אם נולדת להורים שלא נישאו לפי ההלכה המוסלמית, לא לפי החוק השַרְעִי, אינך בן טובים, ויש לך בעיה חברתית – ודתית – רצינית מאוד.

כלומר אתה נשפט על מעשיהם של הוריך. התופעה הזו אינה בלעדית לערביות או לאסלאם, היא קיימת גם בדתות ובתרבויות אחרות (גם ביהדות, למי ששואל) ומטרתה: אם אתם, המבוגרים, תתנהגו בצורה שאינה מקובלת חברתית ודתית, תפגעו במיצוב החברתי של ילדיכם.

לסיכום: כשאני מכנה מישהו “אבן חלאל”, אני בעצם מתייחס ל… הורים ולמשפחה שלו!

* יַא אִבְּנֶ אלְחַלַאל! يا ابن الحَلَال – פניה מנומסת ומכבדת: הו, בן הטובים!

* בִּאלְחַלַאל بالحَلَال – באופן חוקי, ביושר; לפי החוק/הדת

* אִבְּנֶ אלְחַלַאל עַן / עַנְד דִ’כְּרֹה בִּיבַּאן ابن الحلال عن / عند ذكره بيبان – בן הטובים מיד עם ציון שמו מופיע (משהו בסגנון: הו, חבל שלא דיברנו על המשיח!)

זוכרים איך התחיל הפוסט הזה, לגבי שיחתה של אחותי עם חברתה? אז זהו…

ומזכיר לי הקורא Alon Hadad, באשר לדו-המשמעות המובנית בצמד השורשים הזה:

“חלל (בעברית) – בהלכה, הוא צאצא של כהן שנתחלל ממעמדו כיוון שנולד מנישואים האסורים על כהן, וקדושת הכהונה פוקעת ממנו. חללה היא אישה שחלל שכב עימה ובכך נפסלה מלהינשא לכהן כשר”. (ויקיפדיה)

=-=-=

כתב לנו הקורא האדוק Ovadia Mizrahi:

“הנה דוגמה מצוינת למשחק משמעויות עם השורש ח.ל.ל.

مرة واحد محشش شاف الشيخ بالمشفى فسألو:

شيخي ليش انت هون بالمشفى؟؟؟؟؟

قالو الشيخ: والله يا ابني جاي احلل السكر .

قاللو المحشش: والله يا شيخي السكر حلال من زمان

بس زكاتك حللنا الحشيش…. “

התרגום שלי:

פעם סטלן אחד ראה את השיח’ (איש הדת) בבית החולים, ושאל אותו:

שיח’, למה אתה פה?

ענה לו השיח’: אני פה כדי לעשות בדיקת סוכר (בערבית: חַלַּל – ניתח, עשה אנליזה, בדיקה מדעית, בדיקה רפואית. מילולית: לתת הכשר דתי לאכול סוכר)