מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
אִצְ֗טִהַאד اِضْطِهَاد – דיכוי, רדיפה
תזכורת: האות הערבית צ֗אד (צ') ض נהגית כמו d גרונית-נחצית. במדוברת היא עשויה להישמע במקרים מסוימים כמו z נחצית.
עובדיה שלח לי סרטון נוסף של נירוואנה האחת והיחידה.
Nervanah Kawther
الدرزية الحرة نيرفانا كوثر הדרוזית החופשית נירפאנא כות'ר
הסרטון פורסם ב- 8.3.26 וכותרתו:
في يوم المرأة العالمي: هل تولد المرأة… أم يصنعها المجتمع؟
International Women’s Day: Are Women Born or Made?
ביום האישה הבינלאומי: האם האישה נולדת או שהחברה יוצרת אותה?
תח'ילי אנה אנכתב מסתקבלכ קבל מא חתא תולדי.
האי לו אלמג'תמע קרר ענכ כיף לאזם תעישי, כיף תפכרי וחתא קדיש לאזם תחלמי.
ע'ריב אנה הד'א מש ח'יאל. הד'א אלשי צאר ולסא עם יציר.
קבל אכת'ר מן 70 סנה אלפילוסופה אלפרנסיה סימון דו בופואר כתבת ג'מלה הזת אלעאלם בכתאבהא "אלג'נס אלאאח'ר".
קאלת: "אלמראה לא תולד אמראה, בל תצבח כד'לכ". כאנת עם תקצד אנה אלמג'תמע הו אללי ביצנע צורת אלמראה. מן והי טפלה, אלבנת בתתעלם דרוס מא חדא ביקולהא בצות עאלי:
"כוני לטיפה, כוני האדאה, לא תעלי צותכ, לא תכוני ג'ריאה זיאדה", וכאנה פי קאלב ג'אהז אסמה אלמרא'ה ואלמג'תמע בדה כל אלבנאת ידח'לוא פיה.
לכן בנפס אלוקת, במכאן ת'אני מן אלעאלם, כאנת אלכאתבה ואלטביבה אלמצריה נואל אלסעדאוי עם תכתב ותצרח' בפכרה קריבה, לכן בג'ראה אכבר.
כאנת תקול: "אלח'וף הו אכבר סג'ן תעיש פיה אלמראה". ובתקול כמאן: "לקד תעלמת אן אקול לא, והד'ה אהם כלמה פי חיאת אלמראה".
נואל אלסעדאוי כאנת בתאאמן אלמשכלה מו באלמראה נפסהא, אלמשכלה באלנט'אם אללי רבאהא. נט'אם ביח'לי אלרג'ל מרכז אלכון, ואלמראה תדור חואליה. נט'אם ביח'לי אלבנת תכבר והי מא תדרי ען צותהא, ען עקלהא, ען טמוחהא.
וסימון דו בופואר כתבת ג'מלה מהמה כמאן: "אצ'טהאד אלמראה ליס קדרן בל נתיג'ת נט'אם אג'תמאעי ימכן תע'יירה". יעני בבסאטה, אלואקע אללי עשנא פיה מו קאנון טביעי, בל פכרה בשריה, ואד'א אלבשר צנעוה פאלבשר קאדרין יע'ירוה.
להיכ, למא נחכי ען יום אלמראה אלעאלמי אלמוצ'וע מו בס אחתפאל, מו בס כלמאת ג'מילה ען קות אלמראה, הו לחט'ה נתד'כר פיהא שי מהם ג'דן, אנה כל חריה בתעישהא אלמראה אליום כאנת יומן פכרה ח'טירה, פכרה כתבתהא אמראה, או קאלתהא בצות עאלי או דפעת ת'מנהא מן חיאתהא.
ולהד'א אלסבב ימכן אלסאאל אלחקיקי אליום מו "הל אלמראה קויה?" הל סמחנא ללמראה אנה תכון נפסהא פעלן? לאנה אכבר ת'ורה ממכן תעמלהא אלמראה אליום הי בבסאטה אנה תעיש אלחיאה אללי תח'תארהא בנפסהא.
تخيّلي إنّه انكتب مستقبلك قبل ما حتّى تولدي.
هاي لو المجتمع قرّر عنك كيف لازم تعيشي، كيف تفكّري وحتّى قدّيش لازم تحلمي.
غريب إنّه هذا مش خيال. هذا الشّي صار ولسّا عم يصير.
قبل أكثر من ٧٠ سنة الفيلسوفة الفرنسيّة سيمون دو بوفوار كتبت جملة هزّت العالم بكتابها "الجنس الآخر".
قالت: "المرأة لا تولد امرأة، بل تصبح كذلك". كانت عم تقصد إنّه المجتمع هو اللي بيصنع صورة المرأة. من وهي طفلة، البنت بتتعلّم دروس ما حدا بيقولها بصوت عالي:
"كوني لطيفة، كوني هادئة، لا تعلّي صوتك، لا تكوني جريئة زيادة"، وكأنّه في قالب جاهز اسمه المرأة والمجتمع بدّه كلّ البنات يدخلوا فيه.
لكن بنفس الوقت، بمكان ثاني من العالم، كانت الكاتبة والطّبيبة المصريّة نوال السّعداوي عم تكتب وتصرخ بفكرة قريبة، لكن بجرأة أكبر.
كانت تقول: "الخوف هو أكبر سجن تعيش فيه المرأة". وبتقول كمان: "لقد تعلّمت أن أقول لا، وهذه أهمّ كلمة في حياة المرأة".
نوال السّعداوي كانت بتآمن المشكلة مو بالمرأة نفسها، المشكلة بالنّظام اللي ربّاها. نظام بيخلّي الرّجل مركز الكون، والمرأة تدور حواليه. نظام بيخلّي البنت تكبر وهي ما تدري عن صوتها، عن عقلها، عن طموحها.
وسيمون دو بوفوار كتبت جملة مهمّة كمان: "اضطهاد المرأة ليس قدرًا، بل نتيجة نظام اجتماعي يمكن تغييره". يعني ببساطة، الواقع اللي عشنا فيه مو قانون طبيعي، بل فكرة بشريّة، وإذا البشر صنعوه فالبشر قادرين يغيّروه.
لهيك، لمّا نحكي عن يوم المرأة العالمي الموضوع مو بس احتفال، مو بس كلمات جميلة عن قوّة المرأة، هو لحظة نتذكّر فيها شي مهمّ جدًّا، إنّه كلّ حرّيّة بتعيشها المرأة اليوم كانت يومًا فكرة خطيرة، فكرة كتبتها امرأة، أو قالتها بصوت عالي أو دفعت ثمنها من حياتها.
ولهذا السّبب يمكن السّؤال الحقيقي اليوم مو "هل المرأة قويّة؟" هل سمحنا للمرأة إنّه تكون نفسها فعلًا؟ لأنّه أكبر ثورة ممكن تعملها المرأة اليوم هي ببساطة إنّه تعيش الحياة اللي تختارها بنفسها.
תארי לעצמך שהעתיד שלך נכתב לפני שנולדת אפילו.
כך זה היה אילו החברה החליטה איך את צריכה לחיות, איך לחשוב ואפילו כמה את צריכה לחלום.
מוזר שזה אינו דמיוני. הדבר הזה קרה ועדיין קורה.
לפני למעלה מ- 70 שנה הפילוסופית הצרפתייה סימון דה בובואר כתבה משפט שטלטל את העולם, בספרהּ "המין השני":
היא אמרה: "האישה אינה נולדת אישה, היא הופכת לאישה". היא התכוונה לכך שהחברה היא זו שמגבשת את דמותה של האישה. מאז שהיא תינוקת, הילדה לומדת שיעורים שאיש אינו אומר לה בקול רם:
"תהיי נחמדה, תהיי שקטה, אל תרימי את קולך, אל תהיי יותר מדי אמיצה", כאילו יש מסגרת מוכנה ששמה "אישה", והחברה רוצה שכל הבנות ייכנסו לתוכה.
אולם באותו הזמן, במקום אחר בעולם, הסופרת והרופאה המצרייה נואל אלסעדאוי כתבה וזעקה רעיון קרוב, אך עם אומץ רב יותר.
היא אמרה: "הפחד הוא הכלא הגדול ביותר בו חיה האישה". והיא גם אמרה: "למדתי להגיד לא, וזה המילה החשובה ביותר בחייה של האישה".
נואל אלסעדאוי האמינה שהבעיה אינה באישה עצמה; הבעיה טמונה במנגנון שגידל/חינך אותה. מנגנון שהופך את הגבר למרכז היקום, כשהאישה סובבת סביבו. מנגנון שגורם לילדה לגדול כשהיא אינה מודעת לקולה, לשכלה ולשאיפותיה.
סימון דה בובואר כתבה משפט חשוב נוסף: "דיכוי האישה אינו גורל, אלא הוא תוצאה של מנגנון חברתי שניתן לשינוי". כלומר בפשטות, המציאות בה חיינו אינה חוק טבע, אלא רעיון אנושי, ואם בני האדם יצרו אותו, בני האדם יכולים לשנותו.
לכן, כשאנו מדברים על יום האישה הבינלאומי, הנושא אינו רק חגיגה, אינו רק מילים יפות על כוחה של האישה. הוא רגע בו אנו נזכרים בדבר חשוב מאוד, שכל חרות אותה חיה האישה כיום הייתה בעבר רעיון מסוכן, רעיון שכתבה אותו אישה, או אמרה אותו בקול רם או שילמה את מחירו בחייה.
לכן השאלה האמיתית כיום אינה: "האם האישה חזקה?", אלא: "האם אפשרנו לאישה להיות בפועל היא עצמה?" שכן המהפכה הגדולה ביותר שהאישה יכולה לעשות היום היא בפשטות לחיות את החיים שהיא בוחרת אותם לעצמה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1828480404518187
=-=-=-=-=-=-=-=
השורש הערבי הספרותי צ'.ה.ד עוסק בדיכוי ורדיפה:
* הפועל צַ'הַדַ ضَهَدَ בבניין הראשון או אַצְ'הַדַ أضهد ברביעי או אִצְ'טַהַדַ اضطهد בשמיני, שמילת היום היא בצורת שם הפעולה/מצדר שלו – השפיל, עשק, הכניע, קיפח, נגש, רדף, דיכא
* מֻצְטַ'הִד مضطهِد, בצורת הבינוני הפועל של הבניין השמיני – עושק, רודף, מְענה, מציק
* מֻצְטַ'הַד مضطهَد, בצורת הבינוני הפעול – נרדף, עשוק, מדוכָּא, סובל מדיכוי והתעמרות, מי שפועל מתוך כפייה
* אִצְ'טִהַאד טַבַּקִיּ اِضْطِهَاد طبقيّ – דיכוי מעמדי
* אִצְ'טִהַאד כּוֹלוֹנְיַאלִיּ اِضْطِهَاد كولونياليّ – דיכוי קולוניאליסטי
* אִצְ'טִהַאד דִינִיּ اِضْطِهَاد دينيّ – רדיפה דתית, דיכוי דתי
* צֻ'הְדַה ضُهْدة – הכנעה, ניצחון, הנחלת תבוסה
חברתי רויטל בטאט הזכירה לי נשכחות, את ארגון הטרור מזוהה חזבאללה, משנות השמונים:
המדוכאים עלי אדמות – אַלְמֻצְ'טַהַדוּן פִי אלְאַרְץ' المضطهدون في الأرض
התמונה: Dav Hovhannisyan
זה היה הפוסט ה- 3,105 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
