מא אתוקעש אנה יוקע ויזחלק ע אלארצ', ותוקע עליה בהאלסרעה. האלקית למא הו שדהא אח'תלף אלתואזן, צאר אלת'קל עלא טיז אלסיארה כמאן מרה. פוקעת אלסיארה בסרעה עליה, למא וקע עלא אג'ריה מא תוקעש אנה יזחלק מן אלזית. פעשאנהא ארצ' מאלסה מא תוקע אנה יזחלק בהאלסרעה. זחלק ע אלארצ' וצאר יתפרג' ע אלסיארה וין בדהא תקע, אני אתג'אה, אלתהא פי אלסיארה, וין בדהא תקע, אני אתג'אה, וקעת טבען עלא אתג'אה וג'ההא ואלתען אבו פאטס אהלהא.
(1)
أنا اللّي بعرفه يا عمّي، إنّه هذا اللّي عملها، العملة هاي، اللّي حمل السّيّارة، اجا يسقط السّيّارة، بس واحد يطّاوي. هاي يا واحد يطّاوي يا واحد من دورا. غير هالحكي أنا بعفرش.
أنا مش فاهم يعني، وين عقله؟ شو بيسوّي؟ يرجع ع هديك البيوت، الكراج، يا زلمة، بيطبطب فيها، شو القصّة؟ شو به؟ شو صار؟ (انقطع)
(2)
يا أبو جهاد، الواحد بدّه يعرف شو السّبب، ليش هيك عمل الزّلمة. شو تهيّأ له. أنا بقول لك، أنا، حسب ما حلّلتها: الزّلمة قال لك بسقط فيها، بيصير التّوازن منشقته(؟). بتظلّها قاعدة السّيّارة وين؟ بتظلّها قاعدة يعني منشقه(؟) تقعد ع اللّفّ و….
ما أتوقّعش إنّه يوقع ويزحلق ع الأرض، وتوقع عليه بهالسّرعة. هالقيت لمّا هو شدّها اختلف التّوازن، صار الثّقل على طيز السّيّارة كمان مرّة. فوقعت السّيّارة بسرعة عليه، لمّا وقع على إجريه ما توقّعش إنّه يزحلق من الزّيت. فعشانها أرض مالسة ما توقّع إنّه يزحلق بهالسّرعة. زحلق ع الأرض وصار يتفرّج ع السّيّارة وين بدّها تقع، أني اتّجاه، التهى في السّيّارة، وين بدّها تقع، أني اتّجاه، وقعت طبعًا على اتّجاه وجهها والتعن أبو فاطس أهلها.
(1)
מה שאני יודע הוא שמי שעשה את זה, את המעשה הזה, שהביא(?) את המכונית, המכונית נפלה(?), הוא תושב יטא. הוא תושב יטא או דורא (שני ישובים ליד חברון. שָלֵו). חוץ מזה אני לא יודע.
אני לא מבין, איפה השכל שלו? מה הוא עושה? שיחזור לבתים האלה, למוסך(?), בן אדם, הוא דפק אותה, מה הסיפור? מה יש לו? מה קרה? (נקטע)
(2)
אבו ג'האד, צריך לדעת מה הסיבה, למה הבנאדם התנהג כך. למה הוא התכונן. אני אגיד לך, לפי מה שאני ניתחתי: האדם אמר שהוא נפל(?) איתה/בתוכה, האיזון (היציבות) נפגע. לאן המכונית נפלה? היא נפגעה בסיבוב …
אני לא סבור שהוא נפל והחליק על הכביש, והמכונית נפלה עליו. כשהוא לחץ עליה האיזון הופר, מרכז הכובד עבר לישבן של המכונית שוב. המכונית נפלה עליו במהירות, כשהוא נחת על הרגליים הוא לא ציפה שהוא יחליק מהשמן. מכיוון שהכביש חלק הוא לא ציפה להחליק במהירות. הוא החליק על הכביש כשהוא בוחן איפה המכונית עומדת לנחות, לאיזה כיוון, הוא התלבט (לאיזה כיוון תפנה) המכונית, לאן היא תיפול, לאיזה כיוון, והיא נחתה כמובן בכיוון החזית שלה והלכה לעזאזל.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
כן, אני מודה: לא בטוח שהבנתי מה קרה פה.
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובא כאן חלק מפוסט):
מילת היום היא –
אִנְזַלַק اِنْزَلَق – החליק, החליק/גלש על קרח; מעד, כשל; הידרדר
תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ-k נחצית-גרונית (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.
מרחבאשלום לכולם,מילת היום מופיעה בזכותו של חברי אורי טרוק.אז מילת היום היא –חֻ'פַّאש خُفَّاش או חַ'פַّאש וברבים חַ'פַאפִיש خفافيش – עטלף . במדוברת גם: אדם פחדן; חלש; טיפש; קולני, צעקןתזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.קוראים מעירים, ובצדק, שגם וַטְוַאט وطواط הוא עטלף בערבית.אורי שלח לי סרטון מחשבון […]
מרחבאשלום לכולם,מילת היום מופיעה לבקשתו של תלמידי יובל.אז מילת היום היא –חַשְרַגַ'ה حَشْرَجَة – כחכוח בגרון, חרחור בגרון, חרחור גסיסההשורש הערבי המרובע ח.ש.ר.ג' עוסק בנושא אחד:* הפועל חַשְרַגַ' حَشْرَجَ על דרך הבניין השני, שמילת היום היא בצורת שם הפעולה/מצדר שלו – כחכח, חרחר חרחורי גסיסה, חרחר בגרונו, היה חנוק* חַשְרַגַ'תֶ אלְמַוְת حشرجة الموت – חרחורי […]
מרחבאשלום לכולם,מילת היום מופיעה בזכותה של חברה.אז מילת היום היא –מֻתַשַאאֶם مُتَشَائِم – פסימילמרות הפסימיות של מילת היום, קבלו את הדבר הבא:החברה שלחה לי סרטון מחשבון טיקטוק:tahernasrofficialTaher Nasrלטַאהֶר נַצְר יש 4.2 מיליון עוקבים.הוא מצרי והוא כותב על עצמו:محاضر وخبير اداره الموارد البشريه بالعديد من الجهات العامه والخاصهמרצה ומומחה בניהול משאבי אנוש בגופים ציבוריים ופרטיים רביםמהאינסטגרם […]