היכרות

היכרות
שמות פעולהLeave a Comment on היכרות

היכרות

היכרות

פורסם לראשונה ב- 6.12.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi.
עובדיה שלח לי סרטון ששיתף מיודענו סַכַּלַאנְץ (הוא אוזכר אצלנו פעמים רבות).
אין לי מושג מי היא הפרסונה שנותנת בו נאום לאומה…
אז מילת היום היא –
תַעַרֻּף تَعَرُّف – היכרות, היכרות זוגית; הזדהות, זיהוי
לשמיעה:

הסרטון נמצא פה:
לשון הסרטון:
יאח’תי, אנא בדי אפהם ליש … בעתוא ליש רסאאל אלא אולאד אעמארהם 16, 18, 19?
ולד 17, 18 בבעת לי: “בנפע אתערף?”
80 באלמיה היכ ענדי
חביבי אנא אד’א ב… ארצ’עכ, אכברכ ע אידי
שו, איש יעני כיף “בדנא נתערף?”
מש פאהמה איש בדכ תתערף פי
יעני אנא קד אמכ
עיב עליכ, “נתערף”!
יעני אנא ע עיד אלחב בדי אשתרי לכ נידו ומאתירנא,
סירילאכ בדי אשתרי לכ אנא לעיד אלחב הדיה
אללה יקטעכ
“בנפע נתערף”
איש אעמל מעאכ אנת באלצ’בט אנת ואיאי (ואנא ואיאכ)
בדנאש נתערף
בדי אנא בדי אענס, “פג תוקף” בדה יציר ענדי
יח’רב, עאטל ען אלעמל
חלוא עני בקא, חלוא עני
16, 17, 18
פדופילית (נקטע)
ياختي، أنا بدّي أفهم ليش … بعتوا ليش رسائل إلّا أولاد أعمارهم ١٦، ١٨، ١٩؟
ولد ١٧،١٨ ببعت لي: بنفع أتعرّف؟
٨٠ بالميّة هيك عندي
حبيبي أنا إذا … أرضّعك، أكبّرك ع ايدي
شو، ايش يعني كيف بدّنا نتعرّف؟
مش فاهمة ايش بدّك تتعرّف فيّ
يعني أنا قدّ أمّك
عيب عليك، نتعرّف!
يعني أنا ع عيد الحبّ بدّي أشتري لك نيدو وماتيرنا،
سيريلاك بدّي أشتري لك أنا لعيد الحبّ هديّة
الله يقطعك
بنفع نتعرّف
ايش أعمل معاك انت بالضّبط انت وإيّاي (وأنا وإيّاك)
بدّناش نتعرّف
بدّي أنا بدّي أعنّس، פג תוקף بدّه يصير عندي
يخرب، عاطل عن العمل
حلّوا عنّي بقى، حلّوا عنّي
١٦، ١٧، ١٨
פדופילית
אחותי, אני רוצה להבין למה שולחים לי הודעות רק ילדים בגיל 16, 18, 19?
ילד, 17, 18, שולח לי: “אולי נכיר?”
ככה זה 80 אחוז אצלי
מותק, אני, אם אני אניק אותך, אגדל אותך בידיים שלי
מה, מה זה צריך להיות “רוצה להכיר”?
אני לא מבינה מה אתה רוצה להכיר בי
אני בגיל של אמא שלך
תתבייש, “להכיר”
אני בחג האהבה אקנה לך נידו (תחליף חלב, פופולארי בארץ בעיקר במגזר הערבי), מטרנה,
סימילאק אקנה לך מתנה לחג האהבה כמתנה
שאלוהים ייקח אותך
“אולי נכיר”
מה בדיוק אני אעשה איתך, אתה ואני, (אני איתך)?
לא צריך שנכיר
אני רוצה להזדקן לבד (להיות רווקה זקנה), אהיה “פג תוקף”
להיות מקולקלת, לא בשימוש
עזבו אותי, באמא שלכם, עזבו אותי
16, 17, 18
פדופילית (נקטע)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
היה לנו פוסט על השורש בעבר:
המילה היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
מַעְרוּף مَعْرُوف – טובה, חסד, מעשה טוב
🎵

השורש הערבי ע.ר.ף נפוץ ביותר, והוא עוסק בעיקר בידע והכרה. הנה העיקריים במופעיו:
* הפועל עַרַפַ عرف בספרותית, עִרֶף במדוברת, בבניין הראשון – ידע, הכיר, הבין; הצליח
* מַא עְרֶפְתֶש אַנַאם ما عرفتش أنام – לא הצלחתי לישון, לא נרדמתי
* עַארֶף عارف וברבים עַארְפִין عارفين, צורת הבינוני הפועל של הבניין – יודע, מבין. אַנַא עַארֶף? أنا عارف؟ מניין לי לדעת? (מיל’: אני יודע??)
* מַעְרוף مَعْرُوف וברבים מַעְרוּפִין مَعْرُوفين, היא מילת היום, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – ידוע, מוכר, מפורסם (בשימוש כשמות תואר, בניגוד למילת היום, שהיא בשימוש כשם עצם)
ה”דרוזים” מעדיפים לכנות את עצמם: “אל-מֻוַחִּדוּן” (המאמינים באל אחד) או “בַּנִי מַעְרוּף” (بني معروف), ביטוי שפירושו “בני החסד”
* הפועל עַרַּף عرّف בבניין השני – עשה היכרות, הציג (מישהו) בפני-; הגדיר; הפך שם עצם למיודע
* שוּ בֶּעַרֶּפְנִי? شو بعرّفني؟ – מאין לי לדעת?
* תַעְרִיף تعريف, שם הפעולה/מצדר של הבניין – הגדרה; יידוע דקדוקי
* אַל אֶלתַּעְרִיף ال التّعريف – אל הידיעה, היא ה”א הידיעה בערבית
* תַעְרִיפֶה تعريفة, בנקבה – תעריף, רשימת מחירים; לוח שיעורי מיסים (מילה שחדרה, בנוסף לעברית, גם לשפות האירופאיות); חצי גרוש מנדטורי
* הפועל תְעַרַּף تعرّف בבניין החמישי, שמילת היום היא צורת שם הפעולה שלו – התוודע, עשה היכרות; הזדהה
* הפועל תְעַארַפ(וּא) تعارفوا בבניין השישי – הכירו זה את זה
* הפועל אִעְתַרַף اعترف בבניין השמיני – הודה ב-, התוודה, מסר עדות, הכיר ב-
* מַעְרִפֶה مَعْرفة וברבים מַעַארֶף مَعارف – ידיעה (הפעולה), ידע, חוכמה, דעת; מדעים; מכרים
* עֻרְף عرف וברבים אַעְרַאף أعراف – חסד, טובה, צדקה, נדיבות; כרבולת של תרנגול; רעמה של סוס
* גַ’בַּל עַרַפַאת جبل عرفات – הר ערפאת: אתר מרכזי בטקסי העלייה לרגל למכה. וכן, השם ערפאת, כמו יאסר ערפאת, מקורו בשם זה
* עַרִיף عريف – ממונה, מנהל; בצבא ובכוחות הביטחון השונים – דרגה מקבילה לרב-טוראי (רב”ט)
* עַרַּאף عرّاف, במשקל בעלי המלאכה – מגיד עתידות
* עֻרְף عُرْف – המוסכמה, ההתנהגות, הנוהג המקובלים בחברה, גם אם אינם מעוגנים בחוק/בדת; כרבולת התרנגול
* אִעְמֶל לִי מַעְרוּף, אַללָּה יְחַ’לִּיכּ! إعمل لي مَعْرُوف الله يخلّيك – עשה לי טובה, שהאל ישמור עליך!
=-=-=
כתב לנו בזמנו Avshalom Farjun:
המילה מערוף معروف במשמעות “טובה” אהובה עלי במיוחד, ואנסה להסביר את המשמעות האמיתית שלה:
מערופ היא צורת הסביל של הפועל ערפ… כלומר – “ידוע”. אז מה פתאום “תעשה לי טובה”? אומרים “תעשה לי ידוע”
ובכן, בתרבות הערבית לעשות טובה זה דבר שאתה מצווה לעשות, זה ברור וידוע שעליך לעשותו… זה אחד הביטויים המקסימים ביותר, שמלמד הרבה על תרבות ותפיסת עולם
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top