מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי נתקלתי בה בסרטון.
אז מילת היום היא –
תַתְ'מִין تَثْمِين – הערכת שווי, קביעת מחיר; שמאות
תזכורת: האות הערבית ת'א ث נהגית בספרותית כמו th במילה three או thank you. במדוברת עירונית היא נהגית כ- t או כ- s, תלוי במילה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
קפץ לי סרטון מדף פייסבוק:
مجمع اللغة العربيّة – حيفا
האקדמיה ללשון הערבית – חיפה
לדף יש 13,000 עוקבים.
כת'ירן מא נסמע אלכלמה אלאנגליזיה recycling. ואלסאאל: מא הו אלמצטלח אלערבי אלמקאבל?
תתנוע אלמצטלחאת אלערביה אלדאלה עלא מפהום recycling, אלד'י יתאלפ מן אעאדה, re, ותדויר, cycling, ואלד'י ידל עלא פכרת אלאסתפאדה מן אלנפאיאת ואלמח'לפאת ותחוילהא אלא מנתג'את ינתפע בהא.
ומן בינ הד'ה אלמצטלחאת: אעאדה אלתדויר, תדויר, רסכלה, אעאדה אסתח'דאם, אסתרג'אע, אסתרדאד, תת'מין ואסתחדאת'.
וירג'ח אסתח'דאם מצטלח אסתנפאע למא פיה מן דלאלה עלא אלפאאדה אלמזדוג'ה מן תקליל אלתלות' ותחקיק מנפעה בשריה.
ופי אלתראת' אלערבי פקד אסתח'דמ אלג'אחט' אלפאט'ן מת'ל אלאצלאח ואלתדביר ואלאנתפאע, בין מא יסתח'דמ אליום מצטלח תדביר אלנפאיאת פי בעץ' אלדול אלערביה בדלן מן מעאלג'ת אלנפאיאת.
كثيرًا ما نسمع الكلمة الإنجليزيّة recycling. والسّؤال: ما هو المصطلح العربي المقابل؟
تتنوّع المصطلحات العربيّة الدّالّة على مفهوم recycling، الذي يتألّف من إعادة، re، وتدوير، cycling، والذي يدلّ على فكرة الاستفادة من النّفايات والمخلّفات وتحويلها إلى منتجات يُنتفع بها.
ومن بين هذه المصطلحات: إعادة التّدوير، تدوير، رسكلة، إعادة استخدام، استرجاع، استرداد، تثمين واستحداث.
ويرجّح استخدام مصطلح استنفاع لما فيه من دلالةٍ على الفائدة المزدوجة من تقليل التّلوّث وتحقيق منفعة بشريّة.
وفي التّراث العربي فقد استخدم الجاحظ ألفاظًا مثل الإصلاح والتّدبير والانتفاع، بين ما يستخدم اليوم مصطلح تدبير النّفايات في بعض الدّول العربيّة بدلًا من معالجة النّفايات.
تقديم: ديمة الجمل أبو أسعد
אנו שומעים רבות את המילה האנגלית recycling, והשאלה: מהו המונח הערבי המקביל?
קיימים מספר מונחים ערביים, שפירושם recycling, מילה שמורכבת מפעולת החזרה – re, ופעולה מחזורית – cycling, שמדגימה את רעיון הפקת התועלת מהפסולת והפיכתה למוצרים מועילים.
מבין המונחים האלה: מיחזור, רסכלה (מילה ערבית שמבוססת על המקור האנגלי), שימוש חוזר, החזרה, החזרה, הכרה בערך של משהו (זו מילת היום. שלו) וחידוש.
הגיוני גם השימוש במונח הפקת תועלת (התרגום פה מערבית קצת פוגם באותנטיות של המקור. שלו) שכן יש בו הוכחה ליתרון כפול: הפחתת הזיהום והגשמת תועלת לבני האדם.
במורשת הערבית השתמש אלג'אחט'* בביטויים כמו תיקון, סידור והפקת תועלת, בעוד שכיום במספר ארצות ערב משתמשים במונח "ארגון הפסולת" במקום "טיפול בפסולת".
הִגִּישה: דימה אלג'מל אבו אסעד
* "אבו עות'מאן עמר בן בחר אל-כינאני אל-בצרי (בערבית: أبو عثمان عمرو بن بحر الكناني البصري) המוכר בכינוי אל-ג'אחז (الجاحظ; תעתיק מדויק: אלג'אחט'; מילולית: בעל העיניים הבולטות, או המתרכזות) היה מלומד וסופר ערבי מהפופולריים ביותר מימי תור הזהב של האסלאם. נולד ב-776 ונפטר ב-868 או 869 בבצרה בימי הח'ליפות העבאסית. […]" (ויקיפדיה)
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1451167070111855
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
תַ'מַן ثَمَن וברבים אַתְ'מַאן أثمَان או אַתְ'מִנַה أثمنة או אַתְ'מֻן أثْمُن – מחיר, ערך, שווי
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/3pRtA
השורש הערבי ת'.מ.ן עוסק בשני תחומי תוכן: המספר 8, ובכך הוא זהה לשורש העברי ש.מ.ן ולארמי ת.מ.ן, וכן במחירים (בכל הקשור למחירים זהו שורש ספרותי, שכן במדוברת ישתמשו יותר במילה סִעֶר):
* הפועל תַ'מַנַ ثَمَنَ בבניין הראשון – היה השמיני בקבוצה; לקח שמינית
* הפועל תַ'מֻנַ ثَمُنَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – התייקר; היה יקר ערך; נעשה מכובד וחשוב
* תַ'אמֶן ثامن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שמיני
* הפועל תַ'מַּנַ ثمّن בבניין השני – אמד, העריך; ייחס חשיבות, הכיר ערך של-; קבע מחיר; הפך חפץ למתומן (בעל שמונה צלעות)
* לַא יֻתַ'מַּן لا يُثمّن וגם: לַא יֻקַדַּר בִּתַ'מַן لا يُقدّر بثمن – בעל ערך רב ביותר, לא יסולא בפז, שאין להעריכו, שאין לו ערך
* תַתְ'מִין تثمين, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הערכת מחיר; שמאות
* מֻתַ'מִּן مثمِّن, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שמאי; תמחירן
* מֻתַ'מַּן مثمَّن, בצורת הבינוני הפעול – מתומן; דבר ששוויו/מחירו נקבע
* תֻ'מְן ثُمْن וברבים אַתְ'מַאן أثمان – שמינית (שם עצם, יחידת גודל)
* מַהְמַא כַּלַּפַ אלתַּ'מַן! مهما كلّف الثّمن! – בכל מחיר! יהא אשר יהא המחיר!
* תַ'מַן אַצְלִיּ ثمن أصليّ – מחיר הקרן (מיל': מחיר מקורי)
* ת'מן אַסַאסִיּ ثمن أساسيّ – מחיר נקוב (מיל': מחיר בסיסי)
* ת'מן בַּאהֶט' ثمن باهظ – מחיר מופקע, מופרז
* כַּשְפֶ אלְאַתְ'מאן كشف الأثمان – מחירון
* דַפַעַ אלתַּ'מַן دفع الثّمن – שילם את המחיר
* תַ'מִין ثمين או מֻתְ'מִן مُثْمن – יקר-ערך
* תַ'מַאנִי ثماني (ת'מאנן ثمانٍ) – שמונֶה
* תַ'מַאנִיַה ثمانية – שמונָה (במדוברת: תמאניה)
* תַ'מַאנוּן ثمانون – שמונים (במדוברת: תמאנין)
* אַלתַּ'מַאנִינַאת الثّمانينات – שנות השמונים
* רָגֻ'ל תַמַאנִינִיּ رجل ثمانينيّ – אדם בשנות השמונים לחייו
* תֻ'מַאנִיּ ثُمانيّ – של שמונה, המכיל שמונה חלקים; בעל שמונה צלעות, מתומן
הקוראת המורה הוותיקה גילה יונה מוסיפה:
1. ת'מנ אלנג'אח אקל בכת'יר מן ת'מן אלפשל ثمن النجاح أقل بكثير من ثمن الفشل – מחיר ההצלחה נמוך בהרבה ממחיר הכישלון
2. מן לם ימתחן אלאלם יג'הל ת'מן אלסעאדה من لم يمتحن الألم يجهل ثمن السعادة – מי שאינו מתנסה בכאב לא יכיר את מחיר האושר
3. ע'שני באלת'מן ולא תע'שני באלסלעה! غشني بالثمن ولا تغشني بالسلعة! – רמה אותי במחיר ואל תרמה אותי בסחורה!
הקוראת האדוקה רעות כהן מזכירה לנו מילה מהשורש הזה בארמית, שנכנסה כפי שהיא לעברית:
תמנון (דג בעל 8 זרועות)
ואני מוסיף את: מתומן.
הוסיף בר גרינברג:
שווה לציין גם את הצירוף צַיְד תַ'מִין صيد ثمين (מיל': ציד/שלל יקר ערך) המקביל בעברית לביטוי "דג שמן", מציאה גדולה
=-=-=-=
ועכשיו קטע למיטיבי קריאה:
גם המילה את'מאן מחזירה אותי 35 שנים אחורה, לכיתת המזרחנים שלי בתיכון, ול- "מִקְרָאָה ערבית למתקדמים" של יעקב אייל-לנדאו.
באותן שנים התלמידים למדו את אחד הסיפורים הקצרים היפים –
אֶלְאַתְ'מַאן الأثمان – המחירים
של הסופר גֻ'בְּרַאן חַ'לִיל ג'בראן جبران خليل جبران "(6 בינואר 1883 – 10 באפריל 1931) שהיה סופר, משורר ואמן חזותי אמריקאי-מרוני. שירתו נחשבת יוצאת דופן, בשל השימוש בשפה הגבוהה ובשל ההבחנה בנושאי החיים בהשתמשו במושגים רוחניים. ג'ובראן נחשב גם לפילוסוף (אף על פי שג'ובראן עצמו דחה את היותו פילוסוף במהלך חייו). הוא למד אמנות בבוסטון ובפריז, וצרפתית וערבית בלבנון. הוא ידוע בעיקר כמחברו של הנביא, אשר יצא לאור לראשונה בארצות הברית ב-1923, ואשר נמנה בין הספרים הנמכרים ביותר בכל הזמנים, תוך שהוא מתורגם ללמעלה ממאה שפות". (ויקיפדיה)
לא התאפקתי, ותרגמתי אותו לטובת כולם:
אדם אחד חפר בשדה שלו, ובעודו עושה כן הוא מצא פסל נפלא משיש. הוא לקח אותו לאדם שאהב מאוד עתיקות. הוא הציע לו אותו, והאדם קנה אותו ממנו במחיר הגבוה ביותר, וכל אחד מהם פנה לדרכו.
כשהמוכר חזר לביתו הוא החל לחשוב ואמר לעצמו:
"כמה כוח וחיים יש בכסף הזה! אני נדהם מכך שאדם נבון מוציא כסף בסכום הזה תמורת אבן קשה וחסרת תנועה, שהייתה קבורה באדמה כאלף שנים ואיש לא חלם עליה".
באותה השעה הקונה הביט בפסל ואמר לעצמו:
"יבורך היופי שבך! יבורכו החיים שבך! בחיי, אינני מבין איך אדם יכול למכור שכיית חמדה נדירה שכזו תמורת כסף דומם ובר-חלוף".
=-=
כמו בעבר, גם במקרים שציטטתי מהמקראה הזו, חברי לספסל הלימודים באותה כיתה, הבלשן ד"ר רון ארטשטיין, מאיר עינינו בהערות מחכימות ומעשירות:
חזרנו אל המקראה מהתיכון, וגם כאן היא משנה ומסרסת את הטקסט הערבי. אבל חשוב גם לציין שבמקרה הזה הטקסט הערבי איננו מקורי.
את הסיפור הקצר הזה ג'בראן פרסם דווקא באנגלית, תחת הכותרת Values בקובץ The Forerunner (ניו יורק, 1920). מכיוון שזכויות היוצרים פקעו, ניתן למצוא את הקובץ כולו סרוק באתר הספרים של גוגל, ולקרוא את הטקסט המקורי במלואו באתר של פרוייקט גוטנברג: http://gutenberg.net.au/ebooks05/0500571h.html#20
חיפוש מהיר ברשת מגלה את הסיפור בערבית, בתרגום שמיוחס לאנטוניוס בשיר (1898–1966). הדמיון למקראה כה רב, שאין ספק שהטקסט במקראה מבוסס על התרגום של בשיר. ושוב נשאלת השאלה: למה המקראה משנה את התרגום, מחליפה מילים ומשמיטה שורות? ולמה היא לא מציינת את שם המתרגם?
התמונה: engin akyurt
זה היה הפוסט ה- 3,250 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
