פורסם לראשונה ב- 19.7.20
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לכבודו של המטבח הסורי, ולדעתי קוראנו Avraham Hasson, יליד דמשק, ימצא בפוסט גם עניין וגם נוסטלגיה.
מדוע לכבודו של המטבח הסורי דווקא?
לו רק בשל העובדה שיש במטבח הזה תבשיל שנקרא:
אֶלְבַּאשַא וּעַסַאכְּרֹה الْبَاشَا وَعَسَاكْره – הפשה/הפאשה וחייליו
או: עַסַאכֶּר אֶלְבַּאשַא عساكر الباشا – חייליו של הפשה
בנוסף, יש לסורים מאכלים שנקראים:
יַהוּדִי הַרְבַּאן يهوديّ هربان – יהודי בורח
מֻסְלֶםֶ מְסַאפֶר مسلم مسافر – מוסלמי נוסע
התבשיל ששמו אלבאשא ועסאכרה הוא תבשיל בן מאות שנים, שמקורותיו בתקופת האימפריה העות’מאנית.
שם נוסף שלו הוא דַאווּד בַּאשַא داوود باشا.
מדובר בתבשיל מורכב ומפואר, שהיה מוגש לפשאות, והוא בעצם שני תבשילים באחד: כיסוני שִישְבַּרַכּ الشيشبرك וכִּבֶּّה الكبّة (קובה, מהסוג המטוגן, מה שנקרא במקומותינו כבה נאבלסיה).
למעוניינים (שימו לב, התבשיל בשרי ואינו כשר, שכן הוא מערב חלב עם בשר) –
להכנת בצק השישברכ:
חצי קילו קמח לבן, כף גדולה של שמן זית, שתי כוסות מים, קורט מלח
להכנת מילוי השישברכ:
חצי קילו בשר עגל טחון דק, בצל קצוץ דק, פטרוזיליה קצוצה, שתי כפות חמאה (סַמן), פלפל שחור, בהאראת, קינמון, צנוברים קלויים
להכנת בצק הכבה:
קילו בשר עגל טחון דק, קילו בורגול, שני בצלים, כמון, פפריקה, בהאראת, מלח, מקל קינמון, הל, ער
בסרטון הבא נטען שזהו מאכל מאפיין של העיר חלב בצפון סוריה.
הסרטון חדש יחסית, מלפני שנה, והוא שווה צפייה, ולו רק כחוקרי תרבות:
הסרטון הבא הוא בן חודשיים (!), מישהו כנראה ידע שנכתוב על זה פוסט…, ובו נטען שזהו מאכל שאמי, כלומר דמשקאי:
טוב, המאבק התרבותי בין דמשק לחלב הוא ארוך וממושך…
הסרטון השני כבר צבר כ- 2,000 תגובות.
אז מי הוא הבאשא ומיהם חייליו?
דרך הפרשנות המקובלת היא, שהנוזל/הרוטב על בסיס חלב הוא הבאשא, וכיסוני השישברכ והכבה הם החיילים.
=-=-=
בזמן הכנת הפוסט, וממש ממש במקרה, ידידי Yehoshua Wizel Sankari, גם הוא יליד דמשק, סיפר לי על המאכל:
“כִּבֶּّה כּדַּ’אבֶּה/כַּזַּאבֶּה, كبّة كذّابة/كزّابة, “כִּבֶּה שקרנית”, שנקראת כך כי היא נראית אמיתית אך למעשה היא ממולאת “בסתם” דברים כמו ביצה קשה,תפוח אדמה, פטריות…
במקור כבה צריכה להיות ממולאת בבשר”.
=-=-=
באשר לבאשא, היה לנו פוסט על הנושא בעבר:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy.
אז מילת היום היא –
בַּאשַא بَاشَا וברבים בַּאשַוַאת بَاشَوات – פחה, פשה; אדון
במצרים גם: קריאה של גברים אחרי נשים יפות.
בַּאשַוִיַּה بَاشَويّة – תואר הבאשא; תפקיד הבאשא
פַכַּרְנַא אֶלְבּאשא באשא, טִלֶעֶ אלְבַּאשא זַלַמֶה فكرنا الباشا باشا، طلع الباشا زلمة – חשבנו שהאדון הוא באשא אמיתי אך מסתבר שהוא סתם אדם. חשבנו שהוא ״גבר גבר״ אבל הסתבר שהוא לא… (ותודה לקוראת Revital Battat)
זמן רב רציתי לכתוב על המילה הזו, ועל שתי המילים שתמיד באות בהקשרהּ: בֶּכּ ו- אֶפֶנְדִי.
בואו נקרא מה יש לויקיפדיה להגיד על כל מילה ומילה.
הערך פחה:
“פחה (מקור ארמי שמגיע מאכדית) הוא תואר של מושל. במקור, שימש התואר באימפריה הפרסית, אשר הייתה מחולקת לאזורים אדמיניסטרטיביים הנקראים פחוות, שנכללו בתוך אזורים גדולים יותר, הנתונים למרותם של האחשדרפנים. נחמיה מתואר בתנ”ך כמי שנשא בתואר זה, ושלט בפחוות יהודה.
בעברית היהודים השתמשו במונח “פחה” כמילה נרדפת לפאשה שהיה תואר בכיר באימפריה העות’מאנית, אשר ניתן בדרך כלל למושל מחוז. כיום הקבלה זו אינה מקובלת”.
הערך פאשא:
“פאשא (בטורקית: Paşa; בפרסית: پاشا; תעתיק: פאשא) או באשא (בערבית: باشا; תעתיק מדויק: באשא), לעיתים גם פאשה או באשה (לעיתים מכונה בעברי גם כ”פחה” על פי התנ”ך), היה תואר כבוד צבאי ואזרחי מקובל באימפריה העות’מאנית ובעולם המוסלמי. פאשא הוא הגבוה מבין ארבעת התארים העות’מאניים לגברים. מתחתיו התארים: ביי, אע’א ואפנדי.
באימפריה העות’מאנית הוענק התואר לקציני צבא בדרגות שמעל אלוף משנה, למושלי סנג’קים, לממונים על מושלי המחוזות (ביילרביי), לפקידי ממשל בדרגים גבוהים, ואף לשרים. עד ימי שלטונו של מהמט השני שימש גם כתואר כבוד למלומדים ואנשי מדע בולטים. בימי הרפובליקה הטורקית הקביל אל דרגה צבאית מוגדרת: אלוף, גנרל, אדמירל.
החל במאה ה-20 משמשת המילה “באשא” במצרים, ובמידה פחותה בארצות הסהר הפורה דוברות הערבית, לציון “אדון”.
אטימולוגיה
על פי המילון לאטימולוגיה טורקית, שורש המילה הוא טורקי: beşe, שמשמעה: בן, בפרט בנו של שליט או של אדם מיוחס, נסיך; ומקורה הוא בפרסית: بچّه (תעתיק: בצ’ה), שמשמעה: ילד. המובן הטורקי: “נושא תפקיד רם דרג או פקיד בכיר בארמון” נגזר ככל הנראה מהתואר “lala-i beşe”, שמשמעה: מחנך, מורה, אומן הנסיך. מוסיף המילון לאטימולוגיה ומבאר: לסברה הרווחת כי מקורה של מילה זו במילים: padişah או başağa (תעתיק: באש אע’א), שהיה כינוי לראש שבט, אין אסמכתאות.
במקורות עבריים כונה פאשא טורקי פעמים רבות בכינוי המקראי פחה, שמו של מושל המחוז באימפריה הפרסית לפי ספרי עזרא, נחמיה ואסתר. כינוי שמקורו בשפה הארמית. ככל הנראה הסיבה לכך הוא הדמיון בין השמות והתפקיד. כיום פרשנות זו אינה מקובלת”.
עם השנים חל פיחות במעמדו של המושג, שהוצמד לאנשים פחותים במעמדם, ומגמה זו נמשכה במאה ה-19, עת המושג החל להיות מקביל ל”אדוני” וללא קונוטציה של תואר אצולה. לעיתים צורפה המילה “אפנדי” (Efendi – “אדון”) או אפנדים (Efendim – “אדוני [שלי]”) אל ביי, כדי להפליג במידת הנימוס – Beyefendi או Beyefendim. נוהג זה רווח גם כיום, ולמרות שמשמעות הצירוף היא “אדוני-אדוני”, עדיין אין בה קונוטציה של תואר אצולה בשימוש מודרני או פחיתות כבוד מצדו של הדובר. לנשים שמורה המקבילה “האנֵמאפנדי” (Hanımefendi), ובהיעדר מין דקדוקי בטורקית, התרגום המילולי של מושג זה הוא “גבירתי הנכבדה” ולא “גבירתי-אדוני”.
=-=-=-=
המילה השנייה היא:
בֶּכּ بك או בֵּיכּ بيك, או בֶּה به או בֵּיה بيه, וברבים בֶּכַּוַאת بكوات או בֶּהַוַאת بهوات – אדון
וגם: פניה ידידותית למכרים או לזרים
כולם מכירים את מסגד חסן בכ ביפו, נכון? הוא קרוי על שם מושלה הצבאי של יפו במלחמת העולם הראשונה.
הערך ביי:
“בֵּיי (בטורקית מודרנית: Bey, בטורקית עות’מאנית: بک – בֵיי, בק, בכּ או בג) היה תואר אצולה טורקי שהוצמד לאחר שמו הפרטי של אדם, ומקבילתו הנשית הייתה “האנם” (Hanım) מונח מהשפה הפרסית שמשמעותו “גברת”. המונח עדיין רווח בטורקית המודרנית, אם כי משמעותו שונה, ונעשה בו שימוש באופן דומה גם באזרבייג’ן. ביי היה השני בחשיבותו מבין התארים לגברים באימפריה העות’מאנית אחרי פאשה ולפני אע’א ואפנדי”.
=-=-=-=
המילה השלישית היא:
אֶפֶנְדִי أفندي וברבים אֶפֶנְדִיַּה أفنديّة – אדון, ג’נטלמן; אציל, אריסטוקרט
במצרים: מי שלבש תרבוש יחד עם בגדים אירופאיים
יוּסֹף אֶפֶנְדִי يوسف أفندي – מנדרינות
הערך אפנדי:
“אפנדי (טורקית: Efendi מיוונית αυθέντης) היה תואר טורקי שמשמעו “אדון” או “מורה”, ואשר מביע כבוד או נימוס בשימוש מודרני. המילה חדרה למספר שפות נוספות, ובהן ערבית וסוואהילי. אפנדי היה הרביעי בחשיבותו בין התארים האזרחיים באימפריה העות’מאנית אחרי פאשה, ביי ואע’א. כמו שאר התארים הטורקיים, מקומו של התואר לאחר השם.
היסטוריה
לפי המהדורה האחת-עשרה של אנציקלופדיה בריטניקה ולפי “אנציקלופדיה אוניברסליס”, מקורה של המילה “אפנדי” בשיבושה של המילה יוונית “אפת’נטיס” – “αυθεντης” (הגייה ביוונית עתיקה: אָוּתֶנטֶס; כיום “αυεντης” – “אפנדיס”), שמשמעותה הייתה “אדון”. מקור המילה מן הבסיסים autos (“של עצמו”) ו-hentes (“עושה” או “מבצע”), כלומר “אדם העומד ברשות עצמו”; מאוחר יותר חדרה המילה ללשונות אירופה, דרך הלטינית, כמילה הנפוצה “אותנטי”. מילה זו חדרה לאסיה הקטנה בתקופת הסלג’וקים. לפי גישה אחרת, מקורה של “אפנדי” ב”Apandi”, ששימש כתואר אצולה בשפת אויגור העתיקה. בתקופת האימפריה העות’מאנית רווח השימוש בתואר זה לצדו של אע’א והוא הוצמד כשם תואר לשמו הפרטי של אדם, או לבדו כדרך של פנייה. “אפנדי” הוצמד לשמותיהם של משכילים, אך גם לשמותיהם של נכבדים ובעלי מעמד ושררה אחרים”.
על מנדרינות ואפנדים אני ממליץ לקרוא בפוסט המרתק של חברי Eliran Levi:
=-=-=-=-=-=
ועכשיו קצת מידע חדש על השורש הערבי המרובע ע.ס.כ.ר, העוסק בחיילים ובצבאות:
בטורקית צבאיוּת היא Askeriye, אך אינני יודע בצורה חד-משמעית אם הטורקית אימצה את המילה מהערבית ולא להיפך.
* הפועל עַסְכַּר عسكر על דרך הבניין השני – חנה, התכנס; אסף, קיבץ; הפך משהו לצבאי; נתן נופך/צביון צבאי ל-
* הפועל תַעַסְכַּר تعسكر על דרך הבניין החמישי – חנה, הקים מחנה או מאהל
* תַעַסְכֻּר تعسكُر, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חניה (של גוף גדול, כמו כוח צבאי), קמפינג
* עַסְכַּרִיּ عسكريّ, כשם עצם, וברבים עַסַאכַּר عساكر או עַסְכַּרִיִּין عسكريّين או עַסְכַּר عسكر – חייל; טוראי; שוטר (במצרים)
* עַסְכַּרִיּ عسكريّ כשם תואר – צבאי
* עַסְכַּרִיַּה عسكريّة – צבאיוּת, שירות צבאי
* חֻכֹּם עַסכרי حكم عسكريّ – ממשל צבאי
* אֶלְחַאכֶּםֶ אלְעסכרי الحاكم العسكريّ – המושל הצבאי
* אִנְצִ’בַּאט עסכרי انضباط عسكريّ – שם נוסף למשטרה צבאית; משמעת צבאית
* בַּלַאע’ עַסְכַּרִיּ بلاغ عسكريّ – הודעה מטעם שלטונות הצבא
* חִ’דְמֶה עסכריה خدمة عسكرية – שירות צבאי
* תַחִיֶּה עַסכריה تحيّة عسكريّة – הצדעה (מיל’: ברכה צבאית)
* עַסְכַּר וּחַרַאמִיַּה عسكر وحراميّة – (משחק) שוטרים וגנבים
* מֻעַסְכַּר معسكر וברבים מעסכַּרַאת معسكرات, בצורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מחנה, מחנה צבאי
* מעסכר תַדְרִיבִּיּ معسكر تدريبيّ – מחנה אימונים
* מעסכרֶ אלרַּאחַה معسكر الرّاحة – מחנה נופש
* מעסכר צֵיפִיּ معسكر صيفيّ – מחנה קיץ
* מעסכר עַמַל معسكر عمل – מחנה עבודה
* מעסכר אִעְתִקַאל معسكر اعتقال – מחנה מעצר
הקוראת
Judy Raphael
מציינת כי מקור המילה/השורש פרסי: לשכר لَشکَر בפרסית פירושו אוגדה.
=-=-=-=
ונסיים עם שני ערכים מויקיפדיה:
“עסכר בשכם
עסכר (בערבית: عسكر) הוא מחנה פליטים בפאתי העיר שכם. כיום זהו למעשה פרבר מזרחי של שכם. הוא הוקם בשנת 1950 על ידי הירדנים על שטח שנחכר מתושבי הכפר עזמוט. לפי מפקד התושבים של שנת 2006 חיו במחנה 31,630 תושבים. השליטה במקום היא של הרשות והכניסה לישראלים אסורה.
היסטוריה
המחנה שוכן במקום בו שכן בעבר יישוב קדום ‘עין סוכר’ הנזכר במשנה ותלמוד וגם בברית החדשה. לאחר מכן הוקם במקום יישוב שומרוני, שנקרא עסכר ועל שמו נקרא גם המחנה כיום. בשלב מסוים התאסלמו שומרונים שחיו ביישוב. במהלך המאה ה-19 היישוב נעזב ועמד שומם, עד לאמצע המאה כאשר מספר תושבי ביתא הסמוכה התיישבו בו. כיום עסכר מחולק לשני מחנות פליטים (עסכר הישן ועסכר החדש)”.
=-=-=
“אסקרי (סווהילי Askari אליה הגיעה מערבית عسكري – חייל) הם חיילים שחורים שנלחמו בצבאותיהם של מעצמות קולוניאליות באפריקה. הם שירתו בעיקר בקרן אפריקה, מזרח אפריקה ומרכז אפריקה. מלבד תפקידי לוחמה היו גם חלק מהמשטרה המקומית ומהז’נדרמריה. אלה היו נפוצים בצבא הבריטי, בצבא האיטלקי, בצבא הפורטוגלי, בצבא הגרמני והצבא הבלגי.
לחיילים האלה היה תפקיד מפתח בהשתלטות המעצמות הקולוניאליות על אפריקה, היות שמנין החיילים הלבנים בצבאות אלה היה בדרך כלל קטן מאוד. לאחר סיום הכיבוש, שימשו לרוב בתפקידי חיל מצב באזור הכבוש. במלחמת העולם הראשונה ובמלחמת העולם השנייה הוצבו האסקרי גם מחוץ לקולוניות שבהם גויסו”.
=-=-=-=
התמונה לקוחה מערוץ האינסטגרם של:
استوديو قناة هلا Hala T
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
