מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה.

אז מילת היום היא –

כַּמַּל נֻצּ דִינֹה كَمَّل نُصّ دِينه – התחתן (מיל': הוא השלים חצי מדתו, כלומר חצי מחובותיו הדתיים באמצעות החתונה)

לא התעמקתי בסוגיה, מאמין שזה עניין דתי-תרבותי, לפיו חובה להתחתן אחרת נמצאים ב"מינוס" של חובות דתיות (המצופות מכל אדם במהלך חייו). אבל שוב, לא התעמקתי.

אבי שלח לי סרטון נוסף של הינו סלימאן.

כרגיל אצל הינו, המסרים שלה מחולקים למספר סרטונים בני דקה. אין לי מושג מדוע היא פועלת כך. נו, מילא.

הסרטונים פורסמו ב- 2.8.25.

טיב, ג'מאעתי, יעטיכו אלעאפיה. אסמעוא. הלק אלפידיו ח'ץ נץ בס ללבנאת. אלבנאת אללי מש קד חאלהא.
אסמעי, יא צדיקתי, אנתי ואיאהא: למא אנתי בתבני ע חיאה וע אנכ תכמלי חיאתכ פי נץ דינכ ותתג'וזי, אלאשי ביקולש אנכ תג'יבי שב ותכלפיה מא פתח ורזק יבני כל חיאתה עליכי ויאח'ד קרוצ'ה ויאח'ד מן אלבנוכה ויאח'ד מן אלנאס ויכלף אהלה ויכלף ח'אטרה עשאן יעמל לכ אחלא ערס ויפתח לכ אי בית, ואנתי חצ'רתכ, במג'רד בעד מא תתג'וזי, כלמה זע'ירה תקולי לה: אנא בדי אטלק.
יא חביבתי, אנתי ואיאהא, למא אנתי מש קד אלאשי תפותיש פיה. תפכריש חאלכ אנה אנתי יעני היכ עם בתרביה או אנתי עמלתי לה טובה אנכ-

אנא מעכו אנה כל צביה, למא תנח'טב ובדהא תתג'וז וב תתלהב ובדי אלבס אביץ' ובדי אעמל חפלה ובדי אעזם צאחבאתי ובדי אשוף אנה אנא תג'וזת ואנא מבינה ואללה אכבר ויא ג'מאעה ותעאלוא ואלאשהאר קאם ואלדניא כלהא ערפת אנה תג'וזת.
בתערפוא אנה קלאל ג'דן אליום אלבנאת אללי עם בתכמל סנה מתג'וזה? בס אנתי פאהמה אנה ח'יתא, בעד מא הו עמל לכ כל אלאשי אללי אנתי בדכ איאה ואלערס ואלארקאם/אנקאם/אלקאם(?) ואלעאלם ואלדניא ואל אולם ואל בערפש איש. ענדה הו 5 סנין בעד אלערס עשאן יע'דר יעיש יום זי מא לאזם? כל קותה, כל שע'לה, כל חיאתה, רח תרוח לערסה. ואנתי, ח'צרתכ, פי אי כלמה, פי אי חרף, תתמזעלי, ובדי ארוח ענד אהלי ואנא בדיש איאכ. ללכנדרה.
בס למא אנתי מש קד אלאשי תפותיש פיה. אלחיאה מלעב ואלשאטר ילעב. מש לאלכ.

طيّب، جماعتي، يعطيكو العافية. اسمعوا. هلق الفيديو خص نص بس للبنات. البنات اللي مش قدّ حالها.
اسمعي، يا صديقتي، انتي وايّاها: لمّا انتي بتبني ع حياة وع إنّك تكمّلي حياتك في نص دينك وتتجوّزي، الاشي بيقولش إنّك تجيبي شبّ وتكلّفيه ما فتح ورزق يبني كلّ حياته عليكي وياخد قروضة وياخد من البنوكة وياخد من النّاس ويكلّف أهله ويكلّف خاطره عشان يعمل لك أحلى عرس ويفتح لك أيّ بيت، وانتي حضرتك، بمجرّد بعد ما تتجوّزي، كلمة زغيرة تقولي له: أنا بدّي أطلّق.
يا حبيبتي، انتي وايّاها، لمّا انتي مش قدّ الاشي تفوتيش فيه. تفكّريش حالك إنّه انتي يعني هيك عم بتربّيه أو انتي عملتي له טובה إنّك-

أنا معكو إنّه كلّ صبيّة، لمّا تنخطب وبدّها تتجوّز وب תתלהב وبدّي ألبس أبيض وبدّي أعمل حفلة وبدّي أعزم صاحباتي وبدّي أشوف إنّه أنا تجوّزت وأنا مبيّنة والله أكبر ويا جماعة وتعالوا والإشهار قام والدّنيا كلّها عرفت إنّه تجوّزت.
بتعرفوا إنّه قلال جدًّا اليوم البنات اللي عم بتكمّل سنة متجوّزة؟ بس انتي فاهمة إنّه خيتا، بعد ما هو عمل لك كلّ الاشي اللي انتي بدّك ايّاه والعرس والأرقام/انقام/القام(؟) والعالم والدّنيا وال אולם وال بعرفش ايش. عنده هو ٥ سنين بعد العرس عشان يغدر يعيش يوم زيّ ما لازم؟ كلّ قوته، كلّ شغلة، كل حياته، رح تروح لعرسه. وانتي، خصرتك، في أيّ كلمة، في أيّ حرف، تتمزعلي، وبدّي أروح عند أهلي وأنا بدّيش ايّاك. للكندرة.
بس لمّا انتي مش قد الاشي تفوتيش فيه. الحياة ملعب والشّاطر يلعب. مش لالك.

טוב, אנשים שלי, תהיו בריאים. הקשיבו. הסרטון עכשיו הוא בלעדי לבנות. הבנות שלא סגורות על עצמן.
תקשיבי, חברתי, את והיא: כשאת בונה על חיים ועל כך שתתחתני, זה לא אומר שתביאי בחור ותפילי עליו את הפרנסה, הוא יקדיש לך את כל חייו, ייקח הלוואות, ייקח מהבנקים, ייקח מהאנשים, "ייפול" על ההורים שלו והוא יטרח כדי לעשות לך יופי של חתונה ולבנות לך בית, בעוד כבודך, ברגע שתתחתני, תגידי לו מילה קטנה: אני רוצה להתגרש.
יקירתי, את והיא, כשאת לא סגורה על עניין אל תיכנסי אליו. אל תחשבי שכך את מחנכת אותו או שאת עושה לו טובה שאת-

אני מסכימה שכל צעירה, כשהיא מתארסת ורוצה להתחתן והיא מתלהבת, ו"אני רוצה ללבוש לבן ורוצה לעשות מסיבה ורוצה להזמין את החברות שלי ורוצה לראות את עצמי נשואה, ושיראו אותי, ואלוהים אדירים, ואנשים, ובואו, והפרסום הגיע" והעולם כולו יודע שהתחתנת.
אתם יודעים שמעט מאוד מהבנות היום מסיימות שנה של נישואין? אבל את מבינה, אחותי, שאחרי שהוא עשה לך את כל הדבר שרצית, והחתונה וה… והעולם והאולם והלא-יודעת-מה, אז רק 5 שנים לאחר החתונה הוא יוכל לחיות יום אחד כמו שצריך? כל הפרנסה שלו, כל עניין, כל חייו, הכול ילך למען החתונה שלו. ואת, כבודך, מכל מילה, מכל אות, מתעצבנת, ו"אני רוצה לחזור לבית הוריי ואני לא רוצה אותך". יא נעל.
אבל כשאת לא סגורה על עניין אל תיכנסי אליו. החיים הם מגרש משחקים, ו(רק) החכם מְשחק. זה לא בשבילך.

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.tiktok.com/@heno…/video/7533892852812696850

https://www.tiktok.com/@heno…/video/7533892919980215559

מסתבר שהיא חסמה את החשבון שלה והסרטונים אינם זמינים.

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

דֵין دين (בספרותית דַיְן) וברבים דֻיוּן ديون – חוב

לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/uov4ccezq2ak

דִין دِين וברבים אַדְיַאן أديان – דת; יראת שמיים

לשמיעה: https://clyp.it/cqic23wf

השורש הערבי ד.י.ן (גזרת ע"י), המקביל צורנית לגמרי לזהה לו בעברית, עוסק בדתות, חובות והרשעות (ההקבלה במשמעות לעברית היא בתחום האחרון: דין כחוק ומשפט, בית דין, פסק דין, דיינים וכו'. בעברית השורש עוסק גם בדיונים והתדיינויות):

* הפועל הספרותי דַאנַ دان בבניין הראשון – היה חייב
* הפועל הספרותי אַדַאנַ أدان בבניין הרביעי – הרשיע; הלווה
* דֵין دين (בספרותית דַיְן) וברבים דֻיוּן ديون, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון – חוב
* תַסְדִיד דֻיוּן تسديد ديون – פריעת/סילוק חובות
* יוֹםֶ אלדִּין يوم الدّين – יום הדין, הוא יום תחיית המתים לפי האמונה האסלאמית. ביום זה כל המתים יקומו לתחייה כדי לעמוד למשפט האל. הצדיקים יגיעו לגן העדן המיוחל, והחוטאים יפלו היישר לאש הגיהינום
* שם התואר דִינִיּ دينيّ – דתי. לא כתרגום לבני אדם דתיים, כלומר ההיפך מחילונים, אלא במקרים כמו רַגֻ'ל דיני رجل دينيّ – איש דת (בערבית מדובר במבנה של שם ושם תואר, בעברית – סמיכות), נַשִיד דיני نشيد دينيّ – שיר דת, פיוט דתי, מַדְרַסַה דִינִיַּה יַהוּדִיַּה مدرسة يهوديّة دينيّة – ישיבה (מיל': בית ספר דתי יהודי)
* מֻתַדַיֶּן متديّن וברבים מֻתַדַיְּנִין متديّنين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין החמישי – אדם דתי (בניגוד לחילוני), ירא שמיים
* דִיַאנַה ديانة וברבים דִיַאנַאת ديانات, צורת שם פעולה נוספת של הבניין הראשון – דת, אמונה (פחות בשימוש)
* דַיַּאן ديّان במשקל בעלי המלאכה (מילה שאינה בשימוש) – דַּיָּן (המילה זהה לגמרי בעברית), שופט; אחד מכינויי האל
* מַדִין مدين, בצורת הבינוני הפעול של הבניין הראשון על דרך הגזרה הדקדוקית, או מַדְיוּן مديون, כנ"ל, רק על דרך גזרת השלמים – חייב; לווה; נשפט, נידון
* וַעְדֶ אלְחֻרּ דֵין وعد الحرّ دين – מילה של אדם הגון כמוה כשטר חוב (מיל': הבטחתו של בן החורין היא חוב)
* כֻּלּ וַאחַד עַלַא דִינֹה אַללָּה יְעִינֹה كلّ واحد على دينه الله يعينه – שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה (מיל': כל אחד בדת שלו, ושאלוהים יעזור לו)

מוסיף הקורא חגי פודור:

* אֶלדֵּין סַוַאדֶ אלְחַ'דֵּין الدين سواد الخدين – החוב משחיר את הלחיים
* פַקִיר וּמַא עַלֵיה דֵין, עַ'נִי فقير وما عليه دين غنيّ – עני שאין לו חוב, עשיר הוא

כתב יובל ברגר:
– שו צאר?
– ואחד פקץ ו-ואחד טאר
– ובעדין?
– ואחד קרצ' ו-ואחד דין
תשובה היתולית מחורזת כשמישהו שואל "מה קרה?" –
– מה קרה?
– אחד בקע ואחד עף
– נו, ו…?! (מילולית – ואחר כך?)
– אחד בהלוואה ואחד בחוב

כתב לנו יאיר גולד:
كَمَا تَدِينُ تُدَانُ – "החיים הם בומרנג"
הוא הזכיר לי ששכחתי את הביטוי הזה. אז הנה:
כַּמַא תֻדִין תֻדַאן كَمَا تُدِين تُدَان – כפי שאתה שופט/דן אחרים כך אתה תישפט

=-=-=

הערה חשובה:
בכל שפה יש קללות בוטות, קשות, וקללות קלילות יותר, "קללות לייט", "דיאט קללות".
להגיד למישהו בסלנג עברי יִנעַל דִינַכּ ينعل دينك (בספרותית: יִלְעַן يلعن) נחשב לקלל קללה קלה עד בינונית. התרגום שלה: תקולל הדת שלך.

אבל אם תגידו לערבים את הקללה הזו, שהיא בשפתם, אתם סתם מסתכנים. יש כאן פער תרבותי ומנטאלי: ערבים, כקהילה, מאמינים שלקללות ולברכות יש כוח מאגי. למילה יש כוח, ואם מברכים, או להבדיל, מקללים אותם, הדבר יתגשם. ולכן, כשמקללים ערבי מוסלמי "תקולל דתך", הוא עלול להבין את זה מילולית.

מכאן אני רוצה לצאת בהצהרה נרחבת יותר, כי אני חש שהנושא אינו ברור דיו:
ברור שערבים מקללים; כל העולם מקלל. אולם ככל שהערבי/מוסלמי יותר מאמין ודתי, צריך מאוד להיזהר בנושא הזה. הפרשנות שלו שונה משל דובר עברית לצורך העניין. בקיצור, שימו לב ובכלל כדאי לקלל פחות.

הערות קוראים לפוסט המקורי:

הצורה המדוברת ינעל, במקום ילען הספרותי, נועדה, כנראה, למיתון הקללה החריפה

כתב חן חביב:
יש שמשנים את זה ובמקום ילען דינכ אומרים ינעל דיבכ (יקולל הזאב שלך, אך הכוונה פה ברורה) או ינעל דיככ (יקולל התרנגול שלך) ובכך מתחמקים מאי הנעימות הכרוכה בשימוש בקללה המפורשת.

כתב Omer G. Joel:
מה שמעניין זה הדמיון לעברית – בעברית "דין" זה חוק, אבל במקור בהרבה מקרים חוק דתי. "דת" גם כן היא חוק או מנהג, כך בשפה התנ"כית בחלק מהמקרים. "כדת משה וישראל" זה לא בהכרח By Moses' and Israel's Religion אלא יותר By Moses' and Israel's Law (or custom).

העיר בנושא שבתאי דוידסון:
דווקא יש מייחסים את המילה העברית "דת" ללשון חז"ל ולא תנך כלומר מילה שאולה מפרסית, כמובן יש חולקים שאלו הפרשנים של "אש-דת למו" ואילו "דין' היא תנכית נטו.

=-=-=-=-=

והנה קטע שהופיע אצלנו מספר פעמים בעבר:

אם אתם מכירים בחור ערבי ששמו עִז, רוב הסיכויים שזה רק החלק הראשון של שמו הפרטי.

השם המלא הוא: עִזֶּ אלדִּין – תפארת הדת (שמעתם, אולי במקרה, ככה סתם, על עז אלדין אלקסאם?)

כמו שקיים השם עַלַאאֶ' אלדִּין (לשיטת דיסני – אלאדין) – רוממות הדת
או בַּהַאאֻ' אללָּה (מייסד הדת הבהאית) – יופיו/פארו של אללה

תמונה: Jessica Rockowitz

זה היה הפוסט ה- 2,910 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.