מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.
אז מילת היום היא –
דַ'כַּר ذَكَر וברבים דֻ'כּוּר ذُكُور – זכר (מין ביולוגי)
תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:
Al Refae Najwan
السيدة الأولى · Sultane Odelon · Najwan alrefae · ان الاوان للنسيان
לנג'ואן אלרפאעי, "הגברת הראשונה", יש 207,000 עוקבים, והיא כותבת על עצמה:
הגיע זמן השכחה
Paris ناشطه شبابيه واجتماعية
Université Paris 1 Panthéon-Sorbonne
פעילה חברתית ופעילה בקרב צעירים
לא הצלחתי למצוא עליה פרטים נוספים. יכול להיות שהיא ירדנית במקור, ויכול להיות שהיא ממוצא כורדי או קשורה לכורדים.
כותרת הסרטון, בו רואים טקסי חיזור של יונים על הדשא בגן ציבורי:
شفتوا كيف ببوسوا الرجلين مشان يتقربوا
ראיתם איך הם (הזכרים) מנשקים את הרגליים (של הנקבות) כדי להתקרב / למצוא חן?
אנא קעדת באלחדיקה סאעה ונץ, ולסאתה – אנא באאח'ר אלחדיקה, באלג'הה אלת'אניה – ולסאתה בידור וראהא. הההה
אלעמא, אקסם באללה, כיף אלד'כור, יא רבי דח'ילכ! צאר לה סאעה ונץ יתרג'א פיהא בס תתטלע בוג'הה. שופוא, סבחאן אללה, היכ אלד'כור, ביט'לוא יתרג'וא אלואחדה, יבוסוא רג'להא, יתרג'והא, יתרג'וא להא, יתבכבכוא ויתחזונוא לחתא יתמכנוא.
בס סבחאן אללה, בס אלד'כר, ראחת אעתטה אללי בדה איאהא, ח'לץ, היכה בעדין ביכבהא זי אלזבאלה. האי היכ, יא בנאת, היכ אלד'כור. ואללה ביתמסכנוא, ואללה מסתעדין יבוסוא רג'לכ, אקסם באללה.
מנשאן היכ, יא בנאת, חאפט'וא עלא חאלכם, לא תעטוא ואחד חתא למסת איד מא תעטוא. לאנה מא חדא ביסתאהל. אללי בדה איאכי ביג'י ביטלבכ באלחלאל וביתג'וזכ באלחלאל וביכתב כתאבה עליכי באלחלאל ובילמסכ באלחלאל.
שופי, סבחאן אללה, מסתעדין יעמלוא אי אשי עשאן אנתי תואפקי, אי אשי ממכן תתח'ילי ויח'טר ע באלכ, מתסעד יעמלה או יפכר יבדא פיה בס עשאן אנתי תואפקי, עשאן תעטיה שע'לה, מת'לן, בידור עליהא הו.
סבחאן אללה. בעדין, ח'לץ, מא רח תלאקי שי, רח יכבכ זי כיס אלזבאלה. עשאן היכ, יא בנאת, דירוא באלכם מן אלד'כור ולא תרדוא עלא חדא ולא תח'לוא חדא יצ'חכ עליכם.
יא בנאתי, יא חביבאתי.
أنا قعدت بالحديقة ساعة ونص، ولسّاته – أنا بآخر الحديقة، بالجهة الثّانية – ولسّاته بيدور وراها. هههه
العمى، أقسم بالله، كيف الذّكور، يا ربّي دخيلك! صار له ساعة ونص يترجّى فيها بس تتطلّع بوجهه. شوفوا، سبحان الله، هيك الذّكور، بيظلّوا يترجّوا الواحدة، يبوسوا رجلها، يترجّوها، يترجّوا لها، يتبكبكوا ويتحزونوا لحتّى يتمكّنوا.
بس سبحان الله، بس الذّكر، راحت أعتطه اللي بدّه ايّاها، خلص، هيكة بعدين بيكبّها زيّ الزّبالة. هاي هيك، يا بنات، هيك الذّكور. والله بيتمسكنوا، والله مستعدّين يبوسوا رجلك، أقسم بالله.
منشان هيك، يا بنات، حافظوا على حالكم، لا تعطوا واحد حتّى لمسة ايد ما تعطوا. لأنّه ما حدا بيستاهل. اللي بدّه ايّاكي بيجي بيطلبك بالحلال وبيتجوّزك بالحلال وبيكتب كتابه عليكي بالحلال وبيلمسك بالحلال.
شوفي، سبحان الله، مستعدّين يعملوا أيّ اشي عشان انتي توافقي، أيّ اشي ممكن تتخيّلي ويخطر ع بالك، متسعدّ يعمله أو يفكّر يبدا فيه بس عشان انتي توافقي، عشان تعطيه شغلة، مثلًا، بيدوّر عليها هو.
سبحان الله. بعدين، خلص، ما رح تلاقي شي، رح يكبّك زيّ كيس الزّبالة. عشان هيك، يا بنات، ديروا بالكم من الذّكور ولا تردّوا على حدا ولا تخلّوا حدا يضحك عليكم.
يا بناتي، يا حبيباتي.
ישבתי בגן שעה וחצי, והוא עדיין – הייתי בסוף הגן, בצד השני – והוא עדיין מסתובב אחריה. חחחח
לעזאזל, אני נשבעת באלוהים, איך הזכרים, אלוהים! הוא כבר שעה וחצי מתחנן שהיא רק תסתכל על הפנים שלו. תראו, השבח לאל, ככה הזכרים, הם כל הזמן מתחננים לנקבה, הם מנשקים את הרגליים שלה, מתחננים אליה, בוכים ומשחקים אותה עצובים כדי שיתאפשר להם (שיצליחו).
אבל השבח לאל, הזכר, ברגע שהיא הלכה ונתנה לו את מה שהוא רוצה, זהו, אחרי זה ככה הוא יזרוק אותה כמו זבל. ככה זה, בנות, ככה הזכרים. בחיי, הם מתמסכנים, בחיי, מוכנים לנשק את הרגל שלך, נשבעת באלוהים.
לכן, בנות, שמרו על עצמכן, אל תתנו לאיש אפילו רק לגעת בכן ביד. כי לאף אחד לא מגיע. מי שרוצה אותך שיבקש אותך לאישה באופן חוקי, יתחתן איתך באופן חוקי, יכתוב את חוזה הנישואין באופן חוקי וייגע בך באופן חוקי.
ראי, השבח לאל, הם מוכנים לעשות כל דבר כדי שתסכימי, כל דבר שאת רק יכולה לדמיין או שיעלה בראשך, הוא מוכן לעשות אותו או חושב להתחיל אתו רק כדי שאת תסכימי, כדי שתתני לו את המשהו שהוא מחפש.
השבח לאל, אחר כך, זהו, את לא תמצאי כלום, הוא יזרוק אותך כמו שקית זבל. לכן, בנות, היזהרו מהזכרים, אל תענו לאיש ואל תאפשרו לאיש לצחוק עליכן.
בנות שלי, יקירות שלי.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/1616504396247782
=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
דַ'אכִּרַה ذَاكِرَة – זיכרון
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/s67jfzaqwxbt
ימאמה מבטאת: דַ'אכִּרֶה
התייחסנו לשורש פעמים רבות בעבר:
מילת היום היא –
דִ'כְּרַא ذكرى – יום זיכרון
: https://clyp.it/ulm52xbz
וגם: יום שנה; זיכרון, זֵכֶר.
צורת הרבים דִ'כְּרַיַאת ذكريات משמשת, כמו בעברית, גם לציון זכרונות (כמו אלו שמעלים אותם)
העיר לנו בנושא הקורא יאיר גולד:
בעוד ד'כרא זה גם זיכרון וגם יום זיכרון, הריבוי ד'כריאת לא ישמש ל- ימי זיכרון אלא ל- זיכרונות בלבד. לימי זיכרון נשתמש ב- אַיַּאמֶ אלד'כרא, מֻנַאסַבַּאתֶ אלד'כרא וכו'.
=-=-=
השורש הערבי ד'.כ.ר, המקביל לגמרי ל- ז.כ.ר העברי, עוסק בין השאר בתחומים הבאים:
* הפועל הספרותי דַ'כַּרַ ذكر בבניין הראשון – הזכיר, זכר, נזכר (שלושה בניינים שונים בעברית בפועל אחד בערבית!), ציין; שיבח את אללה
* דַ'אכִּרַה ذاكرة, צורת הבינוני הפועל נקבה של הבניין – זיכרון (בכל מובן של המילה)
* מַדְ'כּוּר مذكور, צורת הבינוני הפעול של הבניין – נזכר. אַלְמַדְ'כּוּר – הנזכר לעיל
* הפועל דַ'כַּّר ذكّر בבניין השני – הזכיר
* מֻדַ'כִּّרַה مذكّرة, צורת הבינוני הפועל של הבניין – תזכיר, יומן, פנקס רשימות. מֻדַ'כִּרַאת مذكّرات, ברבים – זיכרונות, בעיקר יומן זיכרונות
* מֻדַ'כַּّר مذكّر, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מין זכר (בדקדוק)
* הפועל תַדַ'כַּّר تذكّر בבניין החמישי – נזכר, זָכר
* דִ'כֶּר ذكر וברבים אַדְ'כַּאר أذكار – זֵכֶר, זיכרון, הזכרה, היזכרות, סיפור (שלושת האחרונים כשמות פעולה); הזכרת/ציון שמו של אללה, גם, למשל, בטקסים של הסגפנים הצופים
* תַדְ'כִּרַה تذكرة וברבים תַדַ'אכֶּר تذاكر – כרטיס
* דַ'כַּר ذكر וברבים דֻ'כּוּר ذكور – זָכָר (בביולוגיה)
* דֻ'כּוּרַה ذكورة – זִכרות
* מֻגְ'תַמַע דֻ'כּוּרִיּ مجتمع ذكوريّ – חברה פטריארכלית
* דַ'כַּרְנַא / גִ'בְּנַא סִירְתֶ אלְקִטּ, אַגַ'א יְנִטּ ذكرنا / جبنا سيرة القطّ أجا ينطّ – "מדברים על החמור", האדם שדיברנו עליו הופיע בפתאומיות (מיל': הזכרנו / הבאנו את סיפור החתול, הוא בא מקפץ)
מילת היום באה במשקל פעְלַא, שייחודו בהוספת האות אַלִף מַקְצוּרַה ى בסוף שם העצם, לאחר אותיות השורש. במקרים אלה, כשהאלף המקצורה אינה אות שורש, היא הופכת את המין הדקדוקי של השם לנקבה.
גם בעברית וגם בערבית השורשים עוסקים הן בזיכרון והן במין הביולוגי זכר (לעומת נקבה).
מנגד, השורש העברי נ.ש.י, והערבי נ.ס.י עוסקים הן בשכחה והן בנשים.
מסקנה: מזמן, לפני אלפי שנים, כשהשפות השמיות נוצרו והתגבשו, היו מי שקישרו במכוון בין תכונה חיובית – זיכרון – לגבריות, ובין תכונה שלילית – שכחה – לנשיות. שכן כאשר אתה חי בחברה עתיקה ומסורתית, אתה חייב להיות שוביניסט ופטריארכלי.
המצחיק הוא, שמחקרים הוכיחו שלנשים יש זיכרון טוב יותר מאשר לגברים…
=-=-=-=-=-=
תוספות מאוחרות:
* אַלדַּ'אכִּרַה קַצִירַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة قصيرة الأمد – זיכרון לטווח קצר
* אַלדַּ'אכִּרַה טַוִילַתֶ אלְאַמַד الذّاكرة طويلة الأمد – זיכרון לטווח ארוך
* דַ'אכִּרַה צַרִיחַה ذاكرة صريحة – זיכרון מפורש ("(נקרא גם זיכרון מוצהר או דקלרטיבי) הוא חלק מהזיכרון לטווח ארוך, אשר להבדיל מהזיכרון המרומז מתאפיין בכך שאת הידע המאוחסן בו ניתן לתאר בקלות במילים. בעוד שהזיכרון המרומז מתייחס ל"איך", הזיכרון המפורש מתייחס ל"מה". […]" ויקיפדיה)
* דַ'אכִּרַה בַּצַרִיַּה ذاكرة بصريّة – זיכרון חזותי
* פֻקְדַאנֶ אלדַּ'אכִּרַה فقدان الذَّاكرة – אַמְנֶזְיָה ("(באנגלית: Amnesia; על פי האקדמיה ללשון העברית: "שִׁכָּחוֹן" ובשמה העממי "מחלת השכחה") היא פגיעה חלקית או מלאה ביכולת לזכור, הפוגעת בתפקוד האדם בתחומי חיים שונים. ישנם כמה וכמה מצבים רפואיים הכרוכים באובדן היכולת לזכור, מהם מצבים הנגרמים על ידי שימוש בחומרים שונים (צריכה של אלכוהול למשל, או קנאביס, וכן תרופות שונות. […]" שם).
* מַטְבּוּע פִי אלדַּ'אכִּרַה مطبوع في الذَّاكرة – חרוט (מיל': מודפס) בזיכרון
עולם המחשבים:
* דַ'אכִּרַתֶ אלְוֻצוּלֶ אלְעַשְוַאאִיּ ذاكرة الوصول العشوائيّ – זיכרון גישה אקראית ("(RAM, ראשי תיבות של Random Access Memory) הוא שם כללי למספר רב של סוגי זיכרון מחשב, המתאפיינים כולם ביכולת המעבד לגשת ישירות לכל תא בזיכרון לפי כתובתו, לכתוב בו ולקרוא ממנו. ההתייחסות הנפוצה לזיכרון מחשב היא למעשה התייחסות לזיכרון הגישה האקראית הראשי שלו. […]" שם)
* דַ'אכִּרַתֶ אלְחַאסוּבּ ذاكرة الحاسوب – זיכרון של מחשב (רכיב חומרה מובנה בתוך מחשב)
* בִּטַאקַת/קֻרְצ דַ'אכִּרַה بطاقة/قرص ذاكرة – כרטיס זיכרון (חיצוני). קֻרְצ דַ'אכִּרַה قرص ذاكرة מתייחס לרוב לדיסק און קי
* ד'אכִּרַתֶ אלְקִרַאאַה פַקַט ذاكرة القراءة فقط – זיכרון לקריאה בלבד ("(מאנגלית: Read-only Memory, בראשי תיבות: ROM) הוא אמצעי לאחסון נתונים, דמוי זיכרון מחשב, המכיל נתונים הנכתבים בו פעם אחת, ונקראים ממנו פעמים רבות. שבבים אלה אינם ניתנים לכתיבה חוזרת (בצורה פשוטה), ומכאן השם קריאה-בלבד. […]" שם)
* ד'אכִּרַה מֻאַקַּתַה ذاكرة مُؤقَّتة – זיכרון זמני/נדיף (במחשב)
* אַלדַּ'אכִּרַה אֶלְוַמִיצִ'יַּה الذّاكرة الوميضيّة או ד'אכִּרַת פְלַאש ذاكرة فلاش – זיכרון הֶבְזֵק ("(Flash memory) הוא סוג זיכרון בלתי נדיף המאפשר כתיבה, מחיקה, וכתיבה חוזרת. […]" שם) הכוונה, בין השאר, לנגני MP3, דיסק און קי ועוד
וקצרה היריעה, כמו שאומרים…
=-=
כתב לנו בזמנו ד"ר עמוס נוי:
אחד הסטנדרטים המכוננים של הנגינה לעוד ובכלל במוזיקה הוא "ד'כריאתי" (זיכרונותי, ذكرياتِي) היפהפה, שחיבר מחמד אל-קסבג'י (محمد القصبجي). הוא היה מגדולי המוסיקאים והנגנים המצריים, שהלחין כמה מהשירים הכי ידועים אל אום כלת'ום, לילא מוראד ואסמהאן. הוא גם נחשב כאחד מגדולי נגני העוד בכל הזמנים. ב 1948 כתב את שירו האחרון לאום כלת'ום, ומאז פסק להלחין, אבל עד פטירתו ב 1966 המשיך להיות נגן העוד המוביל את תזמורתה של הזמרת.
בקונצרט הראשון שערכה אום כלת'ום לאחר מותו איש לא מילא את מקומו. על הכיסא המיותם שלו בקדמת הבמה היה מונח רק כלי הנגינה שלו, העוד, כשהוא הפוך לאות אבל.
כאן בביצוע אנסמבל של התזמורת הערבית הלאומית המעולה (שיושבת באמריקה), בעיבוד של מנהלה המוזיקלי מישל איבראהים (שגם מפליא שם לקראת הסוף בסולו נאי):
https://youtu.be/yJecVVGVGIw
התמונה: Ingo Stiller
זה היה הפוסט ה- 3,182 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
