מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

אִגַ'אזֶה إِجَازة וברבים אִגַ'אזַאת إجازات – רשות, רישיון, הרשאה (מילה מקבילה ל- רֻחְ'צַה رخصة, רישיון); תעודה; חופשה

עובדיה שלח לי סרטון נוסף של:

Jennifer fares

לג'ניפר פארס יש 75,000 עוקבים (פי 3 מהפעם הקודמת שהופיעה פה!) והיא כותבת על עצמה:

– Lebanese Content Creator based in Jordan
– Head of reports at Altajnews
– Social Media Manager at Rotana Radio Jordan

בטיקטוק יש לה 165,000 עוקבים ושם היא כותבת:

لبنانية في الأردن
Lebanese Content Creator
Lives in Amman

לבנונית בירדן

כותרת הסרטון:

مين بوافقني الرأيي؟؟

מי מסכים איתי?? (הטעות בערבית במקור)

לאזם יח'תרעוא שי אסמה אג'אזה מא בעד אלאג'אזה. ע אלקלילה יומין.
בס ללואחד יסתועב שו צאר מעה, כיף רג'ע מן-, קאעד באלאותיל, ע אלבחר, ללשע'ל ואלרכץ'. ההההה
בס היכ, יעטונא יום, אג'אזה מא בעד אלאג'אזה.
מין בואפקני אלראי?

لازم يخترعوا شي اسمه إجازة ما بعد الإجازة. ع القليلة يومين.
بس للواحد يستوعب شو صار معه، كيف رجع من-، قاعد بالأوتيل، ع البحر، للشّغل والرّكض. ههههه
بس هيك، يعطونا يوم، إجازة ما بعد الإجازة.
مين بوافقني الرّأي؟

צריך להמציא דבר שנקרא חופשה שאחרי החופשה. לפחות יומיים.
רק כדי שהאדם יקלוט (יפְנים, יספוג) מה קרה לו, איך הוא חזר מישיבה במלון, על שפת הים, לעבודה ולריצות. חחחח
רק ככה, שיתנו לנו יום, חופשה שאחרי החופשה.
מי מסכים איתי?

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

אז זה רעיון נפלא, שאני מכיר כבר שנים, והנה, מוויקיציטוט:
"האמרה "איש אינו זקוק לחופשה כמו מי ששב ממנה זה עתה" מיוחסת לסופר והפילוסוף האמריקאי אלברט האברד (Elbert Hubbard)".

קישור לסרטון

=-=-=-=-=-=-=-=

בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:

מילת היום היא –

ג'וֹז הִנְדִי جوز هِنْدِي או ג'וזֶ אלְהִנְד جوز الهند או נַארְגִיל نارَجِيل – (אגוז) קוקוס

וגם:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא בוריס גורליק.

אז מילת היום היא –

גַ'אאִזֶה جَائِزة וברבים גַ'וַאאֶז جوائز – פרס; מתנה

השורש הערבי ג'.ו.ז, הספרותי-בעיקרו (בגזרת ע"ו), עוסק במתן רשות והתרה, בחופשות, במעברים וחציות ובאגוזים.
בעברית הוא מופיע בפעלים נָגוֹז (חלף, נעלם) בבניין נפעל, וגם בפועל הלא שימושי גָּז בבניין הראשון (שום קשר לגזים). בנוסף, הוא מופיע במילה אגוז, אם כי נראה שהקישור של הפרי היבש הזה לשורש הזה, בשתי השפות, הוא מקרי בלבד.

השורש מתכתב עם השורש הקרוב ג'.ז.י, העוסק בגמול.

שימו לב: השורש הזה נפוץ מאוד במדוברת בכל הקשור לנישואין וחתונות, אבל לא בו נעסוק היום, שכן השורש המקורי הוא ז.ו.ג', העוסק בזוגות ובזוגיות, כמו בעברית, אך בערבית מדוברת הוא עבר שיכול עיצורים, כנראה למען הקלת ההגייה.

* הפועל גַ'אזַ جاز בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני פועלת שלו – עבר, חלף ב-; היה מותר וחוקי, הותר, אופשר, הורשה
* גַ'אזַ אלִאמְתִחַאן جاز الامتحان – עבר את המבחן
* גַ'אאֶז جائز בצורת הבינוני הפועל – מותר, מורשה, אפשרי; עובר, חולף
* גַ'אאִזַה תַשְגִ'יעִיֶּה جائزة تشجيعيّة – פרס עידוד
* גַ'אאִזֶת תַרְצִ'יֶה جائزة ترضية – פרס ניחומים (מיל': פרס פיצוי)
* גַ'אאִזֶת נוֹבֶּל جائزة نوبل – פרס נובל
* גַ'אאִזֶת אוסְכַּאר جائزة أوسكار – פרס אוסקר
* הפועל גַ'וַּז جوّز בבניין השני – הרשה, נתן רשות, התיר, אִפשר, קבע כמותר
* הפועל גַ'אוַז جاوز בבניין השלישי – פסח על-, חלף על פני-, חרג מ-; סלח
* הפועל הספרותי אַגַ'אזַ أجاز בבניין הרביעי – הרשה; אשרר; העניק מתנה
* אִגַ'אזַה إجازة וברבים אִגַ'אזַאת إجازات, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רשות, רישיון, הרשאה (מילה מקבילה ל- רֻחְ'צַה رخصة, רישיון); תעודה; חופשה
אם חושבים על זה, חופשה היא סוג של היתר לא לעבוד.
אג'אזה היא חופשה (כלומר מינוח לשוני) מההיבט החוקי-התנהלותי-תעסוקתי; עֻטְלֶה عطلة היא חופשה מההיבט הבילויִי, של הפעילות (או אי-הפעילות, ואף הבטלה, הקיימת במהות השורש ע.ט.ל) המתבצעת במהלך החופשה.
חופשת קיץ, או חופשה של ילדים, היא עטלה. חופשה של מבוגרים עובדים היא אג'אזה, והם יכולים להפוך את האג'אזה (ההיתר התעסוקתי) ל- עטלה (בילוי או אי-עשיה).
מוסיף הקורא יאיר גולד:
"אפשר גם להבחין עפ"י מה או עפ"י מי נקבעת החופשה. אג'אזה – החופשה נקבעת עפ"י החלטות אנוש. והיא שרירותית ועשויה להתבטל או להיות במועד אחר בפעם הבאה. עטלה – גורמים שהם לא בשר ודם קבעוה: עטלת (א)לעיד וכו'. אלמנט של קביעות, עונתיות".
=-=-=
ישנם סוגים רבים של חופשה-אג'אזה. אציג פה ארבעה "מפורסמים":
* אִגַ'אזֶה סַנַוִיֶּה إجازة سنويّة – חופשה שנתית
* אִגַ'אזֶה מַרַצִ'יֶּה إجازة مرضيّة – חופשת מחלה
* אִגַ'אזֶת וַצֶ'ע إجازة وضع – חופשת לידה
* אִגַ'אזֶת סַפַר إجازة سفر – היתר נסיעה (או חופשה לרגל נסיעה, תלוי בהקשר)
* מֻגַ'אז مُجاز, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – מורשה, מי שיש לו היתר; אדם בחופשה
* הפועל הספרותי תַגַ'אוַזַ تجاوز בבניין השישי – עקף (בכביש), חרג, עבר, חצה; הגזים; עבר/חצה את גיל-; הסיג גבול
* תַגַ'אוֻז تجاوُز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – עקיפה (של רכב), חריגה; הסגת גבול
* תַגַ'אוֻזֶ אלסֻּלְטַה تجاوُز السّلطة – חריגה מסמכות
* תַגַ'אוֻזֶ אלְחַ'טֶּ אלְאַחְמַר تجاوُز الخطّ الأحمر – חצית קו אדום
* תַגַ'אוֻזֶ אלסֻּרְעַה אלְמֻחַדַּדֶה تجاوُز السّرعة المحدّدة – חריגה מהמהירות המותרת
* הפועל הספרותי אִגְ'תַאזַ اجتاز בבניין השמיני – עבר דרך-, חצה; עבר (תקופה)
* אִגְ'תִיַאז اجتياز, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – מעבר, חציה (הפעולות עצמן)
* טַרִיק אִגְ'תִיַאזִיּ طريق اجتيازيّ – דרך עוקפת
* הפועל הספרותי אִסְתַגַ'אזַ استجاز בבניין העשירי – חשב את- למותר
* גַ'וְז جوز בספרותית, ג'וֹז במדוברת – אגוזים (שם קיבוצי)
* ג'וֹז אלהנד جوز الهند – אגוז קוקוס
* כַּסַּארֶת ג'וֹז كسّارة جوز – מפצח אגוזים
* לוֹן ג'וֹזִי لون جوزيّ – צבע אגוז
* מַגַ'אז مَجاز – מטאפורה; מַעֲבָר
* מַגַ'אזִיּ مجازيّ – מטאפורי
* גַ'וַאז جواز וברבים גַ'וַאזַאת جوازات – רשות, רישיון, אישור
* עַדַם גַ'וַאז عدم جواز – איסור, אי-היתר
* גַ'וַאז סַפַר جواز سفر – דרכון (מיל': היתר נסיעה)

פינת: "האם ביקרתם פעם ב-?"

(1)
"וַאדִי אֶל-ג'וֹז (מערבית: وادي الجوز, "נחל האגוז") או ואדי ג'וז היא שכונה במזרח ירושלים מסביבו של ערוץ נחל קדרון עילי, מפינת החומה הצפון־מזרחית וצפונה עד למרגלות הר הצופים במזרח העיר. מרבית השכונה שוכנת ברום של כ-750 מ' מעל פני הים.

[…]" (ויקיפדיה)

כותב בתגובות ירון סומך:

כרגיל פוסט יפה ומעשיר, רק שלמיטב זכרוני לואדי ג'וז אין שום קשר לשורש הערבי ج.و.ز או לאגוזים, וככל הנראה שמו נבע מהשיבוש הצלבני של השם יהושפט – ג'וזפאט (באנגלית): כך נקרא העמק והנחל שבין עיר דוד להר הזיתים (אזור נחל קדרון).

(2)
"גיזה (בערבית: אלגיזה الجيزة) היא העיר השלישית בגודלה במצרים, הממוקמת בגדה המערבית של נהר הנילוס, כ-20 קילומטרים דרום מערב למרכז קהיר, עתה חלק ממטרופולין קהיר המורחב. היא בירת מחוז אל-גיזה, ומצויה ליד הגבול הצפון מזרחי של מחוז זה, ממש על הנילוס. אוכלוסיית העיר במפקד הלאומי של שנת 2006 הייתה 2,681,863, ואוכלוסיית המחוז הייתה 6,272,571. גיזה נחשבת לעיר הפרבר השנייה בגודלה בעולם בשוויון עם אינצ'ון, קוריאה הדרומית וקזון סיטי, שבפיליפינים, שנייה רק ליוקוהמה שביפן.
בסמוך לעיר על רמת גיזה נמצא מתחם הפירמידות בגיזה בו יש פירמידות ומקדשים רבים כמו גם הספינקס הגדול של גיזה והפירמידה הגדולה של גיזה, העתיקה שבשבעת פלאי תבל.
[…]" (שם)

הוסיף יאיר פז-גולד:
ג'וז כ- "אגוז":
زي الجوز ما يجيش إلا بالكسر – אדם שלומד בדרך הקשה.
مثل الجوز واللوز – "צמד חמד", שניים שהולכים תמיד יחד ומתאימים אחד לשני.
يضرب الجوز ما أصعب فراطه – (סוריה) שני חברים או בני ברית שקשה מאוד לסכסך/להפריד ביניהם (מיל. לעזאזל עם האגוז, קשה כל-כך להפריד אותו לגרעיניו).
مو كل مدعبل جوز – (עיראק) – אל תשפוט ספר לפי כריכתו, לא כל הנוצץ זהב, רושם ראשוני/מראה חיצוני עלול להטעות (מיל. לא כל עצם עגול הוא אגוז).
ينطي الجوز للي ما عنده سنون (עיראק) – אלוהים נותן אגוזים למי שאין לו שיניים.

ג'וז כ-"בן זוג":
الجوز رحمة، ولو إنه ما بجيب إلا فحمة – אישה לא נשואה היא בודדה (מיל. הבעל הוא ברכה אפילו אם ישתכר בסדר גודל של חתיכת פחם. בערבית זה מתחרז).

בתמונה: הבן שלי שחק נהנה מכל רגע על הר שאפברג באוסטריה, לפני חודש וחצי.

זה היה הפוסט ה- 3,306 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעיתי במתן קרדיט לתמונה או פספסתי אותו? עדכנו אותי כדי שאתקן.