חזיר

חזיר
חיות שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on חזיר

חזיר

חזיר

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה כי החלטתי למחזר פוסטים ממשכננו הקודם (“כלמה”).
אז מילת היום היא –
חַ’נְזִיר خَنْزِير או חִ’נְזִיר, וברבים חַ’נַאזִיר خنازير – חזיר
תזכורת: האות הערבית ח’א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy, והיא האמרה –
שַעְרַה מִן דַקֶנֶ אלְחַ’נְזִיר בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ دَقن الْخَنْزِير بَرَكة – (אפילו) שערה מזקנו של החזיר היא ברכה
כלומר: להוציא משהו מקמצן, כדוגמת שערה מהזקן של החזיר (לצורך הדוגמה: דברים חסרי חשיבות ודוחים), זה השג.
גרסה פחות מעודנת של הביטוי, אך הרבה יותר יפה בעיניי:
שַעְרַה מִן טִיז אלְחַ’נְזִיר בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ طِيز الْخَنْزِير بَرَكة – (אפילו) שערה מהתחת של החזיר היא ברכה
* הפועל עם השורש המרובע חַ’נְזַר خنزر, על דרך הבניין השני – התנהג כמו חזיר, גדל ושָמַן כמו חזיר
* גִ’לְדֹה זַיֶּ אלְחַ’נְזִיר جلده زيّ الخنزير – חסר רגישות, קהה-חושים, שום דבר לא אכפת לו (מיל’: העור שלו כמו של חזיר)
* חַ’נְזִיר בַּרִּי خنزير برّيّ – חזיר בר
* חַ’נְזִירַה خنزيرة – חזירה, אבל בעיקר: מכונת שאיבה, משאבת מים (אל תשאלו אותי למה כי אין לי מושג)
דַקֶן دقن במדוברת, דַ’קַן ذقن בספרותית – זקן או סנטר
כתב לנו יובל פרץ:
שַעְרַה מִן דַקֶנֶ אִבְּלִיס בַּרַכֶּה شَعْرَة مِنْ دَقن إبليس بَرَكة – שערה מזקנו של השטן ברכה.
המשמעות דומה – “להוציא” דבר מאדם רשע זה הישג.
זה היה אז.
תוספות עדכניות:
* חַ’נְזִירַה خنزيرة – כננת; מכונת שאיבה, משאבת מים
* חַ’נְזִירֶ אלְאַרְצ’ خنزير الأرض – שֶנְבּוּב, “חזיר נמלים” (מיל’: חזיר האדמה)
* דַאאֶ אלְחַ’נַאזִיר داء الخنازير או חַ’נַאזִירִי خنازيري – (השם העממי של) חַזֶּרֶת (המחלה, לא הצמח והמאכל, שמנוקדים חֲזֶרֶת)
תקשיבו, אני בשוק, אני בהלם, אני המום! אני בעשור השישי לחיי ורק בזכות הפוסט הזה הבנתי ששם המחלה חזרת נגזר מהשם חזיר!
נעיין בוויקימילון:
“מחידושי אליעזר בן-יהודה. בנשימה אחת אחרי שחידש את נזלת הוא כותב כך:
לסקרופיל לא ידענו שם בספרות חכמת הרפואה שלנו. בערבית קראו לה דאא’ אלח’נאזיר, לאמר מדוה החזירים, ולפי דעתנו היינו קוראים לה חַזֶּרֶת, ואף כי יש משמעות אחרת להמלה הזאת, אין חשש טעות בלשון עברית, כמו ביתר הלשונות. יש עוד להעיר על שמות אחרים ונשאיר זה לפעם אחרת”.
מדהים.
=-=-=-=
זהו פוסט לפני חג, וכמו שעיתונים נוהגים להוציא מוספים חגיגיים וארוכים, קבלו מקבץ קטעים שפורסמו אצלנו בעבר, שלכולם יש מכנה משותף חזירי…
(1)
* חַלּוּף حَلّوف וברבים חַלַאלִיף حَلاليف – חזיר, חזיר בר; חזירי (ביחס להתנהגות אנושית), מתנהג לא יפה; זללן
* אַכַּל כַּאלְחַלּוּף أكل كالحَلّوف – זלל כמו חזיר
המילה מוכרת מאוד ליהודים יוצאי מרוקו, מכיוון שזו הדרך המקובלת אצלם להגיד חזיר.
(2)
בעבר ראינו שהכלב הוא חיה טמאה באסלאם. אז קבלו בבקשה את מלך הטומאה (גם ביהדות) – החזיר.
חזיר הוא חַ’נְזִיר خنزير, וברבים חַ’נַאזִיר خنازير.
טקסטים אסלאמיים פונדמנטליסטיים (קיצוניים) – ומצטטיהם המודרניים – מכנים את היהודים (ולעיתים גם את הנוצרים) “בני הקופים והחזירים” أبناء القردة والخنازير אַבְּנַאא’ אלְקִרַדַה וַאלח’נאזיר (או נכדי הקופים והחזירים. אַחְפַאד אלקרדה ואלח’נאזיר أحفاد القردة والخنازير).
נִגֶ’ס או נַגֶ’ס, וברבים אַנְגַ’אס انجاس – טמא, מטונף
(אִנְגַ’אץ إنجاص זה אגס, לא להתבלבל)
נַגַ’אסֶה نجاسة – טומאה, טינופת, זוהמה (מונחים הלכתיים קשורים: חַרַאם حرام – אסור, טמא. חַלַאל حلال- מותר, כשר. בערבית מדוברת, בעיקר, גנב הוא חַרַאמִיּ حراميّ, עושה דברים אסורים)
(3)
הקורא בוריס גורליק כתב לנו:
“באחת הפעילויות של “מדברים ערבית עם שפה 1″ של Elah Kadoory Velstra יש אזכור של ״אות נ׳ החלשה״ שנשתמרה בערבית ונעלמה במילים רבות בעברית. יש לתופעה הזאת שם? איפה אפשר לקרוא על זה יותר?”
אז מילת היום היא –
עַנְכַּבּוּת عَنْكَبُوت וברבים עַנַאכֶּבּ عناكب או עַנְכַּבּוּתַאת عنكبوتات – עכביש
בערבית המילה היא זכר וגם נקבה
[…]
הפוסט של “שפה 1” מזכיר את המילים הבאות ומשווה ביניהן:
חַ’נְזִיר خنزير – חֲזיר
חִנְטַה حنطة – חיטּה
עִנְזַה عنزة – עז (עזּים)
אִנְגַ’אס إنجاس – אגּס
אַנְף أنف – אף (אפּים)
קֻנְפֻד’ قُنفد – קיפּוד
מִנְשַאר منشار – מסּור
מִנְקַאר منقار – מקּור (של עופות)
סֻנְבֻּלַה سنبلة – שיבּולת
ואני מוסיף:
בִּנְת – בַּת, בִּנְתִי – בִּתִּי
בַּנַאת – בָּנוֹת
בכל המקרים האלה, וברבים אחרים, רואים נון שוואית בערבית (עם הניקוד הערבי סֻכּוּן), כאשר במקבילה העברית הנון אינה קיימת, ויש במקומה דגש חזק משלים. יוצאת הדופן היא המילה חזיר, בה אין דגש ועל החית הראשונה יש חטף פתח, ממש לא סימן הניקוד לו היינו מצפים (לפחות המדקדקים…) במקרה מעין זה. ההסבר המקובל הוא שפעם, מזמן, אמרו בעברית חַזִּיר, עם דגש כצפוי, אך נראה שהדגש החליט לשמור כשרות ונשר…
נון שוואית נוטה ליפול בעברית במקומות רבים, אך הנה מקומות בהן התופעה לא קרתה:
בשמות הפעולה של בניין הפעיל:
הנעלה, הנגשה, הנחלה, הנצחה, הנמכה, הנשמה, הנפקה, הנגנה (וכמובן מנגינה)
אבל: הכּרה, הגּשה, הפּלה, הכּשה, הסּעה (בשורשים: נ.כ.ר, נ.ג.ש, נ.פ.ל, נ.כ.ש, נ.ס.ע)
כל שמות הפועל של גזרת פ”נ בבניין קל בעברית: לנסוע (ולא ליסוע!!!), לנטוע, לנשוך, לנטור, לנקום, לנקוף, לנצור, לנכוחַ, לנשום, לנבור, לנזול, לנבוח, לנשור, לנדור, לנהור, לנחור, לנגוע וכו’, אבל: ליפול (ולא לנפול)
שימו לב:
לנגוע ולנטוע: בלשון המקרא, לגעת ולטעת: בלשון חכמים (המִשְנה)
והנה עוד כמה דוגמאות יפות:
* למה מַסּוק עם דגש? כי הוא נוסק מעלה
* למה הַסָּקָה עם דגש? כי גם בה החום נוסק מעלה
* למה מַגֶּבֶת עם דגש? כי היא מנגבת
* למה מַפּוּחַ עלים נקרא כך? כי הוא גורם סביב העלים לנפיחה (ולא, לא מה שאתם חושבים… ומפוחית, כמובן, מאותו שורש)
* למה קרה או שיטפונות מַזִּיקים לחקלאות? כי הם גורמים לה נזק
* למה יש עצים מַשִּירי-עלים? – כי העלים נושרים מהם
* למה כש- מַכּירים (ולא מְכּירים!) מישהו זר השורש הוא נ.כ.ר? כי בתהליך ההכרה הוא מפסיק להיות נוכרי, זר. אנו “מבטלים” את זרותו והופכים אותו למונְכָּר, סליחה, למוכָּר
* למה יהודים אומרים החל משמיני עצרת ועד היום הראשון של פסח: “מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּשֶׁם”? שמתם לב לניקוד של “משיב”? אין מדובר ב- מֵשיב לשאלות. זאת כי האל הוא זה שגורם לרוח לנשוב, הוא מַשִּיב אותה, מַסִּיע, מֵניע, וגורם לגשם לרדת
ונסיים עם כמה דוגמאות נוספות:
“הגּשה של תה”, למשל, על דרך הגזרה הדקדוקית, אך:
“הנגשה של חומר לתלמיד”, בדיוק באותו מעמד דקדוקי, אך עם יצירת בידול סמנטי להקלת ההבנה (מלשון: להפוך משהו לנגיש)
“הבַּטה על תמונה”, “להעיף מַבָּט”, כולן משורש נ.ב.ט, אך:
“הַנְבּטה של זרעים”, שיהפכו לנבטים, מאותה סיבה…
מילה שלי לסיום: כשלמדתי, בעונג רב יש לציין, דקדוק עברי לבגרות, בכיתות ט’-י’, בשנים 85′-86′, הצטרכנו, כתלמידים, ללמוד את כל החומר, כולו:
פונטיקה, תורת הצורות (מורפולוגיה), תחביר, מערכת הפועל, שורשים, שחבור… הכל. לא היו מיקודים ולא היה בטיח.
האם כולם נהנו כמוני? ברור שלא. אבל לגמרי ברור לי שהישראלי הממוצע אינו מֵבין, או מַכִּיר, דבר או חצי דבר ממה שהסברתי פה.
הדברים שלי אינם נכתבים מתוך התנשאות, חלילה, אלא מתוך ביקורת בסגנון “הולך ופוחת הדור”, משפט שנאמר במקור לפני מאות שנים, אך ההיסטוריה מוכיחה לנו שבסופו של דבר הוא אינו נכון. אני מלמד שנים רבות אנשים שצעירים ממני, כיום בממוצע ב- 25 שנה, ויש בהם אוצרות של ידע, אחר, ומטמון של כישורים שלא היו לבני דורי. אז נתנחם בזאת…
(4)
“שַׁבִּّיחָה (בערבית לבנטינית: شبّيحة; בתרגום חופשי: “רוחות הרפאים”, בשפה המדוברת הכינוי מתייחס לבריונים רחבי כתפיים) הוא שמן העממי של קבוצות מיליציה חמושות, התומכות בשלטון מפלגת הבעת’ של סוריה, בראשות משפחתו של בשאר אל-אסד. לפי טענות האופוזיציה הסורית הן פועלות בשירותו של המשטר.
הארגון פעיל משנות ה-80 של המאה ה-20 ומעורב עמוקות במלחמת האזרחים בסוריה. […]” (ויקיפדיה)
הכנופיות נקראות כך על שם הכינוי הנפוץ של מכוניות מדגם מרצדס S600, שנקראות בערבית “אלשבח”. חברי הכנופיות נוהגים לנסוע במכוניות מסוג זה.
הו, אני שמח שהגעתם עד כאן.
כעת נשאלת השאלה, מדוע דגם מסוים של מרצדס מכונה “רוח רפאים”.
מכיוון שפרט לערבית הנושא שהכי מעניין אותי בעולם הוא מכוניות, אני מתפרץ לדלת פתוחה…
ה”אשם” בנושא מוטל על העם הערבי הכי ססגוני והכי יצירתי: העם המצרי.
* מרצדס סדרה S של שנות השישים נקראת במצרית “שַמַּאמַה” شمّامة, שכן הפנסים הקדמיים שלה דומים מאוד ל… למֵלונים.
* מרצדס סדרה E של שנות השבעים נקראת “חַ’נְזִירַה” خنزيرة, חזירה. לא מצאתי הסבר, וגם לדעתי אין דמיון לחזירים, אבל דברים שרואים מכאן לא רואים ממצרים…
[הקורא Elad Siton מציע את ההסבר הבא, ואף צירף תמונה בתגובות:
“אני מניח שזה קשור לעובדה שגירסת ה-AMG שלה זכתה לכינוי Red Pig”].
* מרצדס סדרה S של שנות השמונים נקראת “תִמְסַאחַה” تمساحة, תנינה (תנין ממין נקבה), וזאת בשל אורכה והמראה שלה.
* מרצדס סדרה E של אמצע שנות השמונים נקראת “זַלְמוּכַּה” زلموكة או “זַלְמֻכַּה” زلمكة, אך לא הצלחתי למצוא הסבר מה פירוש השם ומה הסיבה לכך.
* מרצדס סדרה S של שנות התשעים נקראת “שבח” בשל מחירה הגבוה והעובדה שהפכה לנדירה בשוק המצרי, ממש בלתי נראית, כמו רוח רפאים… הסבר אחר הוא שהיא פשוט נראית כמו רוח רפאים שמפלחת את הכביש.
* מרצדס סדרה E של סוף שנות התשעים נקראת “עֻיוּן” عيون, עיניים, זאת בשל 4 פנסי החזית העגולים שלה. אגב, כשהדגם הזה יצא, בזמנו, חשבתי שהמעצבים של מרצדס נפלו על הראש, שכן חברה שייצרה לאורך שנים את המכוניות היפות ביותר (סדרה S של שנות השבעים היא יצירת מופת עיצובית, בעיניי, שנראית מדהים גם כיום) הקיאה עיצוב רטרו מזעזע. אבל על טעם ועל ריח…
=-=
ידידי הקורא הנאמן Amjad Atamna מוסיף:
* מרצדס “עיניים” נקראת גם “קִרְש וּנֻצּ” قرش ونص, כלומר “גרוש וחצי”, בשל צורת הפנסים, שדומים למטבע.
* מרצדס סדרה S מודל 1999, וכן הדור הבא, שיצא ב- 2006, נקראות “חוּת” حوت, לוויתן, או “פִיַאגְרַא” فياجرا, ויאגרה (מוזמנים להבין לבד למה…).
* מספר דגמים של מרצדס זכו לכינוי “סַמַכֶּה” سمكة, דג, בעיקר בשל מראה חזית הרכב והפנסים.
* מספר דגמי SUV של מרצדס מכונים סוֹפְת سوفت, או סוֹפְת רוֹדֵר سوفت رودر, ומדובר בשאילת הכינוי שלהם מאנגלית: Soft Roader.

אחד מקוראינו האדוקים הוסיף:
– זלמכה (זלמוכה) הוא ישבן של עוף
– בודרה – חדיש יותר משבח
– קטש – חתוך, כמה דגמי מרצדס שפנסיהם הקדמיים מלבניים ושטוחים
– לף – מעוגל, דגמי מרצדס שפנסיהם הקדמיים מעוגלים מחזית המכונית הצידה
– ע’ואצה – דגם של מרצדס שפנסיה הקדמיים מחוברים
– נמלה – כינוי למרצדס מדגם E-class

– בטה – דגם מסוים של ב.מ.וו. כנראה משום שחלקה האחורי נראה כאחוריים של ברווז
– בומה – כמה דגמים של ב.מ.וו (ינשוף)

צילום: Christopher Carson
זה היה הפוסט ה- 2,078 שלנו.
שיהיה יום נהדר, וחג שמח,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x