פורסם לראשונה ב- 14.10.18
מרחבא
שלום לכולם.
מילת היום עלתה באחד מהשיעורים שהעברתי, והיא מעניינת מאוד, לשיטתי.
אז מילת היום היא –
לֻעְ’ז لُغْز או לַעְ’ז וברבים אַלְעַ’אז ألغاز – חידה, רמז; דברים סתומים; תעלומה; מבוך
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
השורש הערבי הספרותי ל.ע’.ז עוסק בחידות.
ורגע, לפני שאתם מציפים אותנו בתגובות שמעולם לא שמעתם את המילה הזו, ושחידה אומרים בכלל חֻזֶּירַה حزّيرة או חַזּוּרַה حزّورة (ימאמה שלנו בכלל אומרת חֻזַּרִיֶּה حزّريّة), אז חשוב לי להגיד שזו מילה ספרותית, והיא פחות בשימוש במובן של חידות בין ילדים או אנשים, ויותר ברובד לשוני גבוה, של דברים מסתוריים וחידתיים.
בעצם, זו מילה שאפשר להמשיך את החיים יפה מאוד בלי להכיר אותה.
* הפועל הספרותי לַעַ’זַ لغز בבניין הראשון – דיבר בחידות; דיבר בשפת הסימנים
* אַלְעַ’זַ כַּלַאמַהֻ ألغز كلامه, עם הפועל בבניין הרביעי – דיבר בחידות
* אֻלְע’וּזַה ألغوزة – חידה (לא בשימוש)
אז למה הקדשתי לה פוסט?
מהסיבה הבאה:
אתם מקשיבים לשירים לועזיים? דוברים שפות לועזיות?
מה זה לַעַז, בעצם?
מקובל לפרש את המילה לעז כראשי תיבות: לשון עם זר.
יפה, נכון?
אבל רגע! בפסח אנו שרים:
בְּצֵאת יִשְׂרָאֵל מִמִּצְרָיִם בֵּית יַעֲקֹב מֵעַם לֹעֵז
הָיְתָה יְהוּדָה לְקָדְשׁוֹ יִשְׂרָאֵל מַמְשְׁלוֹתָיו
שיר יפה, שאומר שכבר התקדמנו בליל הסדר והנה האוכל מגיע בקרוב.
ה”שיר” הזה הוא מזמור קי”ד מספר תהילים.
כלומר הוא לקוח מהתנ”ך.
מפתיע ויפה.
אבל רגע! בתנ”ך לא היו ראשי תיבות! הם מופיעים לראשונה רק בתלמוד.
מסקנה: יש כאן מה שנקרא בבלשנות “ראשי תיבות בדיעבד”, שהם, והנה ציטוט מויקיפדיה:
“התייחסות למילה כאל ראשי תיבות, אף שלמעשה נוצרה בדרך אחרת, וראייתה כראשי התיבות נעשתה בדיעבד, לעיתים שנים רבות לאחר שנוצרה.
ראשי תיבות בדיעבד מקובלים כשעשוע לשון, ולעיתים הם מתקיימים כאטימולוגיה עממית”.
אז מה זה עם לועז?
לא צריך להתאמץ. פשוט משווים לערבית: לע’ז בערבית, לעז בעברית.
עם לועז הוא עם שמדבר במילים לא ברורות, בשפה זרה. לכאורה “לשון עם זר”, אבל ממש לא כך במקור.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
