
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
דַ'כִּיּ ذَكِيّ וברבים אַדְ'כִּיַאא' أذكياء – פיקח, חכם, נבון, אינטליגנט; חריף (אדם); חריף (טעם וריח)
תזכורת: האות הערבית ד'אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the. במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת עירונית, גם לא בכתיבה. בכפרים רבים הוגים אותה כמו בספרותית.
משה שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
dont_be_musa
تكونش موسى
אל תהיה מוסא
לחשבון יש פחות מ- 1,500 עוקבים. הוא כותב על עצמו:
هذا موسى، أفكار وضحك للجميع.
זהו מוסא, מחשבות וצחוקים לכולם.
מסרטוניו עולה שהיוצר מג'נין.
הסרטון פורסם ב- 22.11.23.
https://www.tiktok.com/@dont_be…/video/7304253206396177665
אבל אז הבנתי שכל המילים בסרטון הקצרצר הזה הופיעו אצלנו. אין בו שום דבר חדש מבחינת ערביט.
אז בחרתי בעצמי סרטון אקראי אחר שלו, שפורסם ב- 30.5.25:
הד'א מוסא (מן ג'נין). מוסא בדה יופר ע חאלה מצארי, פפכר יסרק מי ע חסאב אלבלדיה ואלסכאן פי בלדה.
ראח ע נקטת מי מרכזיה ומד אנבוב ח'ארג'י לביתה ובית אהלה.
אנבסט מוסא וחתא צאר יתאג'ר באלמי אללי מן חק ע'ירה, וחס חאלה כסבאן, וכאן טאיר מן אלפרחה.
בסרעה כבירה ג'יראנה כשפוה למוסא וסמעתה אנמסחת באלארצ'.
אללה יח'זיכ ע עמלתכ, יא מוסא.
אנת ד'כי. אשי מש מן חקכ מא תאח'ד'ה ומא תסרק מי.
תכונש מוסא
هذا موسى (من جنين). موسى بدّه يوفّر ع حاله مصاري، ففكّر يسرق ميّ ع حساب البلديّة والسّكّان في بلده.
راح ع نقطة ميّ مركزيّة ومدّ أنبوب خارجي لبيته وبيت أهله.
انبسط موسى وحتّى صار يتاجر بالميّ اللي من حقّ غيره، وحسّ حاله كسبان، وكان طاير من الفرحة.
بسرعة كبيرة جيرانه كشفوه لموسى وسمعته انمسحت بالأرض.
الله يخزيك ع عملتك، يا موسى.
انت ذكي. اشي مش من حقّك ما تاخذه وما تسرق ميّ.
تكونش موسى
זהו מוסא (מג'נין). מוסא רוצה לחסוך כסף, אז הוא חשב לגנוב מים על חשבון העיריה ותושבי עירו.
הוא הלך לנקודת מים מרכזית וחיבר צינור חיצוני עד ביתו ובית הוריו/משפחתו.
מוסא היה מרוצה, והוא אפילו התחיל לסחור במים שאינם שלו. הוא הרגיש שהוא מרוויח ו"עף" משמחה.
במהירות רבה שכניו גילו את מה שעשה והשם (המוניטין) שלו "נמרח על האדמה" (נפגע מאוד).
לך לעזאזל על מעשיך, מוסא.
אתה חכם. אל תיקח מה שאינו שלך ואל תגנוב מים.
אל תהיה מוסא.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@dont_be…/video/7509889590426094856
=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום היא –
זַאכִּי زَاكِي – טעים; בספרותית: משגשג, פורח, רענן
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/m1jxP
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
היום נדבר על –
זַאכִּי زاكي – טעים
לשמיעה: https://clyp.it/cqna4ces
אבל רגע, יש בעיה: השורש הערבי ז.כ.י (בגזרת ל"י) הוא בערבית ספרותית גבוהה, והוא עוסק בעיקר בצדקה:
* זַכַּאה زكاة – צדקה (בכלל), צדקת חובה באסלאם (אחד מחמש מצוות היסוד), נתינת אחוז מסוים מההון או הרכוש לעניים פעמיים בשנה; עשיית טוב; ברכה; שגשוג; טוהר, היטהרות
* זַכִּיּ زكيّ וברבים אַזְכִּיַאא' أزكياء – טהור, נקי כפיים, חף מפשע, ישר, הולך בדרך הישר, צדיק; כשר, מובחר, משובח; פיקח, נבון, חכם
אז מה הקטע?
כנראה מדובר בשינוי פונטי קל שעברה המילה מספרותית למדוברת. בספרותית השורש הקרוב ביותר הוא ד'.כ.ו (בגזרת ל"ו), העוסק ב–
* דַ'כַּאא' ذكاء – חריפות (של אוכל או שכלית), פיקחות, תבונה, בינה, אינטליגנציה; להבה; גחלת לוהטת
* דַ'כִּיּ ذكيّ וברבים אד'כיאא' أذكياء – פיקח, חכם, נבון, אינטליגנט; חריף (אדם); חריף (טעם וריח)
הצליל של העיצור הספרותי ד' ذ (האות ד'אל) הוא כ- z שנהגית בין השיניים, כמו במילה האנגלית the, והוא לא שרד בפונטיקה של הערבית המדוברת. אז לא פלא שבמדוברת הוא נכתב עם האות הדומה ביותר בצליל – ז ز (האות זאי).
אגב, בספרותית טעים זה בכלל לַדִ'יד' لذيذ.
במדוברת טעים זה גם חִלוּ حلو (מיל': מתוק).
בלי קשר, יהודים ששמם יצחק נקראו בארצות ערב זאכי. היה לי אפילו דוד כזה, ז"ל.
זה קרה אולי בתיווך ההגייה האירופאית אייזיק או איזאק (Isaac).
כתבה לנו בזמנו בסמה ריאן:
אני חושבת שהמילה זאכי לא עברה שינוי פונטי קל, משום שניתן לתת לשורש ז.כ.י (ב ז ולא ב ד') בערבית גם פרשנות אחרת בנוסף למה שנזכר למעלה.
המילה זאכי מקבלת פירוש אחר שהוא: הפרי (או כל תנובת עץ) מובחר וטעים.
أرض زكيّة ארץ' זכיה – ארץ שנותנת יבול משובח, אדמה טובה ופוריה.
=-=-=-=
תוספות עדכניות:
השורשים ז.כ.י (בגזרת ל"י) ו- ז.כ.ו (ל"ו) מתנהלים במקרה זה באופן די זהה, ואין ביניהם שוני במשמעות:
* הפועל זַכַּא زكا בבניין הראשון – היטיב דרכו, חי חיי רווחה, שגשג, פרח
* הפועל זַכִּיַ زَكِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – שגשג, גדל, פרח
* הפועל זַכַּא زكّى בבניין השני – זיכה, טיהר, אישר את יושרו של-; מינה, טיפוח, המליץ; תיקן; הכשיר; נתן צדקה
* תַזְכִּיַה تزكية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המלצה, מינוי של מועמד למשרה בכירה; יושר, טוהר מידות, חפות מפשע
* הפועל אַזְכַּא أزكى בבניין הרביעי – התרבה, התפתח
* הפועל תַזַכַּא تزكّى בבניין החמישי – נתן נדבה; הזדכך, היטהר
עם ובלי קשר, השורש ד'.כ.ו מתכתב גם הוא באותן משמעויות עם המקבילה ד'.כ.י:
* הפועל דַ'כַּא ذكا בבניין הראשון – היה לו ריח טוב; היה חריף בשכלו; שחט
* הפועל דַ'כִּיַ ذَكِيَ או דַ'כֻּוַ ذَكُوَ בבניין הראשון – נעשה חכם ופיקח
* הפועל דַ'כַּא ذكّى בבניין השני – זבח קורבן; הצית
* הפועל אַדְ'כַּא أذكى בבניין הרביעי וגם אִסְתַדְ'כַּא استذكى בעשירי – ליבה, שלהב, הלהיב, הבהיר
* הפועל תַדַ'אכַּא تذاكى בבניין השישי – התחכם; גבר בחוכמה ובתבונה על-
* הַאתֶף דַ'כִּיּ هاتف ذكيّ – טלפון חכם, סמרטפון
* סִלַאח ד'כּי سلاح ذكيّ – נשק חכם
* קֻנְבֻּלַה דַ'כִּיַּה قنبلة ذكيّة – פצצה חכמה
* דַ'כַּאה ذكاة – זבח; פיקות, חריפות שכל
* דַ'כְּיַה ذكية או דַ'כְּוַה ذكوة – חומר דלק לשלהוב האש; גחלת לוהטת
* דַ'כַּאא' אִצְטִנַאעִיּ ذكاء اصطناعيّ – בינה מלאכותית
* אִחְ'תִבַּארֶ אלדַּ'כַּאא' اختبار الذّكاء – בדיקת משכל/אינטליגנציה
כתב לנו אידוב תורן:
الضيوف مثل السمك، يوم يومين زاكي وبعدين ريحته طالعة
אורחים הם כמו דגים: יום-יומיים טעימים ואח"כ מסריחים
קוראים מצביעים גם על השורש העברי הקרוב ז.כ.ך, העוסק בזכּות ובדברים זכּים.
בתמונה: הבת החכמה שלי שקד, לפני חמש שנים
זה היה הפוסט ה- 2,846 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.