מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ישראל יעקב, ששיתף בדיחה שמצאה חן בעיניי.
אז מילת היום היא –
כַּבִּיס كَبِيس – חמוצים
הבדיחה מוכרת וניתן למצוא אותה במקומות רבים ברשת.
حرامي فات على بيت ختيارة
شاف البيت مليان كبيس(مخلل)
استغرب كتيرالكبيس بكل البيت
وهو عم يدورعلى شي يسرقو
لقا الفانوس السحري
عالسريع شبيك لبيك عبدك بين ايديك
قلو بدي مليون
طلع المارد سمعو تقيل
قلو شو قلت
قلو بدي مليووووووووون
قلو المارد
ليمووووووووووووون
والحرامي يصرخ مليووووووووون
فاقت الختيارة
قالتلو مابقى تتعب حالك
صرلي خمسين سنة بقلو بدي عريس
وهو بجبلي كبيس
גנב נכנס לבית של זקנה
הוא ראה שהבית מלא חמוצים
הוא התפלא מאוד: החמוצים נמצאים בכל הבית
בעודו מחפש משהו לגנוב הוא מצא מנורת קסמים
מיד הוא (השד) אמר: אני עבדך הנאמן, מה תצווה עלי, אדוני?
הוא אמר לו: אני רוצה מיליון
מסתבר שהשמיעה של השד הייתה חלשה
אמר לו: מה אמרת?
ענה לו: אני רוצה מיליווווווון
אמר לו השד: לימווווווווון
והגנב צועק: מיליוווווווון
הזקנה התעוררה ואמרה לו: אל תתאמץ. אני חמישים שנה אומרת לו שאני רוצה חתן (עריס) והוא מביא לי חמוצים (כביס)
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים (מופיעים פה בחלקם):
מילת היום היא –
כַּאבּוּס كَابُوس וברבים כַּוַאבִּיס كَوابيس – סיוט, חלום בלהות
לשמיעה: https://clyp.it/rp3aq53l
השורש הערבי כ.ב.ס עוסק בלחיצות, בפשיטות משטרתיות וגם בכבישה של ירקות או פירות, כלומר הכנת חמוצים, ובכך הוא מתכתב עם השורש העברי כ.ב.ש ("מלפפון כבוש"). אה, והוא כמובן עוסק גם בסיוטים (ראו הערה בנושא בהמשך).
המובן של הפעלת לחץ מתכתב עם המשמעות העברית השנייה, הנפוצה יותר של השורש כ.ב.ש – של כיבוש שטחים.
השורש העברי הזהה כ.ב.ס עוסק אך ורק בכביסות, ואין לו קשר לשורש של היום (הקורא אסף כץ העיר בתגובות, ובצדק, שחלק מפעולת הכביסה כוללת לחיצות וסחיטה, אז אולי יש קשר):
* הפועל כַּבַּס كبس בבניין הראשון – לָחַץ, הידק; כפתר, רכס; כבש (בשתי המשמעויות), שימר, החמיץ ירקות או פירות; פשט על, בא בהפתעה ל-; הביא עין הרע
* כַּבְּס كبْس, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – לַחַץ, דחיקה, דחיסה; כבישה של חמוצים
* כַּבְּסֶה كبسة, שם הפעולה בנקבה – כשמות פעולה: לחיצה (אחת); פשיטה משטרתית, חיפוש פתע; כשמות עצם: גשם חזק ומפתיע; כפתור, מתג
* כַּבְּסֶת זֶרּ كبسة زرّ – בקלי קלות, בהינף יד (מיל': לחיצת כפתור)
* עִמְלוּ לֹה כַּבְּסֶה عملوا له كبسة – טמנו לו מלכודת; פשטו על ביתו
* כֻּבְּס كُبس וברבים אַכְּבַּאס أكباس – תקע; שקע; פקק; פיוז
* הפועל כַּבַּס كبس בבניין הראשון מופיע גם במשמעות של: ירד גשם חזק
* אֶלדֻּנְיַא כַּאבְּסֶה الدّنيا كابسة – יורד מבול, גשם חזק ושוטף
* כַּבְּסַתֶ אלדֻּנְיא كبست الدّنيا – כנ"ל. בהווה. כַּאנַת אלדניא כאבסה كانت الدّنيا كابسة – ירד מבול, בעבר
* מַכְּבּוּס مكبوس וברבים מַכַּאבִּיס مكابيس, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חמוצים, כבושים. כשם תואר: לחוץ; אדם שנפגע מעין הרע או נכנס בו שד
* כַּבִּיס كبيس – חמוצים, ירקות כבושים
* בספרותית: עַאם כַּבִּיס عام كبيس או: סַנַה כַּבִּיסַה سنة كبيسة – שנה מעורבת (למניינם; שנים עם 29 ימים בפברואר); שנה רעה, שנה של אסונות
* הפועל כַּבַּّס كبّس בבניין השני – אילץ בהמה לעסוק בחריש (תודו שזה שימושי); עיסה, עשה מסאז'
* כַּבַּّאס كبّاس, במשקל בעלי המלאכה – מדחס; שסתום; בוכנה
* מִכְּבַּס مكبس וברבים מַכַּאבֶּס مكابس – מכבש, מלחצת
איך סיוט או חלום בלהות קשורים לשורש הזה?
בדקתי איך אומרים סיוט בפרסית; אותו הדבר: כאבוס كابوس. בתורכית: Kâbus.
האם מקור המילה בערבית פרסי ו/או תורכי? ורק במקרה נוצר קשר לשורש הערבי הקיים?
ובל נתבלבל עם קאבוס, שפירושו בחור יפה תואר.
באשר ל- מַכַּאבִּיס مكابيس, חמוצים, ממש במקרה הפנה אותי הקורא Yuval Berger לדף אותו אנו כבר מכירים, העוסק בחלופות עבריות וזרות למילים ערביות: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية
הם מריצים שם לאחרונה (כלומר לפני 6 שנים) פרויקט, שנושאו:
איך אומרים בכל מקום בארץ מילה מסוימת (مشروع اللّهجات الفلسطينيّة).
מי שמעלה את הפוסטים הוא Yazeed Khamis .
כל אופציה מופיעה על המפה בהתאם לתפוצתה, ובסוף יש "עוגה" שמראה את היחס בין המילים השונות.
לגבי חמוצים, אלו הממצאים:
מסבתר ש-
מכאביס בשימוש בעיקר בנצרת והצפון, ובסה"כ בקרב 69% מהדוברים בארץ
מְחַ'לַּל مخلّل או מח'ללאת ברבים – בעיקר באזור המשולש, וגם בבאר שבע, עם 27%
מַתְשַאבִּיס متشابيس – באזור ואדי עארה, 2% (אין כאן מילה זרה. זו המילה מכאביס בדרך ההגייה של אלו שהוגים את האות כ כ- צ'. אבל שימו לב לדרך הכתיבה ולהפרדה הסטטיסטית! שָלֵו)
טַרְשַה طرشة – במִעִלְיַא; כַּבִּיס كبيس – בחיפה, אלמכר וקלנסוה; בִּיכֶּלְז (מאנגלית! Pickles. שלו) بيكلز – בנחף, נצרת, אלטירה, באקה וג'ת; ו- חַ'לְטַה خلطة (מיל': מעורב, תערובת) – באלטיבה, כולם ביחד 2% הנותרים.
מרתק, לדעתי, ומעורר חשק עז למלפפון חמוץ.
ולא, אני לא בהיריון…
תמונה: Townsend Walton
זה היה הפוסט ה- 2,908 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
אפשר להזכיר גם את הביטוי "דברי כיבושין" שאלו דיבורים המפעילים לחץ על הקהל להשתכנע, לחזור בתשובה. כך שיש כאן שימוש נוסף בעברית לשורש הנ"ל
שאלה: מח'לל – הוא בגלל ח'ל= חומץ ?
אכן, השורש ח'.ל.ל עוסק בחומץ, חמיצות וחמוצים.