
מילת היום מופיעה שכן מדי פעם אני ממחזר תכנים ממשכננו הקודם.
זַאכִּי زَاكِي – טעים; בספרותית: משגשג, פורח, רענן
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
אבל רגע, יש בעיה: השורש הערבי ז.כ.י (בגזרת ל"י) הוא בערבית ספרותית גבוהה, והוא עוסק בעיקר בצדקה:
* זַכַּאה زكاة – צדקה (בכלל), צדקת חובה באסלאם (אחד מחמש מצוות היסוד), נתינת אחוז מסוים מההון או הרכוש לעניים פעמיים בשנה; עשיית טוב; ברכה; שגשוג; טוהר, היטהרות
* זַכִּיּ زكيّ וברבים אַזְכִּיַאא' أزكياء – טהור, נקי כפיים, חף מפשע, ישר, הולך בדרך הישר, צדיק; כשר, מובחר, משובח; פיקח, נבון, חכם
אז מה הקטע?
כנראה מדובר בשינוי פונטי קל שעברה המילה מספרותית למדוברת. בספרותית השורש הקרוב ביותר הוא ד'.כ.ו (בגזרת ל"ו), העוסק ב–
* דַ'כַּאא' ذكاء – חריפות (של אוכל או שכלית), פיקחות, תבונה, בינה, אינטליגנציה; להבה; גחלת לוהטת
* דַ'כִּיּ ذكيّ וברבים אד'כיאא' أذكياء – פיקח, חכם, נבון, אינטליגנט; חריף (אדם); חריף (טעם וריח)
הצליל של העיצור הספרותי ד' ذ (האות ד'אל) הוא כ- z שנהגית בין השיניים, כמו במילה האנגלית the, והוא לא שרד בפונטיקה של הערבית המדוברת. אז לא פלא שבמדוברת הוא נכתב עם האות הדומה ביותר בצליל – ז ز (האות זאי).
אגב, בספרותית טעים זה בכלל לַדִ'יד' لذيذ.
במדוברת טעים זה גם חִלוּ حلو (מיל': מתוק).
בלי קשר, יהודים ששמם יצחק נקראו בארצות ערב זאכי. היה לי אפילו דוד כזה, ז"ל.
זה קרה אולי בתיווך ההגייה האירופאית אייזיק או איזאק (Isaac).
כתבה לנו בזמנו בסמה ריאן:
אני חושבת שהמילה זאכי לא עברה שינוי פונטי קל, משום שניתן לתת לשורש ז.כ.י (ב ז ולא ב ד') בערבית גם פרשנות אחרת בנוסף למה שנזכר למעלה.
המילה זאכי מקבלת פירוש אחר שהוא: הפרי (או כל תנובת עץ) מובחר וטעים.
أرض زكيّة ארץ' זכיה – ארץ שנותנת יבול משובח, אדמה טובה ופוריה.
השורשים ז.כ.י (בגזרת ל"י) ו- ז.כ.ו (ל"ו) מתנהלים במקרה זה באופן די זהה, ואין ביניהם שוני במשמעות:
* הפועל זַכַּא زكا בבניין הראשון – היטיב דרכו, חי חיי רווחה, שגשג, פרח
* הפועל זַכִּיַ زَكِيَ גם בבניין הראשון, אך במשקל אחר – שגשג, גדל, פרח
* הפועל זַכַּא زكّى בבניין השני – זיכה, טיהר, אישר את יושרו של-; מינה, טיפוח, המליץ; תיקן; הכשיר; נתן צדקה
* תַזְכִּיַה تزكية, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המלצה, מינוי של מועמד למשרה בכירה; יושר, טוהר מידות, חפות מפשע
* הפועל אַזְכַּא أزكى בבניין הרביעי – התרבה, התפתח
* הפועל תַזַכַּא تزكّى בבניין החמישי – נתן נדבה; הזדכך, היטהר
עם ובלי קשר, השורש ד'.כ.ו מתכתב גם הוא באותן משמעויות עם המקבילה ד'.כ.י:
* הפועל דַ'כַּא ذكا בבניין הראשון – היה לו ריח טוב; היה חריף בשכלו; שחט
* הפועל דַ'כִּיַ ذَكِيَ או דַ'כֻּוַ ذَكُوَ בבניין הראשון – נעשה חכם ופיקח
* הפועל דַ'כַּא ذكّى בבניין השני – זבח קורבן; הצית
* הפועל אַדְ'כַּא أذكى בבניין הרביעי וגם אִסְתַדְ'כַּא استذكى בעשירי – ליבה, שלהב, הלהיב, הבהיר
* הפועל תַדַ'אכַּא تذاكى בבניין השישי – התחכם; גבר בחוכמה ובתבונה על-
* הַאתֶף דַ'כִּיּ هاتف ذكيّ – טלפון חכם, סמרטפון
* סִלַאח ד'כּי سلاح ذكيّ – נשק חכם
* קֻנְבֻּלַה דַ'כִּיַּה قنبلة ذكيّة – פצצה חכמה
* דַ'כַּאה ذكاة – זבח; פיקות, חריפות שכל
* דַ'כְּיַה ذكية או דַ'כְּוַה ذكوة – חומר דלק לשלהוב האש; גחלת לוהטת
* דַ'כַּאא' אִצְטִנַאעִיּ ذكاء اصطناعيّ – בינה מלאכותית
* אִחְ'תִבַּארֶ אלדַּ'כַּאא' اختبار الذّكاء – בדיקת משכל/אינטליגנציה
זה היה הפוסט ה- 2,270 שלנו.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.