טעים

טעים
אוכל שמות תוארLeave a Comment on טעים

טעים

טעים

פורסם לראשונה ב- 24.12.20

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא Ovadia Mizrahi, ששלח לי את הבדיחה הבאה:
מאת רג’ל פי אלאמאראת ובעד אלצלאה עליה וקף אלשיח’ וקאל
אתדרון אלא אין ד’אהב הד’א אלמית?
אנה ד’אהב אלא מכאן לא חיאה פיה ולא מאא’ ולא כהרבאא’ ולא עמל ולא סכן ולא יוג’ד אי שיא מן מלד’את אלחיאה.
קאם ואחד מן אלמוג’ודין
קאל: עלי אלטלאק, האד ראיח ע סוריא
مات رجل في الإمارات وبعد الصّلاة عليه وقف الشّيخ وقال:
أتدرون إلى أين ذاهب هذا الميّت؟
إنّه ذاهب إلى مكان لا حياة فيه ولا ماء ولا كهرباء ولا عمل ولا سكن ولا يوجد أي شيء من ملذّات الحياة.
قام واحد من الموجودين
قال: عليّ الطّلاق، هاد رايح ع سوريا
איש אחד הלך לעולמו במדינת האמירויות (העשירה). לאחר התפילה עליו עמד השיח’ ואמר:
האם אתם יודעים לאן הולך המת הזה?
הוא הולך למקום שאין בו לא חיים ולא מים ולא חשמל ולא עבודה ולא מגורים, ואין בו שום דבר ממנעמי החיים.
קם אחד הנוכחים ואמר:
שאני אמות! הוא הולך לסוריה!
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=
עַלַיֶּ אלטַּלַאק – איום שגבר אומר שניה לפני שהוא מגרש את אשתו. בשפה יומיומית הביטוי משמש כלשון שבועה כללית וגם להבעת תדהמה רבה.
אז מילת היום היא –
לַדִ’יד’ لَذِيذ וברבים לִדַ’אד’ لِذاذ – טעים, מעורר תיאבון; מהנה
בהתייסות לאדם: מותק של בן אדם, “בונבון”; “חתיך”, נראה טוב
לשמיעה:

תזכורת: האות הערבית ד’אל ذ נהגית בספרותית כמו th במילה the (דהיינו כמו z עדינה). במדוברת היא נהגית כ- d או כ- z, תלוי במילה. הצליל המקורי שלה אינו נוכֵחַ כמעט במדוברת, גם לא בכתיבה.
השורש הערבי הספרותי-להחריד ל.ד’.ד’ (בגזרת הכפולים) עוסק ב(אוכל) טעים ובהנאה וסיפוק באופן כללי.
בעברית השורש אינו קיים.
במדוברת טעים זה זַאכִּי.
* הפועל לַדַּ’ لذّ בבניין הראשון – נעשה טעים, היה טעים; מצא דבר מה כמהנה/טעים
* לַדּ’ لذّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – טעם ערב לחך
* לַדַּ’ה لذّة וברבים לַדַּ’את لذّات, בנקבה – הנאה, תענוג, הרגשת סיפוק
* מַדְ’הַבֶּ אללַּדַּ’ה مذهب اللّذّة – הדוניזם, נהנתנות (בערבית מופיעה בביטוי המילה אסכולה)
* לַדַ’אדַ’ה لذاذة, בצורת שם פעולה נוספת – היותו של אוכל טעים
* הפועל לַדַּ’דַ’ لذّذ בבניין השני – עינג, גרם הנאה, הִנָּה
* הפועל תַלַאדּ’וּא تلاذّوا בבניין השישי – נהנו איש בחברת רעהו
* הפועל אִלְתַדַּ’ التذّ בבניין השמיני – נהנה, הרגיש הנאה
* הפועל אִסְתַלַדּ’ استلذّ בבניין העשירי וגם תַלַדַּ’דַ’ تلذّذ בבניין החמישי – חשב משהו לטעים, נהנה מהטעם של-
* לַדַ’אאִד’ لذائذ – תענוגות
* מַלַדּ’ ملذّ וברבים מַלַאדּ’ ملاذّ, במשקל המקומות – מקום מהנה
* מַלַדַּ’ה ملذّة וברבים מַלַדַּ’את ملذّات – הנאה, תענוג, שעשוע
* מַאאִדַה תַחְוִי מַא לַדַּ’ וַטַאבַּ مائدة تحوي ما لذّ وطاب – שולחן מלא כל טוב
* שוּ אַלַדּ’ מִנֶּ אללַּדִ’יד’? לַחְסֶ אלטִּיז شو ألذّ من اللّذيذ؟ لحس الطّيز – מה יותר טעים מטעים? חנפנות (מיל’: ליקוק תחת)
* לַדַּ’אתֶ / מַלַדַּ’אתֶ אלְחַיַאה لذّات / ملذّات الحياة – מנעמי החיים (בעולם הזה)
* לַדַּ’אתֶ / מַלַדַּ’אתֶ אלְגַ’נַּה لذّات / ملذّات الجنّة – מנעמי גן עדן
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
ערביט

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top