מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
חַבֶּّה حَبّة – יחידה אחת (של פרי או ירק, למשל. פירוט בנושא בהמשך הפוסט)
משה שלח לי סרטון נוסף של אשרף מצארוה.
הסרטון פורסם ב- 4.10.25, וכרגיל אצל אשרף, יש לו מסר, סמוי או גלוי…
מטלוב, מטלוב עמאל ללעמל לילן פי תלקיט אלזיתון.
נעם, באלליל. פי ענא חואלי 20 דנם, בדנא נפות ונלקטהן אללילה. יומיה 500 שיכל ללעאמל. אלעמל מן אלסאעה 12 באלליל לחד מא יג'י אלשומר.
יא שבאב, שדוא חאלכו, תכסרוש אלשג'ר. אלחבה אלכבירה, בס אלחבה אלכבירה. ילא, ע אלסריע, תרא ביג'י אלשומר.
مطلوب، مطلوب عمّال للعمل ليلًا في تلقيط الزّيتون.
نعم، بالّليل. في عنّا حوالي ٢٠ دنم، بدّنا نفوت ونلقّطهن اللّيلة. يوميّة ٥٠٠ شيكل للعامل. العمل من السّاعة ١٢ باللّيل لحدّ ما يجي ال שומר.
يا شباب، شدّوا حالكو، تكسّروش الشّجر. الحبّة الكبيرة، بس الحبّة الكبيرة. يلّا، ع السّريع، ترى بيجي ال שומר.
דרושים עובדים לעבודה לילית באיסוף זיתים.
כן, בלילה. יש לנו בערך 20 דונם, אנו רוצים להיכנס ולאסוף אותם הלילה. 500 שקל ליום לעובד. העבודה משעה 12 בלילה עד שמגיע השומר.
אנשים, בבקשה מכם, אל תשברו את העצים. את הזיתים הגדולים, רק את הזיתים הגדולים. קדימה, במהירות, הנה מגיע השומר.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@ashr…/video/7557339042820394247…
=-=-=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים (מובאים פה בחלקם):
כתב לנו הקורא Hagai Fodor:
"מבקש להתייחס למילה חביבי – אהובי, חביבתי – אהובתי.
בשפה ובתרבות הערבית זו מילה עם משמעות עמוקה מאד, אומרים אותה רק בין בני זוג ולא כמו אצלנו שזו מעין מילת חיבה שנאמרת לכל אחד/אחת".
אז מילת היום היא –
מַחְבּוּבּ مَحْبُوب – אהוב, רצוי, חביב
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/w9czfnrrdbg5
וגם:
חַבִּיבּ حبيب וברבים אַחִבַּאא' أحبّاء, במדוברת הרבים: אַחְבַּאבּ أحباب או חַבַּאיֶבּ حبايب – אדם יקר, חביב, אהוב; ידיד
התפרסם אצלנו בעבר פוסט על השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Yifat Aharon Yadger:
אז מילת היום היא –
חֻבּّ حُبّ – אהבה
https://clyp.it/audfjlcd
השורש הערבי ח.ב.ב עוסק בשלושה תחומים ראשיים: אהבה, ובכך הוא מקביל לשורש הזהה לו בעברית, העוסק בחיבה, לחבב וכו'; גרעינים; כל דבר עגול קטן:
* עִידֶ אלְחֻבּ عيد الحبّ – חג האהבה (וולנטיינ'ס דיי)
* חֻבֶּ אלִאסְתִטְלַאע حبّ الاستطلاع – סקרנות (מיל': אהבת הרצון לדעת)
* הפועל חַבּ حبّ בבניין הראשון – אהב, חיבב; רצה (בעיקר במדוברת)
* מַחַבֶּה محبّة בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – אהבה, אחווה
* חַאבּّ حابّ, או חַאבֶּבּ حابب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין, שתי הצורות במדוברת – רוצה
* מַחְבּוּבּ مَحْبُوب בצורת הבינוני הפעול – אהוב, רצוי, חביב
* הפועל חַבַּّבּ حبّب בבניין השני – חיבב; גרם למישהו לאהוב/לחבב
* מֻחַבַּّבּ محبَّب בצורת הבינוני הפעול – נעים
* אַסְמַאאֶ אלתַּחְבִּיבּ أسماء التّحبيب, עם צורת שם הפעולה של הבניין – שמות חיבה
* הפועל הספרותי אַחַבַּ أحبّ בבניין הרביעי – אהב
* הפועל הספרותי תַחַאבּّוּא تحابّوا בבניין השישי – אהבו זה את זה
* הפועל הספרותי אִסְתַחַבַּّ استحبّ בבניין העשירי – חשב לרצוי ולאהוּב
* מֻסְתַחַבּّ مستحبّ, בצורת הבינוני הפעול – רצוי, מקובל
* חַבּ حَبّ, כשם קיבוצי – גרעינים, גרגרים; כדורים (התרופה; גלולות); פצעים, פצעונים; כדורים (של נשק, תחמושת) [כלומר דברים קטנים ועגולים]
* חַבֶּה حبّة וברבים חַבַּאת حبّات או חְבּוּב حبوب – גרעין/גרגר אחד; כדור אחד; פצעון אחד. וגם: פרט אחד של ירקות או פירות: חַבֶּת מוֹז حبّة موز – בננה אחת, בודדה; חַבֶּת זַיְתוּן حبّة زيتون – זית אחד
תופעה דקדוקית זו נקראת אִסְםֶ אלְוַחְדַה اسم الوحدة, השם של המופע הבודד (של השם הקיבוצי).
* חַבּ/חְבּוּבּ שַבַּאבּ حبّ / حبوب شباب – פצעי בגרות (מיל': נעורים)
* אֶלְחֻבּ בַּהְדַלֶה الحبّ بهدلة – האהבה מעבירה אדם על דעתו, גורמת לו להתרשל (מיל': האהבה [היא] הופעה מרושלת)
* אִללִּי יְחִבֶּ אלדַּח מַא יְקוּלְש אַח اللّي يحبّ الدح ما يقولش أح – מי שאוהב מישהו/משהו שלא יתלונן אם אותו אובייקט מערים קשיים (מיל': מי שאוהב דח [לדעתי זו מילה חסרת פירוש שמובאת רק כדי להתחרז עם סוף הפתגם] שלא יגיד "אח", אוי.
והעיר בזמנו בנושא הקורא אבשלום פרג'ון:
האמת שהפתגם הוא: اللّي بحبّ الطّخّ ما بيقول اخ – אללי בחב (ל)-טח' מא ביקול אח' – מי שאוהב לירות שלא יתלונן, כלומר: מי שמשחק באש עלול להיפגע, אל לו להתלונן)
* אִללִּי יְחִבֶּ אלנַּבִּיּ יְזִקּ! اللّي يحبّ النّبيّ يزقّ – מי שאוהב את הנביא (שיבוא) לדחוף! בואו לעזור לדחוף! (קריאה של מי שרכבו נתקע בדרך והוא זקוק לעזרת העוברים ושבים)
* חַמַאתֹה בִּתְחִבֹּה حماته بتحبّه – יש לו מזל, הלך לו קלף (מיל': חמותו אוהבת אותו. לא דבר מובן מאליו… הרקע: כאשר החתן נכנס והחמות טורחת במטבח עבורו)
* אֶלֶפְרִיכּ מַא יְחִבֶּ/בִּדֹּה שְרִיכּ الفريك ما يحبّ / بدّه شريك – אדם שאוהב להיות לבד ואינו רוצה שותפים (מיל': הפריכּ אינו אוהב/רוצה שותף [זה מאכל שנאכל לבדו])
כן, קוראים יקרים, אתם אמורים להכיר את הדבר הזה, פריכ: זה מאכל שנכתב בעברית בצורה המזעזעת פריקי (מה לעשות, אני רגיש לתעתיק עילג); במצרים הוא נקרא פריכ, באזורנו פְרִיכֶּה فريكة. והנה שורה בעניינו מויקיפדיה: "מאכל דגן העשוי מגרעיני חיטה ירוקה שטרם הבשילה (אביב בשפת המקרא). את המאכל מכינים באמצעות קלייה או עישון".
* עַרְיַאנֶ אלטִּיז וּיְחִבֶּ אלתַּקְמִיז וּיְקוּל: בַּאבֶּ אלְחַ'מַּארַה וֵין? عريان الطّيز ويحبّ التّقميز ويقول: باب الخمّارة وين؟ – אדם שמנסה לעשות רושם ללא הצדקה או כיסוי (מיל': חסר כל [התחת שלו ערום] ואוהב להתהלך בגאווה, וגם שואל: איפה השער של בית המרזח?)
* בִּיחִבּ בַּטְנֹה بيحبّ بطنه – אוהב לאכול (מיל': אוהב את הבטן שלו)
* חַבּוּב או חַבּוֹב حبّوب, מילה שאבי המנוח היה משתמש בה הרבה – אהוב, אדם נחמד וחביב
* חַבִּיבּ حبيب וברבים אַחִבַּאא' أحبّاء, במדוברת הרבים: אַחְבַּאבּ أحباب או חַבַּאיֶבּ حبايب – אדם יקר, חביב, אהוב; ידיד
אגב, בניגוד לטענה של חגי, משתמשים במילה לא רק בין אהובים אלא גם בין מכרים ובין חברים, ואפילו בין אנשים זרים שנמצאים באינטראקציה נקודתית חיובית (מוכֵר ולקוח, שני עוברי אורח ברחוב, וכו'). ועם זאת, בין גבר לאישה שאינם בזוגיות השימוש עלול היות בעייתי.
* אִדַ'א/לַוּ כַּאן צַאחְבַּכּ/חַבִּיבַּכּ עַסַל לַא תִלְחַסְהֹש כֻּלֹּה اذا/لو كان صاحبك/حبيبك عسل لا تلحسهش كلّه – אם חברך/יקירך (עשוי מ)דבש אל תלקק את כולו
* חַבַּّכּ בֻּרְץ וּעַשְרַת חֻ'רְס! حبّك برص وعشرة خُرس – לך לעזאזל! אל תבלבל לי את המוח! (מיל': הלוואי שתאהב אותך שממית ועשרה אילמים! זו תשובה עוינת לאמירה "אני אוהב כך וכך". אגב, לי אין בעיה שתאהב אותי שממית; אני מחבב את היצורים האלה… גם עם אילמים אין לי בעיה)
=-=-=
הפוסט המקורי כלל מספר אזכורים של אהבה בשירים ערביים מפורסמים. הכול נגיש בחיפוש פה בדף/באתר, אם מישהו מתעניין.
תגובות קוראים:
כתב יהודה כץ ז"ל:
בלהג הבדווים של מדבר יהודה, הפועל חַבַּבּ פירושו נישק: צַאר יְחַבֶּבּ פִיהַא – התחיל לנשק אותה.
כתב יאיר פז:
ביטוי שקיים בלהג הארץ-ישראלי: وحبة مسك. משמעות: "וחצי", "ועוד יותר", "כמו שצריך/מגיע ואף יותר". לדוגמא باعطيك الفلوس وحبة مسك – אני אתן לך את הכסף ועוד יותר ממה שמגיע (מיל. אתן לך את הכסף וכן כדור של בושם מסוג "מאסק")
התמונה: תותים בפריז, תמונה שצילמתי לפני חודש וחצי.
זה היה הפוסט ה- 2,959 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
