
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
כֻּלְּנַא וְלַאד תִסְעַה كُلّْنَا وْلَاد تِسْعَة – כולנו נולדנו שווים (מיל’: כולנו נולדנו אחרי תשעה [חודשים])
משה שלח לי סרטון נוסף של מוחמד הסח’ניני.
הסרטון פורסם ב- 20.11.24 וכותרתו:
מוחמד מגיב בסרטון לתגובה בה נכתב לו:
יש עליך פוזה / אתה שחצן (הוא משתמש במילה מַנַאפֶס שאינה מוכרת)
אללה יסאמחכ יא אח’וי. אנא עלי מנאפס?
ע פכרה, קעדת יומין ת ערפת שו מענא אלכלמה בתאעתכ, אנה אנא שאיפ חאלי. ע שו בדי אשוף חאלי, ח’י? מא חדא ביטלע לה ישוף חאלה ע אלת’אני, לאנה כלנא ולאד תסעה. בעדין ע איש? טאלע לכ בסיארה חקהא 12000 שיכל, אלסקף תאעהא מח’זק, ממסכ בדבאביס, אח’וי, אחסן מא ינזל עלי, לאבס לכ נט’אראת חקהא 12 שיכל, 20 שיכל, אאסף, מן שרם אלשיח’, מן הדול אללי ביבסטוא ע אלשארע. לאבס לכ סאעה, אח’וי, שאיף אלסאעה האי, אלולד אלצע’יר ביסתחי ילבסהא, חקהא 30 שיכל. אואעי – אואעי שע’ל דאימן.
מנין ג’בת, או כיף וצלת לוצ’ע אנה אנא שאיף חאלי?
ע פכרה, אלשע’לה לא שופת נפס ולא מנאפס. אלשע’לה הון אנה אנא בחג’ם כל שח’ץ בחג’מה אלטביעי, יעני אללי מניח בקול ענה מניח ואלעאטל בקול ענה עאטל.
יעני מש שאיף חדא ען בעד סנתי, אה, היכה תחכיהא. ואללי בדה יציר יציר. לאנה פי נאס, חאשאכו וחאשא אלסאמעין, זי אלזבאיל: בס תפיח ריחתהא בתפכר חאלהא אנה הי עטר פרנסי.
וצלתכ, יא אח’וי? ומע תחיאתי ללג’מיע.
الله يسامحك يا أخوي. أنا عليّ منافس؟
ع فكرة، قعدت يومين ت عرفت شو معنى الكلمة بتاعتك، إنّه أنا شايف حالي. ع شو بدّي أشوف حالي، خيّ؟ ما حدا بيطلع له يشوف حاله ع الثّاني، لأنّه كلّنا ولاد تسعة. بعدين ع ايش؟ طالع لك بسيّارة حقّها ١٢٠٠٠ شيكل، السّقف تاعها مخزّق، ممسّك بدبابيس، أخوي، أحسن ما ينزل عليّ، لابس لك نظارات حقّها ١٢ شيكل، ٢٠ شيكل، آسف، من شرم الشّيخ، من هدول اللي بيبسّطوا ع الشّارع. لابس لك ساعة، أخوي، شايف السّاعة هاي، الولد الصّغير بيستحي يلبسها، حقّها ٣٠ شيكل. أواعي – أواعي شغل دايمًا.
منين جبت، أو كيف وصلت لوضع إنّه أنا شايف حالي؟
ع فكرة، الشّغلة لا شوفة نفس ولا منافس. الشّغلة هون إنّه أنا بحجّم كلّ شخص بحجمه الطّبيعي، يعني اللي منيح بقول عنه منيح والعاطل بقول عنه عاطل.
يعني مش شايف حدا عن بعد سنتي، اه، هيكة تحكيها. واللي بدّه يصير يصير. لأنّه في ناس، حاشاكو وحاشا السّامعين، زيّ الزّبايل: بس تفيح ريحتها بتفكّر حالها إنّه هي عطر فرنسي.
وصلتك، يا أخوي؟ ومع تحيّاتي للجميع.
שאלוהים יסלח לך, אחי. אני שחצן?
אגב, חלפו יומיים עד שהבנתי מה משמעות המילה שלך, שאני שחצן. ממה אהיה שחצן, אחי? אסור שמישהו ישתחצן/יתנשא על האחר, שכן כולנו נולדנו אחרי תשעה (חודשים. כלומר אנו שווים). חוץ מזה, על מה? אני נוסע במכונית בשווי 12,000 שקל, התקרה מלאה חורים, היא מוחזקת עם סיכות, אחי, מזל שהיא לא נופלת עלי. אני מרכיב משקפיים בשווי 12 שקל, 20 שקל, סליחה, משרם אלשיח’, מאלו שמוכרים ברחוב. אני עונד שעון, אחי, אתה רואה את השעון הזה? ילד קטן היה מתבייש לענוד אותו, בשווי 30 שקל. בגדים – תמיד עם בגדי עבודה.
מאיפה הבאת, או איך הגעת למסקנה שאני שחצן?
אגב, העניין הוא לא שחצנות ולא שוויצריות. העניין הוא שאני שופט כל אדם לפי גודלו הטבעי, כלומר מי שהוא טוב אני אומר עליו שהוא טוב, ומי שאינו טוב אני אומר עליו שהוא אינו טוב.
כלומר אני לא רואה אף אחד מסנטימטר, כן, כך תגיד זאת. ומה שיהיה יהיה. כי יש אנשים, לא אתם ולא המאזינים, שהם כמו זבל: ברגע שהריח שלהם נפוץ לרחוק הם חושבים שהם בושם צרפתי.
המסר הגיע אליך, אחי? ברכותיי לכולם.
ادعس تحت اجريك عمي بو علي
דרוך (עליהם) מתחת לרגליך, דוד אבו עלי
انت محترم بكل معنا الكلمه
אתה מכובד בכל מובנה של המילה
كل الاحترام الك انته زلمه طيب ومحترم … زلمه شغيل بتجيب رزقتك من تعبك الله يطرحلك البركه الله يقويك يطيب


כל הכבוד לך, אתה אדם טוב ומכובד. אדם עובד, מתפרנס מעמל כפיך. שאלוהים יביא לך ברכה ויחזק אותך, יא טוב
اصيل انت محترم يغالي صح لسانك
אתה אציל ומכובד, יא אדם יקר, אתה צודק
(התמלול, בחלקו, והתרגום שלי. שָלֵו)
הנה פוסט שלדי ביותר שפרסמנו בעבר הרחוק, בתחילת דרכנו:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא Shaul Orbach, שכתב לנו:
“אשמח אם תוכלו להתייחס לעניין הספירה בעשרות.
בעברית לדוגמה אומרים שלושים וחמש. לעומת זאת בערבית חמש ושלושים (ח’מסה ותלאתין)”
תִסְעַה וּתִסְעִין تِسْعَة وتِسْعِين – תשעים ותשע
בערבית, כשאומרים מספר עם עשרות ויחידות, אומרים קודם את היחידות ואז את העשרות. כן, כמו בגרמנית.
אבל למה ללכת לגרמנית כשזה כך, אך לא באופן בלעדי, גם בתנ”ך?
בראשית י”ב 4: וְאַבְרָם, בֶּן-חָמֵשׁ שָׁנִים וְשִׁבְעִים שָׁנָה, בְּצֵאתוֹ, מֵחָרָן
יהושע י”ד 10: וְעַתָּה, הִנֵּה הֶחֱיָה ה’ אוֹתִי כַּאֲשֶׁר דִּבֵּר, זֶה אַרְבָּעִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה מֵאָז דִּבֶּר ה’ אֶת-הַדָּבָר הַזֶּה אֶל-מֹשֶׁה, אֲשֶׁר-הָלַךְ יִשְׂרָאֵל בַּמִּדְבָּר; וְעַתָּה הִנֵּה אָנֹכִי הַיּוֹם, בֶּן-חָמֵשׁ וּשְׁמֹנִים שָׁנָה
(שמתם לב לכפילות באותו הפסוק?)
עִשְרִין – 20
וַאחַד וּעשרין – 21
תְנֵין ועשרין – 22
תַלַאתֶה ועשרין – 23
אַרְבַּעַה ועשרין – 24
חַ’מְסֶה ועשרין – 25
סִתֶּה ועשרין – 26
סַבְּעַה ועשרין – 27
תַמַאנְיֶה ועשרין – 28
תִסְעַה ועשרין – 29
כתב לנו אבשלום פרג’ון:
אד’א וצלת לתסעה ותסעין דחרג’הא ללמיה اذا وصلت لتسعة وتسعين دحرجها للمية – פתגם הקורא לעגל קצוות – אם זה הגיע ל-99… גלגל אותה ל-100

השורש הערבי ת.ס.ע, כמו ת.ש.ע בעברית, עוסק במספר תשע:
* תִסְע تِسْع – תשע
* תִסְעַה تسعة – תשעה
* הפועל תַסַעַ تَسَعَ בבניין הראשון – לקח תשיעית מ-
* תַאסֶע تاسع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – תשיעי
* הפועל תַסַּעַ تسّع בבניין השני – בהצטרפו אליהם הם הפכו לתשעה
* מֻתַסַּע متسَّع, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – צורה בעלת 9 צלעות, “מתושע”
* תֻסְע تُسْع או תַסִיע تسيع – תשיעית
* תַאסוּע تاسوع – מועצה בת תשעה חברים
* תִסְעִינִיּ تسعينيّ – קשור או מתייחס למספר תשעים; אדם בשנות ה- 90 לחייו
* אַלתִּסְעִינַאת التّسعينات או אַלתִּסְעִינִיַּאת التّسعينيّات – שנות התשעים
* תֻסַאעִיַּה تُساعيّة – תשעייה
* תֻסַאעִיּ تُساعيّ – של תשע, קשור לתשע, בעל תשעה רכיבים
* הַדַא מִן אַלְף תִסְעְמִיַּה וּחַ’שַבַּה هدا من ألف تسعميّة وخشبة – זה משנת קוקוס, משנת תרפפו, ישן נושן (מיל’: זה משנת אלף תשע מאות וחתיכת עץ)
הקורא יניב קראוס הזכיר לי בתגובות פה ששכחתי את:
אַסְמַאאֻ’ אללָּה אֶלְחֻסְנַא أَسْمَاء الله الحُسْنَى – השמות היפים ביותר של אללה
שהנביא מוחמד אמר עליהם בחדית’: إِنَّ لِلَّهِ تِسْعَةً وَتِسْعِينَ اسْمًا، مِائَةً إِلَّا وَاحِدًا، مَنْ أَحْصَاهَا دَخَلَ الجَنَّةَ (כִּתַאבֶּ אלתַּוְחִיד, צַחִיחֶ אלְבֻּחַ’ארִיּ) – לאלוהים תשעים ותשעה שמות, מאה פחות אחד, ומי שימנה אותם ייכנס לגן עדן.
זה היה הפוסט ה- 2,681 שלנו.
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.