כעס

כעס
פעלים שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on כעס

כעס

כעס

פורסם לראשונה ב- 15.10.21

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.
אז מילת היום היא –
עַ’צַ’בּ (ע’דב) غَضَب – כַּעַס, רוגֶז, זעם, חֵמה, קצף

לשמיעה:https://soundcloud.com/listen2arabit/nk96a4hi1ayj…

תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g, והאות צ’אד ض נהגית כמו d גרונית-נחצית.
אנו עדיין עוסקים פה בפרשת בריחת האסירים הביטחוניים, פשוט קיבלתי שפע חומר בנושא, בזמנו.
יהושע שלח לי את הסרטון הבא מבית היוצר של ערוץ “קֻדְס”, שנשלח ב- 9.9.21, שהכותרת שצורפה אליו בווטסאפ היא:
אלסג’ון תשתעל רדן עלא אלקמע אלאסראאילי ואלע’צ’ב יעם פלסטין.. אליכם אלקצה כאמלה:
السّجون تشتعل ردًّا على القمع الإسرائيلي والغضب يعمّ فلسطين.. إليكم القصّة كاملة:
בתי הכלא בוערים בתגובה על הדיכוי הישראלי, והזעם אופף את פלסטין. בפניכם הסיפור כולו:
 
וזו לשונו:
אשתעלת אלסג’ון ע’צ’בן
פאנתפצ’ת פלסטין לנצרת אלאסרא
בעד שרוע אדארת סג’ון אלאחתלאל בתנפיד’ קראר חל תנט’ים אלג’האד אלאסלאמי רדן עלא עמלית נפק אלחריה, אלתי קאדהא אסרא באלחרכה.
אקתחמת וחדאת אלקמע אלסג’ון בהדף תוזיע ענאצרה עלא ע’רף אלאסרא.
אלאסרא אעלנוא אלעציאן אלמדני ואשתעלת מואג’האת עניפה פי סג’ון עופר ואלנקב וראמון ומג’דו וג’לבוע.
7 ע’רף אחרקהא אלאסרא פי סג’ן אלנקב (אלמצדר: היא’ת אלאסרא ואלמחררין)
ואלקא אלאסיר מאלכ חאמד אלמאא’ אלסאח’ן עלא אחד אלג’נוד (אלמצדר: נאדי אלאסיר)
וסט תהדיד קיאדת אלחרכה אלאסירה בתצעיד אלמואג’הה “מהמא כלף אלת’מן” (אלמצדר: ג’מעית ואעד ללאסרא)
תסג’יל צותי מן דאח’ל אלסג’ון:
אליום אי פרצה אלנא הנחרק אלע’רף כליאתהא. הד’א קראר מן אלקיאדה אלעליא
מערכת אלסג’ון את’ארת חפיט’ת אלשארע אלפלסטיני
אחתג’אג’את ואסעה פי אלצ’פה ואלקדס וע’זה
ומואג’האת מע ג’יש אלאחתלאל דארת פי 8 מנאטק באלצ’פה
שהדת 3 עמליאת אטלאק נאר דפעת אלאחתלאל ללתעזיז בכתיבה אצ’אפיה עלא ג’בהת אלצ’פה אלע’רביה
ואלשעב ג’אהז ללחרב
וכתאא’ב מסתעדה
וסט תחד’יראת אלפצאא’ל אלפלסטיניה ללאחתלאל מן אלמסאס באלאסרא
ותח’וף אלאחתלאל מן אנדלאע תצעיד פי אלאראצ’י אלפלסטיניה (אלמצדר: קנאת כאן אלעבריה).
اشتعلت السّجون غضبًا
فانتفضت فلسطين لنصرة الأسرى
بعد شروع إدارة سجون الاحتلال بتنفيذ قرار حلّ تنظيم الجهاد الإسلاميّ ردًّا على عمليّة نفق الحرّيّة، التي قادها أسرى بالحركة.
اقتحمت وحدات القمع السّجون بهدف توزيع عناصره على غرف الأسرى.
الأسرى أعلنوا العصيان المدنيّ واشتعلت مواجهات عنيفة في سجون عوفر والنّقب ورامون ومجدو وجلبوع.
٧ غرف أحرقها الأسرى في سجن النّقب (المصدر: هيئة الأسرى والمحرّرين)
وألقى الأسير مالك حامد الماء السّاخن على أحد الجنود (المصدر: نادي الأسير)
وسط تهديد قيادة الحركة الأسيرة بتصعيد المواجهة “مهما كلّف الثّمن” (المصدر: جمعيّة واعد للأسرى)
تسجيل صوتيّ من داخل السّجون:
اليوم أي فرصة إلنا هنحرق الغرف كلّيّاتها. هذا قرار من القيادة العليا
معركة السّجون أثارت حفيظة الشّارع الفلسطيني
احتجاجات واسعة في الضّفّة والقدس وغزّة
ومواجهات مع جيش الاحتلال دارت في ٨ مناطق بالضّفّة
شهدت ٣ عمليّات إطلاق نار دفعت الاحتلال للتّعزيز بكتيبة إضافيّة على جبهة الضّفّة الغربيّة
“والشّعب جاهز للحرب
وكتائب مستعدّة”
وسط تحذيرات الفصائل الفلسطينيّة للاحتلال من المساس بالأسرى
وتخوّف الاحتلال من اندلاع تصعيد في الأراضي الفلسطينيّة (المصدر: قناة “كان” العبريّة).
בתי הכלא בערו בזעם
פלסטין יצאה לאינתיפאדה כדי לעזור לאסירים
לאחר שהנהלת בתי הכלא של הכיבוש התחילה להוציא לפועל החלטה לפרק את ארגון הג’האד האסלאמי (בבתי הכלא) כתגובה לפעולת מנהרת החופש, אותה הובילו אסירים מהתנועה (מהג’האד).
יחידות הדיכוי פרצו לבתי הכלא במטרה לפזר את אנשיהן בתאי האסירים.
האסירים הודיעו על מרד אזרחי, ומהומות קשות פרצו בבתי הכלא עופר, קציעות (הנגב), רמון, מגידו וגלבוע.
האסירים הציתו 7 תאים בכלא קציעות (המקור: רשות האסירים והמשוחררים)
האסיר מאלכ חאמד השליך מים רותחים על אחד החיילים (המקור: מועדון האסיר [הפלסטיני])
תוך כדי איום של הנהגת תנועת האסירים להסלים את המהומות “יהא המחיר אשר יהא” (המקור: אגודת האסירים [והמשוחררים] “ואעד”)
הקלטה מתוך בתי הכלא:
“היום, בכל הזדמנות שתהיה לנו נשרוף את כל התאים. זו החלטה של ההנהגה העליונה”
הקרב על בתי הכלא עורר את זעם הרחוב הפלסטיני
מחאות נרחבות בגדה, בירושלים ובעזה
עימותים עם צבא הכיבוש התנהלו ב 8 אזורים בגדה
ואירעו 3 פיגועי ירי, שגרמו לכיבוש לתגבר (את כוחותיו) בגדוד נוסף בחזית הגדה המערבית
(תיעוד מאחת ההפגנות):
“העם מוכן למלחמה
וגדודים במצב מוכנות (גם כן)”
תוך כדי אזהרות של הפלגים הפלסטיניים כלפי הכיבוש שלא יפגע באסירים
וחשש של הכיבוש מהסלמה בשטחים הפלסטיניים (המקור: הערוץ הישראלי “כאן”)
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
השורש הערבי ע’.צ’.ב עוסק בזעם ובכעס (במדוברת נפוץ יותר השורש ז.ע.ל):
* הפועל הספרותי עַ’צִ’בַּ غَضِبَ בבניין הראשון – כעס על-, התרגז; קינא ל-
* עַ’צְ’בַּה غضبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התפרצות זעם או כעס
* עַ’אצֶ’בּ غاضِب או עַ’צִ’בּ غَضِب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – כועס, רוגז, קוצף
* מַעְ’צ’וּבּ (עַלַיְהִ) مغضوب (عليه) – שנוא, מנודה, לא רצוי, שכועסים עליו (צירוף מוכר מאוד שכן הוא מופיע בסוף סורת אלפאתחה בקוראן)
* הפועל עַ’אצַ’בַּ غاضَب בבניין השלישי או אַעְ’צַ’בַּ أغضب בבניין הרביעי – הרגיז
* הפועל הספרותי אִסְתַעְ’צַ’בַּ استغضب בבניין העשירי – כעס
* עַ’צְ’בַּאן غضبان וברבים עִ’צַ’אבּ غِضاب או עֻ’צַ’אבַּא غضابى או עַ’צְ’בַּא غضبى – כעסן, רגזן
* עַ’צוּבּ غضوب – כעסן
* סַרִיעֶ אלְעַ’צַ’בּ سريع الغضب – מהיר חמה, חמום מוח
* וַקְפַת עַ’צַ’בּ وقفة غضب – הפגנת זעם
* אִסְתַשַאטַ עַ’צַ’בַּן استشاط غضبًا – רתח מזעם, השתולל מכעס, יצא מגדרו
* אֶלְעַ’צַ’בּ אַוֶּלְתֹה גֻ’נוּן וּאַאחֶ’רְתֹה נַדַאמה الغضب أوّلته جنون وآخرته ندامة – לא כדאי לכעוס, כעס רק מזיק (מיל’: הכעס – תחילתו טירוף וסופו חרטה)
* לַחְטַ’ת צַבֶּר פִי לחט’ת עַ’צַ’בּ תַמְנַע אַלְף לחט’ת נַדַם لحظة صبر في لحظة غضب تمنع ألف لحظة ندم – רגע של סבלנות ברגע של עצבים ימנע אלף רגעי חרטה
=-=
בראיה שטחית, השורש הזה מתכתב עם השורש העברי ע.צ.ב, של עצבות.
העניין הוא שהשורש הזה קשור לשורש הערבי הזהה לו אחת-לאחת, בלי כל מיני ע’ ו- צ’…
מצד שני, כותב לנו בתגובות מאיר גייגר:
איך לא ציינתם גם את המקבילה העברית ע.צ.ב שמשמעותה אף דומה? פחות דומה במילה כמו עֶצֶב אבל חד משמעית ניתן לראות את הדמיון במילים “עצבים” ו”עצבני” מאותו שורש.
=-=-=
יוֹם עַ’צַ’בּ يوم غضب – יום זעם. יום שמתארגן מעת לעת, בעיקר בשטחי איו”ש, כמחאה על צעדיה של ישראל. היום מצוין בהפגנות ובמחאות מסוגים שונים.
=-=-=
עַמַלִיַּת עַנַאקִידֶ אלְעַ’צַ’בּ عملية عناقيد الغضب – מבצע ענבי זעם
“מבצע “עִנְבֵי זַעַם” (כשמו של ספר מאת ג’ון סטיינבק) הוא מבצע צבאי שביצע צה”ל בדרום לבנון בין ה-11 באפריל וה-27 באפריל 1996 בעקבות ירי רקטות של ארגון חזבאללה לכיוון יישובים בגבול הצפון.
רקע
החל מסוף שנת 1995 גבר המתח בין חזבאללה לצה”ל באזור הגבול הצפוני של מדינת ישראל. חזבאללה ירה פעם אחר פעם קטיושות לעבר יישובים ישראלים בקרבת גבול הצפון, והפר בכך את הבנות “דין וחשבון” שנחתמו עם סיום מבצע דין וחשבון (1993). בחודש וחצי שקדמו למבצע חלה התדרדרות ביטחונית בישראל ובלבנון שפגעה בתחושת הביטחון של אזרחי ישראל. בתקופה זו התגברו מאוד פיגועי ההתאבדות בישראל, ארבעה פיגועים, שבהם נהרגו 59 ישראלים, ונפצעו מאות. […]”
=-=
“ענבי זעם (באנגלית: The Grapes of Wrath) הוא רומן שנכתב על ידי ג’ון סטיינבק ויצא לאור בשנת 1939. הרומן זכה בפרס פוליצר בשנת 1940, הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב- 1962, ונקרא רבות בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית ובמכללות ספרות. ב-1940 הופק סרט על בסיס הספר.
הספר מלווה את סיפורה של משפחת ג’ואד שנעקרת מביתה ואדמתה בזמן השפל הכלכלי הגדול, וכמו מאות אלפי משפחות אחרות, מהגרת לקליפורניה בתקווה לעתיד טוב יותר. בדרכה היא מגלה שגם בארץ עשירה אין גבול לניצול, לעוני ולרעב. […]” (ויקיפדיה)
זה היה הפוסט ה- 1,497 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x