* אַמִיר أَمِير וברבים אֻמַרַאא’ أمراء – נסיך, אמיר; מלך; מפקד (וגם שם פרטי)
* אַמִירה أَمِيرة – נסיכה (וגם שם פרטי)
* אַמִירֶ אלְמֻאְמִנִין أَمِير المؤمنين – המנהיג של המוסלמים, כינוי אחר לח’ליף/ח’ליפה המוסלמי, אמיר המאמינים: מושל שהוא גם מנהיג, גם דמות פוליטית, גם מצביא ומפקד הצבא וגם בעל סמכות דתית רמת מעלה
* הפועל אַמַר أمر בבניין הראשון – ציווה, פקד
* אִמַארַה إمارة, צורת שם הפעולה של הבניין – משרת האמיר; מחוז בראשו עומד אמיר (כשם עצם); שליטה (כשם פעולה)
* אַלְאִמַארַאת الإمارات / דַוְלַתֶ אלְאִמאראת دولة الإمارات – האמירויות / מדינת האמירויות (במפרץ הפרסי/בחצי האי ערב)
* אַאמִר آمِر, צורת הבינוני הפועל של הבניין – מפקד; מצווה
* מַאְמוּר مأمور וברבים מַאַאמִיר مآمير, צורת הבינוני הפעול – פקיד; נציג; מנהל
* הפועל הספרותי אַאמַרַ آمَرَ בבניין השלישי – נועץ עם-; התווכח
* מֻאַאמַרַה مؤامرة, צורת שם הפעולה של הבניין – קשירת קשר, מזימה
* הפועל הספרותי תַאַאמַרוּא עַלַא- تآمروا على, בבניין השישי – קשרו קשר נגד-; התייעצו ביניהם
* תַאַאמֻר تآمُر, צורת שם הפעולה של הבניין – קשירת קשר, חתירה נגד
* הפועל הספרותי אִאתַמַרַ ائتمر בבניין השמיני – ציית לפקודה; התייעצו
* מֻאְ’תַמַר مؤتمر, צורת הבינוני הפעול של הבניין – ועידה, כנס, קונגרס
* אַמֶר أمر וברבים אֻמוּר أمور – עניין, דבר
* אַמֶר أمر וברבים אַוַאמֶר أوامر – פקודה, צו
* אֻאְמֻרְנִי! أأمرني תֻאְמֻרְנִי! تأمرني או מֻרְנִי! مرني על דרך הספרותית – אני לפקודתך! (מיל’: צווה עלי!)
* וַלַא יֻאְמֹר עַלֵיכּ טַ’אלֶם! ولا يأمر عليك ظالم – שלא יצווה עליך אדם עושק (התשובה המקובלת לאמירה הקודמת)
* אַנַא תַחְת אַמְרַכּ! أنا تحت أمرك – אני לפקודתך! (מיל’: אני תחת ציוויך/פקודתך)
* אִדַ’א אַנַא אַמיר וּאִנְתֶ אַמיר, מִין בִּדֹּה יְסוּקֶ אלְחַמִיר? إذا أنا أمير وأنت أمير مين بده يسوق الحمير؟ – כל אחד רוצה לנהל, איש אינו רוצה לעשות את העבודה השחורה (מיל’: אם אני אמיר ואתה אמיר, מי יוביל את החמורים?)