מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
עַגַ'ן عَجَن – לש
משה שלח לי סרטון נוסף מחשבון טיקטוק:
al_3ged2
العقيد ابن الشام
ابو هناد
העקיד (דרגה צבאית מקבילה לאל"מ) בן אלשאם (סוריה, בעיקרון)
אבו הנאד
יש לו 2.1 מיליון עוקבים. מהמבטא שלו עולה שהוא סורי.
הסרטון פורסם ב- 12.11.25 וכותרתו:
صناعة البتفور
הכנת/ייצור פטיפורים
בסרטון אבו הנאד "מפרשן", ממה שמתברר כתחביב הראשי שלו, אנשים שמכינים אוכל רחוב במרכז אסיה, בתנאים סניטריים ש…, נו, צפו בעצמכם ותחליטו.
יא עיני עלא שע'לאתה ויא עיני עלא ביתיפוראתה!
עם יעמל ביתיפור פאח'ר מן אלאאח'ר, והדא עם יעג'ן באידיה וברג'ליה ובנטלונה מפתוק, יא מעלם!
ע'סל באלמיאת ורד אח'ד אלמיאת ועג'ן פיהן אלעג'ינאת. אלשע'ל ע אלאול, יא מעלם, ואלזית בני בני, יא מעלם!
יא עיני עלא עג'ינאתה ויא עיני עלא שע'לאתה!
איוא, אחצ'רהן, מעלם, אחצ'רהן. בדהן חנאן, אלעג'ינאת בדהן חנאן.
מא פי אנט'ף מן ביתיפוראתכ, חאג'י. הדא אלשע'ל כלה כום ואנה אנת קאעד עם תטבח' ותטלע לכ פארה מן הון ותכמל שע'לכ מן הון.
يا عيني على شغلاته ويا عيني على بيتيفوراته!
عم يعمل بيتيفور فاخر من الآخر، وهدا عم يعجن بايديه وبرجليه وبنطلونه مفتوق، يا معلّم!
غسّل بالميات وردّ أخد الميّات وعجن فيهن العجينات. الشّغل ع الأوّل، يا معلّم، والزّيت بنّي بنّي، يا معلّم!
يا عيني على عجيناته ويا عيني على شغلاته!
ايوا، احضرهن، معلّم، احضرهن. بدّهن حنان، العجينات بدّهن حنان.
ما في أنظف من بيتيفوراتك، حاجّي. هدا الشّغل كلّه كوم وإنّه إنّك قاعد عم تطبخ وتطلع لك فارة من هون وتكمّل شغلك من هون.
איך הוא עובד יפה ואיזה פטיפורים יפים יש לו!
הוא מכין פטיפורים סוף הדרך, והאדם הזה לש (את הבצק) עם ידיו ורגליו, כשהמכנסיים שלו קרועים, בנאדם!
שטוף במים, תביא את המים ולוש איתם את הבצק. קודם כל העבודה, בנאדם, והשמֶן חום חום, בנאדם!
כמה הפטיפורים שלו יפים ואיך הוא עובד יפה!
כן, תביא אותם, בנאדם, תביא אותם. בעדינות, הבצק צריך עדינות.
אין נקיים יותר מהפטיפורים שלך, חאג'י. העבודה הזו היא "חתיכת" משימה אך אתה מבשל כשפתאום צץ לך עכבר מפה (כפי שרואים בסרטון) ואתה משלים את העבודה שלך מפה.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@al_3ged2/video/7571791858628709653
בזכות ויקיפדיה אנו למדים ש-
"פטיפור (ברבים: פטיפורים; מצרפתית: petit four, "תנור קטן"; האקדמיה ללשון העברית הציעה את המונח פַּת פְּאֵר) היא עוגה קטנה המוגשת כקינוח בסיום הארוחה. פטיפורים הודיים נקראים "לאדו". […]"
=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Daniel Naouri Kahlon, שרצה לדעת איך אומרים ללוש בצק.
אז מילת היום היא –
עַגִ'ין عَجِين וברבים עֻגֻ'ן عجن – בצק, עיסה
לשמיעה: https://clyp.it/hwms0mbi
השורש הערבי ע.ג'.ן עוסק בבצקים. לא מצאתי שום קשר בינו ובין השורש העברי הזהה, העוסק בעוגנים של ספינות:
* הפועל עַגַ'ן عجن בבניין הראשון או אִעְתַגַ'ן اعتجن בשמיני – לש
* מַעְג'וּן معجون, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – משחה; רסק, ממרח; מֶרֶק
* מַעְג'וּן אַסְנַאן معجون أسنان – משחת שיניים
* מַעְג'וּן טַמַאטֶם/בַּנְדוֹרַה معجون طماطم/بندورة – רסק עגבניות
* מַעְג'וּנֶה معجونة, בצורת הנקבה – פלסטלינה
* עַגִ'ינִיּ عجينيّ, כשם תואר – בצקי; פלסטי
* עַגִ'ינֶה عجينة, צורת הפרט היחיד של מילת היום – חתיכת בצק; חומר במרקם פלסטי; מקור, שורש, בסיס (לא בשימוש)
* עגַּ'אן عجّان, במשקל בעלי המלאכה – אדם שמקצועו ללוש בצק; כינוי לטיפש
* עַגַּ'אנֶה عجّانة, בנקבה – מכונה ללישת בצק
* מַעְגַ'ן معْجن – עיסה
* מְעַגַּ'נַאת معجّنات, בצורת הבינוני פעול רבות של הבניין השני – מאפים; מאכלים עשויים מבצק
* לַחְמֶה בְּעַגִ'ין لحمة بعجين, שהתורכים שיבשו ל- לחמג'ון – מאכל מזרח תיכוני מפורסם, המוכר גם בשם צְפִיחַה. תרגומו: בשר בבצק.
* אַנַא חַ'אבְּזַכּ וּעַאגְנַכּ أنا خابزك وعاجنك – אני מכיר אותך יותר טוב ממה שאתה מכיר את עצמך (מיל': אני אופה אותך ולש אותך)
* מַעְג'וּן בִּמַיֶּת עַפַארִית معجون بميّة عفاريت – שד משחת, ערמומי (מיל': לשו אותו במימי שדים)
* וִדֶן מִן טִין וּוִדֶן מִן עַגִ'ין ودن من طين وودن من عجين – מעמיד פני חֵרֵש (מיל': [יש לו] אוזן מבוץ ואוזן מבצק)
* טִלֶע זַיֶּ אלשַּעְרֶה מִנֶּ אלְעַגִ'ין طلع زيّ الشّعرة من العجين – נחלץ מצרה בלי פגע (מיל': יצא כמו שערה מבצק)
* אַחַ'לִּיה יִמְשִי עַלַא אלְעַגִ'ין וּמַא יְלַחְ'בֶּטוֹש أخلّيه يمشي على العجين وما يلخبطوش – אני אלמד אותו לקח! אני אראה לו מה זה! (מיל' אגרום לו ללכת על בצק בלי לערבב אותו)
* אַעְטִי אלְחֻ'בֶּז/אלְעַגִ'ין לַלְחַ'בַּאז וּלַוְ אַכַּל נֻצֹּה أعطي الخبز/العجين للخبّاز ولو أكل نُصّه – תן את הלחם / הבצק לאופה גם אם הוא יאכל את חציו. מקור הפתגם בתקופה בה אנשים היו מכינים בצק בבית, אך היו נותנים אותו לאפייה במאפייה השכונתית, בה, לעיתים, האופים היו גונבים קצת מהבצק ללחם של עצמם. המשפט החכם הזה אומר שעדיף לתת עבודה קשה או מסובכת לאנשי מקצוע ולא להסתמך על כישורינו.
הקורא احمد نصار מוסיף:
מַעְגַ'ן معجن עם שורש מרובע – עשה שפכטל אמריקאי
כתב מיכה חנונה:
פי מוסם אלתין פיש עג'ין, פי מוסם אלבטיח' פיש טביח' في موسم التّين فيش عجين وفي موسم البطّيخ فيش طبيخ – בעונת התאנים אין צורך בבצק, ובעונת האבטיחים אין צורך בבישול
הקוראת אנט כהן הזכירה לי ששכחתי את:
לַתּ וַעַגְ'ן لتّ وعجْن – לדוש ולחזור וללוש אותו עניין שוב ושוב; ברברת חסרת משמעות, פטפטת (הפועל לַתּ מקביל ל- לש בעברית)
שתי דקות אחריה כתבה לי באותו נושא חברתי רויטל בטאט:
הביטוי בלת ובעג'ן بلت وبعجن – אחד שמדבר דברים חסרי טעם
התמונה: Nadya Spetnitskaya
זה היה הפוסט ה- 3,068 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
