מִסְפָּר

מספר
שמות עצם (מופשטים)Leave a Comment on מִסְפָּר

מִסְפָּר

מספר

פורסם לראשונה ב- 26.2.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Dan Yudilevich, שכתב לנו:
“אז קיבלתי שיחת טלפון בערבית. ידעתי להגיב על כמה מהשאלות הראשונות של המתקשר. מה שלא ידעתי זה איך להגיד לו שהוא כנראה התקשר למספר הלא נכון.
אז השאלה שלי היא – מה נהוג לומר בערבית המקומית? מה התרגום ל”זו טעות”?
כמובן שאני נמנע מלכתוב בגוגל-טרנסלייט “טעות”, שכן לא בטוח שהביטוי הוא בדיוק כך (נגיד באנגלית זה wrong number)”.
אז מילת היום היא –
נֻמְרַה نُمْرَة וברבים נֻמַר نُمَر – מספר; מספר טלפון
לשמיעה:

וגם: אדם “ממזר”, ערמומי”, “מספר חזק”
נֻמְרַה עַ’לַט نُمْرَة غلط – מספר שגוי, טעות במספר
שני דברים לפני שנמשיך:
נמרה אינה מילה ערבית במקור; כמו בשפות אירופאיות רבות, היא כנראה שאולה מ- numerus בלטינית.
שנית, בערבית יש מילה אחרת למספר, ערבית טהורה: רַקֶם رَقم וברבים אַרְקַאם أرقام, אבל לא בה עוסק הפוסט של היום.
* הפועל נַמַּר نمَّر בבניין השני – מִסְפֵּר, ציין במספרים
* נִמֶר نمر או נַמִר וברבים נֻמוּר نُمور – מילה ערבית שהיא כן משורש שמי מקורי, כמו בעברית: נמר
* הפועל תַנַמַּר تنمَّر בבניין החמישי – דמה ל- / נעשה נמר
* מֻנַמַּר منمَّر, צורת הבינוני הפעול של הבניין השני – מנומר; ממוספר
ללא קשר לשאלתו של דן, אך כעת, בפוסט הזה, עם קשר, כתב לנו Edov Toren:
“אשמח אם תוכלו להתייחס למילה טעה/טעות או שגה/שגיאה
ככל שאני מכיר לגבי שגיאה או טעות בד”כ אומרים غلط – כלומר (הוא) טעה או שגה (עשה שגיאה).
טעות או מִשגֶה – עָ’לְטָה – غلطة
ראיתי כי במילון מופיע اخطأ = חָטָא
האם המילה اخطأ משמשת גם לומר “שגה” כלומר עשה שגיאה?
אם אני רוצה לומר “אין שגיאות”
האם אפשר להשתמש ב-ما في اخطاء?”
אז ל- ח’טא’ נקדיש פוסט בשבוע הבא, ואז נעמוד גם על ההבדלים בין ח’טא’ ל- ע’לט.
ולכן, מילת היום השניה שלנו היא עַ’לְטַה غلطة וברבים עַ’לְטַאת غلط – טעות; (דבר) שגוי, מוטעה; בטעות (כתואר הפועל)
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r גרונית (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
בעבר היה לנו מעין-פוסט על ע’לט, הנהו שוב:
הצורה עַ’לַט غلط היא מה שנקרא בדקדוק שם קיבוצי.
לא, אין קשר לא לקיבוץ לא למושב ולא לכפר. אלו מילים שמבחינה לשונית הן שם עצם זכר יחיד (כמו כסף, נשק, עדר וכו’, בעברית), אך מבחינת משמעות פירושן רבים.
כך שאם נדייק, ע’לט זה טעויות, או מציאוּת של טעויות. אם נוסיף למילה של היום ה”א בסוף (או בשמה הנכון תא מרבוטה), נקבל טעות אחת, ספציפית: עַ’לְטַה غلطة, ואז נוכל גם להטות בריבוי: עַ’לְטַאת غلطات – טעויות.
לשמיעה:

(והשוו: סַמַכּ – דגים, סַמַכַּה – דג אחד, ואם למישהו זה מזכיר את דג השמך, הוא הפורל, אז זה כי זה אותו השורש).
אך ראו זה פלא! למרות שהמילה בצורת שם קיבוצי, ויש לה צורה פרטנית עם ה”א בסוף, גם למילה ע’לט יש צורת ריבוי, משלה: אַעְ’לַאט اغلاط, אולם היא פחות בשימוש.
=-=-=-=
תוספות לפוסט של היום:
* הפועל עִ’לֶט غلط בבניין הראשון – טעה, שגה; התייחס לא יפה אל-, קילל; הסתכסך; רימה
* הפועל עַ’לַּט غلّط בבניין השני או עַ’אלַטַ غالط בשלישי או אַעְ’לַטַ أغلط ברביעי – הטעה
* מֻש עַ’לַט مش غلط – אני מסכים איתך (מיל’: לא טעות)
* עַ’לְטַאן غلطان – טועה, שוגה
* אֶלנַּבִּיּ עִ’לֶט النّبيّ غلط – (כולם טועים, אפילו) הנביא טעה
* סֻבְּחַאן אִללִּי מַא בִּעְ’לַט سبحان اللّي ما بغلط – כל אחד טועה (מיל’: השבח לזה שאינו טועה, כלומר לאללה. המקור הספרותי: סֻבְּחַאן אלַּדִ’י לַא יַעְ’לַט וַלַא יַנְסַא سبحان الّذي لا يغلط ولا ينسى השבח לזה שאינו טועה ואינו שוכח)
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top