מדיטציה

מדיטציה
בריאות ורפואה פעלים שמות עצם (מוחשיים) שמות עצם (מופשטים) שמות פעולהLeave a Comment on מדיטציה

מדיטציה

מדיטציה

פורסם לראשונה ב- 3.10.19

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Moran Tal.
אז מילת היום היא –
תַאַמֻּל تَأَمُّل – מדיטציה, בוננות – בעברית; התבוננות, התבוננות פנימית
לשמיעה:

היה לנו בעבר פוסט עם השורש:
אַמַל أمل וברבים אַאמַאל آمال – תקווה
השורש הערבי א.מ.ל קיים במספר קטן של מילים ופעלים:
*מילת היום, אמל וברבים אמאל/אאמאל. מילה חיובית ויפה.
ויש בחורות שקוראים להן אמל, כמו תקווה בעברית, ויש אחרות ששמן אאמאל, תקוות.
לדוברי עברית רבים יש נטייה לעוות מילים בערבית. הדרך הנפוצה ביותר, כפי שפגשנו פה לא פעם, היא לדחוף ע אחרי כל אות שנייה, כי “זו שפה מזרחית עם ע ו- ח”. דרך נוספת היא לעוות את ההטעמה של המילה. אז אמל זה במלעיל, כמו וַלַד (ילד), ו- אאמאל זה במלרע, כמו אַוְלַאד (ילדים).
בקיצור, לא כל אמל שאתם פוגשים היא בהכרֵחַ אאמאאאאאאאל. אל תהרסו לה את התקווה בחיים… 🙂
כמו כן, האות שאנו עוסקים בה בימים האחרונים היא אלף, במלעיל, ולא אלייייייייייף במלרע, כי “זה נשמע יותר ערבי”.
*הפועל עצמו (בבניין הראשון), שבערבית מדוברת מתנהג שונה מספרותית:
בספרותית, אַמַלַ בעבר, יַאְמֻלֻ בעתיד.
במדוברת, בזמן הווה-עתיד, ישתמשו בו כבשאר הפעלים: אַנַא בַּאְמֹל (אני מקווה/אקווה), אִנְתֶ בְּתֹאְמֹל וכו’,
אך בעבר לא יטו בזמן עבר, כמו בספרותית, או בכלל, אלא עם פועל העזר “היה”. במקום להגיד “קיוויתי”, יגידו “הייתי מקווה”: אַנַא כֻּנְת בַּאְמֹל انا كنت بأمل.
קצת דומה למה שקורה עם הפועל “יָכֹל” בעברית. רובנו יעדיפו את ההיגד “הייתי יכול (לעשות)” מאשר “יכולתי”. ואם אתם לא, זה בסדר, אתם מדברים כהלכה.
*והפועל בבניין החמישי, תַאַמַּלַ تأَمّل – התבונן, עיין, הרהר (פועל ספרותי במלוא מובן המילה. יופיע בעיקר בטקסטים ספרותיים ופחות בשפת העיתונות)
ומכאן מילת היום, אותה ביקשה מורן: תַאַמֻּל تأَمُّل היא צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין: התבוננות, מחשבה; מדיטציה, התבוננות פנימית
יש לכם עוד שנייה?
אמל זה גם ראשי תיבות שמחזירים אותנו לשנות השמונים בלבנון. זוכרים? ארגון אמ”ל?
ראשי תיבות של אַפְוַאגֶ’ אלְמֻקַאוַמַה אללֻּבְּנַאנִיַּה أفواج المقاومة اللّبنانيّة – גדודי ההתנגדות הלבנונית.
ארגון אמ”ל היה מיליציה צבאית שיעית והיום הוא בעיקר מפלגה פוליטית קטנה, שכן חזבאללה לקחו להם את כל התהילה.
פוֹג’ וברבים אַפְוַאג’ – יחידה צבאית שאין לה מקבילה במבנה הארגוני של צה”ל, ולכן מתרגמים גדוד, מחוסר ברירה, למרות שזה לא בדיוק גדוד.
מֻקַאוַמַה – התנגדות, אחת המילים הנפוצות בטרמינולוגיה האנטי ישראלית בכל האזור.
רק נזכיר שהאות מ בראשי התיבות “חמאס” (כן, כן, זה ראשי תיבות) היא… מקאומה. התנגדות (תנועת ההתנגדות האסלאמית. חמאס, כמילה, כערך לשוני – התלהבות).
=-=-=
במילה אאמאל בערבית מופיעה אַלִף מַמְדוּדַה, כלומר אלף מוארכת آ.
כדי להבין איך ה”אות” הזו נוצרה, נצטרך לדבר שנייה על דברים שקרו בערבית הספרותית, שכן האות הזו היא ספרותית והיא נכנסה באופן טבעי למדוברת (למי שעדיין לא הכיר אותי, שָלֵו, מספיק, אדגיש שבעיניי הדרך הטבעית ללמוד ערבית היא להתחיל עם כללים בסיסיים של הספרותית, כולל קרוא וכתוב בצורה מסודרת, ורק אז לעבור לעולמה הקסום של המדוברת. האמינו לי, זו הדרך הטובה והמומלצת).
מדובר בשני מקרים של התנגשות אלפים:
אם במקור היה לנו רצף של אַא أَا (אלף ראשונה עיצורית = המזה, עם פתחה/פתח, והשנייה מאריכה אותה), או של אַאְ أَأْ (אלף ראשונה עיצורית, והשנייה עם שווא נח) – שתי האלפים הופכות לאלף אחת, שעליה סימן מַדַּה مدّة, הארכה (מבחינת התהליך, ולא נכביר במילים, המקרה השני הופך קודם למקרה הראשון, עם תח’פיף אלהמזה המוכר והאהוב, ורק אז מקבלים אלף ממדודה).
את האלף הממדודה הוגים כאלף… ארוכה.
דוגמה למקרים בהן נפגוש את האלף הזו (זכרו, אנו מדברים כרגע על ערבית ספרותית):
פעלים מגזרת אלף המזה בזמן הווה-עתיד בבניין הראשון, גוף מדבר:
בעברית: אשְמור, אקְצור, אלְבש, אמְדוד וכו’. מתחת לאות השורש הראשונה יש שווא נח.
כך גם בערבית (לתנועה המקבילה קוראים סֻכּוּן سكون):
אַכְּתֻבֻּ (אני כותב/אכתוב), אַגְ’לִסֻ (אני יושב/אשב), אַפְתַחֻ (אני פותח/אפתח) أكتب أجلس أفتح
אך מה קורה כשאות השורש הראשונה בעצמה היא אלף? למשל – אני מקווה:
היה צריך להיות אַאְמֻלֻ أَأْمل, אך זה קשה להגיה, וקיבלנו אַאמֻלֻ آمل.
באשר לתעתיק של האלף הזו לעברית, אפשר לכתוב אותה באלף אחת, ולסמוך על הקורא שיבין את המילה ו/או המבנה הדקדוקי, ואפשר לכתוב עם שתי אלפים, שאינן קיימות במקור, אך מייצגות את התהליך הפונטי שהתרחש.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top