מואל, פתיח מוזיקלי

מואל
שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on מואל, פתיח מוזיקלי

מואל, פתיח מוזיקלי

מואל

פורסם לראשונה ב- 27.4.18

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Haya Levy:
אז מילת היום היא –
מַוַּאל مَوَّال וברבים מַוַאוִיל مَواويل – מואל, פתיח מוזיקלי
🎵

מואל הוא במקור שיר עממי או בלדה עממית, ובהקשרים אחרים גם: סיפור ארוך או סיפור דמיוני
* מַוַּאל אַחְמַר مَوَّال أحمر – מואל “אדום”, נועז, בעל תכנים מיניים
* יְצַ’לּ יְעַ’נִּי עַלַא נַפְסֶ אלְמַוַּאל يضلّ يغنّي على نفس المَوَّال – חוזר על עצמו, פורט על אותו מיתר (מיל’: ממשיך לשיר אותו מואל)
השורש הערבי מ.ו.ל, עוסק בעיקר בכסף, אולם פרט למילה מואל אין תחומי חפיפה עם מילים נוספות, לכן הפוסט היום יעסוק דקדוקית ומילונית רק במואל.
=-=-=
זה המקום לחזור לפוסט שלנו מלפני כמעט שנה, בו ציטטתי מַוַּאל מפורסם ומרגש מהשיר המצרי “בַּהִיַּה”, המוכר בעיקר בביצועו של הזמר המנוח מְחַמַּדֶ אלְעַזְבִּי محمّد العزبي.
את המואל של היום אפשר לשמוע מדקה 4:20 בקישור הבא:
لقيت طيرة بتتألّم ونار حامية بتكويها – לַקֵית טֵירַה בְּתִתְאַלֶּם וּנַאר חַאמְיַה בְּתִכְּוִיהַא
على عود الحطب واقفَة وشوك الدّنيا حواليها – עַלַא עוּדֶ אלְחַטַבּ וַאקְפַה וּשוֹכֶּ אלדֻּנְיַא חַוַאלֵיהַא
وصيّاد القدَر واقف وبرصاصه حيرميها – וּצַיַּאדֶ אלְקַדַר וַאקֶף וּבִּרְצַאצֹה חַיִרְמִיהַא
سألت عليها، بدّي أعرف لمين هيّ ومين لها – סַאַלְתֶ עַלֵיהַא, בִּדִּי אַעְרֶף לִמִין הִיַּ וּמִין לִהַא
قالوا لي الأمّ سايباها وأبوها كمان ناسيها – קַאלוּא לִי אֶלְאֻםּ סַאיְבַּאהַא וּאַבּוּהַא כַּמַאן נַאסִיהַא
يا عيني – יַא עֵינִי
פגשתי ציפור סובלת, כשאש חמה צורבת אותה
עומדת על ענף של עץ, וקוצי העולם סביבה
צייד הגורלות עומד, ועם רובהו יירֶה בה
שאלתי עליה, רציתי לדעת למי היא ומי לה
אמרו לי שאמה עזבה אותה ואביה גם שכח ממנה
אוי לי
ضحيّة في الدّنيا، يا خوفي الوحدة تضنيها – צַ’חִיַּה פִי אֶלדֻּּנְיַא, יַא ח’וֹפִי אֶלְוִחְדַה תִצְ’נִיהַא
ده لو هبّ الهوا ليلة، مسير العود يميل بها – דַה לַוּ הַבֶּ אלְהַוַא לֵילַה, מַסִירֶ אלְעוּד יְמִיל בִּהַא
وقولت يا ربّي! ساعدني عشان اقدر انجّيها – וּקוּלְתֶ יַא רַבִּי סַאעֶדְנִי עַשַאן אַקְדַר אַנַגִּ’יהַא
شاورت بإيدي أنادي لها، وجاتني وخدت بإديها – שַאוַרְתֶ בְּאִידִי אַנַאדִי לְהַא, וּגַ’אתְנִי וּחַ’דְתֶ בְּאִידֵיהַא
وبنيت العشّ في العالي، وكان قصدي أعلّيها – וּבַּנֵיתֶ אלְעֶשּ פִי אלְעַאלִי, וּכַּאן קַצְדִי אַעַלִּיהַא
ولمّا عشّشت جنبي وشوفت الفرح في عينيها – וּלַמַּא עַשֶּשֶת גַ’נְבִּי וּשוּפְתֶ אלְפַרְחֶ פִי עֵינֵיהַא
فتحْت لحبّها قلبي، وقولت يا ربّ! خلّيها – פַתַחְתֶ לְחֻבְּהַא קַלְבִּי, וּקוּלְתֶ יַא רַבּ! חַ’לִּיהַא
קורבן בעולם, אני חושש שהבדידות תתיש אותה
אם תִּשּוב הרוח בלילה, תנועת הענף תפיל אותה
אמרתי: אלוהיי, עזור לי כדי שאוכל להציל אותה
סימנתי בידי לקרוא לה, היא באה אלי ולקחתי את ידיה
בניתי קן גבוה, והתכוונתי לרומם אותה
כשהיא קיננה לידי וראיתי את השמחה בעיניה
פתחתי לאהבתה את ליבי, ואמרתי: אלוהי, שמור עליה
وخدت من الشجر ورقه، عجنته الحنّة أحنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלשַּגַ’ר וַרַקֹה, עַגַ’נְתֹה אֶלְחִנַּה אַחַנִּיהַא
وخدت من العنب خمره، عشان أشرب وأسقيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעִנַבּ חַ’מְרֹה, עַשַאן אַשְרַבּ וּאַסְקִיהַא
وخدت من العسل شهْده، عشان تاكل وأغذّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְעַסַל שַהְדֹה, עַשַאן תַאכֹּל וּאַעַ’דּ’יהַא
وخدت من الهوى غنوة، بصوت النّاي أغنّيها – וּחַ’דְתֶ מִנֶ אלְהַוַא עִ’נְוַה, בְּצוֹתֶ אלנַּאי אַעַ’נִּיהַא
وجبت الورد من البلدي، عملته تاج يحلّيها – וּגִ’בְּתֶ אלְוַרְדֶ מִנֶ אלְבַּלַדִי, עַמַלְתֹה תַאג’ יְחַלִּיהַא
وجبت بْخور من الجاوي، أبخّرها وأرْقيها – וּגִ’בְּתֶ בְּח’וּר מִנֶ אלְגַ’אוִי, אַבַּחַּ’רְהַא וּאַרְקִיהַא
وجبت حرير من الهندي، عملته سْتار يداريها – וּגִ’בְּתֶ חַרִיר מִנֶ אלְהִנְדִי, עַמַלְתֹה סְתַאר יְדַארִיהַא
وليلة في العشا جا لها واحد تاني يناديها – וּלֵילַה פִי אלְעֶשַא גַ’א לְהַא וַאחֶד תַאנִי יְנַאדִיהַא
سابتني للّي كان، وحدي، ونِزلت له برجليها – סַאבֶּתְנֵי לִלִּי כַּאן, וַחְדִי, וּנִזְלֶת לֹה בְּרִגְ’לֵיהַא
לקחתי מהעץ את עליו, הכנתי מהם חינה וצבעתיה
לקחתי מהענב את יינו, כדי שאשתה ואשקה אותה
לקחתי מהדבש את יערתו, כדי שתאכל ואזִין אותה
לקחתי מהאהבה שיר, עם מנגינת חליל אשיר אותו
הבאתי פרחים מהכפרי, הכנתי מהם כתר ליפות אותה
הבאתי קטורת ובשמים, כדי לבשמה ולטפחה
הבאתי משי מההודי, הכנתי ממנו וילון להסתיר אותה
ובלילה, בערב, הגיע אליה מישהו אחר שקרא לה
והיא נטשה אותי כבמצבי הקודם, לבדי, וירדה אליו ברגליה
(התרגום שלי. שָלֵו)
כמה הערות:
ראשית, השיר הוא במדוברת מצרית, שמצד אחד מזכירה את הניב המקומי אצלנו ומצד שני שונה ממנו כמעט בכל היבט. רק לידיעה…
שנית, מוזכרת במואל החינה. אז חינה, למי שיודע ולמי שלא, היא מעין משחה שמופקת מעלים של צמח מרפא, והיא משמשת כתרופה או כאיפור. היא גם סגולה למזל טוב ולשפע ולכן הטקס לפני החתונה נקרא חינה (חִנַּה حنّة). לפיכך, העץ המוזכר באותה שורה הוא צמח החינה (כן, זה שמו).
איזו יצירת מופת!
גרסה הרבה יותר דרמטית ומצמררת של הזמר המצרי חַכִּים (שמו המלא עַבְּדֶ אלְחַכִּים עַבְּדֶ אלצַּמַד כַּאמֶל عبد الحكيم عبد الصّمد كامل):

https://www.youtube.com/watch?v=CHDjAKpBSss

=-=-=
נסיים גם את הפוסט של היום עם השיר אַנַא רַאיֶח בֻּכְּרַא עַאלְגַ’יְש انا رايح بكرا عالجيش – אני הולך מחר לצבא – של הזמר הלבנוני וַאאֶ’ל כְּפוּרִי وائل كفوري, המופיע היום בתמונת הפוסט שכן רני שלנו מאוהב בו…
כפורי התגייס לצבא בסוף שנת 96′ והחליט לכתוב על כך שיר, שזכה לפופולריות רבה. תתפלאו, אבל אין בשיר שום דבר אנטי ישראלי. זהו שיר אהבה רומנטי ופטריוטי, לא יותר.
האזנה נעימה 🙂
שיהיה יום נהדר ושבת שלום,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top