פורסם לראשונה ב- 4.5.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום נבחרה שכן הופיעה בסרטון שקיבלתי ומצורף לתגובה הראשונה.
אז מילת היום היא –
סֻמְעַה سُمْعَة – מוניטין, שם (טוב;רע)
וזו לשון הסרטון:
אסמעוא אלקצה ללאאח’ר ושופוא אלעברה
כאן ביום מן אלאיאם שיח’ מארק בג’נינה, שאף שב קאעד זעלאן. קאל לה ליש זעלאן?
קאל לה אלשב אליום כנת בדי אח’טב בנת חביתהא בס סאלת ענהא ואלנאס קאלוא לי ענהא אנהא מש מניחה וסמעתהא עאטלה ומאשיה עלא חל שערהא
קאם אלשיח’, קאל לה: ולא יהמכ, אלחל ענדי, אנא בזוג’כ בנתי
קאם תפאג’א אלשב. קאל לה ליה?
אנת שו בדכ? אנא בזוג’כ בנתי, בס בשרט ואחד אנכ תרוח תסאל עלא בנתי
קאל לה אלשב כיף יעני בדי אסאל עלא בנתכ ואנת שיח’ מערוף, וין?
קאל לה אעמל אללי בקול לכ עליה.
ראח אלשב, סאל עלא בנת אלשיח’, צארוא אלנאס יחכוא לה הי בנת מש מניחה, בנת עאטלה, מאשיה עלא חל שערהא, בנת פלתאנה.
ורג’ע תאני יום לענד אלשיח’, קאל לה היכ היכ חכוא ען בנתכ ואנא מסתחי וח’ג’לאן מנכ.
קאל לה אלשיח’ לא, מא תסתחי, אנא אללי בדי אקלכ איאה אנה אנא אצלן מא ענדי בנת, בס אללי בדי אוצל לכ איאה אנה אלנאס בתחכי, הי מש עארפה שי, בתחכי עאלפאצ’י ועאלמליאן ובתחב תחכי ותח’וצ’ באעראצ’ אלנאס
اسمعوا القصّة للآخر وشوفوا العبرة:
كان بيوم من الأيّام شيخ مارق بجنينة، شاف شبّ قاعد زعلان، قال له: ليش زعلان؟
قال له الشّبّ: اليوم كنت بدّي أخطب بنت حبّيتها بس سألت عنها والنّاس قالوا لي عنها إنّها مش منيحة وسمعتها عاطلة وماشية على حلّ شعرها
قام الشّيخ، قال له: ولا يهمّك، الحلّ عندي، أنا بزوّجك بنتي
قام تفاجأ الشّبّ. قال له ليه؟
انت شو بدّك؟ أنا بزوّجك بنتي، بس بشرط واحد: إنّك تروح تسأل على بنتي
قال له الشّبّ: كيف يعني بدّي أسأل على بنتك وانت شيخ معروف، وين؟
قال له: اعمل اللّي بقول لك عليه.
راح الشّبّ، سأل على بنت الشّيخ، صاروا النّاس يحكوا له هي بنت مش منيحة، بنت عاطلة، ماشية على حلّ شعرها، بنت فلتانة.
ورجع تاني يوم لعند الشّيخ، قال له: هيك هيك حكوا عن بنتك وأنا مستحي وخجلان منك.
قال له الشّيخ: لا، ما تستحي، أنا اللّي بدّي أقلّك ايّاه إنّه أنا أصلًا ما عندي بنت، بس اللّي بدّي أوصّل لك إيّاه إنّه النّاس بتحكي، هي مش عارفة شي، بتحكي عالفاضي وعالمليان وبتحبّ تحكي وتخوض بأعراض النّاس
שִמעו את הסיפור עד סופו וראו את מוסר ההשכל שבו:
באחד הימים שיח’ עבר בגן וראה בחור יושב עצוב. הוא שאל אותו: מדוע אתה עצוב?
ענה לו הבחור: היום הייתי אמור להתארס לבחורה אותה אהבתי, אך שאלתי עליה והאנשים אמרו לי שהיא אינה טובה, המוניטין שלה גרוע והיא פורקת עול.
אמר לו השיח’: אל תדאג, יש לי פתרון, אני אשיא אותך לבתי.
הבחור הופתע. אמר לו: איך?
מה אכפת לך? אני אשיא אותך לבתי, בתנאי אחד: שתלך לשאול ולברר עליה
אמר לו הבחור: איך אשאל על בתך ואתה הרי שיח’ מוכר?
אמר לו: עשה מה שאני אומר לך.
הבחור הלך ושאל על בת השיח’. האנשים התחילו להגיד לו שהיא אינה טובה, היא גרועה, פורקת עול ומופקרת.
הוא חזר למחרת לשיח’ ואמר לו: אמרו על בתך כך וכך, ואני מתבייש ונבוך ממך.
אמר לו השיח’: לא, אל תתבייש. מה שאני רוצה להגיד לך הוא שאין לי בכלל בת, אבל המסר שרציתי להעביר לך הוא שאנשים מדברים, הם מדברים בלי לדעת דבר, מדברים דברי הבל וסרק והם אוהבים לדבר ולפגוע בכבוד של האנשים.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
בסיפור מופיע ביטוי, אליו התייחס אצלנו בזמנו ידידי הידען Avshalom Farjun:
دايرة/ماشية على حلّ شعرها / דַאיְרֶה/מַאשְיֶה עַלַא חַלּ שַעֶרְהַא – מסתובבת ללא כיסוי ראש (יש הבדל גדול כשאומרים את הביטוי על אישה או על גבר. בעוד שאם הביטוי נאמר על גבר, המשמעות שהוא עושה מה שבראש שלו, ועל אישה – שהיא איבדה רסן מוסרי, פוחזת).
הביטוי מתאר אישה שאיבדה את רסן הדת והמוסכמות החברתיות.
=-=-=-=-=
התפרסם אצלנו בעבר פוסט עם השורש:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת Rona Cohen.
אז מילת היום היא –
סַמְעַאן سَمْعَان – קשוב, מקשיב, שומע, מאזין
וגם הגרסה הערבית לשם העברי שמעון, שמופיעה בעיקר אצל הנוצרים, שכן קדושים רבים נקראים סמעאן.
השורש הערבי ס.מ.ע עוסק באופן בלתי מפתיע בשמיעה:
* הפועל סִמֶע سِمع במדוברת, סַמִעַ سَمِعَ בספרותית, בבניין הראשון – שמע, הקשיב, האזין; ציית
* סַמֶע سمْع, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – שמיעה, שֶמַע; חוש השמיעה
* סַמְעַן וַטַאעַתַן سمْعًا وطاعةً – נעשה ונשמע (מיל’: מתוך שמיעה וציות. תודה לקורא יהודה כץ)
* תְ’קִילֶ אלסַּמֶע ثقيل السّمع – כבד שמיעה
* סַמְעִיּ سمعيّ – שמיעתי, קולי, הקשור לאודיו
* סַמְעִיַּאת سمعيّات – אקוסטיקה
* סַמַאע سماع, צורת שם פעולה נוספת – שמיעה
* סַמְעַה سَمعة, כנ”ל – שמיעה; שם טוב
* סֻמְעַה سُمعة, כנ”ל – שם טוב, מוניטין
* סַמַאעִיּ سماعيّ – שמיעתי, שנקבע על פי שמיעה; מסורת (שהועברה מפה לאוזן)
* סַאמֶע سامع, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שומע, מקשיב. סַאמֶע? سامع؟ סַאמֶעְנִי? سامعني؟ – אתה שומע אותי?
* סַאמִעַה سامعة, בצורת הנקבה – (מילה נוספת בספרותית ל-) אוזן
* מַסְמוּע مسموع, בצורת הבינוני הפעול – נשמע. כַּלַאם מַסְמוּע كلام مسموع – דיבור שמצייתים לו
* הפועל סַמַּּע سمّع בבניין השני – השמיע
* הפועל הספרותי אַסְמַעַ أسمع בבניין הרביעי – השמיע
* תַסַמֻּע تسمُّع, בצורת שם הפעולה של הבניין החמישי – האזנה
* הפועל אִסְתַמַע استمع בבניין השמיני – האזין
* אִסְתִמַאע استماع, בצורת שם הפעולה – האזנה
* גַ’לְסֶת אִסְתִמַאע جلسة استماع – (ישיבת) שימוע בבימ”ש (תודה לקורא יאיר גולד)
* מֻסְתַמִע مستمع, בצורת הבינוני הפועל – מאזין (למשל בפניה של השדר ברדיו: אַעִזַּאאִי אלְמֻסְתַמִעִין أعزّائي المستمعين – מאזיניי היקרים)
* סַמִיע سميع – שומע, מקשיב; אחד מכינויו של אללה
* סַמַּאע سمّاع, במשקל בעלי המלאכה – מקשיב; צייתן; מרגל
* סַמַּאעַה سمّاعة, בנקבה, וברבים סַמַּאעַאת سمّاعات – אוזניה, אוזניות; רמקול; שפופרת, אפרכסת; מַסְכֵּת (סטטוסקופ)
* אִסְמַע מִנִּי! اسمع منّي – שמע ממני, הקשב לי
* אִסְמַע נַצִיחֶת אַח’וּכּ اسمع نصيحة أخوك – הקשב לעצת אחיך (כלומר אני, הדובר)
* אסמע מִן הוֹן וּסִיבּ מִן הון اسمع من هون وسيب من هون – אל תשים לב, אל תיקח ברצינות (מיל’: שמע מפה [מאוזן אחת] ועזוב מפה [מהאוזן השנייה])
* סִמֶע כַּלַאמֹה سِمع كلامه – שָמַע בקולו, שמע את דבריו
* עַאש מִין סִמֶעֶ אלצּוֹת! عاش مين سمع الصّوت – טוב לשמוע אותך! מזמן לא שמעתי אותך! (מיל’: שיחיה מי ששמע את הקול! זו הגרסה “הפונטית” לאמירה “הוויזואלית” המוכרת: עַאש מין שַאפַכּ! عَاش مين شافك שיחיה מי שיראה אותך!, שנאמרת לאחר היעדרות ממושכת)
* אֶלְכַּלַאם יַא גַ’ארְתִי, אִסְמַעִי יַא כִּנְּתִי الكلام يا جارتي اسمعي يا كنّتي – אלו הדברים, שכנתי, הקשיבי אשת בני/כלתי! (נאמר כשאומרים למישהו משהו, כאשר הכוונה היא שאדם אחר שנמצא בקרבת מקום יקשיב להם) (תודה לקורא יובל ברגר)
* אַחְכִּי לֶכּ יַא בִּנְתִי וּאַסַמְּעֶכּ יַא כִּנְּתִי أحكي لك يا بنتي وأسمّعك يا كنتي – אני מספרת לך בתי, אך הכוונה להשמיע לך כלתי (תודה לקוראת גילה יונה)
אסיים עם ביטוי ששמעתי רבות בבית אבי מנוח, רחמים כהן ז”ל:
סַמְעַאן מֻש הוֹן سَمْعَان مش هون – איש אינו שומע, אין פה מאזין
ביטוי שהיה נאמר כאשר הוא דיבר אל מישהו, או אל אחד מילדיו, והצד השני עשה עצמו לא שומע…
=-=-=-=
תוספת עדכנית, בזכותו של הקורא יובל ברגר, שהזכיר בפוסט המקורי את המקום:
פינת: “האם ביקרתם פעם ב-?”
גָלֵרִי (עַ’אלֵירִי) סִמְעַאן غاليري سمعان Gallery Simaan או La Galerie Semaan
הוא שמה של חנות רהיטים גדולה במרכז ביירות, בצומת בין דרך/רחוב מישאל זַכּוּר לדרך כמיל שַמְעוּן.
“למה זה אמור לעניין אותנו”, אתם ודאי שואלים.
מכיוון שכל מי שחי בשנות השמונים שמע את השם הזה אינספור פעמים, ולא במסגרת “ערוץ החיים הטובים”, אלא במסגרת חדשות וסיפורים ממלחמת לבנון הראשונה.
הנה קטע שמצאתי ברשת, של כותב אלמוני, שמו יוסי ככל-הנראה (מהעולה מהתוכן), שכן הוא לקוח מאתר “דה מרקר קפה” שכבר נסגר.
” 6 ביוני 1982. שבת. חוף שרתון. החוף מלא מתרחצים. שמש, ים, מטקות, מוכר ארטיקים, מציל, הכל כרגיל. רק שינוי אחד. השמיים. השמיים מלאים בכלי טייס. הם נעים צפונה. בהמוניהם. מסוקים, מטוסים, כולם חולפים מעל ראשינו. זה לא נתן לאווירה בחוף להתקלקל. כולם מבסוטים ונהנים ובשמיים קוריוז שהכניס קצת פלפל לחיים, עוד בטרם טעמנו את טעמו של הדם ואת ריחו של המוות.
שלושה שבועות אח”כ עשיתי דרכי כמפקד שיירה אין סופית של כוחות רפואה לכיוון העיירה ראשיא, מזרחית לאגם קרעון, בגזרה המזרחית בבקעה של לבנון. להתמקם לתמיכה רפואית בתוך כוחותינו שבחזית, להיות במוכנות לטיפול במקרי חירום ומתן שירותים לאוכלוסיה. הסיפור נמשך שנים אחדות, פעם עד פעמיים בשנה הייתי מגיע ומתמקם עם כוחות הרפואה. כל פעם למשימות שונות.
[…]
נמצאנו במזרח ביירות. התקדמנו לעבר מעבר משמעותי והכרחי המוביל למוצא ציר ביירות דמשק, צומת שזכה לתהילה מפוקפקת בגלל מספר הפיגועים, ההרוגים, הפצועים והתקריות שאירעו בו. צומת שזרמו בו לאורך השנים נחלים של דם ולאחרונה דמם של כוחותינו. הוא מאפשר גישה לכל חלקי העיר, גם לחלק המערבי, המוסלמי. צומת “גלרי סמעאן” ובעברית- גלריית שמעון, על שם גלריית הרהיטים שניצבה באחת מפינות הצומת.
נכנסנו לצומת. לא האמנתי למראה עיני. במרכז הצומת ניצב על גבי ארגז מוגבה שוטר מקומי לבוש במדים מהודרים לראשו מגבעת שהיא שילוב בין צילינדר אנגלי לכובע מצחייה של שוטר צרפתי, וידיו עטויות כפפות לבנות ארוכות הנמתחות גם לאורך אמות ידיו. והוא ניצב במרכז הצומת, באמצע המלחמה, ומכוון את התנועה. חשבתי שאני הוזה. “יוסי בארץ הפלאות”. טפחתי על גבו של הנהג כאילו כדי להאיץ בו להתקדם ותוך כדי כך גם בדקתי שהוא מוחשי, אנו על זחל”מ, אני שם באמת וזוהי ביירות, לא סרט ולא אגדה. הוריתי לכולם בזחל”ם שלא להתענג על המראות, להנמיך ראש ולהיות בהיכון. הלב פעם. זו אכן הייתה ביירות.
[…]”
בתמונה שצורפה לתגובות:
נגמ”שים איטלקיים נוסעים במעבר גלרי סמעאן במזרח ביירות, שמאובטח על ידי חיילים לבנוניים אבל עדיין כולל שלטי אזהרה בעברית, 26 באוגוסט 1982 (צילום: לשכת העיתונות הממשלתית/דליה ינקוביץ’)
מקור התמונה: https://www.zman.co.il/151286/
וכן, מי היה מאמין, אבל עוד כשנה נציין 40 שנה למלחמה הזו. הייתי אז בן 12…
כיום חיפוש בגוגל של שם המקום מביא קודם כל מסעדה בעכו שזהו שמה…
זה היה הפוסט ה- 1,324 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
