מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום נבחרה בזכותו של הקורא האדוק אבי חמרה, שכתב לי:

"שלו, שלום.
אולי אתה מכיר ביטוי שפירושו: אין מראים לנידון את חבל התלייה. לא מחייב להוצאה להורג. לדוגמה: רוצים לפטר אדם או להזיזו מתפקידו, אבל עכשיו לא מתאים כי הוא בעיצומו של חודש רמדאן או ראש השנה. נעשה את המהלך אחרי החגים. עניין של הוגנות".

אבי התכוון לפתגם:

לַא תֻדְ'כֻּרֶ אלְחַבֶּל פִי בֵּיתֶ אלְמַשְנוּק لا تذكر الحبل في بيت المشنوق – אל תזכיר את החבל בביתו של המוצא להורג בתלייה

אז מילת היום היא –

מַשְנוּק مَشْنُوق – מוצא להורג בתלייה; חנוק (פיזית או מטאפורית)

תזכורת: האות הערבית קאף ق נהגית בספרותית כ- k גרונית, לעיתים נהגית בנחציות (אות לועזית ש"תשקף" את הצליל טוב יותר: q), ברוב הכפרים כ- k רגילה, בערים כאלף ובקרב הבדואים – כגימל.

השורש הערבי ש.נ.ק עוסק בחנק ובהוצאה להורג בתלייה.
השורש קיים גם בעברית: השתנק (נחנק), מַשְנֵק (צ'וק, במכוניות של פעם).

* הפועל שַנַק شَنَق בבניין הראשון, שמילת היום היא צורת הבינוני הפעול שלו – חנק, תלה (על עמוד תלייה), הוציא להורג בתלייה
* שַנְק شنْق, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין, בעיקר בצורה אַלְאִעְדַאם שַנְקַן الإعدام شنقًا – הוצאה להורג בתלייה
* הפועל שַנִקַ شَنِقَ גם בבניין הראשון אך במשקל אחר – אהב את- (לא בשימוש)
* הפועל שַנַּק شنّق בבניין השני – חתך לחתיכות קטנות
* הפועל שַאנַקַ شانق בבניין השלישי – ערבב את מקנהו עם מקנה חברו לשם הקטנה מס ה- זכּאה
* הפועל אַשְנַקַ أشنق בבניין הרביעי – תלה; קשר, איחד
* הפועל אִנְשַנַק انشنق בבניין השביעי – הועלה לגרדום, נתלה
* שַנַק شنق – שק; פיצויים בגין תביעות
* שִנַאק شِناق וברבים אַשְנִקַה أشنقة – חבל, רצועה
* מַשְנַקַה مشنقة או מִשְנַקַה וברבים מַשַאנֶק مَشانق – עמוד התלייה, גרדום
* אֶלְעִזּ לַלרֻּזּ וּאלְבֻּרְעֻ'ל שַנַק חַאלֹה العزّ للرُّزّ والبرغل شنق حاله – יש כאלה שמצליחים והם בני מזל ויש שלא (מיל': ההוד לאורז, והבורגול תלה את עצמו. זהו ביטוי סורי מהתקופה בה הורגשה עליה בצריכת האורז, שנחשב יוקרתי יותר מהבורגול)

כתבה חברתי רויטל בטאט:
לֻעְבַּתֶ אלְמַשְנַקַה لعبة المشنقة – משחק המילים "האיש התלוי"

כתב ישראל יעקב:
אללי בישנק חאלה באידה מא ביבכי עליה חדא – מי שתולה את עצמו בידיו – איש אינו בוכה עליו (התרגום שלי. שלו)

כתב חברי הבלשן, ד"ר רון ארטשטיין:
הפתגם לגבי ביתו של התלוי מקורו בספר דון קישוט מאת מיגל דה סרוונטס (חלק ראשון, פרק 25): no se ha de mentar la soga en casa del ahorcado
והנה עוד תוספת על בית התלוי – יש פתגם דומה ברוחו כבר בתלמוד (בבא מציעא נ״ט עמוד ב׳): דִּזְקִיף לֵיהּ זְקִיפָא בִּדְיוּתְקֵיהּ, לָא נֵימָא לֵיהּ לְחַבְרֵיהּ זְקֵיף בִּינִיתָא (״מי שנתלה לו תלוי במשפחתו, לא יאמר לחברו תלה דג״).
האם סרוואנטס למד גמרא? סביר שלא. האם הפתגם התגלגל איכשהו מספרד היהודית לספרד הנוצרית? יש מצב.

כתב יוסי בטיש:
פתגם נוסף: קאדי אלאולאד שנק חאלו.
כלומר, השופט של הילדים תלה את עצמו.
כידוע, קשה לשפוט במריבה בין ילדים קטנים ולהגיע להסכמה ביניהם. אז מרוב ייאוש השופט שלהם תלה את עצמו.
=-=
תוספת שלי, לקוחה מהרשת:
קאצ'י אלולאד שנק חאלו قاضي الولاد شنق حالو הוא פתגם שנאמר על אדם שמתערב כדי לפתור בעיות בלתי-אפשריות, למשל בין ילדים או בעניינים חסרי-טעם, והוא רק מסתבך ונכשל.
מקור הסיפור/אגדה בשופט שרעי עליון, שהוטל עליו לחנך את ילדיו של מלכו ולהשלים בין נשותיו המסוכסכות של המלך, שכן המלך לא הצליח לעשות זאת בעצמו והדבר פגע במשילותו. אך גם השופט נכשל, לכן הוא תלה את עצמו מתוך ייאוש.
כיום משתמשים בפתגם במקרים של חוסר יכולת לנהל דבר-מה.

איש הרשת סאלם זהראן سالم زهران פרסם על הפתגם פוסט מפורט בינואר 2020 אך אינני מצליח להביא פה את הקישור שלו. מי שמתעניין מוזמן לחפש אצלו בפייסבוק.

התמונה: Mitchell Luo

זה היה הפוסט ה- 3,094 שלנו.

שיהיה יום מצוין, ושבת שלום

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.