מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק עובדיה מזרחי.

אז מילת היום היא –

פַרְכַּש فَرْكَش – הכשיל, קלקל, טרפד, סיכל; עשה בלגאן; "שם רגל", חסם, עמד בדרכו של-; פיזר; מעד

עובדיה שלח לי סרטון מדף פייסבוק:

Malak and Mustafa

למַלַכּ ומֻצְטפא, שהם זוג לבנוני שחי בדובאי, יש 65,000 עוקבים והם כותבים על עצמם:

 Content Creators
Dubai based
مرتي وأنا 

אשתי ואני

בטיקטוק יש להם מעל 100,000 עוקבים, והם מוסיפים שם את האמירה:

الحمدالله دائماً

השבח לאל תמיד

הסרטון פורסם ב- 17.1.26 וכותרתו:

أهم شي تكونوا إيجابيين بالحياة شو ما صار 
أحلى شي الإيجابية

הכי חשוב שתהיו חיוביים בחיים, לא משנה מה קרה
הכי טוב הגישה החיובית

– לו בתערף שו צאר מעי אליום!
– שו צאר מעכ?
– כנת נאזלה ען אלדרג', פרכשת, וקעת מן פוק לתחת!
– מא עליה שי. ח'דיהא באיג'אביה, בתערפי ליה? אח'תצרתי ע חאלכ וקת ווצלתי בסרעה
– איה ואללה
– ען ג'ד. אחזרי אנא שו צאר מעי?
– שו?
– אנא וג'אי ע אלבית, צ'רבת אלסיארה, תכסרת, ראחת ללכב!
– בסיטה! הידי חג'ה כרמאל שו? נשתע'ל עלא ג'סמנא, נציר ריאצ'י אכתר, נמשי!
– מא עליה שי, מעכ חק ואללה!
– נמשי מן אלשע'ל ע אלבית, ומן אלבית ע אלשע'ל, שו פי?
– מעכ חק
– לו בתערף שו צאר כמאן?
– שו צאר?
– אנא ופאיתה ע אלבית אליום מן בעד אלשע'ל, לקיתהן אלחראמיה קאשין כל שי …, מא מח'לין שי, נאפצ'ינה נפץ'
– אף! בס בתערפי? היכ אחסן. היכ בדנא נשתרי נציר הלק עפש ג'דיד ומא מנתעד'ב, כל אלעפש ראח
– אה, מנג'דד, אה
– מא מנתעד'ב. אחזרי שו צאר מעי אנא?
– שו?
– תח'אנקת אנא ואלמדיר אליום, מנה כלמה, מני כלמה, תוהני מן אלשע'ל!
– איה, עאדי! בכרא מנפתח שע'ל לאלנא, בלא שע'ל בלא בלוט, הדא יתחכם פינא והדא יקלנא "רוחוא ותאעוא"? ח'לץ, מנעמל שע'ל לאלנא
– מצ'בוט, ואללה מעכ חק
– שו, ח'לצת אלדניא?
– ען ג'ד, בראפו עליכי! נחנא כתיר איג'אביין! וחיאת אללה, אנא בחב קדיש אחנא איג'אביין!
– ביקולוא: תטלע ע נץ אל-
– אלפאצ'י?
– אלמליאן. מדרי, אלפאצ'י, מא בערף
– אי כבאיה?
– הנן מתל בעצ'הן, נץ בנץ, מא בערף ע אי נץ בדי אתטלע!
– ח'לץ, כבי אלכבאיה ובלא נתטלע
– בלא כבאיה!
– לשו לנתטלע באלכבאיה?
– בלא כבאיה!
– ען ג'ד, שו אלחכי אלפאצ'י?
– חיאה סהלה! איה ואללה
– צח, ג'ד, אלחמד ללה, אחנא כלנא איג'אביה
– איה, שפת? בסיטה

– لو بتعرف شو صار معي اليوم!
– شو صار معك؟
– كنت نازلة عن الدّرج، فركشت، وقعت من فوق لتحت!
– ما عليه شي. خديها بإيجابيّة، بتعرفي ليه؟ اختصرتي ع حالك وقت ووصلتي بسرعة
– ايه والله
– عن جدّ. احزري أنا شو صار معي؟
– شو؟
– أنا وجاي ع البيت، ضربت السّيّارة، تكسّرت، راحت للكبّ!
– بسيطة! هيدي حجّة كرمال شو؟ نشتغل على جسمنا، نصير رياضي أكتر، نمشي!
– ما عليه شي، معك حقّ والله!
– نمشي من الشّغل ع البيت، ومن البيت ع الشّغل، شو في؟
– معك حقّ
– لو بتعرف شو صار كمان؟
– شو صار؟
– أنا وفايتة ع البيت اليوم من بعد الشّغل، لقيتهن الحراميّة قاشّين كلّ شي …، ما مخلّين شي، نافضينه نفض
– أفّ! بس بتعرفي؟ هيك أحسن. هيك بدّنا نشتري نصير هلق عفش جديد وما منتعذّب، كلّ العفش راح
– اه، منجدّد، اه
– ما منتعذّب. احزري شو صار معي أنا؟
– شو؟
– تخانقت أنا والمدير اليوم، منه كلمة، منّي كلمة، توّهني من الشّغل!
– ايه، عادي! بكرا منفتح شغل لالنا، بلا شغل بلا بلّوط، هدا يتحكّم فينا وهدا يقلّنا "روحوا وتاعوا"؟ خلص، منعمل شغل لالنا
– مضبوط، والله معك حقّ
– شو، خلصت الدّنيا؟
– عن جدّ، برافو عليكي! نحنا كتير إيجابيين! وحياة الله، أنا بحبّ قديش احنا إيجابيّين!
– بيقولوا: تطلّع ع نصّ ال-
– الفاضي؟
– المليان. مدري، الفاضي، ما بعرف
– أيّ كبّاية؟
– هنن متل بعضهن، نصّ بنصّ، ما بعرف ع أيّ نصّ بدّي أتطلّع!
– خلص، كبّي الكبّاية وبلا نتطلّع
– بلا كبّاية!
– لشو لنتطلّع بالكبّاية؟
– بلا كبّاية!
– عن جدّ، شو الحكي الفاضي؟
– حياة سهلة! ايه والله
– صحّ، جدّ، الحمد لله، احنا كلّنا إيجابيّة
– ايه، شفت؟ بسيطة

– אתה לא יודע מה קרה לי היום!
– מה קרה לך?
– ירדתי במדרגות, מעדתי ונפלתי מלמעלה למטה!
– לא נורא. תתייחסי לזה בצורה חיובית, יודעת למה? קיצרת לעצמך את הזמן והגעת במהירות
– נכון
– ברצינות. נחשי מה קרה לי?
– מה?
– כשבאתי הביתה עשיתי תאונה, המכונית נהרסה ונשלחה לגריטה!
– לא קרה כלום! זה תירוץ לְמה? שנעבוד על גוף שלנו, נהיה יותר ספורטיביים, נלך ברגל!
– לא נורא, את צודקת באמת!
– נלך ברגל מהעבודה הביתה, ומהבית לעבודה, מה קרה?
– את צודקת
– אתה לא יודע מה עוד קרה?
– מה קרה?
– כשנכנסתי הביתה היום אחרי העבודה, מצאתי גנבים אוספים הכול …, לא השאירו דבר, הם "ניקו" הכול
– אוף! אבל את יודעת? כך עדיף. כי נקנה עכשיו ריהוט חדש ולא נסבול, כל הריהוט הלך
– כן, נחדש, כן
– לא נסבול. נחשי מה קרה לי?
– מה?
– רבתי עם המנהל היום, מילה ממנו, מילה ממני, הוא העיף אותי מהעבודה!
– אה, זה רגיל! מחר נפתח עבודה משלנו, בלי עבודה (בוס) ובלי בטיח. מה, שמישהו ישלוט בנו ויגיד לנו: "לכו ובואו"? מספיק, נעשה עבודה משלנו
– נכון, בחיי את צודקת
– מה, זה סוף העולם?
– ברצינות, כל הכבוד לך! אנו חיוביים מאוד! בחיי, אני אוהב את כמה שאנחנו חיוביים!
– אומרים: תסתכל על החצי ה-
– הריק?
– המלא. לא יודעת, הריק, לא יודעת
– איזו כוס?
– כולן אותו דבר, חצי וחצי, לא יודעת על איזה חצי אני צריכה להסתכל!
– מספיק, שפכי את הכוס ולא צריך שנסתכל
– בלי כוס!
– בשביל מה אנו צריכים להביט בכוס?
– בלי כוס!
– ברצינות, מה זה השטויות האלה?
– חיים קלים! כן, בחיי
– נכון, ברצינות, השבח לאל, אנו מלאי חיוביות
– כן, ראית? זה פשוט

אגב, אנצל את הסרטון החביב לתקן טעות נפוצה:

בעברית מסתכלים על החצי המלא של הכוס, ולא על חצי הכוס המלאה. אם יש מולנו כוס מלאה, שני החצאים שלה זהים: שניהם מלאים. ותחשבו על זה…

(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)

https://www.facebook.com/reel/1558230812055390

https://www.tiktok.com/@mala…/video/7596384229865393415…

=-=-=-=-=-=-=-=

השורש הערבי המרובע פ.ר.כ.ש עוסק בכישלונות ומעידות. הוא בעיקרון בערבית מדוברת. ניתן למצוא קשר בינו ובין השורש העברי פ.ר.כ.ס.

* הפועל פַרְכַּש فَرْكَش על דרך הבניין השני – מילת היום
* פַרְכַּשֶה فَرْكَشة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכשלה, עמידה בדרך של-
* הפועל תְפַרְכַּש تفَرْكَش על דרך הבניין החמישי – מעד, כשל, נכשל; התקלקל; התפזר, התפרק
* פַרְכּוּשֶה فَرْكوشة ברבים פַרַאכִּיש فَراكيش – מכשול, קושי
* פֻרְכַּיְשַה فُرْكَيْشة – אי-סדר, בלבול (במצרים)

התמונה: Alexas_Fotos

זה היה הפוסט ה- 3,062 שלנו.

שיהיה יום נהדר,

שלו

מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.