מערה

מערה
מקומות פעלים שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on מערה

מערה

מערה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
מְעַ’ארַה مغارة (בספרותית מַעַ’ארַה או מֻעַ’ארַה) וברבים מַעַ’אוֶר مغاور או מְעַ’ארַאת مغارات – מערה; כוך
תזכורת: האות הערבית ע’ין غ נהגית כמו r מהחלק הפנימי של הפה (כמו בזמן גרגור מים). היא יכולה להישמע כמו g.
רויטל שלחה לי סרטון נוסף של יקיר הדף, הלבנוני נביל קאסם.
הסרטון פורסם ב- 13.12.23.
הלק, אלשעב אלפלסטיני, יעני פי כת’יר פיהן אבריאא’, יעני מש כל אללי עאישין בח’סה (אקול ח’סה לאנ אלכלמה אלת’אניה מחט’ורה) אלהן עלאקה באללי עם ביציר. פי מנהן כת’יר אבריאא’. יעני בס אנה קאעדין עם ביפרמוהן וביפרמוא ח’סה מעהן.
פרמוהא לח’סה, פרמוהא פרם.
טיב, בס קאדת אלשעב אלפלסטיני כלהן עמלא וח’ונה ובינקבצ’וא ובינשארוא באלמצארי. מת’לן, אלסלטה אלוטניה אלפלסטיניה פעבארה ען מע’ארת עלי באבא, פרקת חראמיה, מקטעין, מוצלין, ביאכלוא בעצ’הן מנשאן אלדולאר. הפיאנין ג’וע מן איאם יאסר ערפאת. מא הו יאסר ערפאת לקוטהן(?) שחאדין ועמל מנהן ובטלוא ישבעוא.
שוף, אד’א בתג’יב ואחד מש שבעאן עלא חכם ביט’ל לה מש שבעאן. והידי חאל אלקאדה תבעון אלסלטה אלוטניה אלפלסטיניה. מש כלהן, בס מעט’מהן.
וקאדת חמאס כמאן, מין עם בידעמהן? יעני חמאס ח’לקאנה היכ מן תחת אלארצ’? עם בתג’יב האי אלצואריח’ ועם בתג’יב האי אלקנאבל ואלקד’אאפ היכה יעני? שו בתעמל? יעני בתשתי עליהא אלדניא? לא, עם תאח’ד מצארי, בתשחד מצארי, כאנת בתשחד מן אלסעודיין, כאנת בתשחד מן אלקטריין, כאנת תאח’ד מצארי מן אלאיראניין, וסלאח, מש מצארי, ואלא מא הנאלכ. פהולה בינשארוא ובינבאעוא.
יעני הידא אסמאעיל הניה, אללי קאעד באלדוחה, ביסתרג’י יפתח תמה בכלמה? ביע’תאלוה. אט ליסט בתע’צ’ אלנט’ר אלדוחה ענה שוי, בתח’לי יעני אלאסראאיליין, אלמוסאד, יע’תאלה, בתלאקיה קאעד מת’ל אלכלב, לאנה וין קאעד? באלדוחה.
והידא אללי קאעד באיראן, מדרי, וכמאן, כמאן ביח’אף. ופי ואחד ענא הון קאעד בלבנאן, ממת’לי חמאס קאעדין בלבנאן, בס מש קאעדין בין אלשיעה, ראיחין קאעדין בין אלמסיחיה, לאנה ביח’אפוא יקעדוא בין אלשיעה. ביקעדוא בין אלמסיחיה, בג’וניה ואלא מא הנאלכ.
הול בינשארוא ובינבאעוא. הולה פרקת ביאעין בצל.
פקאדת אלפלסטיניין וקאדת חמאס וקאדת-, אלג’האד הד’א, זיאד אלנח’אלה, קאאד אלג’האד, מעקולה הידא? מא לה מודיל. נאטור מא בחטה ענדי. שו האלמנאט’ר אללי ביעינוהא האי? לא, ביקולוא לכ: “הדולה רג’אל!”
שו האלרג’אל? מא מנט’רהן ארהאבי. מא פיכן תלאקוא לכן שי ושה מרתב? מא, בעיונכן, שו, נור!
פאנא בראיי אלשעב אלפלסטיני מא לאזם יתערף עלא היכ קאדה, מש … אלשעב אלפלסטיני באלקאדה תבעונה, באלמסאולין תבעונה. בימות ואחד ביג’י ואחד הלק אקרפ מנה. בימות ואחד ביג’י ואחד ג’ועאן אכת’ר מנה. פהי קצתהן מא אלהא חל, לאנה חתא לו חכמוא חאלהן, אלפלסטיניה, בירג’עוא הנן ביקומוא עלא בעצ’הן.
מא אעטוהן אלצ’פה וע’זה, תח’אנקוא בין בעצ’הם, חמאס ואלסלטה, ובכרא חמאס בינשק ענהא בפציל ת’אני ובתתח’אנק מעאה, ואלג’האד ביעלק מע חמאס.
הולה יעני כל עמרהן היכ, ורח יבקוא היכ. וח’סה אנפרמת יעני, והאי ח’סה עם בתט’ל תנפרם, האלח’סה.
هلّق، الشّعب الفلسطيني، يعني في كثير فيهن أبرياء، يعني مش كلّ اللي عايشين بخسّة (أقول خسّة لأن الكلمة الثّانية محظورة) الهن علاقة باللي عم بيصير. في منهن كثير أبرياء. يعني بس إنّه قاعدين عم بيفرموهن وبيفرموا خسّة معهن.
فرموها لخسّة، فرموها فرم.
طيّب، بس قادة الشّعب الفلسطيني كلّهن عملا وخونة وبينقبضوا وبينشاروا بالمصاري. مثلًا، السّلطة الوطنيّة الفلسطينيّة فعبارة عن مغارة علي بابا، فرقة حراميّة، مقطّعين، موصّلين، بياكلوا بعضهن منشان الدولار. هفيانين جوع من أيّام ياسر عرفات. ما هو ياسر عرفات لقوطهن(؟) شحّادين وعمل منهن وبطّلوا يشبعوا.
شوف، إذا بتجيب واحد مش شبعان على حكم بيظلّ له مش شبعان. وهيدي حال القادة تبعون السّلطة الوطنيّة الفلسطينيّة. مش كلّهن، بس معظمهن.
وقادة حماس كمان، مين عم بيدعمهن؟ يعني حماس خلقانة هيك من تحت الأرض؟ عم بتجيب هاي الصّواريخ وعم بتجيب هاي القنابل والقذائف هيكة يعني؟ شو بتعمل؟ يعني بتشتّي عليها الدّنيا؟ لا، عم تاخد مصاري، بتشحد مصاري، كانت بتشحد من السّعوديّين، كانت بتشحد من القطريّين، كانت تاخد مصاري من الإيرانيّين، وسلاح، مش مصاري، وإلى ما هنالك. فهولة بينشاروا وبينباعوا.
يعني هيدا إسماعيل هنيّة، اللي قاعد بالدّوحة، بيسترجي يفتح تمّه بكلمة؟ بيغتالوه. At least بتغضّ النّظر الدّوحة عنه شوي، بتخلّي يعني الإسرائيليّين، الموساد، يغتاله، يتلاقيه قاعد مثل الكلب، لأنّه وين قاعد؟ بالدّوحة.
وهيدا اللي قاعد بإيران، مدري، وكمان، كمان بيخاف. وفي واحد عنّا هون قاعد بلبنان، ممثّلي حماس قاعدين بلبنان، بس مش قاعدين بين الشّيعة، رايحين قاعدين بين المسيحيّة، لأنّه بيخافوا يقعدوا بين الشّيعة. بيقعدوا بين المسيحيّة، بجونيه وإلى ما هنالك.
هول بينشاروا وبينباعوا. هوله فرقة بيّاعين بصل.
فقادة الفلسطينيّين وقادة حماس وقادة-، الجهاد هذا، زياد النّخالة، قائد الجهاد، معقولة هيدا؟ ما له موديل. ناطور ما بحطّه عندي. شو هالمناظر اللي بيعيّنوها هاي؟ لا، بيقولوا لك: “هدولة رجال!”
شو هالرّجال؟ ما منظرهن إرهابي. ما فيكن تلاقوا لكن شي وشّه مرتّب؟ ما، بعيونكن، شو، نور!
فأنا برايي الشّعب الفلسطيني ما لازم يتعرف على هيك قادة، مش … الشّعب الفلسطيني بالقادة تبعونه، بالمسؤولين تبعونه. بيموت واحد بيجي واحد هلّق أقرف منّه. بيموت واحد بيجي واحد جوعان أكثر منه. فهيّ قصّتهن ما الها حلّ، لأنّه حتّى لو حكموا حالهن، الفلسطينيّة، بيرجعوا هنن بيقوموا على بعضهن.
ما أعطوهن الضّفّة وغزّة، تخانقوا بين بعضهم، حماس والسّلطة، وبكرا حماس بينشقّ عنها بفصيل ثاني وبتتخانق معاه، والجهاد بيعلق مع حماس.
هولة يعني كلّ عمرهن هيك، ورح يبقوا هيك. وخسّة انفرمت يعني، وهاي خسّة عم بتظلّ تنفرم، هالخسّة.
העם הפלסטיני, יש בתוכו רבים שהם חפים מפשע, כלומר לא לכל מי שחי בחסה (אני אומר חסה כי המילה השנייה אסורה*) יש קשר למה שקורה. יש ביניהם רבים שהם חפים מפשע. אבל “טוחנים” אותם ו”טוחנים” את עזה יחד איתם.
טחנו את עזה, טחנו לה את הצורה.
טוב, אבל מנהיגי העם הפלסטיני כולם משת”פים ובוגדים, ואפשר לקנות אותם בכסף. למשל, הרשות הלאומית הפלסטינית היא המערה של עלי באבא, חבורת גנבים, “תלושים”, נגררים, אוכלים זה את זה בשביל הדולרים. הם גוועים ברעב מאז ימי יאסר ערפאת. הרי יאסר ערפאת הפך אותם למקבצי נדבות ו(כך) הפך אותם, והם הפסיקו לשבוע (מכסף).
תראה, אם תביא מישהו שאינו שבע מהשלטון הוא יישאר לא שבע. זהו מצבה של ההנהגה של הרש”פ. לא כולם, אבל רובם.
וגם מנהיגי חמאס, מי תומך בהם? וכי חמאס נבראה כך מתחת לאדמה? הם מביאים את הרקטות, המטענים והפגזים האלה, ככה סתם? מה היא עושה? הם יורדים עליה כמו גשם? לא, הם לוקחים כסף, הם מקבצים נדבות, הם קיבצו כסף מהסעודים ומהקטרים, הם לקחו כסף מהאיראנים, ונשק, לא רק כסף, וכו’. הם אנשים שאפשר לקנות ולמכור אותם.
אסמאעיל הניה הזה, שיושב לו באלדוחה (בירת קטר), מסוגל להוציא מילה מהפה? הרי יחסלו אותו. לפחות אלדוחה מתעלמת ממנו קצת, והיא מאפשרת לישראלים, למוסד, לחסל אותו, אתה רואה שהוא חי כמו כלב, כי איפה הוא חי? באלדוחה.
וזה שיושב באיראן, לא יודע, גם הוא מפחד. ויש אחד אצלנו פה בלבנון, הרי נציגי חמאס חיים בלבנון, אבל הם לא חיים בין השיעים, הם הולכים לחיות בין הנוצרים, כי הם פוחדים לחיות בין השיעים. הם חיים בין הנוצרים, בג’וניה (צפונית לביירות) וכו’.
הם ניתנים לקניה ולמכירה. הם חבורת מוכרי בצל.
מנהיגי הפלסטינים, מנהיגי חמאס ומנהיגי-, הג’האד (האסלאמי) הזה, זיאד אלנח’אלה, מפקד (מזכ”ל) הג’האד, זה הגיוני? אין לו צורה**. לא הייתי ממנה אותו להיות שומר. מה זה הפרצופים האלה שהם מְמַנִּים? לא, הם אומרים לך: “אלו גברים!”
מה גברים? הרי הם נראים מחבלים. לא יכולתם למצוא לכם מישהו עם פרצוף נאה? איך הם נראים בעיניכם, מה, הרי הם צוענים!
לדעתי העם הפלסטיני לא צריך להכיר מנהיגים כאלה, … העם הפלסטיני את המנהיגים שלו, הבכירים שלו. כשמישהו מת בא מישהו מגעיל יותר ממנו. כשמישהו מת בא מישהו שיותר רעב ממנו. לסיפור שלהם אין פתרון, כי גם אילו הם היו שופטים את עצמם, הפלסטינים, הם היו חוזרים ונלחמים אלו באלו.
הרי נתְנו להם את הגדה ואת עזה, והם רבו אלו עם אלו, חמאס והרשות, ומחר מחמאס יתפלג פלג נוסף והם יריבו, והג’האד יתחבר לחמאס.
הם כל החיים שלהם ככה, והם יישארו ככה. חסה נטחנה, וחסה הזו ממשיכה להיטחן, החסה הזו.
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* המסר בסוגריים מופיע על הסרטון. נביל מתכוון למילה עזה, ואין לי מושג מדוע הוא החליט שהיא “מילה אסורה”.
** זיאד נח’אלה נחשב לגבר נאה מאוד, ואני (שלו) אמרתי זאת כבר לפני 20 שנה. יש עדים… ????
=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של עמיתתי וידידתי, המורה והקוראת Lahav Sarit, שכתבה לנו:
“אשמח להסבר ולהרחבה על ביטוי הסלנג غور من وشي (בספרותית غر من وجهي) במשמעות של: עוף לי מהעיניים”
אז מילת היום היא –
ע’וּר /רוּח מִן וִשִּי غُور / روح مِنْ وِشِّي – עוף לי מהעיניים, תסתלק פה! לא רוצה לראות אותך!‏
אז כפי שראיתם, זו לא באמת מילה, זה ביטוי.
שנית, הוא גרם לי לקשיים במהלך חיפוש החומר לפוסט, מכיוון שהשורש הוא ע’.ו.ר (גזרת ע”ו).
השורש הזה יחסית נדיר, ותכף נראה איפה הוא מופיע.
שורש “אח” שלו, ע’.י.ר (גזרת ע”י), הוא הרבה יותר נפוץ והוא עוסק בקִנאה, בחילופים או בהוצאה מהכלל.
אז מה יש לנו בשורש ע’ור?
* הפועל עַ’אר غار בבניין הראשון, שבביטוי של היום מופיע בצורת הציווי שלו – ?. אין לי מושג. לא מצאתי אותו כערך מילוני, פרט לביטוי הזה.
אגב, שרית, בספרותית לא נראה לי שהפועל משנה גזרה (אלא אם מדובר בטעות הקלדה שלך, בשאלה)
* הפועל עַ’ארַ غار בבניין הראשון בספרותית – שקע, חלחל
* הפועל הספרותי אַעַ’ארַ أغار בבניין הרביעי – תקף, פשט, התנפל, התקיף
* עַ’ארַה غارة או אִעַ’ארַה إغارة, בצורת שם הפעולה של הבניין הרביעי – פשיטה, התקפה. עַ’ארַה גַ’וִּיֶּה غارة جوّيّة – תקיפה אווירית
* עַ’וְר غور בספרותית, ע’וֹר במדוברת, ברבים אַעְ’וַאר أغوار – עמק
* ע’וֹרֶ אלְאֻרְדֻןּ غور الأردنّ – עמק הירדן
* אַלְאַעְ’וַארֶ אלשִּמַאלִיֶּה الأغوار الشّماليّة – עמקי הצפון, העמקים הצפוניים (מי שגדל בשנות השבעים והשמונים ודאי זוכר את המונח מהתחזית בסוף החדשות בערבית בערוץ הבודד שהיה)
* מְעַ’ארַה مغارة (בספרותית מַעַ’ארַה או מֻעַ’ארַה) וברבים מַעַ’אוֶר مغاور או מְעַ’ארַאת مغارات – מערה; כוך
הידעתם?
הכפר (בעצם: המועצה המקומית) מְעַ’אר (בערבית: אֶלֶמְעַ’אר المغار) קרוי כך משתי סיבות אפשריות:
* המערות הרבות הנמצאות באזור
* ריבוי הפשיטות הצבאיות שהתבצעו באזור לאורך ההיסטוריה
בישוב גרים מעל 22,000 תושבים, שני שליש מהם דרוזים והשאר נוצרים ומוסלמים.
=-=-=-=
כתב לנו המורה הידען אבשלום פרג’ון:
והמהדרין יגידו: غور من وجهي غوّارة تغوّرك ????
כתב יובל ברגר:
משמעות נוספת לפועל ע’אר היא “קצר” (יבול) כמו בפתגם أجا أيار- اِحمل منجل وغار – הגיע מאי – תפוס מגל וקצור.
עוד דבר מעניין הוא ש – ע’אר מתקשר גם לקנאה וגם לקציר ובמקביל יש הפועל חצד حصد שגם משמעותו היא “קצר”, שנשמע דומה לפועל חסד حسد שמשמעותו… קינא!
לעניין ה”עוף לי מהעיניים” אני מכיר גם פל מן וששי – فِلّ من وشّي.
כתב יהושוע ויזל סנקרי:
افرقنا (سوريا)، فل من وجهي (لبنان)، حل عن وشي (دمشق)
ابو عنتر بيقول “غر من هون أحسن ما اشطب وشك بالشبرية”
קוראים נוספים שלחו לנו גרסאות נוספות לביטוי:
انقلع من وجهي، طير من وجهي
درمل من هون. عندنا يله اعطيها منهني شفشف من وجهي
وريني/فرجيني عرض كتافك / قفا ظهرك
=-=-=-=
חברי הקורא אורי טרוק הזכיר לי ששכחתי את הפרט הבא:
רבים מכם אולי זוכרים את סדרת הטלוויזיה הסורית העתיקה שנקראה צַחֶּ אלנּוֹם صحّ النّوم (בתרגום חופשי: “בוקר טוב אליהו”).
גיבור הסדרה הוא עַ’וַּארֶ אלטּוֹשֶה غوّار الطّوشة, שגולם בידי אחד הקומיקאים הערבים הגדולים בהיסטוריה, הסורי דֻרֵיד לַחַּאם دريد لحّام.
משמעות השם ע’ואר, במשקל בעלי המלאכה: מי שמרבה לתקוף בעוצמה.
וזה מוביל אותנו לשם עצם אחר ששכחתי, עם משמעות זהה, ותודה לקורא יובל ברגר שהזכיר לי:
מִעְ’וַאר مِغْوَار וברבים מַעַ’אוִיר مَغَاوِير – מי שמרבה לפשוט ולפלוש; לוחם נועז. בצורת הרבים: לוחמי או כוחות קומנדו
צילום: Devon Janse van Rensburg
זה היה הפוסט ה- 2,310 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x