מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא Timour Mamedov.
אז מילת היום היא –
חַ'רִיטַה خَرِيطَة וברבים חַ'רַאאֶ'ט خَرَائط – מפה (גיאוגרפית)
תזכורת: האות הערבית ח'א خ נהגית כמו כ לא דגושה בעברית, למשל במילה: בִּכלל.
טימור שלח לי סרטון מחשבון טיקטוק:
Mhnaazzamofficial
mhna1998
למְהַנַּא עַזַּאם יש פחות מ- 7,000 עוקבים והוא כותב על עצמו:
صفحة جديدة
صفحة المؤثر مهنا عزام الرسمية
محتواي بحكي عن التاريخ والثقافة
דף חדש
הדף הרשמי של המשפיען מהנא עזאם
התוכן שלי מדבר על ההיסטוריה והתרבות
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמהנא הוא דרוזי ישראלי.
מחיפוש קצרצר בגוגל מצאתי סרטון שלצידו כתוב:
מהנא עזאם, משפיען רשת והדובר של חדר המצב בג׳וליס, הגיע היום *לביה״ס התיכון אורט אלאשראק*-עוספיה להרצות את סיפורו המרתק מילד קטן שגדל באבו סנאן וחווה ילדות מאתגרת, דרך שירותו הצבאי במשמר גבול וההחלטה לצאת לאזרחות. הוא הדגיש בשיחה את השיח החברתי וקבלת האחר. הוא סיים את הרצאתו במשפט הבא: ״תגנו על הזכויות שלכם ואל תתנו יד לאלימות, תאהבו ותכבדו אחד את השני, כי אנחנו חייבים להיות חזקים ביחד כי בסופו של דבר אנחנו חיים כאן ביחד״. פשוט ומדויק. הרצאה מרתקת לתלמידים ולמורים כאחד.
הנהלת בית הספר מודה למר מהנא עזאם על ההרצאה שלו לתלמידי שכבה י׳.
הנהלת בית הספר מודה לרינאן חלבי על שיתוף הפעולה והתמיכה בצוות החינוך החברתי בבית ספרנו.
=-=
כותרת הסרטון ששלח לי טימור:
الخشنية: قرية الجولان المنسية وقصتها الحضارية العريقة
אלח'שניה: כפר נשכח בגולן, וסיפורו התרבותי עתיק היומין
קדיש כנתו תמרקוא מן הון בס ולא מרה סאלתו חאלכו שו קצת האלמכאן?
הדא אלמכאן כאן קריה אסמהא אלח'שניה. תוקע פי קלב אלג'ולאן עלא ארתפאע חואלי 765 מתר ען סטח אלבחר.
יא ג'מאעה, אנתו מתח'ילין אנה כאן פי הון נאס סאכנה? ואול תות'יק ואצ'ח לאלהא כאן מע אלרחאל שומח'אר. וצפהא אנהא קריה עלא תלה בארתפאע 20 מתר, וכאן פיהא מח'ימאת שתויה לערב אלג'עאת'ין. בס אלמפאג'אה פי זיארתה אלת'אניה סנת 1913 – אלקריה תוסעת בשכל כביר. צאר פיהא חואלי 300 מנזל מרתב פי צפוף מסתקימה. ובין קדים וג'דיד כאן פי ג'דול מי ביפצלהם.
ביות אלח'שניה כאנת מבניה, כיף מא אנתו שאיפין, מן אלחג'ר אלבאזלתי ומסקופה באלקרמיד. ומע אלוקת אלח'שניה צארת מרכז אדארי מהם, בנאה אלשראכס אול מא וצלוא ע אלג'ולאן סנת 1957.
אלרחאלה אחמד וצפי זכריא וצפהא וקאל: אלח'שניה קריה נמוד'ג'יה, ביותהא מרתבה, שוארעהא ואסעה ומסתקימה, ומחאטה באשג'אר אלכינא ואלקרמיד אלאחמר. וכאן פיהא סוק צ'ח'ם.
יא ג'מאעה, אלח'שניה מש בס קריה; האי טבקאת תאריח', מרת עליהא חצ'אראת רומאניה, ביזנטיה ואסלאמיה. ועשאן היכ תם אעלאנהא מוקע את'רי רסמי סנת 3.9.1983.
אלח'שניה מש בס קריה אח'תפת מן אלח'ריטה. האי קצת חצ'ארה והויה כאמלה מרקת מן הון.
אכם קריה מת'להא לחד אליום מח'ביה קצץ מא חדא חכאהא?
قدّيش كنتو تمرقوا من هون بس ولا مرّة سألتو حالكو شو قصّة هالمكان؟
هدا المكان كان قرية اسمها الخشنيّة. توقع في قلب الجولان على ارتفاع حوالي ٧٦٥ متر عن سطح البحر.
يا جماعة، انتو متخيّلين إنّه كان في هون ناس ساكنة؟ وأوّل توثيق واضح لالها كان مع الرّحّال شومخار. وصفها إنّها قرية على تلّة بارتفاع ٢٠ متر، وكان فيها مخيّمات شتويّة لعرب الجعاثين. بس المفاجأة في زيارته الثانية سنة ١٩١٣ – القرية توسّعت بشكل كبير. صار فيها حوالي ٣٠٠ منزل مرتّب في صفوف مستقيمة. وبين قديم وجديد كان في جدول ميّ بيفصلهم.
بيوت الخشنيّة كانت مبنيّة، كيف ما انتو شايفين، من الحجر البازلتي ومسقوفة بالقرميد. ومع الوقت الخشنيّة صارت مركز إداري مهمّ، بناه الشراكس أوّل ما وصلوا ع الجولان سنة ١٩٥٧.
الرّحّالة أحمد وصفي زكريا وصفها وقال: الخشنيّة قرية نموذجيّة، بيوتها مرتّبة، شوارعها واسعة ومستقيمة، ومحاطة بأشجار الكينا والقرميد الأحمر. وكان فيها سوق ضخم.
يا جماعة، الخشنيّة مش بس قرية؛ هاي طبقات تاريخ، مرّت عليها حضارات رومانيّة، بيزنطيّة وإسلاميّة. وعشان هيك تمّ إعلانها موقع أثريّ رسمي سنة ٣.٩.١٩٨٣.
الخشنيّة مش بس قرية اختفت من الخريطة. هاي قصّة حضارة وهويّة كاملة مرقت من هون.
أكم قرية مثلها لحدّ اليوم مخبّية قصص ما حدا حكاها؟
כמה פעמים עברתם מפה אבל אף פעם לא שאלתם את עצמכם מה הסיפור של המקום הזה?
במקום הזה היה כפר ששמו אלח'שניה. הוא נמצא בלב הגולן, בגובה 765 מטר מעל פני הים.
אנשים, אתם מתארים לעצמכם שגרו כאן אנשים? התיעוד הברור הראשון של הכפר היה של הנוסע (החוקר) שומח'אר*. הוא תאר אותו ככפר שנמצא על גבעה בגובה 20 מטר, שהיו בו מחנות חורף של ערביי שבט אלג'עאת'ין. אבל ההפתעה בביקורו השני בשנת 1913 הייתה שהכפר התרחב וגדל מאוד. היו בו בערך 300 בתים מסודרים בשורות ישרות. ובין ישן וחדש היה פלג מים שהפריד ביניהם.
בתי אלח'שניה היו בנויים, כפי שאתם רואים, מאבני בזלת עם גגות רעפים. עם הזמן אלח'שניה הפך למרכז מנהלתי חשוב, אותו בנו הצ'רקסים ברגע שהגיעו לגולן בשנת 1957.
הנוסע אחמד וצפי זכריא** תאר אותו באומרו: אלח'שניה הוא כפר לדוגמה, הבתים שלו מסודרים, רחובותיו רחבים וישרים והם מוקפים בעצי אקליפטוס וברעפים אדומים. היה בו שוק עצום.
אנשים, אלח'שניה אינו רק כפר; אלו שכבות של היסטוריה, שעברו עליה התרבויות הרומאית, הביזנטית והאסלאמית. לכן הוא הוכרז כאתר היסטורי רשמי ב- 3.9.1983.
אלח'שניה אינו רק כפר שנעלם מהמפה. זהו סיפור של תרבות וזהות שלמה, שעברה מפה.
כמה כפרים כמותו מסתירים עד היום סיפורים שאיש טרם סיפר?
=-=
ישנו ערך נאה בוויקיפדיה בעברית על הכפר. הנה הפתיח שלו:
"ח'ושנייה (בערבית: الخشنية, בתעתיק מדויק: אלחֻ'שניה) היה כפר צ'רקסי במרכז רמת הגולן, שננטש במהלך מלחמת ששת הימים. […]"
* הוא מתכוון ל:
"גוטליב שומאכר (בגרמנית: Gottlieb Schumacher; 21 בנובמבר 1857, זנסוויל, מדינת אוהיו – 26 בנובמבר 1925, חיפה) היה מבני המושבה הגרמנית הטמפלרית בחיפה. מהנדס וארכאולוג חובב. […]" (שם)
** חוקר, סופר, נוסע ומומחה לחקלאות. צ'רקסי סורי (1889-1964), שחיבר חיבורים רבים על מסעות, גיאוגרפיה, בני אדם וחיות.
(התמלול – בחלקו – והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@mhna1998/video/7627504870949506312
=-=-=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתה של ידידתי הקוראת Revital Battat.
אז מילת היום היא –
מַחְ'רַטַה יַדַוִיֶּה مَخْرَطَة يَدَوِيّة – קוצץ פטרוזיליה (ידני)
לשמיעה: https://clyp.it/tvxk2wwp
רויטל חיפשה בכל מקום איך קוראים למכשיר הזה – שככל שאני יודע אין לו שם בעברית – והאופציות הנוספות שמצאה היו:
מַפְרַמֶה مفرمة (מִפְרַמַה בספרותית) או פַרַּאמֶה فرّامة, כמעט תמיד בסמיכות למילה לַחֶם (בשר) או לֻחוּם (בשרים) – מטחנת בשר, (מכונה) קוצצת.
השורש מוכר מהמאכל מַפְרוּם مفروم, המתבסס על… בשר טחון.
מַקְבַּצ' או מִקְבַּצ' مقبض – ידית של חרב או סכין
קַטַּאעַת אַעְשַאבּ قطّاعة أعشاب – "מגזרה" של עשבים. קטאעה היא בעיקרון קאטר או מגזרי תיל
אבל השם "הנכון" ביותר הוא כנראה:
מַחְ'רַטַה مَخْرَطَة (מִחְ'רַטַה בספרותית) וברבים מַחַ'ארֶט مَخارط [מהפועל חַ'רַט خرط בבניין הראשון (וגם חַ'רַּט خرَّط בשני), קצץ לחתיכות קטנות] – כלי לחיתוך ירקות, סכין מעוגלת בצורת חצי סהר. במצרים בשימוש בעיקר לחיתוך מלוח'יה
וגם: מחרטה, כרסומת (מכונה לעיבוד שבבי)
כפי שהבנתם מהמונח מפרמה, וכפי שוודאי רובכם חשבתם ברגע הראשון, הסכין הזו אינה מתקשרת בהכרח עם חיתוך של ירקות;
אבל לפני שנמשיך, טבעונים וצמחונים עשויים לא לאהוב את המידע הבא:
הערבים בפרט, כמו שאר עמי המזרח התיכון, אגן הים התיכון ומרכז אסיה בכלל, וברור שלא רק הם, הם קרניבורים. אוכלים בשר. והרבה.
בשר טחון, שנטחן ידנית יחד עם עשבי תיבול ותבלינים, בדרכו להפוך לקבב, הוא מראה נפוץ במקומות רבים.
כשרויטל שלחה לי את התמונה ושאלה אותי לשמו של המכשיר, לא פטרוזיליה עלתה לי בראש, אלא נתחי בשר. עם פטרוזיליה…
=-=
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Lirán Levi, שכתב לנו:
"רציתי לדעת אם מה שבעברית נקרא "חרטא" הוא בעצם ה-خِلْط הערבי עם התחלפות שבין ל ו-ר?
(קשר לשורש ח'ר"ט הערבי התקשיתי למצוא…)"
אז מילת היום היא –
חַ'לַט خَلَط – ערבב
לשמיעה: https://clyp.it/tjrhwxft
השורש הערבי ח'.ל.ט קשור לערבוב, והוא מופיע בעברית במילים כמו חליטת תה:
* הפועל חַ'לַט خلط בבניין הראשון – ערבב (דברים שהם במצב צבירה זהה, למשל מוצקים עם מוצקים); שיקר; טרף קלפים; קלקל
* חַ'לְט خلط או חִ'לְט, שם הפעולה/מצדר של הבניין – תערובת, מזיגה (של חומרים זה בזה); חנפן; טיפש
* מַחְ'לוּטַה مخلوطة, בצורת הבינוני הפעולה של הבניין – תבשיל ירקות מבושלים (מעורבבים), לרוב מקטניות; כל דבר שבא בערבוביה (מאכלים, מצעים שונים ומשונים)
* הפועל חַ'לַּט خلّط בבניין השני – ערבב
* הפועל חַ'אלַט خالط בבניין השלישי – התרועע עם-, התחבר עם-
* הפועל אִחְ'תַלַט اختلط בבניין השמיני – התמזג, התערבב; הסתבך
* אִחְ'תִלַאט اختلاط, שם הפעולה של הבניין – ערבוב, התמזגות; גיוון; התבוללות, נישואי תערובת
* חַ'לִיט خليط – תערובת, ערבוביה
* חַ'לַּאטַה خلّاطة במשקל בעלי המלאכה בנקבה – מערבל בטון; מיקסר
* בִּחְ'לֹט שַעְבַּאן בְּרַמַצַ'אן بخلط شعبان برمضان – מבלבל לגמרי את הדברים (מיל': מתבלבל בין החודשים המוסלמים שעבאן ורמדאן)
* חִ'לְט בִּלט خلط بلط או חִ'לְט מִלְט خلط ملط – ערבוביה, בלגאן
* אִחְ'תַלַטַ אלְחַאבֶּל בִּאלנַּאבֶּל اختلط الحابل بالنّابل – עשה מיש-מש מן הדברים, קשקש בדבריו, לא מדבר לעניין
במצרית, ערבוביה היא חַ'לְטַבִּיצַה خلطبيصة או ח'לטביסה خلطبيسة,
ומסתבר שהכי נפוץ ח'לטביטה خلطبيطة
הקורא Tom Levy מוסיף מידע חם מהתנור, עדכני, בנושא קורונה:
* הפועל חַ'אלַט خالط בבניין השלישי, בנוסף למה שצוין – היה במגע עם (חולה)
* מֻחַ'אלֶט, مخالط בצורת הבינוני הפועל – מי שבא (בהווה) במגע עם (חולה)
השורש ח'רט הופיע אצלנו בעבר, אז הנה הפוסט במלואו, עם תוספות מאוחרות ומעודכנות:
המילה היום מופיעה לבקשתו של הקורא avihai aharon, שכתב לנו:
"אני מכיר את הביטוי "חרטאת אבו יסמין" במובן "שטויות במיץ עגבניות" כבר שנים רבות. פתאום נזכרתי בו וחיפוש בגוגל מראה רק תוצאה אחת עליו"
אז מילת היום היא –
חַ'רְטַה خَرْطَة וברבים חַ'רְטַאת خرطات – שטות, שטויות, הבלים
לשמיעה: https://clyp.it/flnvqtfi
בראשית דבריי אציין, שגם אני מכיר את הביטוי הזה, אך להפתעתי הרבה לא מצאתי לו שום תיעוד בערבית (ברשת), שלא לדבר על אזכור במילונים ערביים. אם מישהו מהקוראים מכיר אותו – נשמח אם ישתף אותנו. התעתיק הנכון של הביטוי הוא חַ'רְטַאת אַבּוּ יַאסְמִין خرطات أبو ياسمين. הכינוי "אבו יאסמין" עצמו מעט תמוה, מכיוון שלרוב אבות אינם נקראים על שם בנותיהם, אלא רק על שם בניהם הזכרים (או שמא מדובר בכלל במוכֵר יסמין?).
אחד מקוראינו סבר שהביטוי הוא ח'רטאת אבו יאסין, אולם גם יאסין אינו מופיע ברשת בהקשר זה.
השורש הערבי ח'.ר.ט עוסק במספר תחומים: חיתוך וחריטה, ובכך הוא זהה לשורש העברי המקביל ח.ר.ט.
בספרותית קיימת גם המשמעות של התרברבות ושקרים, ומכאן הגיעה מילת היום שלנו, שמופיעה רק במילוני מדוברת.
בספרותית, חשוב לדעת, השורש עוסק גם בגרימת שלשול…
* הפועל הספרותי חַ'רַטַ خرط בבניין הראשון – חרט, חתך; התרברב, סיפר צ'יזבטים, שיקר; גרם לשלשול
* חַ'רְט خرط, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – חריטה; שקר, התרברבות. מילת היום היא צורת שם פעולה נוספת, בנקבה, המבוססת על צורה זו
* מַחְ'רוּט مخروط, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – חרוט, קונוס (צורה הנדסית)
* חִ'רַאטַה خراطة, צורת שם פעולה נוספת – חרטוּת
* הפועל הספרותי חַ'רַּטַ خرّط בבניין השני, דומה מאוד לבניין הראשון – קצץ, חתך; שיקר; גרם לשלשול
* תַחְ'רִיט تخريط, צורת שם הפעולה של הבניין השני – מיפוי
* הפועל הספרותי אִנְחַ'רַטַ انخرط בבניין השביעי – הצטרף ל-, השתלב
* חַ'ארִטַה خارطة או חַ'רִיטַה خريطة, וברבים חַ'רַאאִ'ט خرائط – מפה (גיאוגרפית), מילה ששורשיה אינם ערבים כי אם יווניים: χάρτης כארטס עם כף רפה הוא נייר, וכך היא נכנסה לאנגלית ולשפות אחרות כ- card, קרטוגרפיה וכו'.
* חַ'רַּאט خرّاط במשקל בעלי המלאכה – חָרָט, עובד מחרטה; שקרן
* מִחְ'רַטַה مخرطة, במשקל המקומות – מחרטה
בסלנג העברי נוצר מהמילה ח'רטה הפועל לחרטט, וכולנו מכירים את הצירוף החביב חרטה ברטה, אותו החדירה לשפה בשנות התשעים הזמרת מרגול (מרגלית צנעני), שלפי האתר "מילוג" פירושו: דברים מופרכים או מטופשים, שטויות.
גם ח'רטה וגם ברטה בתימנית פירושם: דברי הגזמה, התרברבות והתפארות (לקוח מהאתר של האגודה למורשת יהודי תימן).
לסיכום: לשאלתו של לירן, לא נראה לי שיש קשר סמנטי (של משמעות) בין השורשים, למרות שאין ספק שהם דומים עד מאוד (עם חילופי עיצורי למנ"ר).
אולי הם מאותו מקור, אך עם הזמן פיתחו בידול במשמעות.
כתבה לנו גילה יונה:
מא ביח'רט אלעקל ما بيخرط العقل – דבר בלתי הגיוני, בלתי נתפש (מיל': דבר שקוצץ את השכל. שלו)
כתב אריה גבאי:
ח'ריטת אלטריק (ללסלאם) خريطة الطريق (للسلام) – "מפת הדרכים (לשלום)" מתייחסת בדרך כלל ל־Road Map for Peace – מתווה תוכנית השלום שהוצגה בשנת 2003 על ידי ה־Quartet on the Middle East ארצות הברית, האיחוד האירופי, רוסיה והאו"ם.
התמונה: Thomas Kinto
זה היה הפוסט ה- 3,163 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
