משפחה

מרחבא

שלום לכולם,

מילת היום מופיעה כי הופיעה בווידוי שנתקלתי בו.

אז מילת היום היא –

אַהֶל أَهْل וברבים אַהַאלִי أهالي – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; רעייה; אנשי ה-, תושבי ה-

הווידוי פורסם ב- 27.1.23 בדף פייסבוק הפופולארי إعترافات عرب 48 (וידויים של ערביי ישראל).

3511

السلام عليكم… اليوم بالنسبة إلي يوم صعب كثيير علي تعبانة كثيير.. ولا قادري أوكل ولا أنام ولا أعمل أي إشي… اليوم خطبة الإنسان اللي حبيتو وطلبني أكثر من مرة … وأهلي رفضوا لأنو بدهمش أتغرب هو زعل مني طبعا.. قلبي بوجعني.. بفوت وأشوف الكل بباركلو بحس حالي مش قادري أتنفس.

إللي جرب بس بحس فيي..

שלום עליכם.

היום הוא יום קשה מאוד עבורי, אני עייפה מאוד ולא יכולה לאכול, לישון או לעשות משהו.

היום מתארס האדם שאהבתי, שביקש את ידי יותר מפעם אחת, אך הוריי סירבו מכיוון שהם לא רצו שאעזוב את הארץ. הוא כעס עליו כמובן. הלב שלי כואב. אני נכנסת ורואה איך כולם מברכים אותו, אני מרגישה שאני לא יכולה לנשום. רק מי שהתנסה בכך יכול להרגיש כמוני.

תגובתה של Yasmin Najar:

انتي مش قادره تتنفسي وهو عم بتنفس عادي واسا رح يرقص ويضحك

بتعرفي ليش؟

لانك لازم تقتنعي انها الحياه بدها تكمل سواء رضينا او لا وتأكدي انه ربنا بختار الخير إلنا

يمكن لو خطبتوا .. ما تتفقوا وتتركوا او ممكن تطلقوا

او يمكن تعيشي مش مبسوطه معو

قومي توضي وصلي واستدعي لربنا يعوضك خير

وتأكدي انه اهلك ما رفضوه فقط لسبب المسافه

ما في اهل ما بحبوا يشوفوا بنتهن مبسوطة بس هني متأكدين انه هاد مش الشخص المناسب الك وبشي مرحله رح تعرفي انه اهلك كان معهن حق

את לא יכולה לנשום, אך הוא נושם כרגיל, ותכף הוא ירקוד ויצחק.

יודעת למה?

כי את צריכה לשכנע עצמך שהחיים ממשיכים בין אם נרצה ובין אם לא, והיי בטוחה שאלוהים בוחר עבורנו את הטוב.

יכול להיות שאילו הייתם מתארסים לא הייתם מסתדרים, ואז הייתם נפרדים ואפילו מתגרשים

ואולי היית חיה אתו כשאינך מרוצה.

קומי, היטהרי והתפללי, בקשי מאלוהינו שיפצה אותך בטוב.

דעי לך שהורייך לא סירבו לבקשתו רק בגלל המרחק;

אין הורים שאינם אוהבים לראות את הבת שלהם מאושרת, אבל הם בטוחים שהוא אינו האדם המתאים עבורך, ובשלב כלשהו את תדעי שהורייך צדקו.

(התרגום שלי. שָלֵו)

=-=-=-=

בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:

מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא מוטי דוד, שכתב לנו:

“אני שומע חבר’ה ערבים שאומרים

مش مستاهلة מש מסתאהלה

הם מסבירים כי פירוש הביטוי הוא “עזוב אותך, זה לא שווה את העצבים”.

ישנה במקביל האמירה:

בתסתאהל אכתר מן היכ- מגיע לך יותר מזה

מה המקור של בתסתאהל? האם יש קשר בין הביטויים האם יש קשר לשורש סהל מישור?

תודה מראש”

אז מילת היום היא –

אִסְתַאְהַל إسْتَأْهَل – היה ראוי ל-

אַהְלַן أَهْلًا – ברוך הבא, שלום!

השורש הערבי א.ה.ל עוסק בעיקר במשפחה, ואם נחזור אחורה אלפי שנים, איפה היו חיות משפחות? באוהלים. והנה השורש הזה בעברית…

* הפועל הספרותי אַהַלַ أهل בבניין הראשון – התחתן; התאכלס (מקום)

* מַאְהוּל مأهول, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מאוכלס, מיושב

* הפועל אַהַּל أهّل בבניין השני – השיא (את בנו); קיבל בשמחה אורחים, אמר (להם) אהלן וסהלן; הכשיר

* תַאְהִיל تأهيل, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הכשרה; שיקום

* מֻאַהַּל مؤهّل, צורת הבינוני הפעול של הבניין – מוכשר, מוכן, מותאם, ראוי, כשיר, מתאים לתפקיד

* מֻאַהִּלַאת مؤهِّلات, צורת הבינוני הפועל ברבות – כישורים, כשרונות

* הפועל תַאַהַּל تأهّل בבניין החמישי – התחתן (פחות בשימוש)

* מֻתַאַהֶּל متأهّل, בצורת הבינוני הפועל – נשוי; מי שקיבל הכשרה למשהו

* הפועל אִסְתַאְהַל استأهل בספרותית, אִסְתַאהַל استاهل במדוברת, בבניין העשירי – היה ראוי/זכאי ל-. נטיותיו של הבניין הזה יופיעו פה עוד בהמשך

* אַהֶל أهل וברבים אַהַאלִי أهالي (במיוחד בשבילך, הקורא יהודה כץ: أهالٍ), המילה שמילת הברכה “אהלן” מבוססת עליה, שהיא שם הפעולה של הבניין הראשון – משפחה, בני המשפחה, קרובים, הורים; אנשי ה-, תושבי ה-

* אַהְלֶ אלְחֵ’יר أهل الخير – אנשי הטוב (צירוף המופיע בברכות ובאמירות חיוביות רבות), עושי חסדים, נדבנים; נכבדי הכפר או הקהילה

* אַהְלֶ אלדִּ’מַּה أهل الذِّمَّة – בני החסות היהודים והנוצרים שחיו תחת שלטון מוסלמי

* אַהְלִיּ أهليّ, צורת שם התואר – אזרחי, לאומי; מקומי; פרטי, ביתי

* חַרְבּ אַהְלִיַּה حرب أهليّة – מלחמת אזרחים

* אַלנַּאדִי אֶלְאַהְלִיֹּ לִלרִּיַאצַ’ה אֶלְבַּדַנִיַּה النّادي الأهليّ للرّياضة البدنيّة‎‎ – מועדון הספורט הלאומי, שמו המלא של מועדון אלאהלי המצרי, שהוא בעצם קבוצת כדורגל מהעיר קהיר

* אַהְלִיַּה أهليّة, כשם עצם – כשירות, התאמה

* אִללִּי עַנְד אַהְלֹה עַלַא מַהְלֹה اللّي عند أهله على مهله – לא צריך למהר לשום מקום (מיל’: מי שנמצא עם משפחתו – שלא ימהר)

* הַלַא! هلا, או: יַא הַלַא! يا هلا – דרך מקוצרת, במדוברת, לאמירת אהלן

* אִנְתֶ כַּרִים וּאִחְנַא בְּנִסְתַאְהַל انت كريم واحنا بنستاهل – אתה נדיב ולנו מגיע. משפט שאומרים בצחוק למי שמביא/נותן משהו, או כשרוצים שהוא יקנה לנו משהו על חשבונו

* בְּתִסְתַאְהַל! بتستاهل! – מגיע לך! (במובן שלילי או חיובי)

מוסיף הקורא יובל ברגר:

אַהְלֶ אלסַּמַאח מְלַאח أهل السّماح ملاح – אנשי הסליחה טובים.

עדיף לסלוח מלנטור טינה

והקורא יאיר גולד:
אפשר להזכיר גם את הברכה (נכון יותר התשובה לברכה): ואנת מן אהלה وانت من اهله (ואתה מאנשיו, של הטוב) הנאמרת בתשובה לברכת: תצבח עלא ח’יר تصبح على خير (לילה טוב. מיל’: תקום בבוקר בטוב)

גם בתנ”ך יש אזכור לאוהל במובן של משפחה או אנשי השבט: וְֽ֭יָדַעְתָּ כִּֽי־שָׁל֣וֹם אׇהֳלֶ֑ךָ וּֽפָקַדְתָּ֥ נָ֝וְךָ֗ וְלֹ֣א תֶחֱטָֽא (איוב ה’, כד)

=-=-=-=-=

המילה אהלן מופיעה בעיקר בצירוף אהלן וּסַהְלַן.

הסיבה לכך שהמילים אהלן וסהלן מסתיימות עם נון בסופן מצריכה הסבר קצר על יחסוֹת בערבית, והיום קצרה היריעה.

מה מקור הביטוי הנפוץ – והעתיק – הזה?

ראשית, צריך להבין שהערבית נולדה והתפתחה בחצי האי ערב, לפני אלפי שנים, בתרבות של שבטים בדואים נודדים. במציאות בה הם חיו, כללי המשחק היו שונים מהעולם המערבי של ימינו.

הדרך המקובלת להבין את הביטוי היא המשפט הספרותי הגרנדיוזי הבא:

صَادَفْتَ / حَلَلْتَ أَهْلاً لاَ غُرَبَاءَ وَوَطِئْتَ سَهْلاً لاَ وَعْراً

צַאדַפְתַ / חַלַלְתַ אַהְלַן, לַא עֻ’רַבַּאאַ’, וַוַטִאְתַ סַהְלַן, לַא וַעְרַן

הזדמנתָ אל- / חנית בקרב משפחה, לא זרים, ודרכת על מישור, לא דרך חתחתים

ככה זה כשנודדים במדבר, בחום, ללא מים, עולים על דיונות ולא נחים לרגע, ואז מגיעים למאהל בדואי.

אגב, לפני שנים רבות אני למדתי הסבר אחר למקור הביטוי, שכנראה אינו הנכון:

أَتَيْتَ/جِئْتَ أَهْلاً وَسَهْلاً وَمَرْحَبًا

אַתַיְתַ/גִ’אְתַ אַהְלַן וַסַהְלַן וַמַרְחַבַּן

הגעת למשפחה, מישור ומרחב.

מרחבן היא המילה היחידה מבין השלוש, שאיבדה עם הזמן את הגיית הנון ונשארה מַרְחַבַּא, המילה איתה פותח פה כל פוסט שלנו…

קיימות גם הגרסאות:

ג’את אהלן ואתית סהלן جِئْتَ أَهْلًا وَأَتَيْتَ سَهْلًا

נַזַלְתַ אַהְלַן וַקַדִמְתַ סַהְלַן וַחית מַרְחַבַּן نزلت أهلًا وقدمت سهلًا وحيت مرحبا

אגב, במדוברת קיימת התשובה אַהְלֵין أهلين, כלומר “פעמיים אהלן”, כאשר מבחינה דקדוקית ספרותית יש פה מה ש”הגשש החיוור” קראו לו “יציר לשוני וולגארי”…

דבר נוסף:

המילה אהלן חדרה גם לעברית, כידוע, ומשמשת בתור “שלום!” כללי שכזה.

אז זהו, שלא; בערבית יגיד אותה בעיקרון המארח, מקבל הפנים, ולא סתם כל עובר אורח בשכונה או בכפר, שהוא בחזקת זר-אורח.

ורגע, לפני שניפרד:

מוטי שאל מה פירוש מֻש מֻסְתַאהְלֶה. אז התרגום פשוט: לא ראוי. כלומר העניין אינו ראוי, אינו מצדיק (להתעצבן ממנו, או בכל הקשר אחר).

מדובר כאן, כפי שציינתי פה קודם לכן, בפועל בבניין העשירי. הסמך המופיעה בו היא חלק מתצורת בניין הפועל ולא אות שורש, ולכן אין קשר ל- סהל, מישור, שכן השורש שלנו היום הוא א.ה.ל.

צילום: Tobin Rogers

זה היה הפוסט ה- 2,013 שלנו.

שיהיה יום מצוין,

ימאמה, שלו ורני

מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.

זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.