מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותה של חברתי רעות כהן, מקימת "דרך הרעות".
אז מילת היום היא –
מֻנַאסֶבּ مُنَاسِب – מתאים, ראוי, נאות, נאה, רצוי
רעות שלחה לי סרטון מדף פייסבוק:
Kamal Nazzal كمال نزال
לכמאל נזאל הירדני יש 2.3 מיליון עוקבים, והוא כותב על עצמו:
الصفحة الرسمية للإعلامي وصانع المحتوى كمال نزال
هذه الصفحة خاضعه للحماية القانونية
העמוד הרשמי של איש התקשורת ויוצר התוכן כמאל נזאל
הדף נתון להגנה משפטית!
באינסטגרם שלו הוא כותב שהוא מגיש ברדיו ולטלוויזיה.
כותרת הסרטון:
مش كل الناس خير وبركة
לא כל האנשים טובים (מיל': טוב וברכה)!! (אמירה שנאמרת כמעט בכל הקשר חיובי שהוא)
כל אלנאס ח'יר וברכה? לא, מש כל אלנאס ח'יר וברכה.
פי נאס ח'יר וברכה אנהם מש מוג'ודין בחיאתנא.
פי נאס ח'יר וברכה אנהם טלעוא מן חיאתנא.
פי נאס ח'יר וברכה אנה פעלין אלדניא בעמרהא מא בתח'לינא נלתקי מעהם.
אלח'יר ואלברכה פי אלנאס אללי פעלין ביחלוא חיאתנא פיהא ח'יר וברכה.
אלח'יר ואלברכה הם אלנאס אללי פעלין, למא ידח'לוא חיאתנא, רח נחס פי ח'פת אלרוח, פי אנה חיאתנא צאר אלהא לון, פי אנה צאר פי ענא טמוח קוי ג'דן, נקדר נסעא עליה. נחס אנה אחנא אהדאפנא כל מאלהא עם תכבר, פצ'אאנא עם ביוסע, מא עם ביצע'ר. נחס אנה אלדניא פעלין עם תצ'חכ אלנא מן כל קלבהא.
מש כל אלנאס ח'יר וברכה, לאנה מש כל אלנאס בתנאסבנא ולא אחנא בננאסב כל אלנאס, וזי מא פי נאס מש ח'יר וברכה באלנסבה אלנא, אחנא כמאן מא רח נכון ח'יר וברכה לנסבה מן אלנאס.
עשאן היכ דאימן בחיאתכ, בעמרכ, לא תעמם, ובעמרכ לא תעטי משאערכ ללעמום או תחאול תנת'רהא בין אלנאס.
צדקני, אלאנסאן אללי קאדר יח'צץ ויערף וין מכאנה, וינקי אלנאס אלמנאסבין לחיאתה – אכת'ר אנסאן קאדר יעיש חיאתה בכל אתזאן וראחה, ומראת ביכון נסבת תערצ'ה ללח'יבאת אקל.
ואלאנסאן אללי קאדר פעלין יכון מעטאא' לכל אלנאס מן דון חסיב או רקיב, וכל אלנאס ח'יר וברכה, צדקני, פי אלנהאיה רח ידור ע אלח'יר ואלברכה ומא רח ילאקיהם, אנה רח יכון אסתנפדהם.
פי נאס מא תסתחק חתא אלסלאם.
كلّ النّاس خير وبركة؟ لا، مش كلّ النّاس خير وبركة.
في ناس خير وبركة إنّهم مش موجودين بحياتنا.
في ناس خير وبركة إنّهم طلعوا من حياتنا.
في ناس خير وبركة إنّه فعليًّا الدّنيا بعمرها ما بتخلّينا نلتقي معهم.
الخير والبركة في النّاس اللي فعليًّا بيحلّوا حياتنا فيها خير وبركة.
الخير والبركة هم النّاس اللي فعليًّا، لمّا يدخلوا حياتنا، رح نحسّ في خفّة الرّوح، في إنّه حياتنا صار الها لون، في إنّه صار في عنّا طموح قوي جدًّا، نقدر نسعى عليه. نحسّ إنّه احنا أهدافنا كلّ مالها عم تكبر، فضاؤنا عم بيوسع، ما عم بيصغر. نحسّ إنّه الدّنيا فعليًّا عم تضحك النا من كلّ قلبها.
مش كلّ النّاس خير وبركة، لأنّه مش كلّ النّاس بتناسبنا ولا احنا بنناسب كلّ الناس، وزيّ ما في ناس مش خير وبركة بالنّسبة النا، احنا كمان ما رح نكون خير وبركة لنسبة من النّاس.
عشان هيك دايمًا بحياتك، بعمرك، لا تعمّم، وبعمرك لا تعطي مشاعرك للعموم أو تحاول تنثرها بين النّاس.
صدّقني، الإنسان اللي قادر يخصّص ويعرف وين مكانه، وينقّي النّاس المناسبين لحياته – أكثر إنسان قادر يعيش حياته بكلّ اتّزان وراحة، ومرّات بيكون نسبة تعرّضه للخيبات أقلّ.
والإنسان اللي قادر فعليًّا يكون معطاء لكلّ النّاس من دون حسيب أو رقيب، وكلّ النّاس خير وبركة، صدّقني، في النّهاية رح يدوّر ع الخير والبركة وما رح يلاقيهم، إنّه رح يكون استنفدهم.
في ناس ما تستحقّ حتّى السلام.
כל האנשים טובים? לא, לא כל האנשים טובים.
יש אנשים שהטוב שבהם הוא שהם אינם נמצאים בחיינו.
יש אנשים שהטוב שבהם הוא שהם יצאו מחיינו.
יש אנשים שהטוב שבהם הוא שבפועל, העולם אף פעם לא יאפשר לנו לפגוש אותם.
הטוב והברכה הם באנשים שבפועל ממתיקים את חיינו כך שיהיה בהם טוב וברכה.
הטובים הם האנשים שבפועל, כשהם נכנסים לחיינו, אנו מרגישים את הקלילות, מרגישים שנכנס לחיינו צבע, שיש לנו שאיפה חזקה מאוד, שאנו יכולים לשאוף להגשימהּ. אנו מרגישים שהמטרות שלנו רק גדלות (מתרבות), שהחלל שלנו גדֵל, לא קטֵן. אנו מרגישים שבפועל העולם צוחק לנו מכל ליבו.
לא כל האנשים טובים, כי לא כל האנשים מתאימים לנו ואנו לא מתאימים לכל האנשים, וכפי שיש אנשים שאינם טובים ביחס אלינו, כך גם אנו איננו טובים לאחוז מסוים של האנשים.
לכן אף פעם אל תפיץ ברבים, אף פעם אל תשתף את רגשותיך בקרב הציבור הרחב או תנסה להפיץ אותם בין האנשים.
האמן לי, האדם שיכול להגדיר ולדעת מה מקומו, ולברור את האנשים שמתאימים לחייו, הוא האדם שהכי יכול לחיות את חייו במלוא האיזון והנינוחות, ולפעמים רמת החשיפה שלו לאכזבות נמוכה.
האדם שיכול בפועל להיות נדיב לכל האנשים ללא חשבון או משגיח, זה (שלשיטתו) כל האנשים טובים, האמן לי, בסוף הוא יחפש את הטוב והברכה ולא ימצא אותם, כי הוא כילה אותם (בזבז את כולם).
יש אנשים שאינם ראויים אפילו לאמירת שלום.
(התרגום שלי. שָלֵו)
https://www.facebook.com/reel/2444984016001776
=-=-=-=-=-=-=
בעבר פרסמתי את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Aviel Levy, שכתב לנו:
"היי
מה נשמע?
תוכל להסביר לי את המושג 'נסב וחסב' בחברה הערבית?
שמעתי על זה בחצי משפט, וזה נשמע מרתק".
אז מילת היום היא –
נַסַבּ نَسَب וברבים אַנְסַאבּ أنساب – יחוס משפחתי, אילן יוחסין; קרבת דם
לשמיעה: https://soundcloud.com/listen2arabit/qaloffgvhoqj
אַלְחַסַבּ וַאלנַּסַבּ الحسب والنّسب – יחוס משפחתי או שבטי
השורש ח.ס.ב התפרסם אצלנו בעבר בפוסט הבא: https://bit.ly/3lkNP2a
השורש הערבי נ.ס.ב עוסק ביחסים ובייחוסים, והוא אחד הנפוצים בשפה.
בעברית הוא מתכתב עם השורש נ.ש.ב (הקשור ברוחות), אולם אינני מוצא קשר ביניהם.
הקורא עזרא סופר מאיר עינינו בתגובות כי בארמית השורש עוסק בקשרי נישואין.
* הפועל נַסַבּ نسب בבניין הראשון – נזף, גער. בספרותית: ייחס את ל-; הזכיר יחוס של-; האשים את- ב-
* נִסְבֶּה نسبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – יחס; פרופורציה; שיעור (מספרי); אחוז; קרבת דם
* נִסְבֶּתֶ אלרֻּטוּבֶּה نسبة الرّطوبة – שיעור הלחות
* נִסְבֶּה מִאַוִיַּה نسبة مئويّة – אחוז, אחוזים
* יַאאֶ אלנִּסְבֶּה ياء النّسبة – יוד ההתייחסות (בדקדוק; היו"ד בסופם של שמות תואר: ישראלי, ערבי, כלכלי, גמלוני וכו')
* בִּאלנִּסְבֶּה לִ- بالنّسبة ل- – ביחס ל-, בקשר ל-
* נִסְבִּיּ نسبيّ – יחסי
* נִסְבִּיַּן نسبيًّا – יחסית, באופן יחסי
* נִסְבִּיַּה نسبيّة – יחסיות, רלטיביות
* מַנְסוּבּ منسوب, בצורת הבינוני הפעול של הבניין – קשור ל-, מיוחס ל-; כשם עצם: יחס; גובה פני נוזל
* מַנְסוּבֶּ אלְמַאא' منسوب الماء – גובה פני המים
* מַנְסוּבֶּ אלזֵּית منسوب الزّيت – גובה מפלס השמן (במנוע, למשל)
* הפועל נַסַּבּ نسّب בבניין השני – הקצה, ייעד; המליץ על-
* תַנְסִיבּ تنسيب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – המלצה, הגשת מועמדות לתפקיד
* הפועל נַאסַבּ ناسَب בבניין השלישי – התאים ל-, דמה ל-; הלם את-; נעשה קרוב משפחה בקשר של חיתון
* מֻנַאסַבֶּה مناسبة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – הזדמנות; מצב, נסיבה; התאמה; יחס; פרופורציה
* בִּמֻנַאסַבֶּת- بمناسبة- – לרגל-
* בִּאלְמֻנַאסַבֶּה بالمناسبة – בהזדמנות זו; דרך אגב; זה מזכיר לי…
* מִן עֵ'יר מֻנַאסַבֶּה من غير مناسبة – בלי שום סיבה
* מֻנַאסַבַּאת مناسبات, בצורת רבים – אירועים (שמחים כעצובים)
* בִּאלְאַפְרַאח וַאלְמֻנַאסַבַּאתֶ אלסַּארַּה/אלסַּעִידֶה بالأفراح والمناسبات السّارّة/السّعيدة – בשמחות!
* מֻנַאסֶבּ مناسب, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – מתאים, ראוי, נאות, נאה, רצוי
* מֻש מֻנַאסֶבּ مش مناسب – לא ראוי, לא מתאים, שאינו במקום, לא הולם
* פִי אלְוַקְתֶ אלְמֻנַאסֶבּ في الوقت المناسب – בזמן המתאים
* מֻנַאסֶבּ לִלְאֻצוּל مناسب للأصول – בהתאם לכללים ולהוראות
* הפועל תַנַאסַבּוּא تناسبوا בבניין השישי – התאימו אלו לאלו, הפכו לקרובי משפחה בקשר של חיתון
* תַנַאסֻבּ تناسُب, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – התאמה; יחס; פרופורציה; סימטריה; תלות
* בִּלַא תַנַאסֻבּ بلا تناسب – ללא פרופורציה
* מֻתַנַאסִבּ متناسب, בצורת הבינוני הפועל – מתאים; יחסי; פרופורציונלי
* הפועל אִנְתַסַבּ אִלַא- انتسب إلى- בבניין השמיני – השתייך ל(שבט, משפחה); הצטרף ל-
* מֻנְתַסִבּ منتسِب וברבים מֻנְתַסִבִּין منتسبين, בצורת הבינוני הפועל – משתייך ל(ארגון), איש ה(ארגון)
* בַּיַאנֶ / שַגַ'רַתֶ אלְאַנְסַאבּ بيان / شجرة الأنساب; עַמוּדֶ אלנַּסַבּ عمود النّسب – אילן יוחסין
* עִלְמֶ אלְאַנְסַאבּ علم الأنساب – גנאלוגיה*
* עַרִיקֶ אלנַּסַבּ عريق النّسب – רם יחוס, מיוחס
* מֻנְחָטֶּ אלנַּסַבּ منحطّ النّسب – שמוצאו נחות
* נַסַאבַּה نسابة – קרבת משפחה
* נַסִיבּ نسيب וברבים נֻסַבַּאא' نسباء או נַסַאיֶבּ نسايب – קרוב משפחה (כללי, בקשר של חיתון), גיס, מחותן; מיוחס, אדם מכובד; החלק הפותח של שיר מסוג קצידה, בעל ממד נוסטלגי שלרוב עוסק באהבה שהייתה ואיננה ובגעגועים. מטרת חלק זה היא למשוך את אוזני השומעים
* נַסַּאבּ نسّاب, במשקל בעלי המלאכה – מומחה בשושלות יוחסין, גנאלוג
* קַבֶּל מַא תְנַאסֶבֶּ תְחַאסֶבּ قبل ما تناسب تحاسب – שקול צעדיך! חשוב היטב לפני שאתה עושה משהו (מיל': לפני שאתה מביא מישהו בקשר נישואין הישמר לך)
* תְכּוּן נַסִיבּ וַלַא תְכּוּן קַרִיבּ تكون نسيب ولا تكون قريب – עדיף להיות נסיב מאשר קרוב (משפחה)
=-=
"גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים. במובן הצר, המונח מתייחס לחקר היוחסין והשתלשלות הדורות. המונח הרשמי שנקבע בעברית למילה הלועזית Genealogy הוא: חֵקֶר יֻחֲסִין, והגנאלוג, אשר נקרא באנגלית Genealogist, הוא חוֹקֵר יֻחֲסִין.
הגנאלוג אוסף מידע על קשרי שארות, בין אם מדובר באנשים שעודם בחיים, ובין אם המדובר בנפטרים, ומבסס את היחסים המשפחתיים ביניהם, לצורך בניית אילן יוחסין, או עץ משפחה. המילה גנאלוגיה לקוחה מיוונית. genum פירושו גזע, או משפחה, בצירוף הסיומת לוגיה – תורה.
במושג גנאלוגיה משתמשים גם בהשאלה, כדי לתאר רצף היסטורי של ישויות מדיניות, כלכליות או אחרות, שירשו זו את זו או מוזגו זו לתוך זו.
[…]" (ויקיפדיה)
=-=-=-=
אביאל שאל לגבי הביטוי אלחסב ואלנסב.
לשמחתי, מצאתי ברשת מאמר קצר, מאת כותבת בשם עַבִּיר זֻעְבִּי, שמציין את הפרטים הבאים:
הערבים מייחסים חשיבות רבה לייחוס המשפחתי, כפי שהדבר בא לידי ביטוי עוד בשירה הג'אהלית הקדומה, שכן השיוך המשפחתי מבדיל גם בינם לבין שאר האומות.
עד המצאת אילנות היוחסין הכתובים הערבים נאלצו לשנן בע"פ את שושלות העבר של כל שבט ושבט.
חַסַבּ الحسب פירושו הסגולות והתכונות הטובות של האדם, וכן הכבוד שלו בפועל, כלומר המוניטין שלו, המוסר, האומץ, הנדיבות, הנאמנות וההיענות שלו לקריאה בעת צרה.
נַסַבּ النّسب פירושו המקורות והאבות של כל אדם ואדם. מדובר במדע כשאר המדעים, שמצריך דיוק ובדיקת נכונות המידע. תחום זה שואף להגיע לתיעוד רחוק ככל האפשר של האבות והאימהות של האדם. במקרה שאין תיעוד כזה, יחוסו של האדם ייקבע בהתאם לרכיבי החסב שלו.
שש הרמות העיקריות של הנסב:
* העם (שַעְבּ الشّعب): הקבוצה הגדולה שחוזרת לאב אחד, ממנו נוצרו/התפלגו השבטים.
* השבט (קַבִּילַה القبيلة): זהו חלק של עם, שהופך עם הזמן לעם בעצמו שכן הוא גדל מספרית. נקרא גם גולגולת (גֻ'מְגֻ'מַה الجمجمة) בשל חוזק הקשר בין הפרטים בקהילה. שבט הוא היחידה הגדולה ביותר של צאצאים של אדם אחד.
* תת-השבט (עַשִירַה العشيرة או עַמַארַה العمارة): זהו חלק של שבט.
* "הבטן" (בַּטְן البطن): מדובר בחלק של תת-שבט.
* "הירך" (פַחְ'ד' الفخذ): חלק של "בטן".
* המשפחה (פַצִילַה الفصيلة): מדובר במשפחה, אֻסְרַה أُسرة, במובן המקובל של המילה.
(התרגום שלי. שָלֵו)
=-=
כתב לנו בתגובות הקורא איתמר בבאי:
נסב מופיע גם בעברית בתנ"ך, בהקשר של גבולות:
וְנָסַ֣ב לָכֶם֩ הַגְּב֨וּל מִנֶּ֜גֶב לְמַעֲלֵ֤ה עַקְרַבִּים֙ וְעָ֣בַר צִ֔נָה וְהָיֻה֙ וְהָיוּ֙ תּֽוֹצְאֹתָ֔יו מִנֶּ֖גֶב לְקָדֵ֣שׁ בַּרְנֵ֑עַ וְיָצָ֥א חֲצַר־אַדָּ֖ר וְעָבַ֥ר עַצְמֹֽנָה: (במדבר פרק לד פסוק ד)
וְיָצָ֨א ע֜וֹד קָ֤וְה קָ֤ו הַמִּדָּה֙ נֶגְדּ֔וֹ עַ֖ל גִּבְעַ֣ת גָּרֵ֑ב וְנָסַ֖ב גֹּעָֽתָה: (ירמיהו פרק לא פסוק לח)
וגם הוא לא רחוק מהמשמעות של הקצאה שהופיעה בבניין השני
וכתב גם יובל ברגר:
עוד רמת ייחוס מתחת לשבט (שאני לא זוכר בדיוק איפה היא נכנסת) היא ת'לת' (כמו שליש) – איפשהו מתחת לעשירה ומעל לחמולה.
הפתגם אומר "קאלו: מא לכ תג'רי מאסכ ג'רס? קאל: נסיב נסיבי ראכב פרס" (ויש לו עוד גרסאות)
שאלו: למה אתה רץ עם פעמון ביד? ענה: גיסו של גיסי רוכב על סוס – נאמר על אדם שמתרגש מאוד מנושא שלא באמת נוגע לו.
=-=
כתב בר גרינברג:
לגבי ياء النسبة – לא למותר לציין שכמשתמע משמה, השימוש המקורי שלה היה להצביע על ייחוס משפחתי/שבטי וכד' דוגמת: قرشي، طائي، دمشقي וכיוצא באלה. רק בהמשך החלה הערבית לגזור שמות תואר משמות עצם על ידי הוספת היו"ד הזו, כגון علميّ، منطقيّ, نحويّ וכולי.
אחריה החרתה החזיקה גם העברית, שבהשראת הערבית החלו המתרגמים בימי הביניים לנהוג כך אף הם.
התמונה: Gemini
זה היה הפוסט ה- 3,259 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
