נעל גבוהה סגורה

נעל גבוהה סגורה
בבית שמות עצם (מוחשיים)Leave a Comment on נעל גבוהה סגורה

נעל גבוהה סגורה

נעל גבוהה סגורה

מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
בּוֹת بوت או בּוֹט بوط, בצורת הפרט הבודד: בּוֹתַה بوتة או בּוֹטַה بوطة, ברבים בְּוַאת بوات, בְּוַאט بواط, בּוֹתַאת بوتات או בּוֹטַאת بوطات – נעל גבוהה סגורה; נעל התעמלות; נעל צבאית; מגף
משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים החביב אלחכואתי.
הסרטון פורסם ב- 19.11.24 וכותרתו:
بلاش يكون فيها إزعاج🤣
اللي بدهم إياه بسمعوه واللي ما بدهم بفلتوه 🤣
אני מקווה שאני לא מטריח
מי שרוצה לשמוע ישמע ומי שלא – ישחרר/יַרְפֶּה
אליום דח’ל עלי זבון, תקריבן עמרה 70 סנה, בס מא שאא אללה סתאנד! ואקף, שכלה מן אלטבקה אלכאדחה, שע’יל ותעיב ומש מבין עליה. שבאב.
קאם, קרב עלי, קאל לי: יבני, בלקאש ענדכ בות ללשע’ל, יכון רח’יץ, חתא לו ממזע, בס יכון רח’יץ סערה.
קלת לה: ואללה, יא חאג’, האי הדא אלסתאנד, עליה בואת ב 10 שיכל, פיהן מזוע, והדא אלסתאנד עליה בואת ב 20, מזועהן אח’ף, והדא אלסתאנד כלהן ב 50 לאנהם הדולה שבה ג’דאד.
קאל לי: לא יא עמי, אנא ח’ליני ע אלסתאנד אבו אל 10 שיכל. קלת לה נקי. קאל לי בס, יבני, למא תחכי מעי, אנא סמאעי תקיל, עלי צותכ שוי. צרת אעלי פי צותי.
קאם דור, דור, לקי בות עג’בה. קאל לי: ביהמש אקיסה, יבני? קלת לה: יא חאג’, ח’ד ראחתכ, קיסה, טבען! קאל לי: בח’אף, בלאש יכון פיהא אזעאג’! קלת לה: לא, יא חאג’, אנא אבנכ ואלמחל מחלכ. קיסה וח’ד ראחתכ.
קאם קאסה, קאל לי: ואללה יא אבני, צ’יק שוי. קאם בחבש, בחבש, פי אלסתאנד אבו אל 10, מא לקיש. קאם מיל ע סתאנד אל 20, לקי כמאן בות עג’בה. קאל לי: ביהמש ברצ’ו אקיסה? קלת לה: יאבא, קיסה. קאל לי: ואללה בלאש יבקא פיה אזעאג’. קלת לה: יא חאג’, ולא אזעאג’ ולא אזעאג’ (חסני). קיסה, ח’לצני, ח’ד ראחתכ.
קאם קאסה, טבען כל מרה בקא ישלח פיהא בותה אלאולאני בקת תטלע רואאח, חראם, ח’לינא נסתר עלינא אלחאג’. אללה יסתר עליה.
קאם, מא לקיש ולא בות עלא קדה, קאם מיל עלא אלסתאנד אללי פיה אלבואת ב 50. קאם, טאל בות היכה, שבה ג’דיד, עג’בה, ובדון מא יקיסה עטאני 10 וחמל חאלה וט’ל טאלע.
קלת לה: יא חאג’, אסתנא, יא חאג’, הדא אבו אל 50! מא סמעש. עלית צותי, והו טאלע, בקול לה: יא חאג’! יא חאג’! יאבא! יא חאג’! ואללה מא סמע. וצל ענד אלסיארה, צרת אזעק, קלת לה: יא חאג’! ולא חיאה למן תנאדי.
אאח’ר אשי קלת לה בצות ואטי: יא חאג’, וקע מנכ 20 שיכל. קאם, תלפת ימין ושמאל, קאל לי: וין? מא וקעש מני אשי! קלת לה: עזא! הי האי סמעתהא, יא חאג’, אמא אלבות ב 50 מא סמעתהאש?
קאם סוא לי פי אידה באי! וסכר אלסיארה ושע’ל וט’ל טאלע!
קלעאט!
اليوم دخل عليّ زبون، تقريبًا عمره ٧٠ سنة، بس ما شاء الله ستاند! واقف، شكله من الطّبقة الكادحة، شغّيل وتعّيب ومش مبيّن عليه. شباب.
قام، قرّب عليّ، قال لي: يبني، بلقاش عندك بوت للشّغل، يكون رخيّص، حتّى لو ممزّع، بس يكون رخيص سعره.
قلت له: والله، يا حاجّ، هاي هدا الستاند، عليه بوات ب ١٠ شيكل، فيهن مزوع، وهدا الستاند عليه بوات ب ٢٠، مزوعهن أخفّ، وهدا الستاند كلّهن ب ٥٠ لأنّهم هدولة شبه جداد.
قال لي: لا، يا عمّي، أنا خلّيني ع الستاند أبو ال ١٠ شيكل. قلت له: نقّي. قال لي: بس، يبني، لمّا تحكي معي، أنا سماعي تقيل، علّي صوتك شوي. صرت أعلّي في صوتي.
قام دوّر، دوّر، لقي بوت عجبه. قال لي: بيهمّش أقيسه، يبني؟ قلت له: يا حاجّ، خد راحتك، قيسه، طبعًا! قال لي: بخاف، بلاش يكون فيها إزعاج! قلت له: لا، يا حاجّ، أنا ابنك والمحلّ محلّك. قيسه وخد راحتك.
قام قاسه، قال لي: والله يا ابني، ضيّق شوي. قام بحبش، بحبش، في الستاند أبو ال ١٠، ما لقيش. قام ميّل ع ستاند ال ٢٠، لقي كمان بوت عجبه. قال لي: بيهمّش برضو أقيسه؟ قلت له: يابا، قيسه. قال لي: والله بلاش يبقى فيه إزعاج. قلت له: يا حاجّ، ولا إزعاج ولا إزعاج حسني(؟). قيسه، خلّصني، خد راحتك.
قام قاسه، طبعًا كلّ مرّة بقى يشلح فيها بوته الأوّلاني بقت تطلع روائح، حرام، خلّينا نستر علينا الحاجّ. الله يستر عليه.
قام، ما لقيش ولا بوت على قدّه، قام ميّل على الستاند اللي فيه البوات ب ٥٠. قام، طال بوت هيكة، شبه جديد، عجبه، وبدون ما يقيسه عطاني ١٠ وحمّل حاله وظلّ طالع.
قلت له: يا حاجّ، استنّى، يا حاجّ، هدا أبو ال ٥٠! ما سمعش. علّيت صوتي، وهو طالع، بقول له: يا حاجّ! يا حاجّ! يابا! يا حاجّ! والله ما سمع. وصل عند السّيّارة، صرت أزعّق، قلت له: يا حاجّ! ولا حياةَ لمن تنادي.
آخر اشي قلت له بصوت واطي: يا حاجّ، وقع منك ٢٠ شيكل. قام، تلفّت يمين وشمال، قال لي: وين؟ ما وقعش منّي اشي! قلت له: عزا! هي هاي سمعتها، يا حاجّ، أمّا البوت ب ٥٠ ما سمعتهاش؟
قام سوّى لي في ايده باي! وسكّر السّيّارة وشغّل وظلّ طالع!
قلعاط!
היום נכנס אלי לקוח, בערך בן 70, אבל בלי עין הרע הוא עומד יציב (יש פה משחק מילים בערבית עם מילה שתופיע בהמשך מספר פעמים)! עומד על רגליו, הוא נראה ממעמד הפועלים, פועל עייף שלא רואים עליו (את הגיל. הוא נראה) צעיר.
הוא התקרב אלי ואמר לי: בני, אני לא מוצא אצלך נעל זולה לעבודה, אפילו קרועה, אבל שתהיה זולה.
אמרתי לו: בחיי, חאג’, יש המעמד הזה, עם נעלים ב- 10 שקלים, עם קרעים, על המעמד הזה יש נעלים ב- 20, עם פחות קרעים, ובמעמד הזה כולן ב- 50 כי הן כמעט חדשות.
אמר לי: לא, בן אדם, תשאיר אותי במעמד של ה- 10 שקלים. אמרתי לו: תבחר לך. הוא אמר לי: אבל, בני, כשאתה מדבר איתי, מכיוון שהשמיעה שלי חלשה, הגבר קצת את קולך. אז הגברתי את קולי.
הוא חיפש, חיפש ומצא נעל שמצאה חן בעיניו. הוא אמר לי: זה בסדר שאמדוד אותה, בני? עניתי לו: חאג’, קח את הזמן, מדוד אותה, כמובן! הוא אמר לי: אני חושש, אני לא רוצה להטריד אותך! אמרתי ל: לא, חאג’, אני בנך והחנות חנותך. מדוד וקח את הזמן.
הוא מדד אותה ואמר לי: בחיי, בני, היא קצת צרה/לוחצת. הוא חיפש וחיפש במעמד של ה- 10 ולא מצא. הוא עבר למעמד של ה- 20, הוא מצא עוד נעל שמצאה חן בעיניו. הוא אמר לי: זה בסדר שאמדוד אותה? עניתי לו: אבא, מדוד אותה. הוא אמר לי: בחיי, אני מקווה שאני לא מטריד. עניתי לו: חאג’, לא טרחה ולא נעליים. מדוד אותה, שחרר אותי, קח את הזמן.
הוא מדד אותה, ברור שבכל פעם שהוא חלץ את הנעל המקורית שלו יצאו ריחות, חבל, בואו נגן/נשמור על החאג’. שאלוהים יגן עליו.
הוא לא מצא אף נעל במידה שלו, אז הוא עבר למעמד עם הנעליים ב- 50. הוא לקח נעל כזו, כמעט חדשה, שמצאה חן בעיניו, ובלי למדוד אותה הוא נתן לי 10, לקח את עצמו והלך.
אמרתי לו: חאג’, חכה, חאג’, זה ב- 50! הוא לא שמע. הרמתי את קולי, בעודו הולך, אמרתי לו: חאג’, חאג’! אבא! חאג’! בחיי הוא לא שמע. הוא הגיע למכונית, התחלתי לצעוק, אמרתי לו: חאג’! אבל אין קול ואין עונה.
בסוף אמרתי לו בקול חלש: חאג’, נפלו לך 20 שקל. הוא פנה ימין ושמאל, ואמר לי: איפה? לא נפל לי שום דבר! אמרתי לו: לעזאזל! את זה שמעת, חאג’, אבל שהנעל ב- 50 לא שמעת?
הוא עשה לי “ביי” עם היד, סגר את המכונית, התניע ונסע.
טינופת/גועל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=-=
מילת היום אינה מילה ערבית. המקור שלה הוא boot, מגף באנגלית.
וכמובן, ישנן דרכים נוספות להגיד נעל בערבית, רובן ככולן הובאו כאן בעבר.
לאבי המנוח, רחמים כהן ז”ל, יליד העיר העתיקה בירושלים, הייתה כל חייו חנות נעליים, והיה סוג של נעליים סגורות ששמן הכללי היה בוטים, במלעיל, Botim.
צילום: Glenn Carstens-Peters
זה היה הפוסט ה- 2,679 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Oldest
Newest Most Voted
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x