נעל ישנה

נעל ישנה
שמות עצם (מוחשיים) תרבותLeave a Comment on נעל ישנה

נעל ישנה

נעל ישנה

פורסם לראשונה ב- 19.1.21
מרחבא
שלום לכולם,

מילת היום מופיעה בזכותו של ידידי הקורא יהושע אינדור.

יהושע שלח לי סרטון מ- 7.12.20 (מצורף בין התגובות הראשונות).
אז מילת היום היא –
צֻרְמַאיֶה (סרמאיה) صُرْمَاية – נעל ישנה
וזו לשון הסרטון, בו רואים נהג ערבי ישראלי שמקבל קנס משוטר ערבי על אי-חבישת מסיכה:
הכותרת שהוספה לו טוענת –
מח’אלפת כמאמה ח’אוה
אמא פי אללה פוק, אללה לא יחכם ערבי בערבי
مخالفة كمامة خاوة
أمّا في الله فوق، الله لا يحكم عربي بعربي
קנס על מסיכה כפרוטקשן
אבל יש אללה למעלה, (ומי ייתן) שאללה לא יאפשר שערבי יהיה שופט של ערבי
=-=-=
מה זה מעניין אותך (נקטע)
ע איש אלדוח’ 500 שיכל?
ככה
ככה?
כן
ערבי, אה?
אה, ערבי
אחכי מעי ערבי קדאמי
לא רוצה
ולא תסתרג’וש
אין מה לעשות
תסתרג’וש
אתה תקבל 500 שיכל
ע טיזי, ע צרמאיתי, מעי מצארי בשבע אלדולה כלהא
יופי, כל הכבוד
ע צרמאיתי אל 500 שיכל
כל הכבוד, תשלם עד מחר בבוקר
בס בוטיש חאלי
יופי
אחסאן עבאס, אה? אחסאן עבאס
אה, אחסאן עבאס
שע’לכ חלו והד’א
יופי
ולא שי, בסדר
עוד משהו?
וכל אשי פי ענדי חכי, כל אשי
מניח, יופי
שאנצכם בס האי אלאואעי אללי לאבסינהא
יופי, אז אל תאיים
אבל אני לא מאיים, אני לא מאיים, אני לא מאיים!
אתה מאיים
מתכלין ע האי אלאואעי אללי לאבסינהא
אל תאיים
מתכלין ע האי אלאואעי
אל תאיים!
אני לא מאיים! לו בדי אאיים בח’אפש מן חדא, לו בדי אאיים
תנמיך, תנמיך טורים
בדיש אנמיך טורים
תנמיך טורים
בדיש אנמיך טורים
מה זה מעניין אותך (נקטע)
ع ايش الدوخ ٥٠٠ شيكل؟
ככה!
ככה?
כן
عربي، اه؟
اه، عربي
احكي معي عربي قدّامي
לא רוצה
ولا تسترجوش
אין מה לעשות
تسترجوش
אתה תקבל 500 שקל
ع طيزي، ع صرمايتي، معي مصاري بشبع الدّولة كلّها
יופי, כל הכבוד
ع صرمايتي ال ٥٠٠ شيكل
כל הכבוד, תשלם עד מחר בבוקר
بس بوطّيش حالي
יופי
إحسان عبّاس، اه؟ إحسان عبّاس
اه، احسان عباس
شغلك حلو وهذا
יופי
ولا شي، בסדר
עוד משהו?
وكلّ اشي في عندي حكي، كلّ اشي
منيح، יופי
شانصكم بس هاي الأواعي اللي لابسينها
יופי, אז אל תאיים
אבל אני לא מאיים, אני לא מאיים, אני לא מאיים!
אתה מאיים
متّكلين ع هاي الأواعي اللي لابسينها
אל תאיים
متّكلين ع هاي الأواعي
אל תאיים!
אני לא מאיים! لو بدّي אאיים بخافش من حدا، لو بدّي אאיים
תנמיך, תנמיך טורים
بدّيش אנמיך טורים
תנמיך טורים
بدّيش אנמיך טורים
(השוטר): מה זה מעניין אותך (נקטע)
(הנהג): על מה דוח 500 שקל? (שמתם לב איך אובדן הגיית החית העברית הגאה חדר לדוברי ערבית, שאומרים דוח’ ולא דוח?)
– ככה!
– ככה?
– כן
– ערבי, אה?
– כן, ערבי
– דבר איתי ערבית, מולי
– לא רוצה
– או שאתם לא מעיזים (לעשות זאת)
– אין מה לעשות
– אתם לא מעיזים
– אתה תקבל 500 שקל
– על התחת שלי, אני מצפצף עליך, יש לי כסף שיכול להשביע את המדינה כולה
– יופי, כל הכבוד
– אני מצפצף על ה- 500 שקל
– כל הכבוד, תשלם עד מחר בבוקר
– אבל אני לא משפיל את עצמי
– יופי
– אחסאן עבאס (קורא את שמו של השוטר מתג השם על החולצה), אה? אחסאן עבאס
– כן, אחסאן עבאס
– כל הכבוד לך, באמת
– יופי
– שום דבר, בסדר
– עוד משהו?
– על כל דבר יש לי מה להגיד, כל דבר
– טוב, יופי
– המזל שלכם הוא הבגדים האלה שאתם לובשים
– יופי, אז אל תאיים
– אבל אני לא מאיים, אני לא מאיים, אני לא מאיים!
– אתה מאיים
– מסתמכים על הבגדים האלה שאתם לובשים
– אל תאיים
– מסתמכים על הבגדים האלה
– אל תאיים!
– אני לא מאיים! אילו רציתי לאיים אני לא מפחד מאף אחד, אילו רציתי לאיים
– תנמיך, תנמיך טורים
– אני לא רוצה להנמיך טורים
– תנמיך טורים
– אני לא רוצה להנמיך טורים
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי Haim Monsonego על העזרה)
מבחירה לא אכנס פה לסוגיות פוליטיות-מעמדיות-מגדריות-מגזריות-חוקיות-משפטיות, אבל שמתם לב לשפה?
ערביי ישראל, באופן הכי טבעי וצפוי, מדברים ערבית משולבת עברית.
זו תופעה מוכרת וידועה בקרב חברה שחיה בתוך חברה שונה גדולה ממנה (מונחים בלשניים רלוונטיים, למתעניינים: דיגלוסיה; דו-לשוניות)
=-=-=-=
היה לנו בעבר פוסט על המילה:
מילת היום מופיעה לבקשתה של הקוראת שחר שילוח, והיא המילה –
צֻרְמַאיֶה صُرْمَاية או צֻרְמַאי صرماي, וברבים צַרַאמִי صرامي – נעל ישנה
תזכורת: האות הערבית צאד ص נהגית כמו s גרונית-נחצית.
פַרְדֶת צֻרְמַאיֶה فردة صرماية – נעל אחת
אחרי שלא מזמן עסקנו פה בברכות רבות, הנה מילה שהיא ממש ההיפך.
“איך נעל היא קללה?”, אתם שואלים.
ובכן, הכל עניין של תרבות. כמו שבהודו יד שמאל נמצאת “מחוץ לתחום” (כי היא היד שאחראית על ניגוב ההפרשות), כך אצל הערבים הרגליים הן סמל לזוהמה ולכלוך, ולכן יש לשטוף אותן ולהיטהר לפני תפילה ו/או כניסה למסגד, למשל.
הרגליים נחשבות מלוכלכות עד מעל הברכיים, לכן לא באמת תראו ערבים שהולכים עם מכנסיים קצרים.
ולא רק הרגליים; הנעליים, והסוליות, הן שנוגעות בזוהמת הרחובות והדרכים, ולכן הן סמל לטינופת. זו גם הסיבה שערבים לא ישבו עם רגל על רגל בהפנותם את הסוליה לבן שיחם.
יש כמה מילים לנעליים בערבית, אולם צרמאיה נושאת בתוכה מטענים שליליים רבים, של נעליים ישנות, בלויות ומטונפות.
המילה כל כך בוטה, שבשיחת חולין רגועה היא לא תוזכר, ואם תוזכר – יגידו “בעיד ענכ”, רחוק ממך.
השורש הערבי צ.ר.מ עוסק בעיקר בנעליים אך גם בחיתוך ובכל מיני תחומים שליליים (בספרותית), ובכך הוא מקביל לשורש העברי הזהה צ.ר.ם (העוסק גם הוא בחיתוך: צָרַם פירושו גם חרץ בבשר באופן שנשארו שני חלקים נפרדים):
* הפועל הספרותי צַרַמַ صرم בבניין הראשון – חתך את-, כרת את-
* צַארֶם صارم, צורת הבינוני הפועל של הבניין, שם תואר שנפוץ בטקסטים ספרותיים – תקיף, אכזרי, חד (חרב)
* צִרְם صِرم – סנדל (לא בשימוש)
* צַרַּאם صرّام במשקל בעלי המלאכה – מוכר סנדלים (לא בשימוש)
* צֻרְמַאתִי صرماتي – סנדלר (לא בשימוש)
* צֻרְם صُرم – פי הטבעת (לא בשימוש)
* עַ צֻרְמַאיְתִי! ع صرمايتي – אני מצפצף עליך! אני שם עליך קצוץ! (מיל’: על הנעל שלי!)
* מַעַ אלצֻּרְמַאיֶה! مع الصّرماية! – שלום ולא להתראות (לעומת: מע אלסלאמה! – להתראות! מיל’: [לך יחד] עם הנעל!)
* מַא תִגִ’י עֵ’יר בִּאלצֻּרְמַאיֶה ما تجي غير بالصّرماية – זה לא ילך בלי נעל (מצלצלת שתכה ותרביץ)
* מַא בִּיסְוַא צֻרְמאיה קַדִימֶה ما بيسوى صرماية قديمة – לא שווה גרוש (מיל’: לא שווה נעל ישנה)
* בְּתִשְרַבּ שוֹרַבַּה מִן צֻרְמַאיְתִי بتشرب شوربة من صرمايتي – ביטוי מעליב: שתשתה מרק מתוך נעלי
* מִתְ’לֶ אלְבַּחְצַה בִּאלצֻרְמַאיֶה مثل البحصة بالصّرماية – כמו עצם בגרון (מיל’: כמו אבן חצץ בנעל)
* פִי אלְוִשּ מַרַאיַה פִי אלְקַפַא סִלַּאיַה/צֹרְמַאיַה في الوشّ مراية في القفا سِلّاية/صرماية – צבוע, דו פרצופי (מיל’: בַּפָּנים הוא מַרְאָה, מהעורף הוא עצם של דג, “קוץ”/נעל)
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

Back To Top