מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי משה סלמון.
אז מילת היום היא –
בַּחְלַק بَحْلَق – נעץ מבט, לטש עיניים, פער עיניים, הסתכל בפליאה / תמיהה / התפעלות, פתח עיניו לרווחה כדי לראות טוב יותר; בהה
משה שלח לי סרטון נוסף של מספר הסיפורים אלחכואתי.
הסרטון פורסם ב- 1.11.25 וכותרתו:
انا طمعت وانضحك علي
רדפתי בצע ו(לבסוף) עשו ממנו צחוק
דח'ל עלי זבון. פי ענדי לוחה פח'מה פח'מה מעלקה ע אלחיט. קאם בחלק פיהא, בחלק, וצפן, צפן, קאל: אוהו! בסם אללה! מא שאא אללה! שו האלפח'אמה האי? קאל לי: קדיש בדכ פיהא, אללוחה האי? קלת לה: ואללה, יא אח'וי, בדי פיהא 300 שיכל. קאל לי: אצחא! מג'נון אנת? יא זלמה, האי מרסומה רסם ידוי וקדימה! אועא, יא זלמה! חראם עליכ תביעהא אקל מן 1000! קלת לה: באלכ? קאל לי: איוא, יא זלמה, חראם, הדי ע'אליה. קלת לה: יעני בס 1000 אטלב פיהא? אקל מן 1000? קאל לי: אקל מן 1000 תביעש! קלת לה מאשי, וראח.
ת'אני יום דח'ל ענדי זבון, עג'בתה אללוחה, קאל לי: קדיש בדכ פיהא? קלת לה: 1000 שיכל. קאל לי: לא, יא אח'וי, הדי ע'אליה, ב 1000 שיכל. קאל: אאח'דהא ב 300 שיכל? קלת לה: לא, יא עמי, אנא אקל מן 1000 מש ביאע. קאל לי: זי מא בדכ. וראח.
דח'ל אלזבון אלת'אני, ברצ'ו עג'בתה אללוחה. קדיש בדכ פיהא? קלת לה 1000. דפע 400 שיכל. קלת לה: אקל מן 1000 בביעש. וראח.
וידח'ל אלזבון אללי ידפע 200, אללי ידפע 300, אע'לא ואחד פיהם דפע 400 שיכל ואנא ט'לית מענד ומא קבלתש אביעהא.
בעד שהר קאם רג'ע אלזבון אלאולאני, אללי קאל לי: אועכ תביעהא אלא ב 1000. קאל לי: מרחבא, קלת לה: אהלין. קאל לי: בעת אללוחה? קלת לה: לא ואללה, יא אח'וי, טלבת ט'לית מצר עלא 1000, ואללי דפע 200 ואללי דפע 300 ואללי דפע 400, ובעד שהר בטל חדא יקבל יסאומהא באלמרה.
קאל לי: טב, שו ראיכ תביעני איאהא? קלת לה: מש משכלה, בביעכ איאהא. קאל לי: קדיש בדכ פיהא? קלת לה: 1000, יא אח'וי, מא אנת אללי קלת לי: ביעהא ב 1000. קאל לי: לא, יא עמי, הדי בסתואש 1000. הדי רסמתהא מבין עליהא מש אצליה.
עזא! קלת לה: הסא צארת מש אצליה? קאל לי: אה, יא אח'וי, מאהי לו אנהא יעני בתסוא 1000 מאהם כאן אח'דוהא ב 1000. קלת לה: איוא, בס מאהו אנת אללי ח'ליתני אד'כר ע 1000. הם דפעוא 400! קאל לי: טב, מן אלאאח'ר, קדיה תחסב לי איאהא? קלת לה: ח'לץ, האת 400. קאל לי: לא, יא עמי, הדי בס ב 100 שיכל.
עזא! 100 שיכל? טב מא אנת אללי קלת לי בתסוא 1000 והסא צרת בדכ איאהא ב 100 שיכל? קאל לי: יא אח'וי, הדא אללי מוג'וד. 100 שיכל. בעת ולא לא? קלת לה: בתערף, יא אח'וי, שע'לה? אלחק מש עליכ. אלחק ע אלטמאע אללי צדק ומשא וראכ. ולא למא דפעוא לי 300 שיכל לו אני בעתהא. חב וח'יר וחלאוה, כאן תרזקת ואסתפדת. הסא צרת בדכ תביעהא ב 100 שיכל?
קלעאט!
دخل عليّ زبون. في عندي لوحة فخمة فخمة معلّقة ع الحيط. قام بحلق فيها، بحلق، وصفن، صفن، قال: اوهو! بسم الله! ما شاء الله! شو هالفخامة هاي؟ قال لي: قدّيش بدّك فيها، اللّوحة هاي؟ قلت له: والله، يا أخوي، بدّي فيها ٣٠٠ شيكل. قال لي: اصحى! مجنون انت؟ يا زلمة، هاي مرسومة رسم يدوي وقديمة! أوعى، يا زلمة! حرام عليك تبيعها أقلّ من ١٠٠٠! قلت له: بالك؟ قال لي: ايوا، يا زلمة، حرام، هدي غالية. قلت له: يعني بس ١٠٠٠ أطلب فيها؟ أقلّ من ١٠٠٠؟ قال لي: أقلّ من ١٠٠٠ تبيعش! قلت له ماشي، وراح.
ثاني يوم دخل عندي زبون، عجبته اللّوحة، قال لي: قدّيش بدّك فيها؟ قلت له: ١٠٠٠ شيكل. قال لي: لا، يا أخوي، هدي غالية، ب ١٠٠٠ شيكل. قال: آخدها ب ٣٠٠ شيكل؟ قلت له: لا، يا عمّي، أنا أقلّ من ١٠٠٠ مش بيّاع. قال لي: زيّ ما بدّك. وراح.
دخل الزّبون الثّاني، برضو عجبته اللّوحة. قدّيش بدّك فيها؟ قلت له ١٠٠٠. دفع ٤٠٠ شيكل. قلت له: أقلّ من ١٠٠٠ ببيعش. وراح.
ويدخل الزّبون اللي يدفع ٢٠٠، اللي يدفع ٣٠٠، أغلى واحد فيهم دفع ٤٠٠ شيكل وأنا ظلّيت معنّد وما قبلتش أبيعها.
بعد شهر قام رجع الزّبون الأوّلاني، اللي قال لي: أوعك تبيعها إلّا ب ١٠٠٠. قال لي: مرحبا، قلت له: أهلين. قال لي: بعت اللّوحة؟ قلت له: لا والله، يا أخوي، طلبت، ظلّيت مصرّ على ١٠٠٠، واللي دفع ٢٠٠ واللي دفع ٣٠٠ واللي دفع ٤٠٠، وبعد شهر بطّل حدا يقبل يساومها بالمرّة.
قال لي: طب، شو رأيك تبيعني اياها؟ قلت له: مش مشكلة، ببيعك اياها. قال لي: قدّيش بدّك فيها؟ قلت له: ١٠٠٠، يا أخوي، ما انت اللي قلت لي: بيعها ب ١٠٠٠. قال لي: لا، يا عمّي، هدي بستواش ١٠٠٠. هدي رسمتها مبيّن عليها مش أصليّة.
عزا! قلت له: هسّا صارت مش أصليّة؟ قال لي: اه، يا أخوي، ماهي لو إنّها يعني بتسوى ١٠٠٠ ماهم كان أخدوها ب ١٠٠٠. قلت له: ايوا، بس ماهو انت اللي خلّيتني أذكّر ع ١٠٠٠. هم دفعوا ٤٠٠! قال لي: طب، من الآخر، قدّيه تحسب لي اياها؟ قلت له: خلص، هات ٤٠٠. قال لي: لا، يا عمّي، هدي بس ب ١٠٠ شيكل.
عزا! ١٠٠ شيكل؟ طب ما انت اللي قلت لي بتسوى ١٠٠٠ وهسّا صرت بدّك اياها ب ١٠٠ شيكل؟ قال لي: يا أخوي، هدا اللي موجود. ١٠٠ شيكل. بعت ولّا لا؟ قلت له: بتعرف، يا أخوي، شغلة؟ الحقّ مش عليك. الحقّ ع الطّمّاع اللي صدّق ومشى وراك. ولّا لمّا دفعوا لي ٣٠٠ شيكل لو إنّي بعتها. حبّ وخير وحلاوة، كان ترزّقت واستفدت. هسّا صرت بدّك تبيعها ب ١٠٠ شيكل؟
قلعاط!
נכנס אלי לקוח. יש לי ציור מפואר ומרשים שתלוי על הקיר. הוא הביט בו, הביט, והתבונן, התבונן. הוא אמר: אוהו! בשם האל! בלי עין הרע! מה זה הפאר/היופי הזה! הוא אמר לי: כמה אתה רוצה עליו, על הציור הזה? עניתי לו: בחיי, אחי, אני רוצה עליו 300 שקל. הוא אמר לי: תתעורר! אתה משוגע? בן אדם, הוא צויר ביד והוא עתיק! תיזהר, בן אדם! אסור לך למכור אותו בפחות מאלף! אמרתי לו: באמת? הוא אמר לי: כן, בן אדם, אסור, הוא יקר. אמרתי לו: כלומר לבקש עליו לא פחות מאלף? הוא ענה לי: אל תמכור בפחות מאלף! אמרתי לו בסדר, והוא הלך.
למחרת נכנס אלי לקוח, הציור מצא חן בעיניו, והוא אמר לי: כמה אתה רוצה עליו? עניתי לו: אלף שקל. הוא אמר לי: לא, אחי, זה יקר, אלף. אני אקח אותו ב 300 שקל? אמרתי לו: לא, דוד, אני בפחות מאלף לא מוכר. הוא אמר לי: איך שאתה רוצה, והלך.
נכנס לקוח נוסף, גם בעיניו הציור מצא חן. כמה אתה רוצה עליו? עניתי לו אלף שקל. (הוא אמר): אשלם 300 שקל. אמרתי לו: בפחות מאלף אני לא מוכר. אז הוא הלך.
נכנס לקוח שהיה מוכן לשלם 200, כזה שהיה מוכן לשלם 300, והכי יקר מי שהיה מוכן לשלם 400, אך אני המשכתי להתעקש ולא הסכמתי למכור אותו.
לאחר חודש חזר אלי הלקוח הראשון, זה שאמר לי: אני מזהיר אותך לא למכור אותו בפחות מאלף. הוא אמר לי שלום, עניתי לו שלום. הוא אמר לי: מכרת את הציור? עניתי לו: בחיי, לא, אחי, המשכתי להתעקש על אלף, היה מי ששילם (היה מוכן לשלם) 200 ומי ששילם 300 ומי ששילם 400, אך לאחר חודש האנשים הפסיקו לגמרי להתמקח.
הוא אמר לי: טוב, מה דעתך למכור לי אותו? אמרתי לו: אין בעיה, אמכור לך אותו. הוא אמר לי: כמה אתה רוצה עליו? עניתי לו: אלף, אחי, הרי אתה אמרתי לי: מכור אותו באלף. הוא אמר לי: לא, דוד, הוא לא שווה אלף. רואים שזה ציור לא מקורי.
לעזאזל! אמרתי לו: עכשיו הוא הפך ללא מקורי? הוא אמר לי: כן, אחי, הרי אילו הוא היה שווה אלף הם היו קונים אותו באלף. אמרתי לו: כן, אבל אתה גרמת לי להתעקש על אלף. הם שילמו 400! הוא אמר לי: טוב, בוא נגיע לעניין: בכמה תעשה לי אותו? אמרתי לו: זהו, תן 400. הוא אמר לי: לא, דוד, אשלם עליו רק 100.
לעזאזל! 100 שקל? הרי אתה זה שאמרת לי שהוא שווה אלף ועכשיו אתה רוצה אותו ב 100 שקל? הוא אמר לי: אחי, זה מה שיש. 100 שקל. אתה מוכר או שלא? אמרתי לו: אתה יודע משהו, אחי? לא אתה אשם. מי שאשם הוא תאב-הבצע שהאמין והלך אחריך. הייתי צריך למכור אותו כשהציעו לי 300 שקל. (הוא מנשק את כף ידו משני צידיה, כסימן לעסקה מוצלחת וטובה) אהבה, טוב ומתיקות, הייתי מרוויח ומפיק תועלת. עכשיו אתה רוצה לקנות אותו ב 100 שקל?
טינופת/גועל!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
https://www.tiktok.com/@ash…/video/7567836388024995090
=-=-=-=-=-=
השורש הערבי המרובע ב.ח.ל.ק קיים רק במדוברת, ורק בפועל על דרך הבניין השני, שהוא מילת היום.
אמר לי חברי אורי טרוק:
אמא שלי הייתה אומרת על מי שעיניו בולטות: עֵינֵיה מְבַּחְלַקִין عينيه مبحلقين
הקורא מֹזְהֶר בַּדֶר מוסיף, ובצדק, כי לצד פועל היום קיים גם הפועל חַמְלַק حَمْلَقَ.
ואני מוסיף: בין הגרסאות קיים שיכול עיצורים וחילופי בומ"פ.
התמונה: בתי הבכורה שקד, כשהייתה בת פחות משנה, מביטה בפליאה לעבר העתיד…
זה היה הפוסט ה- 2,990 שלנו.
שיהיה יום מצוין ושבוע טוב,
שלו
מיזם ערביט הוא זוכה פרס "קרן שרוני" לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
