מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
עַאן عَان – עזר
לשמיעה: https://on.soundcloud.com/k2KHj
מרק שלח לי סרטון שפורסם ב- 23.10.22.
כותרתו:
إسرائيل تمنع دخول الحمير إلى قطاع غزة الأمر الذي أثر على ارتفاع أسعارها
تصوير: مثنى النجار
ישראל אוסרת כניסת חמורים לרצועת עזה, דבר שהביא לעלייה במחירם
צלם: מת’נא אלנג’אר
הסרטון פורסם בערוץ יוטיוב:
ALhadath Newspaper
صحيفة الحدث الفلسطيني، صحيفة شهرية اقتصادية اجتماعية ثقافية، تصدر عن شركة الحدث للإعلام والطباعة والنشر وموقعها الرسمي في بلدة بيرزيت التابعة لمحافظة رام الله \ فلسطين
העיתון הפלסטיני “אלחדת'” (האירוע) הוא ירחון כלכלי-חברתי-תרבותי, שיוצא מטעם חברת התקשורת, ההדפסה והפרסום “אלחדת'”, שמקום מושבה הרשמי הוא היישוב ביר זית שבמחוז ראמאללה, פלסטין
ולא פי תעזים, ולא פי הדאכה. כל ואחד ביאח’ד מנין בישתע’ל עליה.
אלאסעאר מן אל 500 ל 1000, 1100. הדי הי.
מצדר רזק, יעני בדה יאכלוא מנה צאחב אלדאר. בישתע’ל עליה עשאן יאכל עיאלה. האי כל אלקצה.
ומשתריה נאס ללחראת’, ללזראעה, לכל חאג’ה, סוק.
– פש חמיר כויסאת ביבעת’וא לנא איאהן ישתע’לן. חמיר תעבאנאת, יעני ביג’והן הנא בישדוהן, לא בירוח אלחמאר, בירוחש משואר ובירתמי, ביצף.
– מן וין ביג’וא?
– ביג’י מן אסראאיל, מן מעבר, מע אלבקר ומע אלעג’ול.
כל ואחד ביטלע ענדה ולד ופש שע’לה ולא עמלה, בירוח ביג’יב, בינזל ע אלסוק בישתרי לה חמאר, ע אסאס יעין אלעילה תבעתה. בס, יעני הון פש שע’ל פי ע’זה, פש, נהאאי, שע’ל, ע’זה פש פיהא שע’ל.
אזעם ואחד בישתע’ל בעשרין שיכל. יעני יט’ל ישתע’ל טול אלנהאר עלא אלחמאר עשאן יופר לה עשרין שיכל יטעמ אהלה ויטעם אח’ואנה, יצרף ע אלעילה.
ופש יעני חאג’ה תיג’י מן ברה. כלה עאלמחלי. ואלאשי ע’אלי הון. פי אלדאח’ל ע’אלי, לאנה ביג’יש אשי מן ברה. כלה עלא אלדאח’ל, אחנא פש, חצאר, מן וין בדה ימרק לכ? מן וין בדה יג’י לכ, מן וין בדה יטלע לכ?
ولا في تعزيم، ولا في هداكة. كلّ واحد بياخد منين بيشتغل عليه.
الأسعار من ال ٥٠٠ ل ١٠٠٠، ١١٠٠. هدي هي.
مصدر رزق، يعني بدّه ياكلوا منّه صاحب الدّار. بيشتغل عليه عشان ياكّل عياله. هاي كلّ القصّة.
ومشتريه ناس للحراث، للزّراعة، لكلّ حاجة، سوق.
– فش حمير كويسات بيبعثوا لنا ايّاهن يشتغلن. حمير تعبانات، يعني بيجوهن هنا بيشدّوهن، لا بيروح الحمار، بيروحش مشوار وبيرتمي، بيصفّ.
– من وين بيجوا؟
– بيجي من إسرائيل، من معبر، مع البقر ومع العجول.
كلّ واحد بيطلع عنده ولد وفش شغلة ولا عملة، بيروح بيجيب، بينزل ع السّوق بيشتري له حمار، ع أساس يعين العيلة تبعته. بس، يعني هون فش شغل في غزّة، فش، نهائي، شغل، غزّة فش فيها شغل.
أزعم واحد بيشتغل بعشرين شيكل. يعني يظلّ يشتغل طول النّهار على الحمار عشان يوفّر له عشرين شيكل يطعم أهله ويطعم إخوانه، يصرف ع العيلة.
وفش يعني حاجة تيجي من برّة. كلّه عالمحلّي. والاشي غالي هون. في الدّاخل غالي، لأنّه بيجيش اشي من برّة. كلّه على الدّاخل، احنا فش، حصار، من وين بدّه يمرق لك؟ من وين بدّه يجي لك، من وين بدّه يطلع لك؟
אין … ואין ההוא. כל אחד לוקח (חמור) מהמקום שהוא עובד בו.
המחירים מתחילים ב- 500 ומגיעים עד 1000, 1100. זה המצב.
זה מקור פרנסה, ממנו בעל הבית רוצה לאכול. הוא עובד עליו כדי להאכיל את ילדיו. זה כל הסיפור.
האנשים קונים אותם לחריש, לזריעה, לכל דבר, לרכיבה.
– אין חמורים טובים ששולחים לנו אותם לעבודה. החמורים עייפים/מסכנים, מביאים אותם לפה וקושרים אותם, החמור לא הולך, הוא לא “יוצא לסיבוב” הוא “נזרק”, הוא עומד.
– מאיפה מביאים (אותם)?
– הם מגיעים מישראל, ממעבר-, עם הפרות והעגלים.
כל מי שיש לו ילד ואין לו עבודה, הולך ומביא, הולך לשוק וקונה לו חמור, כדי לעזור למשפחה שלו. אין פה עבודה בעזה, אין, בכלל, עבודה, אין בעזה עבודה.
גם הכי “גיבור” עובד בעשרים שקל. הוא עובד כל היום על החמור כדי להרוויח עשרים שקל כדי להאכיל את משפחתו ואחיו, להוצאות של המשפחה.
ושום דבר לא מגיע מבחוץ. הכול מקומי. וזה יקר פה. בַּ”פְּנים” (בישראל) יקר, כי לא מגיע שום דבר מבחוץ. הכל נמצא ב”פנים”, אנו פה במצור, מאיפה יעבור לך? מאיפה יבוא לך? מאיפה יצא לך?
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו. ותודה לחברי חיים על העזרה)
=-=-=-=
בעבר פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Eldar Alahverdiev, שכתב לנו:
“האם יש קשר בין אללה יעינכ الله يعينك (שאללה ישמור עליך) לבין המילה עיאן عيّان – חולה,
אולי הפירוש של الله عينك הוא שאללה יהיה נוכח במחלתך ובכך ירפא/יקל?”
אז מילת היום היא –
אַללָּה יְכּוּן בִּאלְעוֹן الله يْكُون بِالْعون – האל יעזור
לשמיעה:
הנה פוסט שהתפרסם אצלנו לפני 4 שנים:
לאחר שבועיים עמוסי ברכות בערבית, נותרה עוד אחת חשובה.
אז מילת, או ברכת היום היא –
אַללָּה יְעִינַכּ الله يعينك – שאלוהים יעזור לך
לשמיעה:
בפנייה לאישה: אַללָּה יְעִינֶכּ الله يعينك
בפנייה לרבים: אַללָּה יְעִינְכּוּ/ אַללָּה יְעִינְכֹּם الله يعينكو/ الله يعينكم
הדרך הספרותית לאמירת הברכה: אַעַאנַכַּ אללָּה أعانك الله
דרך נוספת לאמירת הברכה במדוברת: בִּעִין אַללָּה بعين الله (עם פועל בנטייה בזמן הווה-עתיד)
השורש הערבי ע.ו.ן (בגזרת ע”ו) עוסק בעזרה ובסיוע. בעברית השורש מופיע במילה התנ”כית מָעון; מילים כמו עווֹן או עונה הן משורשים אחרים.
* עַוְן عون, בספרותית, עוֹן במדוברת, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין הראשון, שכלל אינו נמצא בשימוש כפועל – עזרה, סיוע, תמיכה. מכירים את מִישֵאל (מישל) נַעִים עַוְן ميشال نعيم عون, שהוא נשיא לבנון?
* בִּעַוְנִ אללָּה بعون الله – בעזרת האל. גרסה נוספת: בִּעַוְנִהִ תַעַאלַא بعونه تعالى – בעזרתו, יתעלה
* אַללָּה יְכּוּן פִי אלְעוֹן/עוֹנַכּ الله يكون في العون/ عونك – דרך נוספת להביע אותה ברכה (צורה זו תיאמר לרוב כשאדם נמצא בצרה)
* קַדַּםַ יַדַ אלְעַוְן قَدَّمَ يَدَ الْعَوْن – הושיט (יד ל-) עזרה
* עַוְן عون וברבים אַעְוַאן أعوان (אותה מילה, אך כשם עצם ולא כשם פעולה) – עוזר (כתפקיד. לא בשימוש רב)
* מַעוּנַה معونة, צורת שם פעולה נוספת של הבניין – עזרה, סיוע
* מעונה מַאדִּיַּה معونة مادّيّة – סיוע חומרי, ברכוש, תמיכה חומרית
* מעונה מַאלִיַּה ماليّة – סיוע כספי, תמיכה כספית
* הפועל הספרותי עַוַּנַ عوّن בבניין השני – עזר ל-
* הפועל הספרותי עַאוַנַ عاون בבניין השלישי – עזר, סייע
* מֻעַאוַנַה معاونة, צורת שם הפעולה של הבניין – סיוע
* הפועל הספרותי אַעַאנַ أعان בבניין הרביעי, שהפך במדוברת לבניין הראשון ומופיע פה בפוסט בברכה היומית – עזר
* מֻעִין مُعين, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – עוזר, תומך; שם פרטי
* הפועל תַעַאוַנוּ(א) تعاونوا בבניין השישי, המאופיין בפעולות הדדיות – שיתפו פעולה
* תַעַאוֻן تعاون, שם הפעולה של הבניין – שיתוף פעולה
* הפועל הספרותי אִסְתַעַאן استعان בבניין העשירי – ביקש עזרה; הסתייע, נעזר
* אִסְתִעַאנַה استعانة, צורת שם הפעולה של הבניין – בקשת עזרה
* אַללָּה אֶלְמֻסְתַעַאן الله المستعان (עם צורת הבינוני הפעול של הבניין) – שאללה יעזור בעת צרה
אין ערבי – יותר מזה; אין מוסלמי – שאינו מכיר את הפועל הזה בבניין הזה שכן הוא מופיע ב- סוּרַתֶ אלְפַאתִחַה, היא הפרק הראשון בקוראן, שנאמר במהלך שגרת היום פעמים רבות (17) בנסיבות שונות. הפסוק הוא: אִיַּאכַּ נַעְבֻּדֻ וַאִיַּאכַּ נַסְתַעִין إيّاك نعبد وإيّاك نستعين – אותך (אללה) אנו עובדים וממך מבקשים עזרה
הקורא אפרים בן מאיר הזכיר לי את אחד הפתגמים החשובים ששכחתי:
כֻּלּ וַאחַד עַלַא דִינֹה אַללָּה יְעִינֹה كلّ واحد على دينه الله يعينه – שכל אחד יעשה מה שהוא רוצה (מיל’: כל אחד בדת שלו, ושאלוהים יעזור לו)
=-=-=-=
גם השורש הערבי ס.ע.ד קשור לעזרה, אולם כשאומרים למישהו אַללָּה יְסַאעְדַכּ الله يساعدك (שאלוהים יעזור לך), זה לרוב בנימה ביקורתית-שלילית, בעוד שאת ברכת היום נשמע לרוב בהקשרים תומכים-חיוביים.
כתב לנו בזמנו יהודה כץ:
“מַאעוּנַה ماعونة היא דובְרָה,
ואצל אחינו יוצאי בבל: חַסַבְּנַאה עוֹן – טִלֶע פִרְעוֹן حسبناه عون طلع فرعون – חשבנו שיבוא לעזרנו – הסתבר שהוא רשע מרושע”.
הגיבה לו גילה יונה:
הפתגם בעיראקית יהודית “רדנאנו עון טלע פרעון” ردنانو عون طلع فرعون רצינו שיעזור לנו -יצא מזיק (כפרעה)
הוסיף בפוסט הנוכחי הקורא יאיר גולד:
השורש העברי ע.נ.ה מתכתב במידה מסויימת עם הוראת השורש הערבי. ענה במובן – נחלץ לעזרת פלוני. לדוגמא: וַתִּתֶּן לִי מָגֵן יִשְׁעֶךָ וַעֲנֹתְךָ תַּרְבֵּנִי (שמואל ב’ כב, 36). עֲנוֹת – הֵיעָנות, עזרה
=-=
אם הוזכרו דוברות, 10 שניות על עברית:
“אַרְבָּה (ברבים: אֲרָבוֹת) בשימוש בן זמננו היא כלי שיט בעל תחתית שטוחה, בדרך כלל ללא אמצעי הנעה משלו, המשמש להובלת מטענים בנהרות, תעלות שיט או נמלים. המלה הארמית “אַרְבָּא” (צורת רבים: אַרְבֵּי) נזכרת בתלמוד בבלי, והוראתה סירת משא קטנה, מונעת במשוטים, שהובילה מטענים בעיקר בנהרות בבל ושימשה גם לפריקה ולהטענת ספינות העוגנות סמוך לחוף. לעיתים קרובות משתמשים במונח “דוברה” במקום “ארבה”, אף שיש הבדל קל בין שני המונחים. דוברה משמשת בעיקר להעברת סחורות בנהרות ובתעלות. רוב הדוברות חסרות מנוע והן צריכות להיגרר על ידי ספינות גרר. דוברה טיפוסית היא בגודל של X10.659.4 מטרים, והיא יכולה לשנע עד כ-1,500 טונות של מטען.
ארבה הוא גם השם שניתן לסירת משוטים מעוטרת ומקושטת, לשימוש בטקסים דתיים או ממלכתיים, כמו הארבות המלכותיות של תאילנד”. (ויקיפדיה)
=-=-=-=
נשוב לשאלה הפותחת של אלעד, לגבי הקשר בין השורש ע.ו.ן למילה עיאן, חולה.
בזמנו פרסמנו במסגרת הפוסט עין-
(שגם בערבית היא עין, מהשורש ע.י.ן) את השורה הבאה:
* עַיַּאן عيّان, במשקל בעלי המלאכה – עייף, חסר אונים; חולה
אבל אלדר מעלה פה נקודה:
על פניו, השורש של עיאן צועק שהשורש הוא ע.י.ן (אחרת המילה הייתה עַוַּאן), אבל מה לחולים באופן כללי ולעיניים?
חולים זקוקים לסיוע.
השורש של עיאן הוא ע.י.י בגזרת הכפולים, שורש שעוסק בתשישות וחוסר אונים.
רק בריאות!
=-=-=
וקוראים הזכירו לי ששכחתי את אחד השירים המפורסמים ביותר של הזמר הישראלי ממוצא תימני ציון גולן –
אבא שמעון
בו הוא שר: אבא שמעון כּוּן בְּעונִי – אבא שמעון, היה בעזרי
צילום: Annie Spratt
זה היה הפוסט ה- 2,046 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
