עדה

עדה
פעלים שמות עצם (מופשטים) תרבותLeave a Comment on עדה

עדה

עדה

מרחבא
שלום לכולם,
גם היום נפתח עם מבזקון “סכלאנץ בארץ הקודש”:
אחרי שעדכנּו פה שלשום שסכלאנץ הגיע לארץ, אז אחרי רשימת המקומות בהם הוא ביקר בשישי ובשבת, הוא גם ביקר בעכו העתיקה ובירושלים העתיקה.
הגעתו לכל מקום ומקום היא בחזקת אטרקציה (מוצדקת) לנוכחים.
בכל מקום הוא אומר אותם דברים ומנטרות, ועושה אותם ריטואלים, כמו למשל להראות את הגרביים הססגוניים שלו, שהם אחד מסמלי ההיכר שלו. זה היה קצת חסר טעם בעיניי לעשות זאת גם בהר הבית. אבל מי אני שאשפוט.
במהלך יום א’ הוא כבר איבד את קולו והפך צרוד.
הוא גם פרסם שחמאס ברצועה הכריזו שאם הוא ירצה להיכנס לרצועה הם יאבטחו אותו.
נכון לשעת כתיבת שורות אלו, הוא הגיע למעבר ארז בצפון הרצועה והצטלם שם. אין לי מושג אם הוא נכנס בפועל לרצועה.
תשמעו, הבן אדם משקיע ומתרוצץ. ממש כמו מנהיג שמגיע למדינה אחרת…
בנוסף, וגם את זה כתבתי, הוא מדגיש בכל מקום שהוא הגיע לפלסטין, לערים הפלסטיניות ושהוא מוקף מיליוני פלסטינים. את המילה ישראל הוא לא הוציא מפיו.
אתמול, יום ב’, אביחי אדרעי, דובר צה”ל בערבית, פרסם סרטון בן 20 שניות בו הוא מברך את סכלאנץ על הגעתו לישראל. אדרעי הדגיש בדרכו המתלהבת והמפרגנת את העובדה שסכלאנץ בעצם הגיע ל- י ש ר א ל…
אגב, מכירים את אבו טבלה התותח? הוא צרף פה בתגובות סרטון שהקדיש לסכלאנץ.
=-=-=
מילת היום מופיעה בזכותו של חברי הקורא האדוק Marc Shof.
אז מילת היום היא –
טַאאִפַה طَائِفَة וברבים טַוַאאֶף طَوَائِف – מספר אנשים; חבורה, קבוצה; עדה
מרק שלח לי סרטון מ- 24.11.20.
הסרטון פורסם בערוץ יוטיוב قناة الحرة – Alhurra
ערוץ “אַלְחֻרַּה” (החופשייה)
לערוץ יש 790,000 מנויים.
הפתיח של המלל אותו כותב הערוץ על עצמו:
أطلقت MBN قناة “الحرة” لتزود مشاهديها في العالم العربي وشمال إفريقيا بالأخبار الدقيقة والبرامج المتوازنة والشيقة، ولتخلق مجالاً رحباً للحوار الهادئ والديمقراطي الرصين بين مختلف الأطراف والاتجاهات السياسية في العالم العربي وأميركا. وتعتبر الوجهة الأولى لمن يبحث عن مواضيع تتعلق بالفكر الحر، حقوق المرأة والأقليات، كما تتميز بتقديمها للأخبار ووجهات النظر الأميركية المختلفة التي تتعلق بالحدث الشرق أوسطي من مصادرها معززة بوجود مراسلين دائمين ومعتمدين في البيت الأبيض، الكونغرس، ووزارتي الخارجية والدفاع.
(מיזם) MBN פתח את ערוץ “אלחרה” כדי לספק לצופיו בעולם הערבי ובצפון אפריקה חדשות מדויקות ותוכניות מאוזנות ומעניינות, וכדי ליצור תחום רחב לשיח שלו, דמוקרטי ורציני בין כל הצדדים והנטיות הפוליטיות בעולם והערבי ובאמריקה.
=-=
ערוץ MBN? מה זה?
טוב, נאלצתי ללקט עוד מידע על הערוץ מוויקיפדיה באנגלית:
הערוץ הוא מיזם ללא מטרות רווח, שממומן על ידי הסוכנות האמריקאית למדיה עולמית USAGM.
ערוץ “אלחרה” הוקם על ידי הממשל האמריקאי ומקום מושבו הוא ארה”ב.
כותרת הסרטון:
كنيس ماغن أبراهام في بيروت.. رمم منذ سنوات ولم يتم افتتاحه بعد
בית הכנסת “מגן אברהם” בביירות שופץ לפני שנים, אך הוא טרם נפתח
הד’א הו כניס מאע’ן אבראהאם אליהודי, אלכניס אלאקדם ואלוחיד פי אלעאצמה אללבנאניה בירות.
רממ עאם 2010, אלא אנה עלא אלרע’ם מן ד’לכ לם יפתח אבואבה חתא אליום אמאמ אללבנאניין אלד’ין ינתמון אלא אלטאאפה אליהודיה לממארסה שעאארהם אלדיניה, פאסתעאצ’וא ען ד’לכ בממארסת טקוסהם מן מנאזלהם ובעידן מן אלאנט’אר.
אבואבה מע’לקה, אלא אנ ד’כריאת הד’א אלכניס בקית פי ד’הנ כבאר אלסן מן טואאף אח’רא פי בירות:
עיטוא לנא, כנא ולאד זע’אר. איאם אלחג’ר, אלנגל, כאן פי קרשין ונצ והידא, יעטונא, יקולוא לנא: פות ולע לנא אלע’אז.
ואללה, הנן, מא בערף, נהאר אלג’מעה, מדרי אלסבת, מא ביכמשוא שי.
כת’ר מן אללבנאניין לא ימיזון בין אללבנאניין אליהוד ואלאסראאיליין. פתלאחק הולאא’ תהמת אלעמאלה לאסראאיל, אלתי יעדהא לבנאן עדון לה.
מצטפא אלשעאר, ראיס ג’מעית מציר לחקוק אלאנסאן
נחנא מא בקא יהמנא אלנאס והי בקא תפכר, יעני הודי אלנאס אללי ענדהן כלישה ג’אהז אנה פלאן עמיל ופלאן עמיל. הידא זהקנא מנה נחנא. אול שע’לה.
תאני שי אנה אלטאאפה אלאסראאיליה אליהודיה הי טאאפה שרעיה באלדסתור אללבנאני ובאלכיאן אללבנאני.
ג’רא תהג’יר אליהוד אללבנאניין מן לבנאן בהדף סרקת מנאזלהן וסרקת אמלאכהן.
קבל איאם אנתשרת עלא וסאאל אלתואצל אלאג’תמאעי אח’באר אנ כניס מאע’ן אבראהאם אעיד אפתתאחה באלתזאמן מע אלמפאוצ’את בין לבנאן ואסראאיל עלא תרסים אלחדוד ורע’מ אנ אלוקף אליהודי נפא ד’לכ, אלא אנ תוקית אנתשאר אלח’בר ידפע אלא אלסאאל ען אמכאנית תמהיד אלטריק למפאוצ’את סלאם בין אלדולתין.
אחמד עיאש, מחלל סיאסי
ורבמא יכון מן אלמסתחיל תוקע חצול מת’ל הד’א סלאם נט’רן לכל אלתעקידאת אלתי תחיט באלואקע אללבנאני ואלעלאקאת מע אסראאיל, אלתי לא תזאל תצנף עדון.
פי אלמסתקבל יג’ב עדם אח’ראג’ה נהאאין מן דאארת אלאחתמאל.
אלעדד אלאכבר מן אליהוד לא יזאל פי בירות, וקד אדרג’ת אסמאאהם פי לואאח אלשטב פי ח’אנת אלטאאפה אלאסראאיליה בסבב אלתרג’מה אלחרפיה ללסג’לאת אלפרנסיה.
באסם חות, וכיל אלוקף אליהודי פי לבנאן
תקריבן ביוצל עדדהן לחדוד אל 7000, 10000 תקריבן, וקבל כאן תוצל ל 25000 וכאנוא מקימין הון בלבנאן.
אליום לא יתעאדל וג’וד אליהוד פי לבנאן 200 שח’צ, לכן פי כת’יר נאס יהוד לבנאניין בירוחוא וביג’וא עלא לבנאן.
כניס חי אליהוד פי ואדי אבו ג’מיל פי בירות ליס אלוחיד פי לבנאן, פהנאכ כנס פי מנאטק אח’רא הוג’רת תבאען מנד’ אלעאם 48. ומן בקי מן אליהוד פי לבנאן אמא אעתנק דיאנה אח’רא או פצ’ל אלבקאא’ בעידן מן אלאצ’ואא’.
(תקריר) ג’ויל אלחאג’ מוסא, אלחרה, בירות
هذا هو كنيس ماغن أبراهام اليهودي، الكنيس الأقدم والوحيد في العاصمة اللّبنانيّة بيروت.
رُمِّم عام ٢٠١٠، إلّا أنّه على الرّغم من ذلك لم يفتح أبوابه حتّى اليوم أمام اللّبنانيّين الذين ينتمون إلى الطّائفة اليهوديّة لممارسة شعائرهم الدّينيّة، فاستعاضوا عن ذلك بممارسة طقوسهم من منازلهم وبعيدًا من الأنظار.
أبوابه مغلقة، إلّا أن ذكريّات هذا الكنيس بقيت في ذهن كبار السّنّ من طوائف أخرى في بيروت:
عيطوا لنا، كنّا ولاد زغار. أيّام الحجر، النجل، كان في قرشين ونصّ وهيدا، يعطونا، يقولوا لنا: فوت ولّع لنا الغاز.
والله، هنن، ما بعرف، نهار الجمعة، مدري السّبت، ما بيكمشوا شي.
كثرٌ من اللّبنانيّين لا يميّزون بين اللّبنانيّين اليهود والإسرائيليّين. فتلاحق هؤلاء تهمة العمالة لإسرائيل، التي يعدّها لبنان عدوًّا له.
مصطفى الشّعار، رئيس جمعيّة مصير لحقوق الإنسان:
نحنا ما بقى يهمّنا النّاس وهي بقى تفكّر، يعني هودي النّاس اللي عندهن كليشه جاهز إنّه فلان عميل وفلان عميل. هيدا زهقنا منّه نحنا. أوّل شغلة.
تاني شي إنّه الطّائفة الإسرائيليّة اليهوديّة هي طائفة شرعيّة بالدّستور اللّبناني وبالكيان اللّبناني.
جرى تهجير اليهود اللّبنانيّين من لبنان بهدف سرقة منازلهن وسرقة أملاكهن.
قبل أيّام انتشرت على وسائل التّواصل الاجتماعي أخبارٌ انّ كنيس ماغن أبراهام أُعيد افتتاحه بالتّزامن مع المفاوضات بين لبنان وإسرائيل على ترسيم الحدود، ورغم أنّ الوقف اليهودي نفى ذلك، إلّا أنّ توقيت انتشار الخبر يدفع إلى السّؤال عن إمكانيّة تمهيد الطّريق لمفاوضات سلام بين الدّولتين.
أحمد عيّاش، محلّل سياسي
وربّما يكون من المستحيل توقّع حصول مثل هذا سلام نظرًا لكلّ التّعقيدات التي تُحيط بالواقع اللّبناني والعلاقات مع إسرائيل، التي لا تزال تُصنّف عدوًّا.
في المستقبل يجب عدم إخراجه نهائيًّا من دائرة الاحتمال.
العدد الأكبر من اليهود لا يزال في بيروت، وقد أُدرجت أسماؤهم في لوائح الشّطب في خانة الطّائفة الإسرائيليّة بسبب التّرجمة الحرفيّة للسّجلّات الفرنسيّة.
باسم حوت، وكيل الوقف اليهودي في لبنان
تقريبًا بيوصل عددهن لحدود ال ٧٠٠٠، ١٠٠٠٠ تقريبًا، وقبل كان توصل ل ٢٥٠٠٠ وكانوا مقيمين هون بلبنان.
اليوم لا يتعادل وجود اليهود في لبنان ٢٠٠ شخص، لكن في كثير ناس يهود لبنانيّين بيروحوا وبيجوا على لبنان.
كنيس حيّ اليهود في وادي أبو جميل في بيروت ليس الوحيد في لبنان، فهناك كنسٌ في مناطقَ أخرى هوجرت تِباعًا منذ العام ٤٨. ومَن بقي من اليهود في لبنان إمّا اعتنق ديانة أخرى أو فضّل البقاء بعيدًا من الأضواء.
(تقرير) جويل الحاجّ موسى، الحرّة، بيروت
זהו בית הכנסת היהודי “מגן אברהם”, בית הכנסת העתיק ביותר והיחיד בבירה הלבנונית ביירות.
הוא שופץ בשנת 2010, אך למרות זאת הוא לא פתח שעריו עד היום בפני הלבנונים המשתייכים לקהילה היהודית לשם קיום פולחנם הדתי. הם פיצו על כך בפולחן בבתיהם ורחוק מעיני האנשים.
שעריו נעולים, אך זכרונות בית הכנסת הזה נותרו במחשבתם של המבוגרים מקהילות אחרות בביירות:
הם קראו לנו, היינו ילדים קטנים. בימי האבן, הניקל (מטבעות לבנוניים ישנים), היו שני גרושים וחצי, הם היו נותנים לנו ואומרים לנו: היכנס ותדליק לנו את הגז.
בחיי, הם, אני לא יודע, ביום שישי, לא יודע, ביום שבת, לא עושים שום פעולה.
רבים מהלבנונים אינם מבחינים בין הלבנונים היהודים ובין הישראלים. (היהודים) מואשמים בשיתוף פעולה עם ישראל, שלבנון מחשיבה אותה מדינת אויב.
מצטפא אלשעאר, ראש אגודת “גורל” לזכויות האדם:
כבר לא אכפת לנו מהאנשים שחושבים, כלומר האנשים האלה שיש להם קלישאה מוכנה שפלוני הוא משתף פעולה ואלמוני הוא משתף פעולה. נמאס לנו מזה. זה דבר ראשון.
דבר שני, הקהילה העברית היהודית היא קהילה חוקית בחוקה הלבנונית וביישות הלבנונית.
יהודי לבנון גורשו ממנה במטרה לגנוב את בתיהם ורכושם.
לפני מספר ימים התפרסמו ברשתות החברתיות ידיעות על כך שבית הכנסת “מגן אברהם” נפתח באותו הזמן של המו”מ בין לבנון וישראל בנושא קביעת קו הגבול. למרות שהסמכות היהודית הדתית הכחישה זאת, תזמון הפצת הידיעה מעורר את השאלה על אפשרות הכשרת הדרך לשיחות שלום בין שתי המדינות.
אחמד עיאש, פרשן פוליטי:
ייתכן שזה בלתי אפשר לצפות להגעה ל(הסכם) שלום כזה בשל כל התסבוכות שאופפות את המציאות הלבנונית והקשרים עם ישראל, שעדיין מוגדרת אויב.
בעתיד אסור יהיה לשלול זאת לחלוטין ממעגל האפשרויות.
המספר הגדול ביותר של יהודים עדיין חי בביירות. שמותיהם הופיעו ברשימות הבוחרים (מיל’: רשימות המחיקה, כנראה כי מחקו את שמו של כל בוחר לאחר שהצביע. שלו) במשבצת של הקהילה הישראלית, וזאת בשל התרגום המילולי של הרישומים הצרפתיים.
באסם חות, נציג הסמכות היהודית הדתית בלבנון:
המספר שלהם מגיע ל- 7000, 10,000 איש בקירוב. קודם לכן הוא הגיע ל- 25,000 שגרו בלבנון.
כיום אין בלבנון יותר מ- 200 יהודים, אך יש יהודים לבנוניים רבים שעוזבים את לבנון ומגיעים אליה.
בית הכנסת בשכונת היהודים בואדי אבו ג’מיל בביירות אינו היחיד בלבנון, ישנם בתי כנסת באזורים נוספים, אך הם ננטשו ברציפות מאז שנת 48′. היהודים שנותרו בלבנון אימצו דת אחרת או העדיפו להישאר רחוק מהאורות.
כתבתה של ג’ויל אלחאג’ מוסא, (ערוץ) אלחרה, ביירות
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
=-=-=-=
בעבר הרחוק פרסמנו את הדברים הבאים:
מילת היום מופיעה לבקשתו של הקורא Guy Adler, שכתב לנו:
“גשם זלעפות בחוץ! אני מציע את המילה מבול, +טופאן+”.
אז מילת היום היא –
טוּפַאן طُوفَان – מבול, שיטפון

????

השורש הערבי ט.ו.ף (בגזרת ע”ו) עוסק בעיקר בהקפות של דברים, אך גם במים רבים:
* הפועל טַאף طاف בבניין הראשון – עלה על גדותיו; השקה. בספרותית גם: הסתובב
* טַוְף طوف, בספרותית, צורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – סיור (לא שימושי); רפסודה
* טַוַאף طواف, צורת שם פעולה נוספת – הקפה, בעיקר של הכעבה
* מַטַאף مطاف – מסלול היקפי; הקפת הכעבה
* פִי נִהַאיֶתֶ/אַאחֶ’רֶ אלְמַטַאף في نهاية/آخر المطاف – בסופו של דבר
* טַאאִ’פַה طائفة וברבים טַוַאאֶף طَوَائِف, בצורת הבינוני הפועל בנקבה של הבניין – מספר אנשים; חבורה, קבוצה; עדה
* טַאאִפִיּ طائفيّ – עדתי, כיתתי
* טַאאִפִיַּה طائفيّة – עדתיות, כיתתיות
* הפועל טַוַּף طوّف בבניין השני – השקה. בספרותית גם הסתובב, שוטט; הקיף; צף
* טַוַפַאן طوفان – סיור, טיול, שוטטות (לא שימושי)
* טַוַּאפַה طوّافة, במשקל המכשירים/בעלי המלאכה – מסוק (בעיקר בתקשורת, בספרותית); רחפת
* מִן בַּעְדִי אֶלטּוּפַאן من بعدي الطّوفان – אחריי המבול
תגובות הקוראים לפוסט המקורי:
כתב שי בשארי:
מופיע גם בתרגום רס”ג (תפסיר) לפרשת אלה תולדות נח
וגם בארמית מתורגם ‘טופנא’
שריאל בירנבוים:
זה קיים כבר בלשון המשנה, בארמית:
אַף הוּא רָאָה גֻלְגֹּלֶת אַחַת שֶׁצָּפָה עַל פְּנֵי הַמָּיִם. אָמַר (לָהּ), עַל דַּאֲטֵפְתְּ, אַטְפוּךְ. וְסוֹף מְטַיְּפַיִךְ יְטוּפוּן
תוספות הקוראים לפוסט זה:
יאיר גולד:
בהקשר של מים ניתן לציין את מלה הבתר-מקראית טִפָּה ששורשה המקובל הוא ט.פ.פ. בהקשר של שוטטות, סיור (תנועה רגלית) אפשר לציין את הפועל העברי טוֹפֵף באותו שורש – צעד בצעדים קלים.
חגי פודור:
במילון האטימולוגי של אברהם שטאל: טאיפה הוא כינוי לכנופיה או חבורת לוחמים הסובבים ותרים אחרי שלל . בספרד, בימי הביניים, נודעו מדינות הטאיפה, מדינות זעירות שהוקמו ע”י ראשי כנופיות מסוג זה. מכאן טאיפה ככינוי לקבוצה, לאנשים ההולכים יחד. בספרדית מודרנית טאיפה – מפלגה.
(אני אוסיף שלפי ויקיפדיה מפלגה בספרדית היא Partido político. שלו)
שאול ארזי:
אַלְמַארֶדֶ אלטַּאאִפִיּ المارد الطّائفيّ – השד העדתי (שאני מאמין שזה תרגום שאילה מהמונח העברי. שלו)
עמית מלמן:
טאאיפיה- בנוסף על כיתתיות/עדתיות שציינתם מופיעה גם בצורה מפורשת כ- פלגנות בקונטקסטים מסוימים. ההיפך מ-עצביה عصبية לכידות
התמונה:
לקוחה מהטוויטר של אילן לוקאץ’
זה היה הפוסט ה- 2,047 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.

🤞 הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

הרשמו לקבלת מילה יומית למייל

.אנחנו לא שולחים ספאם. קראו את מדיניות הפרטיות שלנו

0 0 votes
Article Rating
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
Back To Top
0
Would love your thoughts, please comment.x