פורסם לראשונה ב- 31.3.21
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה מכיוון שהוזכרה בסרטון טיקטוק שקיבלתי.
אז מילת היום היא –
תַאג’ רַאסְנַא تَاج رَاسْنَا – עטרת ראשנו
בסרטון הקצר, אותו צירפתי לתגובה הראשונה, מופיע נַאצֶרֶ אללַּחַּאם.
“נאסר אל-לחאם (בערבית: ناصر اللّحام, נולד ב-1966 בדהיישה) הוא עיתונאי, העורך הראשי של סוכנות הידיעות “מַעַן” ומנהל משרד ערוץ אל-מיאדין בשטחי הרשות.
משרדי מען ממוקמים בעיר בית לחם.
אל-לחאם נולד בדהיישה שליד בית לחם למשפחה שמקורה בכפר ליד רמלה, והוא קרוי על שמו על גמאל עבד אלנאצר. בשנת 1982 נעצר עקב פעילותו הפוליטית באש”ף, ובסך הכל נעצר כחמש פעמים וישב כחמש שנים בכלא הישראלי. הוא שוחרר עם סיום האינתיפאדה הראשונה בשנת 1990. היה חבר בוועד הסטודנטים באוניברסיטת בית לחם, שם למד פסיכולוגיה. אחרי סיום לימודיו נסע לז’נבה, ואחר כך עבד בתחנת רדיו בהולנד ולמד תרגום מעברית לערבית בין השנים 90-95″. (ויקיפדיה)
וזו לשון הסרטון:
ואקסם באללה אלעט’ים
לו תערצ’ אסראאיל ללביע פי בורצת ניו יורכ
אלפלסטיניון לוחדהם סישתרונהא אלאן בדון מסאעדה ערביה
בנשתריהא פי אלבורצה.
אהל ע’זה לחאלהם בשתרוהא
אלח’לאילה בשתרוהא
אהל נאבלס בשתרוהא
תג’אר נאבלס בשתרוהא
… אלצורה
באלמנאסבה, תחדת’ת קבל “אלחצאד” מע אללואא’ אבראהים רמצ’אן, עטופת מחאפט’ נאבלס, וטמאנא עלא אלוצ’ע, מסיטר עליה
וטבען, תערף, ג’נאח אלצ’פה אלשמאלי וג’נאח אלצ’פה אלג’נובי, אלח’ליל
טאלמא אלח’ליל ונאבלס בח’יר פלסטין בח’יר
וע’זה תאג’ אלראס יעני, וע’זה תאג’ אלראס
ופי אלף מליוניר פי ע’זה
وأقسم بالله العظيم
لو تُعْرَض إسرائيل للبيع في بورصة نيو يورك
الفلسطينيّون لوحدهم سيشترونها الآن بدون مساعدة عربيّة
بنشتريها في البورصة.
أهل غزّة لحالهم بشتروها
الخلايلة بشتروها
أهل نابلس بشتروها
تجّار نابلس بشتروها
… الصورة
بالمناسبة تحدّثت قبل “الحصاد” مع اللّواء إبراهيم رمضان، عطوفة محافظ نابلس، وطمأنّا على الوضع، مسيطر عليه
وطبعًا، تعرف، جناح الضّفّة الشّماليّ وجناح الضّفّة الجنوبيّ، الخليل
طالما الخليل ونابلس بخير فلسطين بخير
وغزّة تاج الرّاس يعني، وغزّة تاج الرّاس
وفي ألف مليونير في غزّة
אני נשבע באלוהים
אם ישראל תוצע למכירה בבורסה של ניו יורק
הפלסטינים לבדם יקנו אותה עכשיו, בלי עזרה ערבית
נקנה אותה בבורסה.
תושבי עזה לבדם יקנו אותה.
תושבי חברון יקנו אותה
תושבי שכם יקנו אותה
סוחרי שכם יקנו אותה
… התמונה
בהקשר זה, שוחחתי לפני ה”קציר” עם לואא’ (דרגה מקבילה לאלוף) אבראהים רמצ’אן, כבוד מושל שכם, והוא הרגיע אותנו לגבי המצב, הוא בשליטה
וכמובן, אתה יודע, החלק הצפוני של הגדה והחלק הדרומי של הגדה, חברון
כל עוד חברון ושכם במצב טוב – פלסטין במצב טוב
ועזה היא עטרת הראש, עזה היא עטרת הראש
ויש אלף מיליונרים בעזה
אלחַצַאד الحصاد – “הקציר” – תוכנית אקטואליה המשודרת בערוץ מַעַן
=-=-=
כשעוסקים בתכנים כאלה, חייבים רקע: למה הוא אומר את זה? כי ישראל אטרקטיבית לקניה? הוא מחמיא לישראל? לועג לישראל? מחמיא לערבים?
פשוט חייבים רקע.
יצאתי למסע חיפושים מתיש ברשת במטרה למצוא את הקטע המלא ממנו גזרו את המקטע הזה, או לפחות כמה שניות מלל לפני השבועה שלו באלוהים, וזאת כדי שיהיה לי רקע.
ביוטיוב קיימים עשרות סרטונים של אללחאם מתראיין בתוכנית הזו, שהמראיין שלה הוא העיתונאי והמנחה עַבְּדֶ אלְעַזִיז נוֹפַל عبد العزيز نوفل.
חיפוש לפי תוכן בגוגל לא עזר ולא קידם.
נאלצתי להפעיל סרטונים רבים ביוטיוב עד שמצאתי לבסוף התאמה בין צבע השיער של אללחאם בסרטון הטיקטוק, בשילוב צבע החליפה והעניבה שלו, לממצאים בסרטון המבוקש.
בינגו! מצאתי את ההקלטה, מ- 11.4.20.
בדקה 46:54 הוא אומר את התוכן הבא, שממשיך ומשתלב היישר עם תוכן הטיקטוק:
https://www.youtube.com/watch?v=neOxc4tynXU&t=46m54s
אלאן נג’י עלא כיף סיעיש אלשעב אלפלסטיני, לאנה ענדה מדח’ראת.
הד’ה אלמדח’ראת אמא מאליה ואמא אסתת’מאר צע’יר ואמא קטעת ארצ’ ואמא מצנע צע’יר.
אמאמנא אחתמאלין: הד’ה אלמדח’ראת אללי הי, סלטת אלנקד, אלדכתור עזאם, חביבנא, תחדת’, והו אדק פי אלארקאם, הד’ה אלמדח’ראת, ואללה אנא ענדי ארקאם בס מש חאבב אקולהא חתא מא יסמעוהאש אלאסראאיליין:
פי מדח’ראת ענד אלשעב אלפלסטיני, ואחסן מן אסראאיל, כשעב,
الآن نجي على كيف سيعيش الشّعب الفلسطينيّ، لأنّه عنده مدخّرات.
هذه المدخّرات إمّا ماليّة وإمّا استثمار صغير وإمّا قطعة أرض وإمّا مصنع صغير.
أمامنا احتمالين: هذه المدخّرات اللّي هي، سلطة النّقد، الدّكتور عزّام، حبيبنا، تحدّث، وهو أدقّ في الأرقام، هذه المدخّرات، والله أنا عندي أرقام بس مش حابب أقولها حتّى ما يسمعوهاش الإسرائيليّين:
في مدخّرات عند الشّعب الفلسطينيّ، وأحسن من إسرائيل، كشعب،
עכשיו נגיע לעניין “איך יחיה העם הפלסטיני”, שכן יש לו חסכונות.
החסכונות האלה הם כספיים, או בצורת השקעה קטנה/זעירה או חלקת אדמה או מפעל קטן.
יש בפנינו שתי אפשרויות: החסכונות האלה, שהם, (משנה) רשות המטבע/המוניטרית, ד”ר עַזַּאם (אֶלשַּוַּא, נגיד הרשות. שָלֵו), יקירנו, דיבר על כך, והוא בקי יותר במספרים, החסכונות האלה, ויש לי מספרים אך אינני רוצה להגיד אותם כדי שהישראלים לא ישמעו אותם:
יש לעם הפלסטיני חסכונות, וטובים יותר מאשר יש לישראל, כעם, (וכאן יש לחזור לקטע הקודם להמשך הקריאה)
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו, ותודה לחברי @Haim Monsonego על העזרה)
=-=-=-=-=
לפני כארבע שנים התפרסם אצלנו הפוסט הבא:
אנו בעיצומו של השבוע בו אנו שמחים לשתף פעולה עם הסופר והמשורר אלמוג בהר ועם עמוד הפייסבוק הכותאב היהודי – الكتاب اليهودي, אשר נפתח לפני כמה שבועות, ובו מקליט אלמוג בהר את תפסיר רס”ג, תרגום התורה לערבית-יהודית, פסוק בעברית ופסוק בערבית-יהודית.
מילת היום שלנו היא תַאג’ تاج וברבים תִיגַ’אן تيجان – כתר, עטרה
השורש של המילה הוא ת.ו.ג’, והמיוחד בו שהוא מתחיל באות (עיצור) תא, שכן בשפות השמיות, לפחות בעברית ובערבית, מעט מאוד שורשים מתחילים באות הזו (נסו לחשוב על מילים בעברית שהשורש שלהן מתחיל בת”ו, ושימו לב לא להתבלבל עם ת”ו המשקל, כמו ב- תחבורה, תרדמת, תקרובת, תולדה וכו’, שכן במילים אלה הת”ו אינה אות שורש)
זוכרים מה הם פעלים דנומינטיביים? גזורי-שם? – פעלים שנולדו משמות עצם, ולא להיפך. אז משם העצם תאג’ קיבלנו בבניין השני בערבית את:
* הפועל תַוַּג’ توّج – הכתיר (בכתר, או מטאפורית – בהצלחה); קבע כותרת
* תַתְוִיג’ تتويج – הכתרה, כשם הפעולה/מצדר של הפועל
* תֻוַיְג’ تويج – כותרת פרח (מיל’: כתר קטן), במשקל ההקטנה החביב, אותו פגשנו בדף זה כמה פעמים
ואי אפשר להמשיך בלי לציין את אחד משבעת פלאי תבל החדשים, ה- תאג’ מהאל בהודו. השם הוא תאג’ מַחַלּ تاج محلّ, והוא ממקור פרסי בכלל, מה שאומר שהמילה עצמה, תאג’, אינה ערבית אלה נכנסה אליה מפרסית. האות ח ح נהגית בפרסית, כך מסתבר, כמו ה”א (אז בפעם הבאה שאתם מתקשרים לחסן רוחאני, הנשיא האיראני, הקפידו לבטא: הסן רוהאני).
אוקיי, אז תאג’ זה כתר. מה זה או מי זה מחל שנהגה בכלל מהאל? – פירוש המילה הוא “הארמונות”, כלומר כתר הארמונות.
“אלו ארמונות?”, אתם וודאי שואלים. הו, שאלה טובה.
מקים המבנה, הקיסר המוגולי שאה ג’האן, הקים אותו להנצחת אשתו השלישית ארג’ומנד באנו בג’ום (לפי ויקיפדיה בערבית: أرجمان بانو بجيم ארג’מאן באנו בג’ים, ולפי האנגלית: Arjumand Banu Begum), שנקראה מֻמְתַאז מחל ممتاز محل – גבירת הארמונות (לפי ויקי’ בערבית: הארמון האהוב והמעוטר, ולפי האנגלית: הנבחרת של הארמון, משהו בסגנון היהלום של הארמון). חבל שכותבי הערכים בשפות השונות אינם סגורים על עצמם. אה, כן, אתם כבר יודעים שבערבית מֻמְתאז זה מצוין. אבל לא בסיפורנו היום.
רגע, עוד משהו:
כל מי שלמד ערבית באוניברסיטה שמע על המילון הערבי-ערבי הקלאסי:
תאגֶ’ אלְעַרוּס מִן גַ’וַאהֶרֶ אלְקַאמוּס تَاج العَرُوس من جَوَاهِر القَامُوس – כתר הכלה [העשוי] מאבני החן של המילון, או בקצרה: תאג’ אלערוס. תודו שהערבים יצירתיים בשמות…
זהו מילון מהמאה ה- 12, שמעבר להיותו המילון המקיף ביותר של השפה הערבית באותם הימים, המילים בו מופיעות לפי שורשיהן (כלומר כשמחפשים מילה צריך לדעת מה השורש שלה. לדוגמה, את המילה העברית “מִשְמָר” היה צורך לחפש במילון מעין זה תחת האות שי”ן), אבל אות השורש האחרונה מופיעה ראשונה!!! למה? כדי להקל על משוררים לחרוז את חרוזיהם. ממילא רוב האנשים באותם הימים לא ידעו קרוא וכתוב, וגם אלו שידעו, לא בדיוק נזקקו למילונים.
מרתק, לא כך?
ומכאן, זכות הדיבור לאלמוג:
על אחד הדפוסים של תפסיר רס”ג נכתב בעמוד הכותרת באותיות גדולות: “ספר כתר תורה הנקרא בלשון קדמונינו תאג’ והוא חמישה חומשי תורה”. ואכן התקבל לקרוא לתפסיר רס”ג, התרגום-פירוש של רבי סעדיה גאון את התורה לערבית-יהודית, בעברית כתר תורה ובערבית אלתאג’ – הכתר.
…
יש בשם זה כדי להעיד על מעמדו הקאנוני של התרגום, שהפך לנכבד מכל הספרים בערבית-יהודית, ובמובנים רבים הספר שיצר את הנוסח המקובל של הערבית-היהודית הקלאסית, ואשר היה הטקסט הערבי-היהודי הנלמד ביותר מן המאה העשירית ועד גירוש ספרד (ובתימן כאמור המשיכו ללמוד בו עד המאה העשרים).
כאן המקום להעיר כמה הערות על הקלטת התורה בתרגום-פירוש-תפסיר רס”ג לערבית-יהודית בפרויקט “الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי”:
את הערבית-היהודית של רס”ג אני קורא על פי הערבית הספרותית, על פי ההנחה שהערבית-היהודית של רס”ג במקורה היתה סמוכה מאוד לערבית הספרותית בת תקופתה, ומכוונת להגייה על-פיה, ולא כמו הערבית היהודית המאוחרת הקרובה לניבים מקומיים-מדוברים.
יש ברשת כמה הקראות של קטעים מתפסיר רס”ג על פי נוסח הקריאה היהודי-תימני, וכן ראה אור ספר המנקד את נוסח תפסיר רס”ג על פי נוסח הקריאה היהודי-תימני.
בשנה האחרונה גם ראה אור פרויקט של הוצאה לאור של תפסיר רס”ג באותיות ערביות, כלומר תעתיק חזרה לערבית ספרותית וניקוד, של הרב יום-טוב הכהן:
גם במצרים ראה אור לאחרונה נוסח של התפסיר באותיות ערביות.
עלי להעיר על ההקראה שלי בתפסיר רס”ג שהיא מייצגת קריאה בערבית-ספרותית במבטא ישראלי יותר מאשר קריאה של ערבית-יהודית במבטא ערבי-יהודי. אני מודע לכך היטב, וזה משקף את ההווה שלי.
נוסף לכך, יש להודות בכאב, העברית בכותאב אינה העברית הנכונה של הכותאב. אני משתדל להקפיד כל עוד איני שוכח על העי”ן והחי”ת, שכפי שכתב מרן יוסף קארו בשולחן ערוך, אי אפשר להוציא את הקהל ידי חובה ללא הגיית עי”ן וחי”ת בקריאת התורה.
לעומת זאת את הגימ”ל הרפויה איני הוגה, וגם לא את הדל”ת הרפויה והת”ו הרפויה, ואילו את הו”ו, הטי”ת, הצד”י, הקו”ף והרי”ש אני הוגה על דרך המבטא הישראלי, הרחוק מאוד מן המבטא הערבי-היהודי, ומצמצם את הגיוון בין העיצורים בעברית.
אולי בשנה הבאה יוקדש הכותאב לעברית הנכונה של הקריאה, על דרך הקהילות הערביות-היהודיות. ובשנה שאחר כך – הארמית, הנמצאת בדפוס התפסיר שממנו אני קורא, אך שותקת בהקלטות שאני מקליט.
ברשת אפשר למצוא הקלטות של קריאת התרגום הנוצרי המודרני של התנ”ך לערבית ספרותית (לפני המתרגמים מצוי היה כנראה גם תפסיר רס”ג, אך יש הבדלים ניכרים):
קישור לעמוד הפייסבוק:
الكُتَّاب اليهودي – הכותאב היהודי
Almog Behar
קישור ליוטיוב לשמיעת התפסיר בערבית-יהודית:
الكتاب اليهودي – الموج بيهار – הכותאב היהודי – אלמוג בהר:
…
=-=-=-=-=
תגובות קוראים בפוסט המקורי:
כתב אלון ברנד:
וצריך, כמובן, להזכיר כאן את המשנה במסכת אבות “ודאישתמש בתגא חלף”-
מקובל לפרש אותה שמי שמשתמש בכתר, כלומר בכתרה של תורה, הרי הוא חולף מן העולם. אסור להשתמש ב”תגא” כתר, או הכבוד, של התורה.
והקוראת מיכל חסון:
תאג’ היא אכן מילה פרסית, גלגול של המילה תאקה מפרסית עתיקה. ושמה של הגברת (לפני שקיבלה את השם מומתאז מהל משאה ג’האן) הוא ארג’מנד בנו בגאם: בגאם זו צורת הנקבה של התואר בג beg; ארג’מנד דומה למשמעות של מומתאז- מובחר, מצוין, מיוחד; ובנו banu פירושו נסיכה, גברת.
=-=-=-=-=-=
תגובות הקוראים לפוסט הזה:
הקורא המתמיד
Hagai Fodor
מזכיר לי ברמיזה שבניגוד להרגלי לא התייחסתי לקיומו של השורש בעברית.
אז הנה, היישר מויקימילון:
“תָּג
1. לשון חז”ל: תוספת לאותיות המייפה אותן ומקלה על הקריאה.
עשיית התגין אינה מעכבת.
התגים בספר דהו וצריך לחזקם.
2. עברית חדשה: עצם קטן המסמן שיוך וזהות על חפץ או אדם.
השוטר סירב להראות את התג למרות שהחוק מחייבו לעשות כן.
גיזרון
מארמית: כתר, דוגמה במשנה: ”וּדְאִשְׁתַּמֵּשׁ בְּתַגָּא, חֳלָף“ (משנה, מסכת אבות – פרק א, משנה יג)”
וזה נפלא, נפלא!
ואם הוזכרו בפוסט פעלים דנומינטיביים, אז גם בעברית הפועל תִּיֵּג נגזר מהשם תג, וכן המילה המודרנית תגית.
=-=-=
ואין מתאים מספירת העומר כדי לציין ש-
זה היה הפוסט ה- 1285 שלנו.
שיהיה יום מצוין,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
השפה הרלוונטית לגבי התאג’ מַחַלּ היא אורדו שאיננה פרסית ובוודאי שאיננה ערבית והיא קרובה יותר להינדית (עם הרבה מילים שאולות משתי השפות הקודמות)
אני לא חושב שבכל הקשור לתאג’ מחל כתבתי בפוסט משהו שמקשר בהכרח לערבית.