פורסם ב- 29.8.22:
מרחבא
שלום לכולם,
מילת היום מופיעה בזכותו של הקורא האדוק Haim Guy.
אז מילת היום היא –
הַשּ וּנַשּ هَشّ وُنَشّ – על האש
לשמיעה:
חיים שלח לי סרטון שלקוח מחשבון טיקטוק של מישהו שפגשנו פה לא מזמן:
ashrafmasarwi
Ashraf_almoalem
יא אח שלי 
أخ شيلي
أخ شيليשמו אשרף מַצַארְְוֶה, או כפי שהוא גם מכנה את עצמו: אשרףֶ אלְמֻעַלֶּם (אשרף הבוס)
יש לו כבר מעל 57,000 עוקבים (בחודש מאי היו לו “רק” 41,000). הוא פרסם מאות סרטונים, מהם ניתן להסיק שהוא גר בגליל.
בסרטון הנוכחי הוא אף לובש חולצה של “כתר פלסטיק” – ייצור
הסרטון התפרסם ב- 14.7.22, וזו לשונו:
כלה זעלאן
אלמעלם ואקטע
كله زعلان
المعلم واقطع
כולו כועס
(מאת) הבוס התותח
רג’ענא ע אלשע’ל, רג’ענא, מא ט’ל שיכל ואחד מענא.
רג’ענא ללזויד ללחמצ ואלשמינת ואללבנה ואללח’מאניות, ראחת איאם אלהש ואלנש קאעדה בטבריא, בתהוי וחאטט לי ע’נאני אלאנתרכות אלמעושן ואלמיושן ואלסיאח’ ואלכבאב ואלח’רוף ואלצלאעות.
רג’ענא ללזויד, רג’ענא ללאואעי אלוסח’ה ואלסקאיל, רג’ענא ללתנדר ו… ע’לאית אלקהוה.
ראחת, אנסא ע’ראמכ, ראח, ח’לצת איאם אלדלאלה, רג’ענא ללואקע אלמר, רג’ענא ללשקאא’!
ע פכרה, תנט’ים אלנום בעד אלעיד אצעב מן תנט’ים אלדולה אלאסלאמיה, אלקאעדה. ואללה אלעט’ים! אג’תכ ע אלשע’יל קאעד ביסבח, פאכר חאלה בעדה בטבריא, ואחד ת’אני ביהוי: “חט בצל, חט בצל!” בעדהם, מא חדא מסתועב אנה ח’לצ אלעיד.
ע פכרה, אללי חג’וא רוחוא ואללי הג’וא בעדהם מש מרוחין, נסיוא חאלהם ברה.
סלאמאת, יא אח’ שלי!
رجعنا ع الشّغل، رجعنا، ما ظلّ شيكل واحد معنا.
رجعنا للزّويد للحمّص والشّمينت واللّبنة والלח’מניות، راحت أيّام الهشّ والنّشّ قاعدة بطبريا، بتهوّي وحاطط لي غناني، الأنتركوت الמעושן والמיושן والسّياخ والكباب والخروف والצלעות.
رجعنا للزّويد، رجعنا للأواعي الوسخة والسّقايل، رجعنا للتّندر و… غلّاية القهوة.
راحت، انسى غرامك، راح، خلصت أيّام الدّلالة، رجعنا للواقع المرّ، رجعنا للشّقاء!
ع فكرة، تنظيم النّوم بعد العيد أصعب من تنظيم الدّولة الإسلاميّة، القاعدة. والله العظيم! إجتك ع الشّغيل قاعد بيسبح، فاكر حاله بعده بطبريا، واحد ثاني بيهوّي: “حطّ بصل، حطّ بصل!” بعدهم، ما حدا مستوعب إنّه خلص العيد.
ع فكرة، اللّي حجّوا روّحوا واللّي هجّوا بعدهم مش مروّحين، نسيوا حالهم برّة.
سلامات، يا אח’ שלי!
חזרנו לעבודה, חזרנו, לא נשאר לנו שקל אחד.
חזרנו ל”שק” עם האוכל (לעבודה)*, לחומוס, לשמנת, ללבנה וללחמניות, חלפו להם ימי העל האש שהיו בטבריה (מתכוון לכינרת), היית מנפנף ושם לי שירים, אנטרקוט מעושן ומיושן, סיחים (שיפודים), כבאב, כבש וצלעות.
חזרנו ל”שק” האוכל, חזרנו לבגדים המלוכלכים ולפיגומים, חזרנו לטנדר ו… קנקן הרתחת הקפה.
הם חלפו, שכח את האהבה שלך, היא חלפה, נגמרו ימי הפינוק, חזרנו למציאות המרה, חזרנו לעליבות!
אגב, הסדרת (מיל’: ארגון) השינה לאחר החג קשה יותר מארגון המדינה האסלאמית, אלקאעדה. בחיי! אתה רואה שהעובד/פועל שוחה, הוא חושב שהוא עדיין בכינרת, אחד אחר מנפנף: “שים בצל, שים בצל!” הם עדיין (בנופש), אף אחד לא קלט שהחג נגמר.
אגב, מי שעלו לרגל (למכה) חזרו הביתה, אבל אלו ש”ברחו” מהארץ עדיין לא חזרו, הם שכחו את עצמם בחו”ל.
שלומות, אח שלי!
(התמלול והתרגום שלי. שָלֵו)
* את המילה זַוִיד לא מצאתי בשום מקום. חבר שלי סבור שזו גרסה מקומית ל- זַוַּאדֶה زوّادة, אותו צְרור, “שק” שמכניסים לתוכו מזון וצדה לדרך, בסיפורים ובאגדות הוא מחובר למוט ארוך אותו מניחים על הכתף.
=-=-=-=
היום נעסוק פה בשני שורשים די נדירים, שניהם בגזרת הכפולים: ה.ש.ש ו- נ.ש.ש. הם גם שונים וגם דומים בתחומי המשמעויות שלהם:
* הפועל הַשַּ هَشَّ בבניין הראשון – הסביר פנים ל-, שמח לקראת-; ניער עלים מעץ למאכל הצאן; היה פריק ושביר, היה רך ועדין; היה פחדן; התמלא מרץ
* הַשַאשַה هَشاشة, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – רכּוּת, פריכוּת
* הַשַאשַתֶ אלְעִטַ’אם هَشاشة العظام – רככת העצמות (אחת הדרכים להגיד)
* הַאשּ هَاشّ, בצורת הבינוני הפועל של הבניין – שמח (לא בשימוש)
* הפועל הַשַּש هَشّش בבניין השני – שימח את-; המריץ, הפיח רוח חיים ב-
* הפועל אִהְתַשַּ اهتشّ בבניין השמיני – שמח, נהנה
* הַשּ هَشّ – פריך, שביר, רך, חלש, שברירי, רעוע; עליז
* הַשֶּ אלְוַגְ’ה هَشّ الوجه – חייכן, מאיר פנים
* חַאכֶּם הַשּ حاكم هَشّ – מושל רכרוכי וחלש
* הַשַאש هَشاش או הַשִיש هَشيش – שביר
* הפועל נַשּ نشّ בבניין הראשון – התייבש; השמיע קול תסיסה; דלף; גרש זבובים וחרקים מעופפים
* נַשּ نشّ, בצורת שם הפעולה/מצדר של הבניין – נזילה, דליפה, טפטוף. במדוברת: אכילת ארוחה ללא לחם
* חַפְלֶת נַשּ حفلة نشّ – “על האש”; מסיבת זלילה
* נַשִיש نشيش – רחש, אוושה, רשרוש
* וַרַק נַשַּאש ورق نشّاش, עם הצורה במשקל בעלי המלאכה – נייר סופג
* מִנַשַּה مِنشّة – מניפה לגירוש זבובים; מחבט זבובים
* קַעַד יְנִשּ قعد ينشّ – היה חסר תעסוקה, ישב בלי לעשות כלום
* לַא בִּיהִשּ וּלַא בִּינִשּ لا بيهشّ ولا بينشّ, או: מַא בִּיכִּשּ וּמַא בִּינִשּ ما بيكشّ وما بينشّ – לא עושה כלום, לא זז; אדם חסר תועלת, “למל”מ”; בלתי מזיק, שאינו מפריע לאיש, יושב בשקט
=-=-=
אני לא הכרתי את הצירוף שהוא מילת היום. ידעתי ש”על האש” אומרים מַשַאוִי או חפלת נש.
אז שאלתי בדף הנפלא: البدائل اللسانية العربية، للمفردات العبرية والأجنبية, ואלו התשובות שקיבלתי:
רבים הסבירו שמדובר בפעולת הנפנוף מעל המנגל.
כתב בפירוט רב נאצר אבו-ע’לוס Naser Abu-Ghallous מבית לחם:
الهش والنش مصطلح نستخدمه في مجتمعنا في حالتين، الحالة الاولى كمثل شعبي يقال بحق الانسان الخامل الكسول الذي غيابه كحضوره اذ لا يقدم او يؤخر في الامر شيئا (لا بهش ولا بنش)، اما في الحالة الثانية فيستخدم هذا الاكل في حالات “شي” اللحم على النار.
*تفصيل :
كلمة “هش” تعني حرك الشيء بشكل سريع متتابع، وبهذا المعنى وردت هذه الكلمة في القران الكريم في قوله تعالى في سورة طه “وَمَا تِلْكَ بِيَمِينِكَ يَا موسى قَالَ هِيَ عَصَايَ أَتَوَكَّأُ عَلَيْهَا وَأَهُشُّ بِهَا عَلَى غَنَمِي وَلِيَ فِيهَا مَآرِبُ أُخْرَى”، وكلمة اهش في الآية الكريمة تعني ان نبي الله موسى عليه السلام كان يهز بعصاه الشجر كي يتساقط ورقه الاخضر لإعلاف اغنامه، وهذا يقتضي جهدا ومثابرة، فمن لا يهش هو الانسان الخامل الكسول.
اما كلمة “نش” فهناك من يقول انها مأخوذة من كلمة “نشر” التي تعني في أحد معانيها الخروج من مكان الاقامة الى مكان اخر، فيقال “نشرت الاغنام”، أي خرجت الى المرعى، ومن اهل البادية من يكتفي بالحرفين الاول والثاني من الكلمة فيقولون “نش فلان بغنمه” أي خرج بها الى المرعى، وتأتي كلمة “النش” احيانا بمعنى الطرد وابعاد الاذى، كأن نقول “نش الذباب” أي ابعده عن المكان تجنبا لضرره.
وفي ايامنا هذه يستخدم مصطلح “الهش والنش” في مجتمعنا لغرض مختلف للتدليل على “النار والشواء” وخاصة اثناء رحلات التنزه الخلوية التي يعد شي اللحم على النار من أبرز متطلباتها، وهنا فان “الهش” يعني تحريك شيء بشكل قوي ومتلاحق ليزيد من اشتعال النار أسفل الاسياخ المشبوكة عليها قطع اللحم لتسريع انضاجها، اما كلمة “النش” هنا فهناك من يرى انها تعني تجفيف السوائل داخل قطع اللحم كمرحلة اساسية من مراحل جاهزيتها للأكل.
תקציר דבריו: המילה הש פירושה הנעת החפץ באופן מהיר ורציף, וכך אף הופיעה בקוראן, כאשר הנביא משה ניער עם מטהו את העצים כדי שעליהם הירוקים ייפלו וישמשו מזון למקנה שלו.
לגבי נש, יש מי שסבורים שהיא קיצור של השורש נ.ש.ר, שאחד מפירושיו הוא יציאה ממקום המגורים למקום אחר, והוא גם מתייחס ליציאת הצאן למרעה. הבדואים מסתפקים לא פעם בהגיית שתי האותיות (העיצורים) הראשונות של השורש.
בתקופה המודרנית המונח הש ונש משמש לעל האש, במיוחד במהלך נסיעות/טיולים. הש פירושה הנעת חפץ בצורה חזקה ורצופה כדי לחזק את האש מתחת לשיפודים. נש פירושה ייבוש הנוזלים בתוך נתחי הבשר כשלב הכרחי לקראת אכילתם.
וכתבה דעאא’ סכסכ סמהורי Duaa Siksek Samhuori מהאי מלטה:
بنشّوا فوق المنقل لضبط وتسريع عملية الشواء (التهوئة).
بالمقابل ما في كلمة توصف الفعل نفسه متل بالعبري تماما بل استخدام كلمات، ع الفحم، شوي، وغالبا نش.
נש היא פעולת הנפנוף שעושים מעל המנגל לשם טיוב וזירוז פעולת הצלייה.
בערבית אין תרגום מילולי ל”על האש”, משתמשים בצורות: על הפחמים, צליה ולרוב נש.
(התרגומים שלי. שָלֵו)
=-=-=
כתב לנו בתגובות יובל ברגר:
לא בהש ולא בנש – חדל אישים, לא יוצלח. ותודה לאבשלום פרג’ון שהסביר לי ש-הש הוא הפעולה המסובכת יחסית של רעית הכבשים בעוד ש נש הוא הפעולה הקלה יחסית של רעית הגמלים.
בתמונה: מנגל טבעוני, www.cooksdelight.com
זה היה הפוסט ה- 1,814 שלנו.
שיהיה יום נהדר,
ימאמה, שלו ורני
מיזם ערביט הוא זוכה פרס “קרן שרוני” לשנת 2022.
זהו מיזם התנדבותי ללא מטרות רווח. טעינו במתן קרדיט לתמונה או פספסנו אותו? עדכנו אותנו כדי שנתקן.
